אם יעדך הוא לעסוק במוסיקה בשעות הפנאי שלך, טוב תעשה אם תגדיר את מטרתך כפיתוח תחביב, ותעשה זאת באמצעות כישוריך העצמיים, מורה פרטי או קורס מעשי קצר וממוקד. אך במקרה כזה, אל תשלה את עצמך שהתחביב יהפוך, באורח פלא כלשהו, למקצוע. 
לעומת זאת, אם יעדך הוא לפתח קריירה אמנותית ומקצועית מכניסה בתחומי המוסיקה והסאונד, אתה מוזמן להמשיך ולקרוא.

4.   האם ניתן לפתח קריירה ללא לימודים?

לעתים קרובות אנו נתקלים במשפט "ראה את X ו- Y, הם אמנים מצליחים, למרות שלא למדו בכלל". כדאי לבחון את אמיתות המיתוס הזה, באמצעות ניתוח הקריירה של אמנים אלה. היריעה כאן קצרה מלבצע ניתוחים פרטניים, אך אם תעשה כך בכל מקרה לגופו, תגלה כי אין אמן / איש מקצוע מצליח שלא למד. נכון, לא כל אחד מהם למד במסגרת מסודרת. יש כאלה שלמדו בעזרת מורים פרטיים; יש שנעזרו בתמיכה והכוונה של אנשי מקצוע; ויש כאלה שבנו את הקריירה שלהם מתוך תהליך לימוד עצמי של ניסוי וטעייה. ניתוח הקריירה של מרבית האמנים המצליחים מצביע על כך שהיא נבנתה תוך שילוב של מרכיבי הלימוד האמורים, חלקם או כולם, במינון שונה ממקרה אחד למשנהו. אך אין אחד מהם שהצליח ללא לימוד כלשהו.

אחד הפתגמים העתיקים והמחכימים ביותר בתרבות העברית הוא "אין חכם כבעל ניסיון". בחלוקה גסה, ניתן להצביע על שתי דרכים עיקריות לרכישת הניסיון היקר הזה:

 ·        האחת - לימוד מתוך ניסיונך האישי;

·        האחרת – לימוד מתוך ניסיונם של אחרים.

הדרך השנייה היא למעשה תמצית מהותם של לימודי המוסיקה והסאונד במסגרת מסודרת: לימוד מתוך ניסיונם המצטבר של מוסיקאים ואנשי סאונד מנוסים. מוסד לימוד רציני הוא כזה המעמיד לרשותך את הידע, המיומנות, הניסיון, הסטנדרטים המקצועיים, המתודות, ההכוונה, הביקורת הבונה, הבנת השוק והקשרים של המוסיקאים ואנשי הסאונד המלמדים בו.

יודגש: הלימוד מניסיונם של אחרים - אין בכוחו להחליף את הלימוד מתוך ניסיונך האישי. לימוד מתוך ניסיון אישי הוא הכרחי; לימוד מניסיונם של אחרים הוא פריבילגיה, השמורה לאלה שיכולים להרשות זאת לעצמם. כאשר הלימוד מתוך ניסיונם של אחרים בא לצד ההתנסות האישית, ובנוסף לה, יש בו כדי לקצר תהליכים ולהבהיר אותם, לכוון, למקד, לאתגר ולהמריץ, לברור עבורך את המוץ מן התבן ואת העיקר מן התפל, לחסוך לך זמן ניכר ומשאבים יקרים, ובסופו של דבר – להגביר מאוד את הסיכוי שתגיע ליעדיך.      

5.     השלבים לבחירת מוסד הלימוד

כאמור, הלימודים במוסד ללימודי מוסיקה וסאונד הם כלי עזר לפיתוח הקריירה שלך בתחום זה. כדי לבחור את מוסד הלימוד שיסייע לך לפתח את הקריירה שאליה אתה שואף, עליך:

1. להבהיר לעצמך, תחילה, מהם האלמנטים הדרושים לפיתוחה של הקריירה;
2. להבין מהם האלמנטים שבפיתוחם תוכל להיעזר במוסד לימוד;
3. למקד את תחום העיסוק שברצונך לפתח;
4. לבחור את מוסד הלימוד שבעזרתו תוכל לפתח את מירב המרכיבים הדרושים לתחום העיסוק שאליו אתה שואף.

6.        האלמנטים הדרושים לפיתוח קריירה

ניתן לחלק את האלמנטים המרכזיים הדרושים לפיתוח קריירה אמנותית ומקצועית בתחומי המוסיקה והסאונד לשתי קבוצות עיקריות:

·        תכונות – בקבוצה זו ממוקמים המאפיינים הטבועים בנו. את חלקם קשה מאוד ליצור יש מאין אם לא ניחנת בהם מיום לידתך, אך ניתן לפתחם במידה רבה אם הבסיס להם קיים בך – כישורי שמיעה וקואורדינציה, כישורים טכניים, יכולת אנליטית, יצירתיות, חדשנות וכריזמה. לעתים, מכונות התכונות הללו בשם הכולל – "כישרון".

תכונות אחרות ניתנות לפיתוח ביתר קלות, ככל שאתה מודע ומכיר בחשיבות שלהן לפיתוח הקריירה: נחישות ואמונה, סבלנות והתמדה, פרפקציוניזם, אחריות ואמינות, פתיחות, כישורי תקשורת ויכולת עבודה בצוות.    

·        אלמנטים נרכשים – בקבוצה זו נכללים אלמנטים, שבניגוד לתכונות הם אינם טבועים בנו אלא חיצוניים לנו, וניתנים לרכישה על ידנו: ידע, מיומנות, מטען מוסיקלי, ניסיון, סטנדרטים מקצועיים ויכולת שיפוט ערכי, הרגלי עבודה, בשלות אמנותית, הכרת השוק, קשרים ותואר / תעודה. 
 

להלן נסקור בקצרה את האלמנטים האמורים ואת מידת חשיבותם לפיתוח קריירה מוסיקלית. 

תכונות: 

·        כישורי שמיעה – אינטואיטיבית, ברור לכל אחד מאתנו כי תכונת היסוד הדרושה לעיסוק פעיל במוסיקה היא 'מוסיקליות'. אולם מהי מוסיקליות? כאשר אנו טוענים כי אדם מסוים הוא 'מוסיקלי', למה כוונתנו?

      'מוסיקליות' היא, בראש ובראשונה, כישורי שמיעה. כל אחד מאתנו שאינו חרש מסוגל 'לשמוע'. אנו נולדים עם יכולת שמיעה, ולמעשה, היכולת של אוזנינו לקלוט צלילים נמצאת בשיאה בראשית דרכנו בעולם: כתינוקות אנו מיטיבים לקלוט צלילים, וככל שאנו מתבגרים, יכולת זו הולכת ונפגמת. מה מבדיל, אם כן, בין כלל בעלי יכולת השמיעה לבין אלה ששמיעתם מוסיקלית?

      כאשר אנו מדברים על כישורי שמיעה, בהקשר המוסיקלי, אין כוונתנו ליכולת קליטת הצלילים, אלא ליכולת לפרשם, להפרידם למרכיביהם. ניתן להבחין בין חמישה סוגים של יכולות שמיעה:

-        שמיעה מלודית - יכולתו של המאזין לפרק את המנגינה שהוא שומע לקווים מלודיים, תווים. לדוגמה: אם אתה יכול לאתר, על גבי מקלדת, את התווים המרכיבים מנגינה פשוטה, כמו 'יונתן הקטן', יש לך שמיעה מלודית בסיסית.  

-        שמיעה הרמונית – שמיעה ברמה מורכבת יותר, שמשמעותה היכולת לפרק את ההרמוניה למרכיביה – אקורדים, סולמות וכו'.

-        שמיעה ריתמית – היכולת לפרק מקצב למרכיביו. יכולת השמיעה הריתמית שלך ניתנת לבדיקה פשוטה: ככל שאתה מסוגל לחזור בדייקנות על מקצב מורכב יותר, כך שמיעתך הריתמית מפותחת יותר. 

-        שמיעה צלילית – היכולת לפרק צליל לתדרים המרכיבים אותו, לאבחן את צורת הגל ואת מרכיבי המעטפת שלו, את הדינמיקה שלו ולהבדיל בין הצליל המקורי להחזריו.   

-        חלוקת קשב – היכולת להקשיב, בו זמנית, למספר מקורות שמע, להפריד ביניהם ולדעת לייחס במדויק כל צליל למקורו הוא.     

 הקשר בין חמשת הכישורים הללו קיים, אך אינו מובהק. כך, למשל, ישנם בעלי שמיעה מלודית והרמונית אבסולוטית, ששמיעתם הריתמית אינה מפותחת, ולהיפך. 

·        קואורדינציה – קואורדינציה היא היכולת להפעיל בו זמנית, באופן מתואם, מספר איברי גוף, כשכל אחד מהם מבצע פעולה שונה. חשיבותה של תכונה זו עולה ככל שברצונך למקד את הקריירה שלך בנגינה. לדוגמה, מתופף עשוי להידרש לנגן תפקידים קצביים שונים, בו זמנית ובאופן מתואם, בארבעה מאיברי גופו: יד ימין על מצילה; יד שמאל על הסנר; רגל ימין על תוף הבס; רגל שמאל על מצילה נוספת.

·        כישורים טכניים – כבני אנוש, כולנו ניחנו ביכולת בסיסית לתפעל מכשירים ולעשות בהם שימוש. יש מאתנו שעושים זאת בקלות ובאופן אינטואיטיבי; יש שכישוריהם הטכניים אינם מפותחים. ככל שהתחום המוסיקלי בו תבחר להתמקד דורש תפעול של מכשור סבוך (תוכנות, חומרות, מכשירי אפקטים, מערכות הגברה וכו') ופתרון בעיות בפעולתם של המכשירים, כך עולה חשיבותם של כישוריך הטכניים.

·        כישורים אנליטיים – אנליזה היא היכולת לאבחן, לנתח, לפרק את השלם למרכיביו. יכולת אנליטית של מוסיקה היא כלי רב ערך למוסיקאי היוצר: אם תדע לנתח יצירה מוסיקלית לגורמיה ומרכיביה, וככל שתעמיק ברמת הרזולוציה של הפירוק, כך ייקל עליך לחבר, לבנות, להרכיב, לעבד, לתזמר ולפתח את יצירותיך שלך. הכישורים האנליטיים חשובים לא פחות לאיש הסאונד, לכל אורכו של תהליך ההפקה המוסיקלית: סינטזה של סאונד, פרוגרמינג, מיקס ומסטרינג – כולם דורשים את היכולת לנתח ולפרק את תחום התדרים והדינמיקה של הסאונד למרכיביהם.  

·        סקרנות – סקרנות היא התשוקה לדעת, להכיר, להחכים, לחקור ולגלות. אם אתה חורש כל אתר וכל פורום מוסיקלי בניסיון לדלות מהם שביבי מידע; אם אתה חייב לסובב שוב ושוב כל כפתור בסינטי או בסמפלר כדי לתהות על קנקנו ולהבין את תפקידו; אם חשוב לך לדעת מי חיבר קטע מוסיקלי מסוים וכיצד עשה זאת; אם אתה מרגיש צורך עז להבין איך הופק צליל שזה עתה שמעת; אם הרצון לפענח את סודות נגינתו של פסנתרן דגול מדיר שינה מעיניך – סימן שאתה בדרך הנכונה. למידה היא תנאי הכרחי בדרך לפיתוח קריירה; וסקרנות היא תכונת המפתח ללמידה - ככל שנושא מסוים מסקרן אותך יותר, כך למידתו תהיה טבעית וקלה יותר עבורך.    

·        יצירתיות – במילון "אבן שושן" מוגדר ערך זה כ"כוח היצירה, הכושר לברוא, לעשות דבר חדש". חשיבותה של תכונה זו עולה ככל שבכוונתך לפתח קריירה שבמרכזה יצירת מוסיקה ו/או צליל - כתיבה, קומפוזיציה, סינטזה של סאונד וכיוצ"ב. 

·        כריזמה – כריזמה היא היכולת שלך לעניין אנשים, לרתק אותם, לסחוף אותם, לגרום להם להקשיב לך, להאמין לך ואף להעריץ אותך. זו אולי התכונה הטבעית החשובה ביותר למוסיקאי שברצונו למקם את הקריירה שלו בקדמת הבמה.

·        נחישות ואמונה ביכולתך – התכונות החשובות ביותר בפיתוחה של כל קריירה ובהשגתו של כל יעד, בתחום המוסיקה או בכל תחום אחר, המכונות בשם הכולל "אמביציה". למעט כריזמה, אין כמעט תכונה שאינה ניתנת לפיתוח, בעזרת נחישות ואמונה ביכולתך, ומעטים החסרים שלא ניתן לפצות עליהם באמצעות תכונות אלה. וגם ההפך הוא הנכון: אנשים עמוסי "כישרון", אך נעדרי אמביציה, מתקשים להגיע ליעדיהם.

·        סבלנות ויכולת התמדה – התכונות המשלימות את האמביציה. אנשים שאצה להם הדרך נוטים לזלזל בערכן, מה שמוביל, במקרים רבים, לתסכול ולזניחת העיסוק המוסיקלי, במידה שהוא אינו מתפתח בקצב המקווה. כדאי לזכור כי פיתוח קריירה משתרע על פני שנים, והשאלה אם תגיע ליעדיך תלויה במידה רבה באורך הרוח שלך.

·        פרפקציוניזם – השאיפה לשלמות (או לפחות למצוינות). בתחילת הדרך, תכונה זו עלולה להיות דווקא גורם מעכב – למשל כאשר אתה נמנע מלפרסם יצירות שלך מחשש שהן אינן מושלמות. אך כשהיא מלווה בשליטה בסטנדרטים המקצועיים ובביטחון עצמי, יש לתכונה זו ערך רב, והיא מבטיחה כי תעשה כל שביכולתך על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר, הן ביחס ליצירותיך והן ביחס לעבודות מוסיקליות שתבצע עבור אחרים.  

·        אחריות ואמינות – תכונות מפתח בדרך להצלחה מקצועית, בכל תחום שתבחר להתמקד בו. מי שניחן בתכונות אלה, יידע מראש לא לקבל על עצמו מטלה שהיא מעבר ליכולותיו; אך מרגע שקיבל על עצמו מטלה מסוימת הוא יבצעה בדייקנות, עפ"י לוחות הזמנים שנקבעו לה, יימנע מתירוצים ויידע לעמוד, במלוא מובן המילה, מאחורי התוצאה. ככל שהקריירה שלך מושתתת על עבודה עם אנשים, בכל הרמות (החל בעמיתים ליצירה או למקצוע וכלה בלקוחות), כך פיתוחן של תכונות אלה יזכה אותך בהערכה גבוהה יותר.

·        פתיחות – תכונה קריטית, שתקבע במידה רבה עד כמה תוכל להשתפר ולהתקדם מנקודת ההתחלה. היא מוצאת את ביטוייה בשלל מישורים: פתיחות לסגנונות מוסיקליים ולדרכי יצירה שאינך מכיר; פתיחות לחידושים טכנולוגיים בתחום התמחותך; פתיחות ללימוד ולביקורת על עבודותיך ויצירותיך. אנשים כשרוניים אך סגורים מגבילים את עצמם מאוד בפיתוח הקריירה שלהם; לעומתם, אנשים מעוטי כישרון אך פתוחים מסוגלים להגיע רחוק.    

·        חדשנות – יש שרואים 'חדשנות' כחלק בלתי נפרד מיצירתיות, ומתייחסים לתכונות אלה בכפיפה אחת. אלא שהמושגים הללו אינם קשורים בהכרח: כשם שתפגוש ביצירה מוסיקלית, הדומה ליצירות רבות אחרות ששמעת ואינה מחדשת מעבר לקודמות לה, כך עשוי אדם להיות בעל כישורי יצירה, אך נעדר יכולת לפרוץ דרך אל מעבר לתבניות היצירה המקובלות. חדשנות אמיתית כרוכה בתעוזה, דמיון מפותח ומעוף - היכולת לראות אל מעבר לאופק הנתון ולהשתחרר מכבלי המוסכמות הידועות. החדשנות היא אחד האלמנטים המרכזיים המפרידים בין יצירת אמנות ליישומיה המסחריים; זוהי תכונה יקרת ערך לאמן, שרבים שואפים לה, אך מעטים התברכו בה או מצליחים לפתח אותה.

·        כישורי תקשורת ויכולת עבודה בצוות – מוסיקה, בהיותה סוג של יצירה אמנותית, הינה תלויית קהל, וכמו כל אמן, מוסיקאי שאינו קומוניקטיבי יתקשה מאוד לפתח קריירה מצליחה. אך הקומוניקטיביות של המוסיקאי מתחילה הרבה לפני שיצירתו פוגשת את קהל היעד. כדי שיצירותיו יראו אור, על המוסיקאי לדעת לתקשר ולעבוד בהרמוניה עם מוסיקאים אחרים, אנשי סאונד, אנשי לייבלים וחברות תקליטים, לכל אורכו של התהליך היצירתי.

·        תשוקה למוסיקה – אחרונה ברשימת התכונות, וללא ספק החביבה שבהן. אם אתה קורא שורות אלה, סביר להניח שאתה עושה זאת מכיוון שמוסיקה היא לפחות אחד מתחומי העניין המרכזיים שלך. אולם פיתוחה של קריירה משמעותית במוסיקה (כמו בכל תחום אמנותי אחר) רצוף קשיים, אכזבות ותסכולים. כדי להצליח להתגבר על קשיים אלה, לא די ב'עניין' גרידא. עבור המוסיקאי, מוסיקה היא צורך רגשי. אתה צריך לחיות מוסיקה. אתה צריך להיות מסוג האנשים שכאשר המוסיקה אינה אופפת אותם, הם חשים בחסר אמיתי. לא בכדי, מוסיקאים עושים שימוש במושגים השאולים מן התחום הרומנטי, כדי לתאר את יחסם למוסיקה: משיכה, כמיהה, אהבה, תשוקה, געגועים, אובססיה.     
 

אלמנטים נרכשים:

·        ידע תיאורטי – ככל שבסיס הידע שלך בתחומי המוסיקה והסאונד רחב ומוצק יותר, כך תוכל לעשות בו שימוש מושכל ויעיל בפיתוח הקריירה שלך. החל מתולדות המוסיקה ותורת הצליל ועד להכרתם של מבנים מוסיקליים ומורכבותה של תעשיית המוסיקה – צבירת הידע היא כלי חיוני ותהליך המתמשך לכל אורכה של הקריירה האמנותית והמקצועית שלך.

·        מיומנות מעשית – יש שמבלבלים 'ידע' עם 'מיומנות'. כדאי להבדיל בין השניים: ידע הוא כלי תיאורטי, ואילו המילה מיומנות מתייחסת ליכולות מעשיות. למשל: מוסיקולוג עשוי להיות בעל ידע תיאורטי עצום בשפת המוסיקה, בתולדותיה ובז'אנרים השונים שלה, אך אין בכך דבר כדי ללמד על יכולותיו המעשיות בנגינה, הלחנה או עיבוד. תלמיד היודע להגדיר במדויק מושגים בתחומי תורת הצליל, האקוסטיקה וההגברה עשוי להתגלות כבעל מיומנויות מעשיות דלות ביותר כאשר הוא נדרש בפועל לסנטז או לבצע עבודות מיקס ומסטרינג. המפתח לפיתוח מיומנות הוא ההתנסות המעשית: ככל שתתנסה יותר, תהיה מיומן יותר.

·        מטען מוסיקלי – בהשאלה מתחום הפיסיקה, המסה של המטען המוסיקלי שאתה נושא עמך שווה לסך כל הקטעים המוסיקליים שאליהם נחשפת. מיום לידתנו, כולנו נחשפים למוסיקה. אולם חובבי מוסיקה, מעצם טבעם וטיבם, אינם מסתפקים בחשיפה הפסיבית – הם שוקדים על הרחבת מטענם המוסיקלי לאורך השנים. חלקם עושים זאת ביחס לסגנונות מוסיקליים מצומצמים; אחרים חושפים עצמם למוסיקה מכל תרבות, מין וסוג. תרומתו של המטען הנצבר הזה להתפתחותך כמוסיקאי וכאיש סאונד לא תסולא בפז. ככל שאתה נחשף יותר למוסיקה, וככל שהחשיפה הזו עשירה, עמוקה ומגוונת, כך אוזניך נעשות חדות יותר, אבחנותיך מבוססות יותר, ה- reference (נקודת המוצא להתייחסות) שלך מדויק יותר, וגישתך ליצירה ולנגינה מגובשת יותר.

·        סטנדרטים אסתטיים ויכולת שיפוט ערכי – כיצד תדע אם המוסיקה שלך "טובה"? אם נגינתך עומדת בסטנדרטים אמנותיים? אם המיקס שעבדת עליו ימים כלילות ראוי לצאת החוצה? מוסיקה אינה מדע מדויק, ולכן לא ניתן לשפוט אותה באמות מידה אבסולוטיות, מוחלטות. מאידך, בשל היותה סוג של אמנות, ניתן להעריך אותה עפ"י סטנדרטים אסתטיים. ככל שאתה נכנס עמוק יותר לנבכי המוסיקה והסאונד, למבנה שלהם, למרכיביהם; ככל שאתה רוכש כלי ניתוח מעמיקים יותר של מוסיקה ושל התהליכים המורכבים המביאים לגימורה של היצירה המוסיקלית; ככל שהרזולוציה שלך חדה יותר – כך תוכל לגבש לעצמך קריטריונים מדויקים יותר להערכה ולשיפוט ערכי של מוסיקה וסאונד, ותהיה מצויד בכלים מושכלים לביקורת עצמית ולשיפוט יצירותיך ועבודתך המקצועית, שיסייעו בפיתוח הקריירה שלך.         

·        הרגלי עבודה וסטנדרטים מקצועיים – אחד המיתוסים השגורים ביחס לעיסוקים אמנותיים, הוא כי האמן נהנה מחופש היצירה. יש שמסיקים מכך כי האמן משוחרר מחוקים ומסגרות, וכי הוא אדון לעצמו ואינו כפוף לדרכי עבודה ולסטנדרטים מקצועיים כלשהם. ובכן, הדברים הללו נכונים עד לגבול מסוים. חופש היצירה, אין משמעו שסדר יומך ודרכי עבודתך מוכתבים ע"י קפריזות אישיות. מוסיקאי השואף להתפרנס מאמנותו עובד קשה לשם כך. הוא צריך להבין מהם הסטנדרטים המקצועיים הנהוגים בענף, בכל הקשור לארגון תהליכי היצירה, סדרי קדימויות, עמידה מדויקת בלוחות זמנים צפופים ובמחויבויות מקצועיות, אופן העבודה עם עמיתים למקצוע ועוד. מוסיקאי שאינו מסגל לעצמו סטנדרטים אלה, יתקשה להתפרנס; לעומתו, מוסיקאי בעל מוסר עבודה מפותח הוא איש מקצוע מבוקש בתעשיית המוסיקה.   

·        בשלות אמנותית וגיבוש יצירתי – הדרך ליצירה ייחודית עוברת קודם כול בגיבוש אמירה אישית. כאשר אתה מרגיש שיש לך דבר - מה אמיתי לומר, ואתה יודע כיצד לבטא אותו מוסיקלית; כאשר אתה מצליח לחבר, לזקק ולגבש את כלל כישוריך האמנותיים לתוצאה שאתה חש שלם איתה – זהו הרגע שבו אתה הופך למוסיקאי מקורי, אותנטי. זהו המפתח לבשלותך כאמן, שמהווה את אחד האלמנטים החיוניים ביותר לפיתוח הקריירה שלך. בקרב מרבית האמנים, ההגעה לרגע הזה מתרחשת שנים לאחר תחילת דרכם המוסיקלית. 

·        הכרת השוק – קריירה אמנותית ומקצועית אינה מתקיימת בחלל ריק. היא צומחת ומשגשגת בתוך הענף שבו אתה פועל. מוסיקאים ואנשי סאונד מתחילים נוטים להתרכז בפיתוח כישוריהם האמנותיים והמקצועיים ולהקדיש תשומת לב מועטה, אם בכלל, להכרת השוק שבו הם מתעתדים לפעול ולהתפרנס, השחקנים שמשחקים בו וכללי המשחק הנהוגים בו. מיהם הלייבלים שמתמחים בז'אנר המוסיקלי שבו אתה יוצר? מהם הביקושים הצפויים בשנים הקרובות בתחום הסאונד – טכנאי הקלטות? אנשי פוסט פרודקשן? פרוגרמרים? מהן זכויותיך כאמן וכיצד תגן עליהן? איזה סאונד צריך לאפיין את הרמיקס שאתה יוצר לשוק האמריקאי, איזה לשוק האירופאי ואיזה לשוק היפני? האם פיתוח דרכך בעולם המוסיקה עובר בהכרח דרך חברת תקליטים? מה פירושו של "מסחר במוסיקה" ובאילו זירות הוא מתבצע? כיצד ניתן לעשות שימוש באינטרנט להפצת המוסיקה שלך? מהם יחסי הגומלין בין שוק המוסיקה לשוק התקשורת וכיצד הבנתם עשויה לסייע לך? ככל שתיטיב להכיר את השוק שבו אתה פועל – כך יגדלו סיכוייך לפתח את הקריירה שלך במסגרתו.

·        ניסיון – כאשר הגדרנו "מיומנות", הדגשנו כי המפתח לפיתוחה הוא ההתנסות המעשית. מהו ההבדל, אם כן, בין מיומנות מעשית לבין ניסיון? מיומנות מעשית נרכשת ע"י התנסויות נקודתיות ומוגבלות. כך למשל, ניתן להיות מיומן בתפעולה של תוכנה ליצירה והפקה מוסיקלית, אך עדיין חסר ניסיון כמוסיקאי. "ניסיון" הוא מושג כולל, הקשור בזמן, בגרות, עומק, בשלות ויכולת לקשור את הידע שצברת ואת שלל המיומנויות המקצועיות שפיתחת לכדי הבנה כוללת, המעניקה לך פרספקטיבה רחבה ביחס לתחומי עיסוקך. מכאן עולה כי "ניסיון", במובנו העמוק, הוא נכס שצבירתו מתבצעת אט-אט, על פני שנים רבות.  

·        קשרים – "כשיש לך קשרים לא צריך פרוטקציה" טוענת האמרה הידועה, וכמה שהיא נכונה. אבל להיות מקושר, אין משמעותו בהכרח להיוולד במשפחה הנכונה. קשרים ניתן לרקום ולפתח,  וככל שאתה מודע יותר לחשיבותם, כך ייקל עליך לעשות זאת. מרבית המוסיקאים המצליחים אינם מגיעים "למקום הנכון, בזמן הנכון", על דרך מקרה. הם עובדים קשה ונעזרים בקשריהם על מנת להציב את עצמם שם.

·        תואר / תעודה מקצועית – תואר הוא תנאי בל יעבור אם ברצונך לפתח קריירה אקדמאית בתחום המוסיקה, להמשיך ללימודים גבוהים, או לעסוק בהוראה במסגרת מוסד חינוך ממלכתי. אך האם לתואר האקדמאי או לתעודת הגמר המקצועית יש ערך גם במקרים אחרים? התשובה משתנה בהתאם לשני פרמטרים:

–        אופי הקריירה שלך – אם שאיפתך היא לפתח קריירה עצמאית, כמוסיקאי ו/או כאיש סאונד, הערך העיקרי שתוכל להפיק מן התואר או תעודת הגמר הוא פנימי, כלפי עצמך: עדות לכך שסיימת פרק בחייך, בו עמדת בהצלחה בכל הדרישות שהוצבו לך. עדות זו מחזקת אותך בביטחונך העצמי ובאמונה בכוחותיך להמשיך ולהתמודד עם האתגרים הבאים שעוד נכונו לך. אולם השימוש החיצוני היחיד שתוכל לעשות בתעודה, אם דרכך היא עצמאית, הוא למסגר אותה, לתלות אותה באולפנך, ולהציגה בפני לקוחותיך.

אם, לעומת זאת, אתה רואה עצמך, לפחות בשלב ראשון, משתלב כעובד שכיר בחברת מוסיקה, לייבל, אולפן או כל גוף אחר המעסיק מוסיקאים ואנשי סאונד, התעודה עשויה להוות שיקול להעדפתך על פני מי שניחן בכישורים דומים, אך אינו מצויד בתעודה.

–        המוניטין של מוסד הלימוד – תואר או תעודה מקצועית, אין בהם, כשלעצמם, כדי להעיד בכל מקרה על יכולותיך המקצועיות. כדי שלתעודה יהיה ערך אמיתי, היא צריכה לבוא ממוסד לימוד המוערך בענף המוסיקה. מוניטין של מוסד לימוד מבוסס על שנים של פעילות, ונקבע, בראש ובראשונה, עפ"י איכויותיהם המקצועיות של בוגריו. ככל שתנאי הקבלה למוסד הלימוד מציבים רף גבוה יותר, וככל שהוא דורש מתלמידיו לעמוד בסטנדרטים ברורים של מצוינות לשם קבלת תעודת הגמר – כך יעלה ערכו של המוסד הלימודי בעיני ענף המוסיקה, ויגבר הסיכוי כי תעודת הגמר שלו אכן תפתח לך דלתות ואפשרויות תעסוקה לאחר שתסיים את לימודיך בו.

בחלק הבא: כיצד עשוי מוסד לימוד לסייע בפיתוח האלמנטים הדרושים לקריירה בתחום המוסיקה והסאונד?  

רונן חרותי, מנהל בית הספר Muzik - בית ספר למוסיקה, יצירה והפקה