פיתוח קריירה במוסיקה וסאונד באמצעות מוסד לימוד 

מאת: רונן חרותי
 

חלק 3: בחלקו השני של הספרון דנו בדרכים בהם עשוי מוסד לימוד לסייע בפיתוח האלמנטים הדרושים לפיתוח קריירה אמנותית ומקצועית בתחומי המוסיקה והסאונד. והפעם...
- מיקוד הקריירה שברצונך לפתח
- העיסוקים המקצועיים בתחומי המוסיקה והסאונד
- האלמנטים הקריטיים הדרושים לפיתוח קריירה בכל אחד מהעיסוקים

8.  מיקוד הקריירה שברצונך לפתח

אם הגעת עד כאן, ברור לך כי בכוחו של מוסד הלימוד לסייע לך בפיתוח הקריירה שלך בתחומי המוסיקה והסאונד. השלב הבא בדרך לבחירתו של מוסד הלימוד התואם את שאיפותיך, הוא הגדרה ממוקדת יותר של יעדיך. חלק ניכר מהנרשמים למוסדות הלימוד פוטרים עצמם מהתעמקות בהבהרת יעדיהם, בכך שהם מציינים ששאיפתם היא להיות "מוסיקאי" או "איש סאונד". אולם חלוקה זו היא גסה מדי.

ציינו כבר כי "קריירה" משמעותה, בראש ובראשונה, פרנסה. הדרך אותה אנו מציעים לך למיקוד הקריירה שלך נגזרת מתובנה זו: ככל שתיטיב להגדיר ממה אתה שואף להתפרנס, כך תבהיר לעצמך את הדרך ליעדך, ותוכל לבחור באופן מושכל יותר את מוסד הלימוד שיסייע לך בדרכך זו.  

9.  העיסוקים המקצועיים בתחומי המוסיקה והסאונד

מהן, אם כן, אפשרויות הפרנסה בתחומי המוסיקה והסאונד? בשונה מן החלוקה המקובלת, ל"מוסיקאי" ו"איש סאונד", הרשה לנו להציע לך אבחנה חדה יותר, שאימוצה עשוי לסייע לך למקד את שאיפותיך:

-          יוצר;

-          מוסיקאי מבצע (performer);

-          טכנאי;

-          עיסוקים היקפיים בענף המוסיקה. 

השורות הבאות מיועדות להציג באופן תמציתי את האמנים ואנשי המקצוע הנכללים בכל אחת מן הקטגוריות:

א.  יוצר – מוסיקאי שפרנסתו מושתתת על מעורבות יצירתית בתהליכי היצירה וההפקה המוסיקלית, ואשר ניתן לשמוע את טביעת אצבעו במוצר המוסיקלי המוגמר:

-         כותב (פזמונאי) – אדם הכותב טקסטים ליצירות מוסיקליות.

-         מלחין (קומפוזיטור) – אדם הכותב את הלחן (מנגינה, או צירוף של צלילים) ליצירה המוסיקלית.   

-         מעבד / מתזמר – מי שמפתח את הלחן הבסיסי, מהרמן אותו וקובע את התפקידים המוסיקליים שירכיבו את היצירה ואת הכלים שבהם ינוגנו.

-         פרוגרמר / מעצב סאונד – אדם המפתח ומעצב צלילים מסונתזים או מסומפלים (דגומים). בהפקות מבוססות מחשב או כלים אלקטרוניים הוא עשוי למלא גם את תפקיד המעבד.  

-         איש מיקס ו/או מסטרינג – מי שאחראים על גימורם הסופי של הצלילים המרכיבים את היצירה המוסיקלית לכדי יחידה מגובשת. ההתייחסות המקובלת לתפקיד זה, כאל "טכנאי", אינה מדויקת, מכיוון שתרומתם היצירתית של אנשי המיקס והמסטרינג נשמעת היטב על גבי התוצר הסופי.

-         איש postproduction – אדם האחראי לעיצוב הסאונד והמיקס ביצירות המשלבות מוסיקה ותמונה. 

-         מפיק מוסיקלי – ה"במאי" של היצירה המוסיקלית, מי שאחראי לאופייה ולאיכותה של התוצאה הסופית.   

ב.   מוסיקאי מבצע (performer) – מי שעיקר עיסוקו בביצוע יצירות מוסיקליות. סביבת הביטוי הטבעית שלו היא בקדמת הבמה, ומקור פרנסתו העיקרי הוא מהופעות:

-         נגן – מי שמנגן בכלי נגינה כלשהו.

-         זמר – מי שכלי הביטוי המוסיקלי שלו הוא קולו.

-         מנצח – מוביל תזמורת, ומתאם בין נגניה השונים. 

-         Dj – גם הוא פרפורמר, אלא שבניגוד לשלושת הראשונים, נגינתו בפני קהל מבוססת על יצירות מוקלטות. 

ג.  טכנאי – אדם שמעורבותו בתהליכי היצירה, ההפקה או הבימוי (staging) של המוסיקה מוגבלת לצדדים הטכניים, ופרנסתו ממוקדת בשתי זירות: 

-         האולפן – טכנאי האולפן אחראי לתנאים הטכניים הדרושים לפעולתם של היוצרים והנגנים הפועלים בזירה זו ולתהליך התיעוד והשימור של המוסיקה.

-         הבמה – טכנאי הפועל בזירת הבמה אחראי להגברת המופע המוסיקלי המועלה על גביה.  

ד.   עיסוקים היקפיים בענף המוסיקה – מקצועות בתחום המוסיקה והסאונד שפרנסת העוסקים בהם אינה מושתתת על מעורבות ישירה בתהליכי היצירה, ההפקה או הבימוי של המוסיקה: 

-         יועץ / עורך מוסיקלי – אדם העושה שימוש פונקציונלי ביצירות מוסיקליות לצרכים מוגדרים: השמעתן במדיות תקשורתיות (רדיו, טלביזיה); שילובן במדיות ויזואליות (פסקול קולנועי, תאטרון, מחול, וידאו ארט וכיוצ"ב); או שימוש בהן לצרכים מסחריים – כמוסיקת רקע בחנויות, בתי מלון, תצוגות אופנה וכו'.

-         איש תקשורת – שדרן מוסיקה, מבקר מוסיקה, מפעיל פורטל אינטרנט בתחום המוסיקה וכיוצ"ב. 

-         איש מסחר – אדם העוסק במסחורה של מוסיקה ו/או במוצרים בתחום המוסיקה – שיווק, מכירה והפצה. בקבוצת עיסוקים זו נכללים אנשי חברות תקליטים, לייבלים, חנויות תקליטים ואתרי אינטרנט המיועדים לממכר מוסיקה; סוכני אמנים, אמרגני מופעים מוסיקליים ומקומות המספקים במה למופעי מוסיקה; אנשי publishing וארגונים העוסקים בשמירת זכויותיהם של מוסיקאים ובגביית התמלוגים בגין השימוש ביצירותיהם; ואנשים העוסקים בממכר ציוד מוסיקלי ומוצרים נלווים.    

-         איש אקוסטיקה – אדם המתמחה בתכנון ו/או ביצוע של חללים אקוסטיים – אולפנים, חדרי חזרות, אולמות מופעים וכיוצ"ב. 

-         איש הוראה ומחקר – מורה, מרצה, מדריך או חוקר בתחומי המוסיקה והסאונד – במוסדות אקדמיים, בתי ספר מקצועיים, מערכת החינוך או באופן פרטי.

-         מפתח / יצרן כלי נגינה וציוד מוסיקלי – כלים אקוסטיים או אלקטרוניים, מכשור אולפני, תוכנה וחומרה, ציוד הגברה וחומרים אקוסטיים.   

10.  האלמנטים הקריטיים הדרושים לפיתוח קריירה בכל אחד מהעיסוקים 

בין אם שאיפתך היא להיות יוצר, מוסיקאי מבצע, טכנאי או בעל עיסוק היקפי בענף המוסיקה – תזדקק למרבית התכונות והכישורים שפורטו בסעיף 6 לעיל. אולם לצד אלמנטים כלליים אלה, החיוניים לכל אמן ובעל מקצוע באשר הוא, קיימים ביחס לכל עיסוק מוסיקלי ספציפי מספר אלמנטים קריטיים, המאפיינים את העוסקים בו, ואשר חסרונם יקשה מאוד על פיתוח קריירה בעיסוק הספציפי: 

א.                   יוצר – האלמנטים הקריטיים למי ששואף לפתח קריירה כמוסיקאי יוצר הינם:

·        יצירתיות – מן הסתם, התכונה החשובה ביותר למוסיקאי היוצר. היכולת לברוא יש מאין היא המאפיין המרכזי של היוצר, בכל תחום בו יבחר לעסוק, בתחומי האמנות ואף מחוצה לה. היא המבדילה את היוצר מן החקיין, מצד אחד, ומן הטכנאי, מאידך.

      הצורך ביצירתיות מובן מאליו ביחס לפזמונאי, הנדרש לה לצורך חיבור טקסטים או התאמתם ללחן מסוים; וביחס למלחין, העושה שימוש בצלילים כחומר גלם ליצירת מלודיות, מקצבים ומהלכים הרמוניים מקוריים. אך מה באשר למוסיקאים הנוספים, שגם אותם סיווגתי בקבוצת היוצרים, הנכנסים לתמונת היצירה רק לאחר שרבדיה הבסיסיים (מלים ולחן) עומדים על תילם? האם גם לגביהם היצירתיות היא תכונה חיונית?

      התשובה היא חיובית. גם המעבד, מעצב הסאונד, איש המיקס והמפיק המוסיקלי הם יוצרים, והשוני בינם לבין הפזמונאי והמלחין אינו ברמת היצירתיות, כי אם ברמת חומרי הגלם שעל בסיסם הם מבטאים את יצירתיותם. חומרי הגלם של הפזמונאי הם מלים; אלה של המלחין הם אקורדים, תווים, מרווחים ומפתחות מוסיקליים; חומר הגלם של המעבד הוא הלחן, שעל בסיסו הוא נדרש ליצור את התפקידים המוסיקליים ולקבוע את הכלים שישמשו לנגינתם; הפרוגרמר עוסק בבריאתם של צלילים מתוך גלים חשמליים או דגימות, בעיבודם ובהתאמתם אל תוך היצירה המוסיקלית; חומרי הגלם של איש המיקס הם עשרות ערוצי צליל, שכל אחד מהם נושא אינפורמציה מוסיקלית שונה, ויצירתיותו מתבטאת בכושרו ליצור את הלכידות ואת היחס הנכון ביניהם, שיאפשרו למאזין ליהנות מן היצירה בכל אמצעי שמע; חומר הגלם של איש המסטרינג מוגבל אמנם לשני ערוצי שמע, אך יצירתיותו בטיפול הסופי בהם עשויה לחולל נפלאות ולהפיח ביצירה חיים; ואילו תרומתו היצירתית של המפיק המוסיקלי עשויה להתבטא באופן הטיפול בכל אחד מרבדיה של היצירה: החל מקביעת זהות היוצרים והנגנים שייקחו בה חלק, הן בסביבת האולפן והן על הבמה, והנחייתם לכיוון הרצוי; דרך אופן הקלטתה; וכלה בעיצוב אופייה של היצירה: הטמפו שלה, המרקם והצבע, הסטיילינג של היצירה, ויצירת המבנה הסופי שלה. 

      מידת השפעתו של כל אחד מהיוצרים הללו על התוצר הסופי היא כמידת יצירתיותו: יש יצירות שבהן המלים או הלחן הם המרכיבים הדומיננטיים, ותרומתם של היוצרים בהמשך תהליך ההפקה שולית, אם בכלל; לעומת זאת יצירות רבות לא היו זוכות לייחוד שהביא להצלחתן אילולא יצירתיותו הבולטת של המפיק המוסיקלי, איש המיקס או המסטרינג, הפרוגרמר או המעבד.

·     שמיעה – להוציא את המקרה הספציפי של הפזמונאי, קשה מאוד לפתח קריירה משמעותית כיוצר מוסיקלי ללא כישורי שמיעה מפותחים. יצירתי ככל שיהיה, ללא שמיעה מפותחת לא יוכל היוצר ליישם את יצירתיותו בתחום המוסיקה. כישורי השמיעה הם המפתח להוצאת רעיונותיו המוסיקליים אל הפועל. המלחין זקוק לכישורי שמיעה מלודיים וריתמיים כדי לבטא, בכתיבה ו/או בנגינה, את המנגינה המסתובבת בראשו; המעבד משתמש בשמיעתו ההרמונית והריתמית כדי לפתח את היצירה הגולמית ולתזמר אותה; מעצב הצליל ואנשי המיקס והמסטרינג נדרשים בעיקר לשמיעה צלילית מפותחת, כדי להגיע לסאונד אליו הם שואפים; ואילו המפיק המוסיקלי עושה שימוש במגוון יכולות השמיעה על מנת להעניק ליצירה את האופי, הסטייל, המרקם והצבע אליהם התכוון, ולהביא אותה לגיבושה הסופי.

·     חדשנות – היכולת להעיז, לחרוג ולדמיין אל מעבר לקיים היא המפתח ליצירת מבנה מוסיקלי החורג מן התבנית המקובלת; לסאונד שטרם נשמע כמותו; לסטייל ייחודי, חדש ורענן, המהווה פריצת דרך מוסיקלית. אם יצירתיות ושמיעה הן התכונות הקריטיות ליוצר המוסיקלי באשר הוא, אזי החדשנות היא התכונה הקריטית המפרידה בין היותו יוצר נוסף מני רבים לבין התבלטותו כאמן.

ב. מוסיקאי מבצע (performer) – האלמנטים הקריטיים למי ששואף לפתח קריירה כמוסיקאי מבצע הינם:

·        כריזמה – מקומו הטבעי של המוסיקאי המבצע הוא בקדמת הבמה, מול קהל. כיוון שכך, כריזמה היא הנכס החשוב ביותר שלו. זה מובן מאליו ביחס לזמר: זמר מצליח הוא, בראש ובראשונה, performer, ולא במקרה זמרים עתירי כריזמה ואקסהיביציוניזם מותחים את גבולות הקריירה שלהם גם למדיומים בימתיים נוספים, כמו קולנוע, תאטרון או אופרה. אך הכריזמה היא תכונה קריטית גם עבור המנצח, המרכז אליו באופן טבעי את מירב תשומת הלב של הקהל; וגם נגנים אינם פטורים מתכונה זו אם ברצונם למקם את הקריירה שלהם על הבמה. 

      האם ניתן לפתח קריירה כמוסיקאי מבצע ללא כריזמה מפותחת? התשובה חיובית, אולם הקריירה של מוסיקאי מבצע נטול כריזמה מוגבלת: הוא ימצא את פרנסתו, לרוב, כנגן הקלטות או כזמר ג'ינגלים.

      ומה ביחס ל- dj? djs צעירים רבים נוטים להתעלם מחשיבותה של תכונה זו לפיתוח הקריירה שלהם. אולם מבט אל רשימת ה- djs חביבי הקהל, בארץ ובעולם, וצפייה בהופעתם החיה, אינה מותירה מקום לספק: מדובר באנשים כריזמטיים. אם ברצונך להגיע רחוק כ- dj, עליך להיות בעל היכולת הבימתית לעניין אנשים, לרתק אותם, לסחוף אותם, לגרום להם להקשיב לך, להאמין לך ואף להעריץ אותך, לא פחות מכל מוסיקאי מבצע אחר.

·       קואורדינציה וחלוקת קשב – מוסיקאי שאינו מופיע בפני קהל נהנה מן האפשרות לטעות, לתקן ולהתחיל מחדש, עד שהוא מגיע לתוצאה אליה הוא שואף. למוסיקאי המופיע על הבמה אין את הפריבילגיה הזו: בכל מופע ספציפי, יש לו הזדמנות אחת ובלתי חוזרת לנגן או לשיר כל יצירה. הסיטואציה החד - פעמית הזו דורשת מן המוסיקאי המבצע שליטה בלתי מתפשרת בכלי הנגינה שלו.

התנאי החשוב ביותר לשליטה בכלי הנגינה שלך הוא קואורדינציה מפותחת. בין אם כלי הנגינה הוא פסנתר; מיתרי הקול והסרעפת; שרביט המנצח, ידיו ומחוות גופו; או פטיפונים ומיקסר - פעולתו של המוסיקאי המבצע דורשת פעולה בו - זמנית מתואמת של מספר איברי גוף, כשכל אחד מהם מבצע פעולה שונה. היכולת הזו היא היכולת הקואורדינטיבית. אך בכך לא די – היכולת הקואורדינטיבית צריכה להיות מלווה ביכולת חלוקת קשב מפותחת. הנגן והזמר צריכים לשמוע, בו - זמנית, את עצמם ואת הנגנים האחרים; המנצח צריך להיות בעל יכולת להקשיב באופן מובחן לכל כלי בתזמורתו; ואילו ה- dj קשוב לטרק המתנגן במערכת ההגברה ובמוניטור שלו, ובו - זמנית לטרק שברצונו למקסס. רק מי שניחן בשתי היכולות גם יחד – קואורדינציה וחלוקת קשב מפותחות, עשוי להגיע למדרגת הווירטואוז, שהיא המפרידה בין המוסיקאי הבינוני לזה שמצויד בכלים לבניית קריירה בימתית מזהירה.

·        אמירה אישית מקורית וייחודית – דווקא מכיוון שהמוסיקאי המבצע מנגן קטעים מוסיקליים שנוצרו לאו דווקא על ידו, ואשר ניתנים לביצוע ע"י רבים שכמותו, הוא צריך להיות בעל יכולת להטביע את חותמו האישי על היצירות שהוא מבצע, כלומר לבצע את היצירה בדרך הייחודית לו, ובכך להופכה, במובן מסוים, לשלו.

למה הכוונה? רבים מאתנו ניחנו ביכולת לשיר מבלי לזייף; יש כאלה שאף מסוגלים לחקות זמרים גדולים. אך בכך לא די: אם אתה שואף לפתח קריירה כזמר, לא די ב"לשיר כמו"; אתה צריך להישמע כמו עצמך, ולא כמו אף אחד אחר. גיטריסטים רבים מנגנים בגיטרה שלהם במיומנות; אך מעטים מהם מצליחים לפתח סגנון נגינה וסאונד, המאפיין אותם, מבדיל אותם מאחרים (ע"ע ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, סטיבי ריי ווהן, קרלוס סנטנה) וגורם למאזין לזהות את נגינתם ולשייך אותה אליהם. מנצחים מיומנים מסוגלים להוביל את הנגנים בתזמורתם לנגינה מדויקת של יצירה, אך רק הבולטים שבהם מצליחים להעניק ליצירה את פרשנותם האישית. כך גם ביחס ל- djs: רק הטובים שבהם מצליחים ליצור את הלכידות והקוהרנטיות בין הקטעים המוסיקליים שהם מנגנים, המגובשת לכדי סגנון וסאונד אישי ומובחן, ואשר נותנת לקהל את התחושה שה- dj מנגן באופן שחותמו האישי מוטבע על ה- set, אף שהוא מנגן קטעים של אחרים.

ג. טכנאי – טכנאי הסאונד הוא המקצוע הפחות מוערך מבין העיסוקים המוסיקליים. להדיוטות נדמה כי זהו המקצוע "הפשוט" ביותר מביניהם, וכי הכישורים הנדרשים על מנת לעסוק בו אינם רבים והם ממוקדים במישור הטכני בלבד. האמנם?

      אכן, קיים שוני בין המוסיקאי היוצר והמבצע לבין הטכנאי. בעוד השניים הראשונים נתפסים על ידינו כ"אמנים", הרי הטכנאי, במהותו, הוא ספק שירות. תפקידו הוא לספק את התנאים הטכניים הדרושים לפעולת האמנים שעבורם הוא עובד, באולפן ועל הבמה. אולם עצם היותו ספק שירות, המספק את שירותיו בעיקר מבעד לחלון ה'קונטרול' או מאחורי הקלעים, אינו מוריד מערכו ומחשיבותו בתהליך ייצורה של המוסיקה והצגתה לקהל. אם תשאל מוסיקאי מנוסה מיהו טכנאי הסאונד המועדף עליו, תקבל, קרוב לוודאי, את התשובה כי זהו הטכנאי שמסוגל לספק לו שקט נפשי באולפן ועל הבמה - את ההרגשה כי 'יש על מי לסמוך'. מהם, אם כן, הכישורים הנדרשים לשם כך?

      באופן טבעי, הכישורים הבולטים הם הטכניים והאנליטיים. גדולתו של טכנאי הסאונד היא ביכולתו להבין, על בוריו, את אופן פעולתו של כל מכשיר, אמצעי הקלטה וציוד הגברה העומד לרשותו ואת שרשרת החיבורים והקישורים ביניהם; יכולת זו היא שמאפשרת לו, במקרה הצורך, לאתר ולפתור תקלות, או למצוא פתרונות חלופיים, במהירות וביעילות, מבלי להלחיץ את האמנים שעימם הוא עובד.

      יכולת נדרשת נוספת היא השמיעה הצלילית. טכנאי הסאונד אינו עובד רק עם מכשירים; הוא פועל בחלל אקוסטי, שבו מתפשט הצליל. על מנת למנוע ו/או לפתור בעיות בחלל זה, הוא זקוק לאוזן טובה, וליכולת לנתח את התופעה הקולית.  

      אך בכישורים טכניים, אנליטיים ושמיעה צלילית אין די. היותו של הטכנאי ספק שירות, ומיקוד תפקידו כספק של 'שקט נפשי' לאמנים עימם הוא עובד, מדגיש את חשיבותם של כישוריו במישור יחסי האנוש: סבלנות וסובלנות, אחריות ואמינות, כישורי תקשורת ויכולת עבודה בצוות – כולם כישורים הדרושים, כפי שכבר ציינו, לכל מוסיקאי, אך נחיצותם לטכנאי הסאונד כפולה ומכופלת, מעצם העובדה שהוא אינו יכול לבצע את עבודתו ללא מגע שוטף עם לקוחותיו.

ד.  עיסוקים היקפיים בענף המוסיקה – כזכור, קיבצנו עיסוקים אלה תחת כותרת אחת רק מכיוון שאין בהם מעורבות ישירה בתהליכי היצירה, ההפקה או הבימוי של המוסיקה. אולם מדובר במקצועות בתחומים נפרדים, ועל כן גם הכישורים הקריטיים לפיתוח קריירה בכל אחד מהם שונים מעיסוק אחד למשנהו:      

-         יועץ / עורך מוסיקלי – האלמנט החשוב ביותר עבור מי שברצונו לעסוק באופן מקצועי בייעוץ ו/או בעריכה מוסיקלית הוא המטען המוסיקלי, הידע וההיכרות עם הרפרטואר המוסיקלי. כאמור, תמצית עבודתו של היועץ / העורך המוסיקלי היא השימוש הפונקציונלי שהוא עושה ביצירות מוסיקליות לצרכים מוגדרים. בהתאם לכך, כלי העבודה שלו הם שירים ויצירות מוסיקליות. ככל שהרפרטואר המוסיקלי שבו הוא שולט נרחב יותר, כך כלי העבודה שלו רבים ומגוונים יותר, ויכולתו להתאים לכל צורך וסיטואציה את השיר המתאים להם תהיה גבוהה יותר.

האלמנט המרכזי הנוסף הדרוש ליועץ והעורך המוסיקלי הוא מורכב יותר, ומקורו בתחום הפסיכולוגיה של המוסיקה. מוסיקה היא כלי תקשורת רב עוצמה. בכוחה ליצור או לעצב אווירה מסוימת, לעורר תגובות מוגדרות, להשפיע על רגשות, לכוון התנהגויות, להעביר מסרים. ביל קלינטון, למשל, עשה שימוש מדויק בשיר Don’t" stop thinking about tomorrow של Fleetwood Mac להעברת מסריו במסע הבחירות שלו לנשיאות ארה"ב ב- 1992; הבמאים סטנלי קובריק וקוונטין טרנטינו הפליאו להשתמש ביצירות מוסיקליות שנבחרו בקפידה על מנת להעצים את הסצנות בסרטיהם 'התפוז המכני' ו'ספרות זולה'; שימוש דומה עושה היועץ המוסיקלי האחראי לבחירת המוסיקה שתלווה סרטון פרסומת או מופע מחול; מטרתו של עורך מוסיקלי ברדיו עשויה להיות הגדלת הרייטינג של תחנת השידור; ואילו עורך המוסיקה בקניון או בפאב מכוון את בחירותיו המוסיקליות ליצירת אווירה שתעודד את לקוחותיו של המקום לשהות ולקנות בו. בכל אחד מהמקרים הללו, מטרתו של היועץ / העורך המוסיקלי היא לעורר במאזין תגובה מוגדרת. לשם כך הוא צריך להיות מעין 'פסיכולוג מוסיקלי' - להבין את השפעתה של מוסיקה מסוימת על רגשותיו של המאזין, כאשר היא מחוברת למקום, תמונה או תנועה כלשהי. 

-         איש תקשורת – מטבע הדברים, האלמנט החשוב ביותר למי שברצונו לפתח קריירה כאיש תקשורת בתחום המוסיקה הוא כישוריו התקשורתיים – כושר הביטוי שלו, בכתב ובע"פ, ויכולתו להעביר מידע ומסרים שייקלטו בקהל היעד שלו.

-         איש מסחר – אדם השואף לעסוק במסחורה של מוסיקה ו/או של מוצרים בתחום המוסיקה זקוק, בראש ובראשונה, לכישורי שיווק ומכירה. בין אם הוא עוסק במכירתה של המדיה עליה מוטבעת המוסיקה, הזכויות בה, האמנים המבצעים אותה, כלי נגינה או מוצרים נלווים – מבחינתו של איש המסחר מדובר במוצרים, שיש לשכנע את הצרכן הפוטנציאלי לרכוש אותם. לשם כך עליו להכיר היטב את השוק שבו הוא פועל, את היצע המוצרים שבו ואת צורכיהם של הצרכנים.

-         איש אקוסטיקה – הכישורים המרכזיים הנדרשים לאדם השואף להתמקד בתחום האקוסטיקה דומים לאלה של הטכנאי: שמיעה צלילית מפותחת ביותר, כישורים טכניים ואנליטיים. לא בכדי, מרבית אנשי האקוסטיקה פיתחו את התמחותם לאחר שנים רבות של עיסוק כטכנאי קול.

-         איש הוראה ומחקר – רבים נוטים לחשוב כי מורה טוב = מוסיקאי מצליח, ועל כן הם סוקרים את רשימות המורים במוסדות הלימוד השונים בתקווה למצוא בהם מוסיקאים מפורסמים. אלא שהמשוואה הזו לא תמיד עובדת: הוראת מוסיקה היא התמחות מקצועית בפני עצמה, ומוסיקאי מצליח אינו בהכרח בעל כישורי הוראה. מורה טוב אמנם צריך להיות בעל כישורים העשויים להוביל מוסיקאי להצלחה - סטנדרטים אסתטיים, כישורים אנליטיים (התכונה העיקרית הדרושה לאיש המחקר), מטען מוסיקלי משמעותי, ידע נרחב ומעמיק ומיומנות מקצועית ברמה גבוהה בתחומים שאותם הוא מלמד; כמו כן הוא זקוק לפרספקטיבה הרחבה, המאפיינת את בעל הניסיון, לכישורי תקשורת טובים וגם מידה נכבדה של כריזמטיות לא תזיק אם ברצונו לעניין ולרתק את תלמידיו. אולם כל אלה לא יהפכו אותו למורה טוב, אלא אם הוא ניחן, בנוסף להם, בשני האלמנטים העיקריים הדרושים להוראה:

·        כישורים פדגוגיים – תפקידו של המורה הוא לסייע לתלמידיו לפתח את כישוריהם, לגלות את חוזקותיהם ולהגשים את הפוטנציאל הטמון בהם. לשם כך הוא זקוק ליכולות פדגוגיות: היכולת לפשט כל נושא נלמד, ולהעביר אף את הסבוכים שבנושאים עפ"י מתודה סדורה, צעד אחר צעד; סבלנות רבה; הרגישות הדרושה לצורך אבחון כישוריו של התלמיד ואיתגורו בהתאם; והיכולת להעניק לתלמידים היזון חוזר וביקורת מפורטת, מדויקת, בונה ומקדמת.

·        ייעוד ושליחות – כל אחד מאתנו שואף לשאוב סיפוק מתחום עיסוקו. אולם בניגוד למרבית העוסקים במוסיקה, סיפוקו של איש ההוראה אינו בא ממיצוי היכולות המוסיקליות שלו עצמו, אלא דווקא מאלה של תלמידיו. המשמעות היא כי מורה אמיתי הוא סוג של מנטור, אדם בעל ייעוד ושליחות, המסוגל להתעלות אל מעבר לאגו שלו, ולראות בהצלחת תלמידיו את הצלחתו שלו. 

-         מפתח / יצרן כלי נגינה וציוד מוסיקלי – אדם שעיסוקו בבניית כלי נגינה או ציוד נלווה, אקוסטי או אלקטרוני, זקוק להבנה מעמיקה בתחומי הפיסיקה, תורת הצליל והאקוסטיקה, לכישורים טכניים ואנליטיים ולמידה גדושה של יצירתיות. אולם מעל לכל אלה הוא זקוק למה שמכונה "הנדסת אנוש": היכולת לתכנן ולייצר כלים ומכשירים באופן שקהל היעד שלהם – נגן, יוצר או טכנאי – ימצא אותם פשוטים וידידותיים לשימוש. כלי נגינה מדהימים, שבאמצעותם ניתן להפיק צלילים ייחודיים, נותרים מיותמים על המדפים, או לא עוברים כלל לשלב הייצור, מכיוון שהנדסת האנוש שלהם לקויה; רק אלה מהם הבנויים באופן המאפשר שימוש פשוט ואינטואיטיבי זוכים לתפוצה רחבה.     

יודגש כי בפועל, החלוקה בין ה'מקצועות' המוסיקליים אינה חדה וחלקה, ומרביתם של העוסקים במוסיקה, כאמנות וכמקצוע, משלבים בעיסוקם המקצועי מספר תחומים מן המנויים לעיל. עדיין, בסיווג האמור לעיל יש כדי להבהיר את האלמנטים הקריטיים לפיתוחו של כל עיסוק, כך שבמידה שאתה שואף כי פועלך המוסיקלי ישתרע על פני מספר עיסוקים, תזדקק לאלמנטים הקריטיים הדרושים בכל אחד ואחד מהם על מנת לפעול בו במקצועיות.