פיתוח קריירה במוסיקה וסאונד באמצעות מוסד לימוד 

מאת: רונן חרותי
 

חלק 2: החלק הקודם הסתיים בסקירת האלמנטים הדרושים לפיתוח קריירה אמנותית ומקצועית בתחומי המוסיקה והסאונד. בחלק הנוכחי נתייחס ל-  

פיתוח האלמנטים באמצעות לימודים

כיצד ועד כמה ניתן לפתח את האלמנטים הנמנים לעיל באמצעות לימודים במוסד לימוד בתחומי המוסיקה והסאונד?

ככלל, אנשים השוקלים לימודים במוסד לימוד יוצאים מנקודת הנחה כי תרומתם של הלימודים תהיה בעיקר לפיתוח הידע והמיומנות המעשית שלהם. ביחס לתכונות, קיימת נטייה לחשוב כי הן נתון מולד – "או שיש לך או שאין לך תכונה מסוימת, ולימודים לא ישנו את תכונותיך"; וביחס לאלמנטים הנרכשים האחרים – צעירים רבים מתעלמים מחשיבותם ומן הצורך לפתחם; ואלה המכירים בחשיבותם נוטים להניח כי יהיה עליהם לפתחם בכוחות עצמם, לאחר תום הלימודים.

כדאי להרהר בכך שנית.
מוסד לימוד איכותי יכול וצריך לסייע לך בפיתוחם של מרבית האלמנטים הדרושים לבניית הקריירה שלך, כמפורט להלן:

תכונות: 

·        כישורי שמיעה – לא נפריז אם נאמר כי תחום פיתוח השמיעה מהווה את תרומתו החשובה ביותר של מוסד הלימוד המוסיקלי לתלמידיו. לימודי פיתוח השמיעה מתחילים בשבוע הראשון של הלימודים, ומלווים את התלמיד לאורך כל שנות לימודיו. ככל שאופיו של המוסד "מוסיקלי" יותר, כך תחום פיתוח השמיעה במסגרתו זוכה לדגש ולהרחבה, ומתקיימים בו שיעורים נפרדים לפיתוח שמיעה מלודית, פיתוח שמיעה הרמונית וסולפז' (שירה עפ"י תווים, המסייעת מאוד בפיתוח השמיעה). שיעורי פיתוח השמיעה, שחלק ניכר מהם מוקדש להכתבות, אינם, אולי, המעניינים ביותר, אך אין ספק שהם אפקטיביים: אדם הנכנס למוסד לימוד מוסיקלי עם כישורי שמיעה בסיסיים, עשוי לסיים את לימודיו בו עם שמיעה מלודית והרמונית מפותחת ביותר, שתהווה את הבסיס לפעילותו המוסיקלית העתידית.

אך אליה וקוץ בה: הדגש הרב ששמים מוסדות הלימוד המוסיקליים על פיתוח השמיעה המלודית וההרמונית רק מבליט את חוסר תשומת הלב של מרביתם לפיתוח יכולת השמיעה הריתמית. הדבר נובע מכך שהאג'נדה המוסיקלית של האקדמיות למוסיקה נשענת, רובה ככולה, על הגישה המערבית – אמנותית למוסיקה (= מוסיקה קלאסית). גישה זו מייחסת חשיבות רבה לפיתוחה המלודי וההרמוני של היצירה המוסיקלית, ומקדישה תשומת לב מעטה, אם בכלל, לאלמנטים הריתמיים.

המצב חמור עוד יותר ביחס לפיתוח שמיעה צלילית, נושא המוזנח לחלוטין במרבית המוסדות המוסיקליים. גם במקרה זה נובע הדבר מן הגישה המוסיקלית, הרואה בתו את הפרודה הבסיסית, ונמנעת מלהעמיק ולחקור את מרכיביו של הצליל. אם לגישה זו ניתן עוד למצוא צידוק במוסדות לימוד מוסיקליים, הנמנעים במודע מלעסוק בתחום הסאונד, הרי שקשה מאוד להבינה במוסדות המגדירים את הסאונד כתחום עיסוקם. מוסד ללימוד סאונד, שאינו מעמיד את פיתוח השמיעה הצלילית במרכז תוכנית הלימודים שלו, אינו ראוי לשמו, והוא יתקשה מאוד להעמיד בוגרים שיש להם כלים לעיסוק מקצועי, ברמה גבוהה, בתחום הסאונד.

·        קואורדינציה – כישורים קואורדינטיביים ניתנים לפיתוח, באמצעות תרגול ממוקד של הפעלת איברים שונים בתפקידים שונים, בו זמנית. תרגולים כאלה נעשים בעיקר במוסדות לימוד השמים את הדגש על נגינה חיה.

·        כישורים טכניים – כישורים טכניים ניתנים לפיתוח בעזרת תרגול ואימון. תרומתו של מוסד הלימוד לפיתוחם של כישורים אלה עשויה להתבטא בעיקר בשתי דרכים: האחת - לימוד מודרך של manuals (הוראות הפעלה), השם את הדגש על פיתוח גישה ומתודה בתפעול מכשור, ונותן לתלמיד כלים טכניים כוללים, אותם הוא יוכל ליישם גם על מכשירים שלא נלמדו ספציפית; האחרת – פיתוח חשיבה טכנית יצירתית, המסייעת לתלמיד לאתר בעיות ותקלות, להתמודד עימן ולמצוא להן פתרונות.  

·        כישורים אנליטיים – הלימודים במוסד לימוד עשויים לתרום רבות לפיתוח הכישורים האנליטיים. למי שאינו מוסיקאי, היצירה המוסיקלית נדמית כשלם. במהלך הלימודים לומד התלמיד לפרק את השלם הזה למרכיביו. הוא מסגל לעצמו דרכי התבוננות חדשות על היצירה, במושגים פלסטיים – מבנה, צורה, מרקם וצבע; הוא לומד לנתח את היצירה על צירי הזמן והמרחב; והוא רוכש כישורי אבחון בכל הקשור למרכיבי הסאונד והדינמיקה שלו. 

·        סקרנות – כפי שכבר ציינתי, סקרנות היא תכונת המפתח ללמידה. על כן, למי שאינו סקרן ביחס למוסיקה ולסאונד, אין הרבה מה לחפש במוסד לימוד בתחום זה. לעומת זאת, מי שנגוע בנגע הסקרנות עשוי להעשיר מאוד את עולמו באמצעות הלימודים, אך לשם כך עליו לבחור את מסגרת הלימוד בקפידה. לא כל מוסד לימוד ערוך לטפל בתלמידים סקרנים, ויש אף כאלה הרואים בהם מטרד. תלמיד סקרן זקוק למסגרת שתאתגר אותו, ושתהיה גמישה מספיק לתת מענה לסקרנותו, אף אם היא גולשת אל מעבר לחומר הנלמד. תלמיד המוצא מסגרת שכזו, לא רק שייהנה מלימודיו, אלא גם ירחיב מאוד את אופקיו.

·        יצירתיות – יצירתיות היא אגוז קשה לפיצוח, ומעטים הם מוסדות הלימוד המנסים להתמודד ברצינות עם משימה קשה זו ורואים בפיתוח היצירתיות ערך בפני עצמו. כאן טמון ההבדל העיקרי בין "מוסד להכשרה מקצועית", השם את הדגש על פיתוח מיומנויות, לבין "בית ספר ללימודי אמנות", המקדיש פרקים ניכרים מתוכנית הלימודים לטיפוח כושר היצירה. אתגרים מוסיקליים מעשיים הם דרך אחת לפיתוח יצירתיותו של המוסיקאי, אולם אין בהם די. התרומה המשמעותית יותר לפיתוח היצירתיות מושגת דווקא באמצעות הרחבת דעתו של התלמיד אל מחוץ למוסיקה, לתחומי אמנות אחרים, והבנת קשרי הגומלין בינם לבין מדיית האודיו. תמציתה של האמנות היא יצירת עניין בחושיו של קהל היעד שלה: בעיניו, באוזניו, באפו, בלשונו ובקצות אצבעותיו. התבוננות החוצה, אל עבודותיהם של יוצרים בתחומי האמנות האחרים (אמנות פלסטית, מחול, אמנויות ויזואליות) ועיון בטקסטים מכוננים של זרמים אמנותיים שונים, עשויים לסייע למוסיקאי להבין כיצד יוצרים את העניין הזה; להצית את דמיונו ולטעת בו רעיונות חדשים; ולהציב בפניו אתגרים – למשל - כיצד ניתן ליישם רעיונות, שמצאו את ביטויים הפלסטי או התנועתי, במדיום המוסיקלי?

·        כריזמה – להבדיל מהתכונות האחרות, החיוניות לפיתוחה של קריירה אמנותית ומקצועית בתחומי המוסיקה והסאונד, כריזמה היא אולי התכונה היחידה שאינה ניתנת לפיתוח משמעותי. לגביה אכן נכונה האמרה "או שיש לך את זה או שאין לך", וניסיון לפתחה באמצעים לימודיים עלול להסתכם באימוצם של 'שטיקים' וגינונים מלאכותיים, שיגרעו מן האותנטיות שלך. יחד עם זאת, אם התברכת בכריזמטיות, אזי הדרכה והתנסות מוכוונת במיומנויות הבמה עשויות לסייע לך לנתב את תכונתך הטבעית לכדי נוכחות בימתית מרשימה.

·        נחישות ואמונה ביכולתך – נחישות ואמונה הן תכונות המזינות זו את זו: ככל שתהיה נחוש יותר, כך תגבר אמונתך ביכולת שלך להשיג את יעדיך; וככל שתאמין יותר ביכולותיך, כך תתחזק נחישותך. בכוחם של הלימודים במוסד לימוד לחזק באופן משמעותי את האלמנטים הללו, בשלוש דרכים עיקריות:

-         האחת – מיקוד: קשה לנו להיות נחושים לקראת השגתו של יעד עמום ולא ברור. התהליך הלימודי מסייע לך להיות מודע לחוזקותיך ולהגדיר את יעדיך. כאשר היעד מתבהר, קל הרבה יותר לראות גם את הדרך אליו, ואת השלבים והפעולות שיש לנקוט כדי להשיגו.

-         השנייה – מסגרת: עצם ההימצאות במסגרת סדורה, המציגה בפניך מתווה המתקדם והולך, שבו אתה רוכש שלב אחר שלב כלים ויכולות, מעניקה ביטחון, מאפשרת לך לראות את האור שבקצה המנהרה, ומסייעת לך לכוון את מאמציך לקראתו ולהאמין בכוחך להגיע אליו.

-         השלישית – מחויבות: כאמור, הלימודים במוסד לימוד כרוכים בהשקעה של זמן, אנרגיה וכסף. לכן, עצם ההרשמה שלך ללימודים מהווה הצהרה שלך כלפי עצמך: אני נחוש לפתח את הקריירה שלי בתחום המוסיקה והסאונד, ולראייה – אני מוכן להשקיע את הזמן, האנרגיה והכסף הכרוכים בכך.        

·        סבלנות ויכולת התמדה – יש הטוענים כי רופאים, ככלל, הם אנשים סבלניים ומתמידים, ולא בכדי: פיתוח קריירה ברפואה כרוך ב- 7 שנות לימוד, שלאחריהן תקופה דומה של סטאג' מתיש והתמחות, עד שאתה מתחיל לקצור את פרות השקעתך. גם בתחום המוסיקה והסאונד הלימודים במוסד הלימוד מהווים קטליזטור לפיתוחן של תכונות אלה. ככל שיעדיך גבוהים יותר, כך סביר שתבחר במסלול לימוד ממושך ורציני; וככל שתוכל לעמוד בדרישותיו של מוסד הלימוד – שיעורי בית, תרגולים, מטלות ופרוייקטים – כך תוכל לפתח את הסבלנות וכושר ההתמדה שיסייעו לך להגיע ליעדיך.

·        פרפקציוניזם – השאלה אם תוכל לפתח תכונה זו במסגרת מוסד לימוד תלויה במידה רבה בדרישות שיציבו בפניך המרצים, המדריכים והמתרגלים שלך. ישנם בתי ספר, בהם תוכל לסיים את מסלול הלימודים מבלי שנדרשת להגיש כלל תוצרים; באחרים, עצם הגשת העבודות מזכה אותך בציון 'עובר'; ואילו ברציניים שבהם, תידרש לעבוד ולבצע כל תרגיל וכל מטלה שוב ושוב, עד שתגיע לרמה המזכה אותך במעבר לשלב הבא. זה קשה, זה מתיש, אך רק לימוד באופן כזה יטפח בך את השאיפה המתמדת לשלמות ולמצוינות.

·        אחריות ואמינות – מוסד לימוד המעמיד בפניך דרישות ברורות, לאורך התהליך הלימודי כולו, מביאך, בסופו של דבר, לפיתוח אחריות ולעמידה במחויבויותיך המקצועיות, כמו גם להבנת מגבלותיך. אלא שמוסד הלימוד לא יוכל להנחיל לך ערכים אלה, אלא אם הוא עצמו משמש דוגמה ומופת לתלמידיו, בכל הנוגע לאחריותו למסגרת הלימוד:

-         אכיפת תקנון לימודים ברור ומפורט, שבו מובהרות זכויותיו וחובותיו של התלמיד;

-         הקפדה על נוכחות ודיוק בזמנים, לרבות הגשת עבודות באופן ובמועד שנקבעו להן והחזרתן לתלמיד תוך זמן סביר בצרוף ציון והערות מדויקות;

-         קביעת קריטריונים ברורים לזכאותו של התלמיד למעבר משנה לשנה;

-         תנאי לימוד מתאימים, מסודרים, נקיים;

-         עזרי לימוד וציוד תקין המותאם לחומר הנלמד;

-         תוכניות לימוד ומערכי שיעור סדורים;

-         צוות הדרכה בקיא ומיומן.

      רק מוסד הפועל עפ"י אמות המידה הללו, מקיים את התנאי הבסיסי לאחריות ואמינות - "נאה דורש – נאה מקיים".

·        פתיחות – אם לא מתקיימת בך פתיחות בסיסית, אין לך מה לחפש מלכתחילה במוסד לימוד, שכן היכולת שלך להפיק ולו מעט ממה שיש ללימודים בו לתרום לך, תהיה שולית. לעומת זאת, אם הפתיחות היא תכונה המאפיינת אותך, תוכל לפתחה עד מאוד במוסד הלימוד. אולם לשם כך עליך לבחור במוסד שדרך הלימוד בו מאתגרת, מסקרנת, מדרבנת ומפתחת כישורי חקר. אם תלמד במוסד לימוד כזה, לא רק שתוכל להפיק יותר מלימודיך; אתה תהנה מהתכונה הזו גם זמן רב לאחר סיומם. 

·        חדשנות – בדומה ליצירתיות, גם פיתוחם של חדשנות, תעוזה ומעוף בקרב התלמידים מהווה אתגר מורכב עבור מוסד הלימוד. יש הטוענים, כי הלימודים במוסד הלימוד מנוגדים, מעצם טבעם וטיבם, לחדשנות, היות שהם מבוססים על תבניות ונוסחאות שכבר התמסדו והתקבעו. הגורסים כך מתריעים כי תלמיד בעל ניצוץ וזיק של חדשנות, המגיע למוסד לימוד שגישתו שמרנית, עלול להיווכח כי הלימודים יגרמו לדעיכתו של הניצוץ החדשני ולניתובו אל המוסכמות המקובלות. החשש הזה הוא מוצדק - אכן יש מוסדות לימוד שאינם מעודדים חדשנות.

אולם יש גם מוסדות לימוד אחרים. ההוכחה הטובה ביותר לכך שיש מוסדות לימוד המעודדים חדשנות וגורמים לפיתוחה בקרב תלמידיהם מצויה ביצירות תלמידיהם: כשם שתערוכות הסיום של בוגרי מוסדות לימוד לאמנות ויזואלית כוללות, על פי רוב, עבודות חדשניות, רעננות ורבות תעוזה, כך תיווכח באלמנטים אלה גם ביצירותיהם של בוגרי מוסדות לימוד מסוימים בתחום המוסיקה. חדשנות אינה נובעת מתוך בורות, נהפוך הוא: ניתן להמשיל את הבוגר החדשן של מוסד הלימוד למוסיקה לגמד הקטן, העומד על כתפי ענק: קל יותר לראות אל מעבר לאופק כאשר נקודת התצפית שלך גבוהה; וככל שהתלמיד מודע יותר לעושר היצירתי הרב שפיתחו קודמיו ולדרכי יצירתם, כך ייקל עליו לעשות את הצעד הקטן הנוסף, כדי להמשיך ולקדם את האמנות לגבהים חדשים.

·        כישורי תקשורת ויכולת עבודה בצוות – במהלך לימודיך אתה נדרש לפתח כישורים אלה בעקביות. החל מתקשורת עם חבריך ללימודים ועבודה משותפת עימם על פרוייקטים ואנסמבלים קבוצתיים; דרך תקשורת עם המרצים, המדריכים, המתרגלים והמנחים שלך; ועד ללימוד דרכי העבודה עם מוסיקאים אחרים, אנשי סאונד וגורמים בתעשיית המוסיקה. הלימודים במוסד הלימוד משמעותיים במיוחד, מבחינה זו, למוסיקאים צעירים, שסביבת היצירה שלהם היא באולפן הביתי. יוצרים אלה, שלכאורה יכולים לבצע את מלוא התהליך היצירתי ללא צורך בשיתוף פעולה או אינטראקציה עם מוסיקאים או אנשי מקצוע אחרים, נוטים לשקוע ולהתחפר בקירותיו המבודדים (תרתי משמע) של אולפנם. ואז, כאשר הם רוצים להוציא את יצירותיהם אל האור, הם עשויים לחוש על בשרם בחסרונם הקריטי של כישורי תקשורת מפותחים.

·        תשוקה למוסיקה – הלימודים במסגרת לימוד מסודרת הם נקודת מבחן אמיתית עבור חובב המוסיקה, ויש בהם כדי לספק לך אינדיקציה משמעותית באשר לעומק תשוקתך המוסיקלית: תלמידים שהמוסיקה אינה חלק אינטגרלי מישותם עלולים לגלות במהרה, נוכח הדרישות הרבות שמציב בפניהם מוסד הלימוד, כי משיכתם למוסיקה היא מוגבלת ואולי אף חולפת; לעומתם, אנשים הנושמים מוסיקה כחמצן ואשר מצליחים למצוא את מסגרת הלימוד המתאימה להם, רק הולכים 'ומחמירים' את התמכרותם לעיסוק המוסיקלי בזמן לימודיהם.

אלמנטים נרכשים:

·        ידע תיאורטי – כיום, כאשר כל המידע שבעולם זמין ונגיש במרחק קליק בעכבר, וכאשר אתה יכול להתייעץ ולקבל תשובות מאנשי מקצוע באינטרנט, נדמה לרבים כי אין הצדקה לתשלום שכר לימוד על מנת לרכוש ידע בתחומי המוסיקה והסאונד.

טול קורה מבין עיניך, ידידי: קיים הבדל גדול בין ליקוט מידע באמצעות שוטטות אקלקטית באתרי אינטרנט, לבין רכישת ידע באופן סדור ומתודי, מן המסד ועד הטפחות, במוסד לימוד רציני. הדרך הראשונה - יש בה ערך רב לסיפוק סקרנות או לצורך השלמת חורים נקודתיים, אך יהיה זה יומרני לחשוב שהיא מספקת, אם יעדך הוא פיתוח קריירה. הלימודים במוסד לימוד אמורים לספק לך ידע כולל, רחב, במגוון הנושאים שעיסוקך העתידי משלב; הלימודים צריכים להביאך לגיבוש תמונה שלמה, בה ניתן לראות את ההקשרים בין תחומי הידע השונים ויחסי הגומלין ביניהם; והחשוב ביותר – למוסד הלימוד יש כלים לבדוק אם הטמעת את הידע, אם הפנמת אותו, אם הגעת לרמה של הבנה שתאפשר לך, בסופו של דבר, לעשות את השימוש המתבקש בידע.

·        מיומנות מעשית – מיומנויות מעשיות ניתנות לפיתוח עצמי, עד לגבול מסוים. אם ניחנת בכישורים מוסיקליים טבעיים, כישורים טכניים, יכולת אנליטית וכישורים אוטו-דידקטיים, תוכל ללמוד בעצמך לתפעל תוכנות ליצירה והפקה; לסנטז סאונדים; לעשות beatmix כ- dj; לנגן בכלי; לכתוב ולהלחין ברמה בסיסית; להקים לעצמך setup בסיסי של אולפן ביתי, ולהשתעשע בו ביצירת טרקים; ואפילו לקחת את חומריך המוסיקליים ולהופיע איתם על במה.

לשם מה, אם כן, ללכת ללמוד? ההקבלה שאולי עשויה להאיר את עיניך היא מתחום הספורט: גם שם ניתן לפתח מיומנויות אישיות לבד, אם יש לך את הכישרון הבסיסי. אתה יכול לרוץ או לשחות מהר יותר מחבריך; לשחק להנאתך כדורסל או כדורגל בשכונה; ללמוד לבדך כיצד לחבוט בכדור הטניס. אבל עצם העובדה שניחנת בכישורים אתלטיים, ואתה עושה בהם שימוש, אינה הופכת אותך לספורטאי מקצועי. אם ברצונך לפתח קריירה ממשית בתחום הספורט, ולהגיע להישגים מעבר לרמה החובבנית, אתה זקוק למאמן, מורה דרך, יד מכוונת, מאתגרת ומסייעת. 

כך גם בתחום המוסיקה והסאונד: אתה יכול לפתח מיומנויות מוסיקליות בסיסיות בעצמך. אבל כדי לעשות את הקפיצה אל מעבר לרמת החובבנות, עליך להיעזר באיש מקצוע, מורה, מדריך, מנטור, שיתרום לך מניסיונו ויידע לתרגל אותך, לאמן אותך, לומר לך מה אתה עושה נכון ומה לא, להציב בפניך יעדים ולסייע לך לפתח, לטפח ולקדם את מיומנויותיך. 

האם לא די במורה פרטי לשם כך? במקרים מסוימים התשובה חיובית. אם מטרתך מוגבלת לפיתוח מיומנות קונקרטית, כמו נגינה בכלי מסוים, אין ספק שתוכל להגיע אליה בעזרתו של מורה פרטי טוב. אך ככל שיעדיך רחבים יותר, כך תתקשה להשיגם באמצעותו של מורה פרטי בודד. לא בטוח שמורה טוב לנגינה הוא גם זה שהיית רוצה ללמוד אצלו תיאוריה והרמוניה; לימוד קומפוזיציה ידרוש כבר מורה שלישי; ואם ברצונך לפתח גם מיומנויות עיבוד או ניצוח, כנראה שתעשה זאת אצל מורה רביעי וחמישי. כך גם בתחום הסאונד: מורה טוב ל- cubase אינו בהכרח זה שתרצה ללמוד ממנו הקלטות live; מורה שלישי יידרש ללימוד programming ועיצוב צליל; רביעי לאקוסטיקה; וייתכן שכולם ביחד לא יספיקו אם ברצונך לפתח מיומנות כוללת של הפקה מוסיקלית.

מוסד לימוד רציני מאגד בתוכו את שלל המורים להם תזדקק בפיתוח מיומנויותיך המעשיות, שכל אחד מהם אמור לאמן, לתרגל, לאתגר, להמריץ ולדרבן אותך בתחום התמחותו. מתפקידו של מוסד הלימוד גם להפגישך עם מוריו עפ"י סדר הגיוני, מתודה סדורה, שתאפשר לך להפיק את המירב מכל אחד מהם. ככל שתתוודע לאנשי מקצוע רבים יותר, תבין גם כי ביחס לכל מיומנות ספציפית יש מספר גישות, ותוכל לברור מתוכן את הגישה המתאימה לך. ויותר מכל – מוסד הלימוד מספק לך את המסגרת, הנחוצה כל - כך על מנת שלא תתפזר, ותוכל לפתח את המיומנויות המעשיות שלב אחר שלב, לחברן ולשלבן זו בזו לכדי מקצועיות כוללת.   

·        מטען מוסיקלי – הלימודים במוסד לימוד מוסיקלי עשויים להעשיר את מטענך המוסיקלי בשלושה מישורים:

-         כמות – במהלך שנות הלימודים נחשף התלמיד לכמויות בלתי נדלות של מוסיקה. שיעורים רבים מלווים בדוגמאות של יצירות בולטות, ומוסדות מסוימים אף מציבים רשימה ברורה של יצירות חובה רבות, שעל התלמיד להכיר ולנתח.

-         מגוון – במישור זה, תרומתו של מוסד הלימוד משתנה בהתאם לגישתו המוסיקלית: יש מוסדות המתמקדים בהעמקת היכרותו של התלמיד עם יצירות בז'אנרים ספציפיים, דוגמת מוסיקה 'קלאסית' או ג'אז; ויש כאלה שפותחים את התלמיד להיכרות רחבה, עם מגוון זרמים ותרבויות מוסיקליות, ישנים כחדשים.

-         סיווג והקשר – כל מוסד מוסיקלי ראוי לשמו מקיים לכל הפחות קורס מבוא, המוקדש לתולדות המוסיקה. תרומתו של קורס זה למטענו המוסיקלי של התלמיד עשויה לחרוג מהכרת ההיסטוריה גרידא: הוא מעניק לתלמיד הבנה כוללת של תהליכי התפתחותה של המוסיקה ותלותה במקום ובזמן; מהי 'תרבות מוסיקלית', מה מייחד כל ז'אנר בתוכה ומהם ההקשרים בינו לבין ז'אנרים מוסיקליים אחרים; האספקטים הרעיוניים והחברתיים העומדים מאחוריהם; כיצד כלי נגינה חדשים מולידים סגנונות מוסיקליים; ולא פחות חשוב – הבנת מרכיביו של כל סגנון מוסיקלי עכשווי, שורשיו ומקורות נביעתו. כאשר קורס כזה בנוי ומונחה היטב, הוא עשוי לצייד את התלמיד לא רק בידע תיאורטי, אלא גם ביכולת המעשית ליצור ולנגן מתוך מודעות ותקשורת עם העושר המוסיקלי שסביבו.

·        סטנדרטים אסתטיים ויכולת שיפוט ערכי – תרומתו של מוסד הלימוד לפיתוחם של אלמנטים אלה מושגת בשני אמצעים, המשלימים זה את זה:

–    ניתוח יצירות – למה קטע מוסיקלי X נחשב ליצירת מופת? מדוע מיקס Y מתואר כמושלם? מהם האלמנטים שזיכו פסקול קולנועי Z בתואר 'פורץ דרך'? מדוע עבודותיו של מפיק מוסיקלי פלוני נחשבות לאיכותיות ביותר בתחומו? באמצעות ניתוחן המודרך של יצירות מוסיקליות ועבודות סאונד בולטות אתה לומד לשים לב לפרטים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול, ומפתח אמות מידה מוצקות להערכה אסתטית, אותן תוכל ליישם ביחס לעבודותיך שלך.

-         ביקורת עבודותיהם של התלמידים - הכוונה היא להיזון החוזר (feedback)-  הביקורת הבונה, שאתה כתלמיד מקבל ממוריך על עבודותיך. במוסד לימוד רציני מתקיימת ביקורת העבודות לאורך התהליך הלימודי כולו – החל מה- loop הראשון שאתה בונה, המקטע המוסיקלי הראשון שאתה מנסה להלחין ועד לפרוייקטים המוגמרים שאתה נדרש להגיש. הביקורת של מוריך, ליצירות שלך ולאלה של תלמידים אחרים, במידה שהיא ניתנת באופן ענייני, מובן, ברור ובונה, מסייעת לך לגבש לעצמך מדדים מדויקים להערכה ולשיפוט ערכי של מוסיקה וסאונד, ומציידת אותך בכלים מושכלים לביקורת עצמית ולשיפוט יצירותיך ועבודתך המקצועית.

·        הרגלי עבודה וסטנדרטים מקצועיים – סיפור אמיתי, מפיו של אחד מאנשי המקצוע הבכירים בתעשיית המוסיקה הישראלית: "בכל פעם שקבעתי session אולפן עם אחד מאנשי הסאונד המוכשרים בארץ, המזכירה שלי שימשה כשעון המעורר שלו, והיא נאלצה להתקשר אליו כמה פעמים כדי לוודא שהתעורר. השיא היה כאשר שלושה ימים לפני יציאה לסיבוב הופעות גדול בארה"ב, שתוכנן חודשים מראש, הוא נזכר בכך שאינו יכול לצאת איתנו, מכיוון שהתחייב במקביל לעבודה אחרת. עם כל הכבוד וההערכה לעבודת הסאונד שלו, זו היתה הפעם האחרונה שנעזרתי בשרותיו. ואני נוהג כך גם ביחס למוסיקאים צעירים שרוצים לעבוד איתי: כל עוד אינך מדונה, אתה לא יכול להתנהג כפרימדונה".

      אחד מתפקידיו של מוסד הלימוד הוא למנוע דפוסי התנהגות כאלה, באמצעות הטמעתם של הרגלי עבודה וסטנדרטים מקצועיים בתלמידיו. תלמיד שמצוי מספר שנים במסגרת, שבה הוא לומד להכיר מהם הסטנדרטים המקצועיים הנהוגים בענף, מבחינת גימור עבודותיו ואופן הגשתן, ונדרש לעמוד במחויבויות ובלוחות זמנים מדויקים, יוצא לדרכו בענף המוסיקה כאשר הסטנדרטים והרגלי העבודה הללו מהווים חלק בלתי נפרד מדרכי התנהלותו, ומסייעים לו להפוך לאיש מקצוע מבוקש.

·        בשלות אמנותית וגיבוש יצירתי – כל מוסד לימוד, גם כזה ששם את הדגש על פיתוח הצדדים האמנותיים של תלמידיו, אינו יכול להבטיח לך כי בתום לימודיך תצא אמן בשל ומגובש, כשם שמוסד להכשרה מקצועית אינו יכול לספק לך אחריות מוחלטת לכך שתמצא עבודה במקצוע שלמדת. אך הלימודים במוסדות לימוד מסוימים עשויים לקדם אותך מאוד לקראת בשלות אמנותית וגיבוש יצירתי. כיצד?

קשה להגיע לאמירה אמנותית אישית ללא התייחסות מצד גורם חיצוני. כמו בכל תהליך של גילוי עצמי (פסיכולוגי, דתי, רוחני), רובנו זקוקים לגורם מכוון כלשהו, שיסייע לנו להביט עמוק פנימה, להבין מה אנו באמת שואפים להגיד, ואיזה מתווה יצירתי יבטא אותנו באופן האותנטי ביותר. מצד אחד, התהליך הוא פנימי וסובייקטיבי; מצידו האחר, התהליך אמור להוביל לתוצאה חיצונית, כלומר לביטוי מוסיקלי שניתן לשמיעה ע"י המאזין.

לשם כך, לא די במורה שהוא מרצה או מתרגל. יש מורים שהם מעבר לכך – הם מסוגלים לשמש עבורך כמנטור (mentor) – חונך, מתווה דרך; אדם שיש לו את היכולת, הרגישות, הניסיון והסבלנות לעבוד אתך בתהליך ליווי אישי; אדם שיכול לעבור אתך מגוון רחב של התנסויות, ולהתחבר למסע הניסוי והתהייה, השלילה והגילוי שלך; אדם שינחה ויכוון אותך בתהליך הסובייקטיבי, אך גם יידע להציב בפניך את המראה האובייקטיבית, באמצעותה תוכל לשפוט אם הגעת לתוצאה שאתה חש שלם איתה.  

לא כל מוסד לימוד מתברך במורים שכאלה. כדאי לחפש את אלה שבהם הם נמצאים.

·        הכרת השוק – ישנם מוסדות לימוד המתרכזים בהכשרה אמנותית או מקצועית 'טהורה', וסבורים שאין זה מתפקידם לסייע לך בהכרת השוק. הגישה הזו היא לגיטימית, אבל קח בחשבון כי יש גם מוסדות לימוד שעושים מעבר לכך. יש מהם שדוגלים בכך שתפקידו של מוסד הלימוד אינו מסתכם בהקניית כישורים פנימיים, וביכולתו גם להכינך להתמודדות עם מה שממתין לך מחוץ לחממה הבית - ספרית. מוסדות לימוד כאלה כוללים בתוכנית הלימודים שלהם פרק נרחב,  המוקדש לפיתוח המודעות וההיכרות שלך עם השוק שבו אתה צפוי לפתח את הקריירה שלך, ולעתים אף מספקים לך סטאג' (התלמדות מעשית) במסגרת גופים מקצועיים בתחום. מוסדות לימוד שעושים זאת מגבירים את הסיכוי לכך שבתום לימודיך תוכל לעמוד באופן יציב ועצמאי על שתי רגליך.

·        ניסיון – כפי שכבר הדגשנו, "ניסיון", במובנו העמוק, הוא נכס שצבירתו מתבצעת אט-אט, בתהליך הנפרס על פני שנים רבות. הלימודים במוסד הלימוד, עם כל ההתנסויות שהם עשויים להעניק לך, אין בהם, לבדם, כדי לספק לך נכס זה, אולם עשויה להיות להם, בדיעבד, תרומה רבה לפיתוחו. כיצד?

התכונה החשובה ביותר בדרך לגיבושו של ניסיון, במובנו הרחב, היא צניעות.
תהליך צבירת הניסיון כרוך בשלב מקדמי כואב – ההכרה במה שאינך יודע, ורחישת כבוד לאלה המנוסים ממך. צעירים מוכשרים רבים לוקים במחלת היהירות – האמונה בכשרונם (המבורכת כשלעצמה) עלולה להטעות אותם לחשוב כי הם יודעים, וכי בכוחם לעשות טוב יותר מאחרים. היוהרה הזו עלולה לעכב את פיתוח הקריירה שלך, משתי סיבות: האחת – היא מונעת ממך לראות את מגבלותיך; השניה – היא מעוררת אנטגוניזם בקרב הסובבים אותך. תפקידו של מוסד הלימוד הוא כפול: מחד – לסייע לך בפיתוח כישוריך ולהקנות לך את האלמנטים הדרושים לפיתוח הקריירה שלך; אולם בד בבד -  להצביע בפניך על מה שעדיין אינך יודע, מה עליך לשפר, והחשוב מכל – להחדיר בך מידה של צניעות, וכבוד לאלה שניסיונם רב משלך, על מנת שתוכל להמשיך וללמוד מהם גם לאחר סיום שלב הלימודים הרשמיים, ולפתח את הפרספקטיבה הרחבה המאפיינת את בעל הניסיון.

·        קשרים – בתחום זה, תרומתו של מוסד הלימוד משמעותית ביותר, והיא עשויה להתבטא בשלושה רבדים:

א. בין התלמידים – דפי ההיסטוריה המוסיקלית מלאים בלהקות ובשיתופי פעולה יצירתיים שנרקמו בין כתליו של בית - הספר. במהלך לימודיך תפגוש על ספסל הלימודים עשרות מוסיקאים צעירים ומוכשרים. ככל שמוסד הלימוד יאתגר אותך ואותם לבצע פרוייקטים קבוצתיים, כך רב הסיכוי שעבודת הצוות שהחלה בבית - הספר, והקשרים החברתיים והמוסיקליים שפיתחת עם עמיתיך ללימודים, ימשיכו ללוות אותך ולסייע לך בפיתוח הקריירה שלך גם שנים רבות אחר - כך.    

ב.                 בין התלמיד למוריו – מי שיזהה מהר מכולם את כישוריך ויכולותיך הם המורים שלך. אם תלמד במוסד שבו המורים הם מוסיקאים ואנשי מקצוע פעילים, זיהוי כשרונך עשוי להוביל לאינטראקציה יצירתית ומקצועית רבת ערך בינך לבינם.  

ג.                  בין התלמיד לגורמים בתעשיית המוסיקה – ככל שמוסד הלימוד מקושר יותר לתעשיית המוסיקה, כך הוא מעמיד לרשותך אפשרויות והזדמנויות רבות יותר למגע, קשר והתערות בענף זה, הן בזמן הלימודים והן לאחריהם: 

·        קשרים הנרקמים בזמן הלימודים – מוסדות לימוד רבים נוהגים ליצור קשר ישיר בין תלמידיהם לבין גורמים בתעשיית המוסיקה, עוד במהלך הלימודים. יש מהם שמזמינים לשם כך מוסיקאים בולטים לסדנאות אמן בפני התלמידים; יש שעורכים ערבי תצוגה, בהם מופיעים התלמידים ו/או משמיעים את יצירותיהם בפני נציגי חברות תקליטים; יש שמפיקים ומפרסמים דיסקים עם עבודות התלמידים; יש כאלה שמעניקים לתלמידיהם הזדמנויות לחשיפה ולביטוי באמצעות תחנת הרדיו ואתר האינטרנט שהם מפעילים; יש שעורכים פרוייקטים מעשיים, בשיתוף גורמים בענף המוסיקה ומחוצה לו, המובילים לתוצרים מוסיקליים הרואים אור ומזכים את התלמידים הנוטלים בהם חלק בקרדיט מקצועי; יש שמספקים לתלמידיהם סטאז' מעשי אצל מעסיק בענף; ויש שנוקטים בכל הדרכים האמורות גם יחד.         

·        סיוע תעסוקתי לבוגרים – מוסדות לימוד מסוימים מפעילים מנגנון השמה תעסוקתי, שתפקידו לקשר את בוגריהם למעסיקים בענף המוסיקה – החל במועדונים, יחצ"נים וחברות מוסיקה המעסיקים djs; דרך אולפנים וגורמי הפקה המעסיקים אנשי סאונד והגברה; ועד ללייבלים וחברות תקליטים המחפשים מוסיקאים רעננים. ככל שמוסד הלימוד ורמתם המקצועית של בוגריו מוערכים יותר בקרב המעסיקים הפוטנציאליים, כך רואים רבים מהם את מוסד הלימוד ככתובת הראשונה שלהם לצורך גיוס כשרונות צעירים לשורותיהם.             

·        תואר / תעודה מקצועית – בעניין זה אין צורך להרחיב - הקשר הוא מוחלט: הלימודים במוסד לימוד הם הדרך הבלעדית לרכישת תעודה או תואר בעל משמעות.