פיתוח קריירה במוסיקה וסאונד באמצעות מוסד לימוד 

מאת: רונן חרותי
 

חלק 5: חלקו הקודם של הספרון הסתיים בדרך לבדיקתו החיצונית של מוסד הלימוד, ובמידת ההתאמה בין יעדיו ליעדיך. בחלק הנוכחי (האחרון) נעסוק בבדיקה פנימית של מוסד הלימוד, באופן הבדיקה ובפן הכספי.
- בדיקה פנימית של מוסד הלימוד 
- אופן בדיקתו של מוסד הלימוד
- ההיבט הכספי
- ברכת הדרך

15.      בדיקה פנימית של מוסד הלימוד 

לאחר שצמצמת את רשימת מוסדות הלימוד האופציונליים לאלה שיעדיהם תואמים את יעדיך, עליך להציץ עמוק פנימה, אל נבכי המוסדות הרלבנטיים עבורך, במטרה לברר, לחקור ולגלות מי מהם הוא בעל היכולת המיטבית לסייע לך למצות את הפוטנציאל הטמון בך ולקדם אותך לקראת הקריירה שבה אתה חפץ. הקריטריונים המוצעים לך כאן, לצורך בדיקה זו, הינם: 

א.     תכניה של תוכנית הלימודים – תוכנית הלימודים היא הכלי המרכזי העומד לרשותו של מוסד הלימוד לצורך הגעה ליעדיו, כלומר לעיצוב דמותו של המוסיקאי שאותו חפץ המוסד להכשיר. מוסד הלימוד עשוי להצהיר הצהרות רבות בנוגע למטרותיו, אך מבחנו המעשי הוא במידת ההתאמה בין תכניה של תוכנית הלימודים לבין המטרות המוצהרות. לדוגמה: מוסד המצהיר כי מטרתו הינה להכשיר מוסיקאים יוצרים, אך תוכנית הלימודים שלו אינה שמה דגש על פיתוח יצירתיות, כישורי שמיעה וחדשנות, יתקשה מאוד להגיע ליעדיו. לפיכך, קריטריון הבדיקה העיקרי שלך להערכתה של תוכנית הלימודים במוסד כלשהו טמון במתאם בין תכניה של תוכנית הלימודים לבין יעדיה.

כאשר אנו מדברים על תכניה של תוכנית הלימודים, הכוונה אינה רק לשמות הקורסים הנכללים בה ולפירוט הנושאים המנויים במסגרתה. מקריאה שטחית של רשימת נושאי הלימוד, תוך תשומת לב לידע היבש בלבד, אתה עשוי למצוא הבדלים הנראים כפעוטים בין מוסדות הלימוד השונים. ההבדלים המשמעותיים יותר נמצאים בין השורות - בגישה, בדגשים ובהקשר הכולל. למשל, תוכנית הלימודים במספר מוסדות לימוד עשויה לכלול קורס ללימודי תוכנה מסוימת. מוסד שגישתו טכנולוגית, ירכז את הקורס באופן תפעולה של כל פונקציה ספציפית בתוכנה זו; לעומתו, מוסד שגישתו יצירתית, יקדיש תשומת לב רבה לשימוש כולל בתוכנה ככלי ליצירה מוסיקלית, ולהקשרים בינה לבין כלי יצירה אחרים.

כדי לבחון את המתאם בין תכני תוכנית הלימודים ליעדיה, עליך לחזור לאלמנטים הדרושים לפיתוחה של קריירה בתחומי המוסיקה והסאונד, המפורטים בפרקים 6 ו- 7 לעיל, ולמיקודם הספציפי ביחס לסוגי המוסיקאים, המפורט בסעיף 10 לעיל, ולבדוק עד כמה זוכים האלמנטים הנ"ל להתייחסות בתוכנית הלימודים. לדוגמה: נניח שמסלול לימוד מסוים נועד להכשיר מפיקים מוסיקליים. לשם כך, על תוכנית הלימודים לכלול את האלמנטים הבאים:

·        ידע תיאורטי נרחב ומעמיק בתחומי המוסיקה (תיאוריה, הרמוניה וקצב), הסאונד והאקוסטיקה;

·        הקניית כישורי שמיעה (מלודית, הרמונית, קצבית וצלילית);

·        הכרת הכלים המשמשים בתהליך ההפקה – כלי נגינה, אמצעים לשימור צליל ועיבודו, חומרה ותוכנה; 

·        פיתוח מיומנויות מעשיות מתוך התנסות בפועל, בכל הקשור בתהליך היצירה באולפן ועל הבמה – כתיבה, הלחנה, עיבוד, נגינה וביצוע, הקלטה, עיצוב צליל, programming, מיקס, מסטרינג ומתודות להפקה מוסיקלית כוללת;

·        העשרת מטענו של התלמיד, התרבותי בכלל והמוסיקלי בפרט, לרבות היכרות ספציפית עם עבודותיהם של המפיקים המוסיקליים הגדולים בתחומים השונים;

·        פיתוח סטנדרטים אסתטיים ויכולת שיפוט ערכי בכל הנוגע למוסיקה וסאונד;

·        הקניית הרגלי עבודה וסטנדרטים מקצועיים מקובלים בתחום ההפקה המוסיקלית;

·        ייחוד מקום נרחב לביקורת בונה על עבודותיהם של התלמידים ולניתוח יצירות מופת;

·        הכרת שוק המוסיקה, הגורמים הפעילים בו, כללי הפעילות בו ופילוחו לקהלי יעד (אלמנט זה הוא בעל חשיבות מיוחדת למפיק המוסיקלי, מעצם מיקומו בענף המוסיקה בנקודת התפר שבין התהליך היצירתי לקהל היעד של התוצר הסופי);  

·        הצבת יעדים ברורים ודרישת תוצרים שיאתגרו את התלמיד לפתח את כישוריו הטכניים, האנליטיים, היצירתיים והתקשורתיים; שיסייעו לו לחדד את שאיפתו למצוינות, את סבלנותו ויכולת ההתמדה שלו, את נחישותו והאמונה ביכולתו, את חוש האחריות שלו, את פתיחותו ותשוקתו לעיסוק המוסיקלי; ואשר יניחו את היסודות לבשלותו כמפיק מוסיקלי ולגיבוש אמירה מוסיקלית ייחודית.

·        העמדת פלטפורמות לחשיפת התלמיד, לצבירת קרדיט וניסיון ולהתערותו בתעשייה כמפיק מוסיקלי פעיל, באמצעות עבודה מעשית מול גורמים מקצועיים בענף המוסיקה.         

באופן דומה, מתוך סקירת האלמנטים הדרושים לפיתוח קריירה בעיסוק המוסיקלי הספציפי שאליו אתה שואף, ובחינת מידת ואופן ההתייחסות אליהם במוסד הלימוד, מומלץ לבדוק את תכניה של כל תוכנית לימודים.

ב.     מבנה תוכנית הלימודים – התנאי האמור לעיל, לפיו תוכנית הלימודים צריכה לכלול את מגוון תחומי הלימוד הדרושים להגשמת יעדיה, הוא הכרחי אך אינו מספיק. אחד המבחנים הבולטים לאפקטיביות של תוכנית הלימודים הוא בסדר הפנימי בין תחומי הלימוד הללו ובזיקה ביניהם.

למה הכוונה? כבר הדגשנו כי אחד המפתחות המרכזיים ללמידה הוא סקרנותו של התלמיד. אולם מידת סקרנותו של התלמיד במהלך לימודיו תלויה רבות בסדר הלימודים: קורס מסוים עשוי להיות מרתק ומסקרן כאשר הוא ממוקם בשלב נכון בתוכנית הלימודים; אותו קורס בדיוק עלול להיות על התלמיד לטורח, אם הוא נאלץ ללמוד בו בעיתוי בלתי מתאים. תלמיד שאינו חש שהוא צמא לידע או למיומנות מסוימים; שאינו מבין מדוע עליו ללמוד כעת נושא כלשהו; או שאינו בשל, מבחינת מטענו וידיעותיו המוקדמים, לקלוט ולקבל חומר לימודי חדש - יתקשה מאוד ללמוד, ובמקרה הטוב ילמד מתוך הכרח בלבד. לעומתו, תלמיד שנחשף לתחום לימודי מסוים בזמן שהוא כמה אליו, זקוק לו ומבין את חשיבותו להתקדמותו, ילמד מתוך עניין ורצון, ולמידתו תהיה אפקטיבית. תוכנית לימודים הבנויה היטב היא כזו שסודרת את נושאי הלימוד, כרונולוגית, באופן המעורר סקרנות מתמדת אצל התלמיד, ופותחת בפניו את תחומי הלימוד שלב אחר שלב, בזמן שהוא צמא להם. תוכנית לימוד הבנויה כך מושתתת על שלושה מאפיינים עיקריים: 

·        קו התקדמות מובנה – יסודות ורכישת כלים וכישורים בסיסיים תחילה; לאחר מכן התמחות והתמקצעות; ולבסוף – תוצרים.

·        חלוקה בין קורסי חובה ובחירה – באופן המבהיר לתלמיד, מחד, מהם האלמנטים שבלעדיהם אין, ומאידך – משאיר מקום מספיק לנטיותיו ולהעדפותיו האישיות.

·        מינון נכון בין ידע תיאורטי להתנסויות מעשיות – במטרה להבטיח איזון בין למידה מן הכלל אל הפרט לבין התהליך הלימודי ההפוך – מן הפרט אל הכלל.    

ג.       מסגרת הלימוד – יש להבחין בין שתי מסגרות לימוד עיקריות – הקבוצתית והאישית. יתרונותיה העיקריים של המסגרת הקבוצתית טמונים בהיותה כר נרחב לאינטראקציה בין התלמידים ובאינדיקציות שהתלמיד יכול לשאוב ממנה בנוגע לחוזקותיו היחסיות. יתרונה הברור של המסגרת האישית הוא במיקוד תשומת הלב של המורה בתלמיד באופן בלעדי. תוכנית לימודים הבנויה היטב משלבת בין שתי מסגרות הלימוד: מחד מתנהלים בה שיעורים פרונטליים ופרוייקטים קבוצתיים; מאידך – היא כוללת ביקורת יחידנית ותרגולים אישיים מונחים, בהם זוכה התלמיד לתשומת הלב הבלעדית של המורה.

ד.      איכות ההוראה – איכות ההוראה במוסד הלימוד הינה פונקציה של המרכיבים הבאים:

·        סגל ההוראה – לשאלה מיהו מורה טוב למוסיקה וסאונד התייחסנו כבר בפירוט במקום אחר (ראה בפרק 10), ועל כן נחזור ונציין כאן רק את המאפיינים העיקריים: ניסיון עשיר, כישורים פדגוגיים וייעוד ברור. אולם איכות ההוראה במוסד לימוד כלשהו אינה מסתכמת באיכויותיו של המורה הבודד, אלא של סגל ההוראה כולו, ובעיקר במידת מחויבותו של סגל זה למוסד הלימוד וליעדיו. טוב ככל שיהיה, יתקשה המורה להביא את מלוא איכויותיו לידי ביטוי מול תלמידיו, במידה שהקשר שלו למוסד הלימוד מסתכם בהרצאה שבועית במסגרתו. על כן כדאי שלא להסתפק בסקירת רשימת המורים במוסד הלימוד, אלא לוודא כי לפחות מרביתם אינם מועסקים בו על תקן אורחים, כי אם משולבים בפעילות כוללת ומלאה בו. 

·        אופי הקשר בין המורה לתלמיד – במוסדות לימוד גדולים, שאופי הלימודים בהם עיוני, מתבצע חלק הארי של תהליך ההוראה באמצעות הרצאות פרונטליות, כאשר המרצה עומד מול קבוצה גדולה של עשרות תלמידים, ומתרכז בהעברת ידע. במוסדות מסוג זה, מסתכם הקשר בין התלמיד למוריו בהגשת מבחנים ועבודות בכתב, וקורה שתלמיד מסיים מסלול לימוד מלא בן כמה שנים, ועומד בכל מטלותיו, כאשר אף אחד ממוריו אינו מכיר אותו באופן אישי.

שיטת הוראה כזו אינה מתאימה למוסד ללימודי מוסיקה וסאונד, השואף להקנות לתלמידיו מיומנויות מעשיות. מוסד כזה לא ימצה את כישוריהם של מוריו, אלא אם יעמיד לרשותם פלטפורמות ליצירת קשר אישי עם התלמיד, לביקורת ישירה ובונה על עבודותיו המעשיות ולמיסודו של תהליך ליווי והנחיה, אחד על אחד. רק מוסד לימוד שבו מובנות פלטפורמות כאלה יכול לדרוש ממוריו אחריות מלאה להישגיו המעשיים של התלמיד ולפיתוח כישוריו.

·        אמצעי ההוראה – סגל הוראה טוב ומחויב וקשר אישי עם התלמיד הם אכן הבסיס לאיכות ההוראה בכל מוסד לימוד, אך גם סגל כזה זקוק לאמצעי הוראה הולמים על מנת שיוכל למצות את איכויותיו:

-         מערך לימוד מפורט ("סילבוס") – הכלי המרכזי העומד לרשות המורה להשגת יעדיו של הקורס שעליו הוא מופקד הינו מערך הלימוד המפורט, המכונה "סילבוס". סילבוס מובנה כולל בתוכו את האלמנטים הבאים:

·        הגדרת מהות הקורס ויעדיו;

·        מערכי שיעור מפורטים;

·        אמצעי העזר הדרושים להעברתו של כל שיעור;

·        פירוט האמצעים להטמעת החומר הנלמד – תרגילים, מבחנים, פרויקטים וכו';

·        פרמטרים מדידים להערכת הישגיו של התלמיד;

·        ביבליוגרפיה מפורטת – ספרי לימוד ומאמרים, לגיבוי החומר הנלמד ולהעשרתו האופציונלית של התלמיד אל מעבר לו;

·        דיסקוגרפיה מפורטת, המשמשת את התלמיד להבנת החומר הנלמד וכנקודת התייחסות (reference) ליישומו.

יש מוסדות לימוד הנוהגים למסור לתלמידיהם את הסילבוס הרלוונטי בתחילתו של כל קורס. אחרים נמנעים מכך, לעתים מחשש לשימוש בו ע"י מוסדות לימוד אחרים ולעתים משיקולים פדגוגיים טהורים. בין אם הסילבוס נמסר לתלמיד ובין אם לאו, כדאי לוודא כי תוכנית הלימודים במוסד שאותו אתה בודק אכן נסמכת על סילבוס מפורט בכל אחד מנושאי הלימוד, מכיוון שחסרונו עלול למנוע, גם מן המורה המוכשר ביותר, להעביר לתלמידיו את הידע והניסיון שלו באופן סדור ומובנה.

-         תנאי הלימוד והציוד הלימודי – הוראה יעילה של מוסיקה וסאונד תלויה בתנאים מתאימים ובציוד לימודי. על כן, כדאי לוודא כי המוסד שבו אתה שוקל ללמוד אכן מצויד באמצעים המתאימים להוצאתה של תוכנית הלימודים אל הפועל:

·        חללי הלימוד – כיתות מרווחות ומאובזרות, אולפני תרגול, חדרי חזרות, וכיוצ"ב. 

·        ציוד לימודי המותאם לתוכנית הלימוד – הציוד הלימודי שתמצא במוסד הלימוד אמור לשקף את אופיו של המוסד: למוסד שהוא אקדמי באופיו אין צורך בציוד מוסיקלי רב, אך הוא זקוק לספרייה עשירה; במוסד להכשרה מקצועית תצפה למצוא את הציוד שלו יזדקק התלמיד בחיי המעשה; ואילו מוסד ללימודי אמנות נמצא בתווך מבחינה זו. כך גם מבחינת סוג המוסיקאי שברצונו של המוסד להצמיח: מוסד השואף לטפח יוצרים ומבצעים צריך להיות מצויד בכלי נגינה ויצירה; ואילו במוסד שגישתו טכנית, תצפה למצוא אולפנים וציוד הגברה.

מתעניינים רבים בלימודי מוסיקה וסאונד נוטים לעתים להתרשם יתר על המידה, ולייחס חשיבות מופרזת לציוד הלימודי המוצג להם במהלך סיורם במוסד הלימוד. נטייה זו טבעית ומובנת: "אופי המוסד" ותוכניות הלימוד שלו הם ערטילאיים, או לכל היותר נמצאים על הדף, מבחינתו של המתבונן מן החוץ, וכבני אנוש אנו נמשכים קודם כל למראה עיניים, לדברים הפיסיים שבהם ניתן לחוש. עצתי לך היא לא להסתנוור מן הקנקן, אלא להתעמק יותר במה שיש בו, ולעשות כן גם ביחס לציוד: עד כמה הוא עומד לרשותם של התלמידים? באילו שעות? באיזה שלב של הלימודים? האם הציוד המנצנץ המוצג לך אכן עדכני באופיו או משקף גישות ומיומנויות מיושנות? חשוב לזכור, כי לא תמיד מה שנראה טוב הוא אכן כזה.

נקודה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת בהקשר זה, נוגעת לקשר שבין הציוד הלימודי לבין ראייתו של מוסד הלימוד את אופן השתלבותו של התלמיד בענף המוסיקה, ואת מידת עצמאותו כמוסיקאי פעיל בענף זה: יש מוסדות ששאיפתם היא להכשיר בעלי מקצוע, בעיקר בתחום הסאונד, שישתלבו כשכירים בתוך גוף מקצועי - אולפני הקלטה ופוסטפרודקשן, חברות הגברה וכיוצ"ב. מוסדות כאלה אכן נדרשים להחזיק ציוד מתאים, כדי לדמות בפני התלמיד את הסביבה המקצועית שבה יעבוד. מוסדות אחרים שמים דגש על פיתוח עצמאותו של התלמיד, מתוך מודעות להתפתחויות הנוכחיות בענף המוסיקה, בהן מצטמצמים הצורך ואפשרויות התעסוקה באולפנים מסחריים, ומרבית תהליך היצירה וההפקה המוסיקלית מתבצע, בסטנדרטים מקצועיים, באולפנים ביתיים, מבוססי מחשב. במוסדות שזו גישתם, תמצא ציוד בנפח מצומצם משמעותית מזה שבמוסדות מן הסוג הראשון, כאשר רובו אינו נראה לעין אלא מרוכז בתוך מחשבים. אין בכך כדי להפחית את מידת מקצועיותם של מוסדות אלה, נהפוך הוא: יש בגישה זו כדי להקנות לתלמיד מיומנויות עדכניות, המפחיתות את תלותו בגורמים אחרים ומרחיבות את אפשרויותיו לעסוק במוסיקה בסטנדרטים מקצועיים, מתוך אולפנו הביתי. 

ה.     רמת הלימודים – רמת הלימודים במוסד ללימודי מוסיקה וסאונד היא כמובן פונקציה של הנושאים שנסקרו עד כה – מבנה תוכנית הלימודים, תכניה, מסגרת הלימוד ואיכות ההוראה. אך אם ברצונך לקבל תמונה שלמה יותר, כדאי לבדוק גם את האלמנטים הבאים: 

·        תנאי הקבלה – אחת האינדיקציות המרכזיות שלך לרמת הלימודים היא בתנאי הקבלה למוסד הלימוד. מוסד לימוד עשוי להעמיד תוכנית לימוד הבנויה לתלפיות, סגל הוראה מעולה וציוד מנקר עיניים, אך אלה לבדם לא יספיקו על מנת להעלות את הלימודים לרמה גבוהה, אלא אם במוסד לומדים תלמידים מוכשרים. רמת הלימודים במוסד לימוד נקבעת, פעמים רבות, עפ"י החוליה החלשה ביותר, ותלמידים שיכולותיהם אינן תואמות את אופי מסלול הלימודים עלולים לעכב את התהליך הלימודי כולו. לפיכך, מוסד לימוד השואף לרמת לימודים גבוהה, מציב בפני המעוניינים ללמוד במסגרתו שורה של תנאי קבלה, במטרה להבטיח כי רק מי שעומד בקריטריונים מינימליים, הרלבנטיים לתחום הלימודים במוסד, אכן יתקבל ללימודים בו.

תנאי הקבלה שונים ממוסד למוסד. יש מוסדות השמים את הדגש על קריטריונים מקדמיים, כמו תעודת בגרות וציון סף במבחן פסיכומטרי; אחרים מתרכזים בבחינת יכולותיו המעשיות הרלבנטיות של המועמד – כישורי שמיעה, כישורים טכניים ואנליטיים, או שליטה בכלי נגינה; יש שעורכים ראיון אישי מקיף עם המועמד במטרה להכיר מקרוב את תכונותיו ולעמוד על שאיפותיו; ויש כאלה שתנאי הקבלה שלהם כוללים שילוב של כל המרכיבים האמורים גם יחד. בכל מקרה, מידת הרצינות של המוסד בהתייחסותו לתנאי הקבלה מהווה אבן בוחן מרכזית לרמת הלימודים בו.

את כל האמור לעיל יש לסייג: מבחני הכניסה למוסד הלימוד אמנם חיוניים להבטחת רמת הלימודים בו, אך מוסד לימוד עלול ליפול למלכודת האליטיזם ו'לפספס' תלמידים שעשויים להגיע רחוק, אם הקריטריונים שמציבים מבחני הקבלה שלו נוקשים מדי, מתרכזים בבחינת יכולות קיימות ומוכחות, ואינם רגישים מספיק לפוטנציאל הטמון במועמד. אין ביכולתם של מבחני הקבלה, מפורטים ככל שיהיו, כדי לספק אינדיקציה מושלמת ומדויקת לניבוי הצלחתו של התלמיד, ואכן דפי ההיסטוריה מלאים במוסיקאים מצליחים, שנכשלו בבחינות הכניסה למוסדות לימוד. לפיכך, יש מוסדות שגישתם שונה: הם מאפשרים גם למועמדים שאינם עומדים בתנאי סף גבוהים בכל הקשור ליכולותיהם הקיימות, אך מזוהים כבעלי פוטנציאל ואמביציה, להתחיל את לימודיהם, לעתים תוך דרישה לעמוד במכינות מקדמיות, ומבצעים את תהליך הסינון העיקרי בתום שנת הלימודים הראשונה. מוסדות שנוקטים בגישה זו אמנם מסתכנים בחוסר אחידות ברמת התלמידים המתחילים את לימודיהם, אך הם עשויים 'להרוויח' עקב כך תלמידים המתגלים בדיעבד כמוסיקאים מוכשרים, שכישוריהם 'האובייקטיביים', בשלב הכניסה ללימודים, לא היו מקנים להם אפשרות ללמוד במוסד שתנאי הקבלה אליו נוקשים.

·        הדרישות מן התלמיד במהלך לימודיו – תלמידים בעלי פוטנציאל גבוה הם אמנם תנאי מקדמי, אך על מנת לממש את הפוטנציאל הזה ולהבטיח את רמת הלימודים בפועל, על מוסד הלימוד לאתגר אותם בעקביות, באמצעות דרישות ברורות שעל התלמיד לעמוד בהן לאורך תקופת הלימוד כולה, בשני מישורים:   

-         דרישות אדמיניסטרטיביות – קביעת תקנון לימודים ברור ומפורט, המסדיר את זכויותיו וחובותיו של התלמיד, לרבות כללי נוכחות, הגשת עבודות באופן ובמועד שנקבעו להן וכיוצ"ב.

-         דרישות פדגוגיות – אמצעים להטמעת החומר הנלמד - מבחנים, תרגילים, מטלות ופרוייקטים, הכוללים קריטריונים מדויקים ונתונים מראש לנדרש מן התלמיד; וכן דרישות סף ברורות להשתתפות בקורסים מתקדמים ולזכאותו של התלמיד למעבר משנה לשנה ולתעודת הגמר. 

אי אכיפה של הדרישות האדמיניסטרטיביות והפדגוגיות האמורות עלולה לדרדר את רמת הלימודים במוסד ולהביא את התלמיד למצב שבו הוא אינו יודע מה מצופה ממנו; לעומת זאת, מוסד לימוד המקפיד לדרוש מתלמידיו ולאתגרם בכל תקופת לימודיהם, תורם בכך לפיתוח תחושת האחריות של התלמיד להישגיו, ויוצר מתח בריא ותחרותיות בונה בין תלמידיו, המביאים לעלייה מתמדת ברמת הלימודים.

ו.                                 אווירת הלימודים – סגולותיו הכוללות של מוסד לימוד אינן מסתכמות בטיבן של תוכניות הלימוד שלו, באיכות ההוראה וברמת הלימודים. במוסד הלימוד שבו תבחר אתה עומד לבלות פרק משמעותי מחייך – כ- 3 עד 4 שנים. תקופה זו עשויה להיות אחת מהיפות בחייך, או להיזכר כימים קשים. לאווירת הלימודים במוסד הלימוד השלכה ישירה על כך, והביטויים "כיף", "fun" והנאה לשמה אינם צריכים להיחשב בו למילות גנאי. נהפוך הוא: תלמיד המגיע למוסד הלימוד מתוך חדווה ונהנה משהייתו בו, הוא גם תלמיד הפתוח לקבלת תכניו ולהשתתפות פעילה בפעילויותיו, ובסיכומו של דבר הוא גם מפיק יותר מן הלימודים.                

אווירת לימודים חיובית, חיה ותוססת במוסד הלימוד היא פועל יוצא של תנאים פיסיים (האם יש בו קפיטריה, ספריה, מרחב מספק? האם המוסד נקי ואסתטי למראה?) ופעילויות אקטיביות, החורגות מתוכנית הלימודים, ומעודדות אינטראקציה בין התלמידים: ערבי העשרה, סדנאות אומן, jam sessions, תחנת רדיו המופעלת ע"י תלמידי המוסד, חילופי סטודנטים בינו לבין מוסדות אחרים, פרוייקטים למען הקהילה, תחרויות, מסיבות ופסטיבלים המאורגנים ע"י מוסד הלימוד ו/או בעידודו, ע"י התלמידים עצמם. אולם כל אלה אינם העיקר.

המפתח המרכזי לתחושה חיובית יומיומית בין כתליו של מוסד הלימוד הוא בראש ובראשונה תקשורת: אופי הקשר שבין סגל מוסד הלימוד לבין תלמידיו, והקשרים בין התלמידים לבין עצמם. ככלל, ניתן לומר שככל שמוסד הלימוד קטן יותר, מבחינת מספר תלמידיו, כך קל לו יותר לייצר אווירת לימודים חיובית ומחויכת. כאשר כל אחד בסגל מוסד הלימוד מכיר אותך בשמך, כאשר מברכים אותך בכניסתך בשערי המוסד, וכאשר אתה חש שיש לך עם מי לדבר וכי לאנשי מוסד הלימוד יש אכן עניין אמיתי בך, בכישוריך ובהצלחתך, נעים יותר ללמוד.

ז.       הכנה לקראת התערות בענף המוסיקה – כפי שכבר ציינו, חלק ניכר ממוסדות הלימוד מתרכזים בטיב הלימודים בין כתליו של המוסד, ואוחזים בגישה לפיה תפקידם מסתכם בהקניית ידע, כישורים ומיומנות, וכי על התלמיד לדאוג בעצמו לפיתוח הקריירה שלו לאחר סיום לימודיו. גישה זו מאפיינת בדרך - כלל מוסדות בהם הלימודים מסתיימים בתואר, מתוך מחשבה כי התואר עצמו, והמוניטין של מוסד הלימוד, הם הכלים המרכזיים שיפתחו בפני התלמיד את הדלתות הנחוצות. כבודה של גישה זו במקומה מונח, אך יש גם מוסדות שגישתם אחרת, ואשר סבורים שאחריותם משתרעת גם על הכנתו של התלמיד לקראת השתלבות בענף המוסיקה. במקום אחר (ראה פרק 7) כבר סקרנו את הדרכים שבהן מוסד הלימוד עשוי לסייע לך בהכרת השוק ובצבירת קשרים בענף זה. כעת נוסיף לכך נדבך מקדמי נוסף.

הנדבך הנוסף הוא מנגנון אבחון, ייעוץ והכוונה, המובנה ומוטמע במוסד הלימוד, ואשר מתקיים בו החל משלב קליטתו של התלמיד במוסד ועד לאחר תום לימודיו. תפקידו של מנגנון כזה הוא לסייע לתלמיד להכיר בחוזקותיו ובה בעת להיות מודע לחולשותיו; לחדד את שאיפותיו ולהבהיר לו מה מידת המתאם בינן לבין כישוריו; למקד אותו, להצביע על האלמנטים שעליו לשפר ולסייע לו להבין כיצד ביכולתו לעשות זאת.

מוסד לימוד המקיים מנגנון שכזה, מתחיל בו עוד בשלב מבחני הקבלה, באמצעותם הוא מקבל אינדיקציות ראשוניות לכישוריו של התלמיד ולשאיפותיו. מכאן ואילך פועל מנגנון הייעוץ וההכוונה על בסיס תקופתי, שנתי ולעתים אף סמסטריאלי, באמצעות מפגש אישי בין התלמיד לאדם בכיר ובעל ניסיון מסגל המוסד (בדרך כלל המנהל הפדגוגי או מרכז המגמה). במפגש זה מנתחים התלמיד ואיש הסגל במשותף את הישגיו של התלמיד בתקופת הלימודים החולפת, ושואבים מהם מסקנות ביחס לבחירתם של הקורסים והפרוייקטים התואמים את כישוריו ושאיפותיו בפרט, וביחס לפיתוח הקריירה שלו בענף המוסיקה בכלל.  

לא כל מוסד לימוד יכול להרשות לעצמו להחזיק מנגנון כזה, הדורש תשומת לב אישית רבה לכל תלמיד ואמצעי בקרה מפותחים ורגישים ליכולותיו. ככלל, ככל שבמוסד הלימוד לומדים תלמידים רבים יותר, כך יתקשה המוסד לקיים מנגנון אישי של אבחון, יעוץ והכוונה אפקטיביים. אולם מוסד לימוד המצליח לקיימו, תורם בכך תרומה משמעותית ביותר להמשך דרכו של התלמיד ולניתוב יכולותיו ושאיפותיו לאפיקים המתאימים לו. 

ח.     תוצריו של מוסד הלימוד – כל האלמנטים המנויים לעיל – מבנה תוכנית הלימודים, תכניה, מסגרת הלימוד, אמצעי ההוראה, אווירת הלימודים, רמתם והמידה שבה מכין אותך המוסד לקראת התערות בענף המוסיקה – כל אלה אמורים להוביל בסופו של דבר לתוצאה ברורה, ומבחנו האולטימטיבי של מוסד הלימוד הינו, בסופו של דבר, בתוצרים שהוא מוציא מקרבו: בוגריו והמוסיקה שלהם. על כן, לצד חקר הדרכים שבהן פועל המוסד להגשמת יעדיו, חשוב לא פחות לברר את מהותה של התוצאה הסופית: מה עושים בוגריו? כמה מהם אכן עוסקים בפועל במוסיקה כאמנות וכמקצוע, ובאילו אפיקים? איזו מוסיקה הם עושים? ובאיזו מידה הם מצליחים להתפרנס מעיסוקם המוסיקלי? 

בדיקתם של מכלול האלמנטים הנ"ל אמורה לתת לך תמונה מקיפה ומושכלת באשר ליכולתו של מוסד הלימוד לסייע לך למצות את הפוטנציאל הטמון בך ולקדם אותך לקראת הקריירה שבה אתה חפץ.    

16.     אופן בדיקתו של מוסד הלימוד 

לאחר שברורים לך הקריטריונים לבדיקתו של מוסד הלימוד, הן מבחינת מידת המתאם בין יעדיו ליעדיך, והן מבחינת הכלים שבהם הוא מצויד על מנת לקדם אותך לקראת יעדים אלה, עליך לגשת למלאכת הבדיקה עצמה: כיצד תבדוק קריטריונים אלה ביחס לכל מוסד רלבנטי?         

מקורות המידע העומדים לרשותך לצורך ביצוע הבדיקה הינם: 

א.      חומריו הכתובים של מוסד הלימוד – האמצעי הראשון העומד לרשותך הוא חומריו הכתובים של מוסד הלימוד, המיועדים למתעניינים בלימודים בו. יש מוסדות המרכזים את המידע הרלבנטי למתעניינים בידיעון שנתי או בחוברת מידע; אחרים מפנים את המתעניינים לאתר האינטרנט שלהם. בכל מקרה, מומלץ לקרוא בעיון את החומרים של מוסד הלימוד, שכן יש בהם לספק לך אינדיקציה ראשונית לאופיו, לגישתו המוסיקלית, לדמותו של המוסיקאי שברצונו להצמיח, לתוכניות הלימודים וסגל ההוראה שלו ולתנאי הקבלה אליו. 

ב.      ביקור במוסד הלימוד – מרבית מוסדות הלימוד מקיימים שני פורמטים של ביקורים במוסד, למתעניינים בלימודים בו: האחד – "יום פתוח", הכולל על פי רוב סיור במוסד הלימוד והסברים, במסגרת קבוצתית, בנוגע למסלולי הלימוד שלו; האחר – מפגש היכרות אישי, עם יועץ הלימודים של מוסד הלימוד. בשני הפורמטים ניתנת לך הזדמנות להתרשם פיסית מן המוסד ותנאי הלימוד בו, אולם למי שמעוניין לחקור ולברר באופן מעמיק עד כמה מתאים המוסד ליכולותיו וליעדיו, מומלץ שלא להסתפק ביום הפתוח, ולקיים את פגישת ההיכרות האישית, במסגרתה תוכל לקבל תשובות מדויקות ומפורטות יותר לשאלותיך. 

ג.       שיחות עם תלמידים ובוגרים – החומרים הכתובים של מוסד הלימוד והביקור בו יספקו לך אמנם מידע רב, אך עליך לזכור כי מי שמציג לך את המידע הוא מוסד הלימוד עצמו, שמטבע הדברים אינו אובייקטיבי ביחס לעצמו. על כן, כדאי שלא להסתפק במידע זה, ולהשלים את התמונה מזווית אחרת, זו של תלמידי המוסד ובוגריו, כדי לקבל חוות דעת על מוסד הלימוד ממי שחווה את הלימודים בו בעצמו. ככל שתשוחח עם מספר רב יותר של תלמידי המוסד ובוגריו, וככל שתמקד את שאלותיך, עפ"י נושאי הבדיקה המפורטים בסעיפים 14 ו- 15 לעיל, כך תהיה התמונה שתקבל מהימנה ושלמה יותר. 

ד.      האזנה לתוצרים מוסיקליים – בסיוריך באינטרנט, בביקורך במוסד הלימוד ובמפגשך עם תלמידיו ובוגריו, בקש להאזין ליצירותיהם המוסיקליות. בהאזנה זו יש כדי להמחיש את גישתו המוסיקלית של מוסד הלימוד ולסייע לך לגבש את דעתך בדבר המתאם בין דרכו של המוסד לזו שאתה שואף לפלס לעצמך – האם זוהי הסביבה המוסיקלית שבה אני מעוניין לפעול? האם זהו סוג התוצר המוסיקלי שאליו אני מכוון?    

17.     ההיבט הכספי

אחרון ברשימת השיקולים שעליך להתחשב בהם כאשר אתה מחפש את מוסד הלימוד המתאים לך, ולאו דווקא החביב שבהם, הוא ההיבט הכספי: כמה יעלה לי התענוג הזה, והאם אני יכול להרשות זאת לעצמי?

מוסדות הלימוד נבדלים זה מזה באופן ניכר בשכר הלימוד שהם דורשים. בישראל, כמו בעולם כולו, מוסדות הלימוד הזולים הם אלה המפוקחים ע"י המדינה ונתמכים על ידיה. היקרים יותר הם המוסדות הפרטיים, הנושאים לבדם בכל הוצאותיהם. אך כאשר אתה עורך לעצמך את חישוב עלותם של הלימודים, עליך לקחת בחשבון לא רק את עלות שכר הלימוד, אלא גם את העלויות הנוספות שהלימודים יצריכו – החל ברכישת ציוד וחומרי לימוד, ועד להוצאות הנסיעה אל מוסד הלימוד וממנו ושכר הדירה, במידה שהלימודים יחייבו אותך להעתקת מקום מגוריך.

עבור רבים מן התלמידים במוסדות הלימוד תקופת הלימודים היא הראשונה בחייהם שבה הם נדרשים לכלכל את מחייתם בעצמם, ולעבוד, במקביל ללימודים, גם לפרנסתם. ההכרח להתמודד עם מצב זה מלווה בחשש ובחוסר ודאות: האם אצליח לעמוד במעמסה הכלכלית?        

חששות אלה מובילים רבים מן המתעניינים בלימודים להתחיל את חיפושיהם מהסוף, כלומר להגביל את בירוריהם למוסדות הלימוד ששכר הלימוד בהם עומד במגבלות התקציב שהציבו לעצמם, ולפסול מראש מוסדות ששכר הלימוד בהם גבוה. עצתנו לך היא להימנע מלעשות זאת. אם מטרתך היא אכן לפתח קריירה מקצועית ואמנותית משמעותית בתחום המוסיקה והסאונד, עליך לכוון את מאמציך לבחירת המוסד, שבשקלול השיקולים המנויים בסעיפים 14 ו- 15 לעיל, צפוי לסייע לך באופן המיטבי להשגת יעדיך. אם תסתפק, בשל המגבלה התקציבית המיידית, במוסד המתאים לך פחות, אתה עלול להצטער על כך במבט לאחור ולגלות בדיעבד ששכרך יצא בהפסדך, וכי החיסכון בשכר הלימוד גרם להארכת הדרך להגשמת שאיפותיך, ומצריך אותך להוציא הוצאות נוספות, העולות באופן ניכר על ההפרש בשכר הלימוד. טוב תעשה אם תתייחס להוצאות הלימודים כאל השקעה לטווח ארוך – השקעה בך, בכישוריך, ובקריירה שברצונך לפתח; וכמו כל השקעה, עליך לבחון אותה בהתאם לתשואה שהיא צפויה להניב. ההשקעה הכרוכה בלימודים במוסד הלימוד המתאים לך היא מן החשובות שתעשה בחייך; ואדם המשקיע בתבונה, בהתאם לצרכיו ושאיפותיו, מגביר את הסיכוי לכך שאכן יקצור את פרות השקעתו.

כיצד, אם כן, תגשר על הפער בין משאביך המדולדלים לשכר הלימוד היקר?

א.      שימוש בכספי הפיקדון לחיילים משוחררים - בישראל נהנים יוצאי צבא מן האפשרות לממן את לימודיהם באמצעות המענק המופקד בחשבונם עם שחרורם, אותו יש באפשרותם לנצל לצורך לימודים במוסד המוכר לשם כך. אולם לא כל החפצים ללמוד הם יוצאי צבא, ובכל מקרה סכום זה יש בו כדי לכסות, פחות או יותר, את שכר הלימוד לשנת הלימודים הראשונה בלבד. ומה באשר ליתרת שכר הלימוד? 

ב.      מלגות לימוד – אפשרות אחרת העומדת בפניך היא לנסות ולהסתייע במלגות לימוד:

·        מלגות על בסיס הצטיינות – מוסדות לימוד מסוימים מעניקים לתלמידיהם מלגות הצטיינות. בעוד מוסדות הלימוד האקדמיים נוהגים לעשות זאת רק לתארים מתקדמים, יש מוסדות המעמידים מלגות מסוג זה, המכסות חלק משמעותי משכר הלימוד, לרשות תלמידיהם המצטיינים החל משנת הלימודים השנייה, לאחר שאלה הוכיחו כי הם ראויים להן, ויש אף כאלה המגדילים לעשות ומעמידים מספר מצומצם של מלגות לתלמידי השנה הראשונה, על בסיס לימודי מוסיקה קודמים או ניסיון מוכח ו'תיק עבודות' מוסיקליות.

·        מלגות על בסיס עבודה – במוסדות אקדמיים עומדת בפני הסטודנטים אפשרות להשתתף בפרוייקטים דוגמת "פרח", במסגרתם הם משמשים כחונכים לבני נוער בתמורה למלגת לימוד חלקית. מוסדות אחרים מאפשרים לתלמידיהם המתקדמים לכסות חלק מסכום שכר הלימוד באמצעות עבודה במוסד עצמו, בדרך כלל בתרגול תלמידים מתחילים.         

·        מלגות על בסיס מצב כלכלי – מלגות אלה מחולקות בדרך כלל שלא ע"י מוסד הלימוד עצמו, אלא באמצעות קרנות מלגות ארציות ו/או מקומיות ו/או עדתיות, על בסיס מצבו הכלכלי של מבקש המלגה. ברחבי הארץ פועלות מאות קרנות כאלה, ואם מצבך הכלכלי אינו שפיר, כדאי להתעניין בהן.

ג.       אפשרויות מימון ופריסה – מוסדות הלימוד עצמם מאפשרים בדרך - כלל לתלמידיהם לפרוס את שכר הלימוד על פני מלוא תקופת הלימודים. תלמיד הזקוק לפריסת שכר הלימוד לתקופה ארוכה יותר, יכול לעשות זאת באמצעות הלוואה, המועמדת לרשות סטודנטים ע"י מוסדות בנקאיים, בתנאי החזר משופרים, מתוך ההנחה כי הלימודים אכן יביאו את התלמיד לפיתוח מקור פרנסה יציב.   

בסיכומו של דבר, כמו בתחומים אחרים שאותם סקרנו, יכולתך הכלכלית ללמוד במוסד הלימוד שבו אתה חפץ תלויה בסדרי העדיפויות שלך ובמידת נחישותך: אם תגיע להכרה עמוקה בכך שהלימודים במוסד לימוד מסוים הם הצעד הנכון עבורך, תמצא את הדרכים לעמוד בעלויות הנדרשות לשם כך.   

דילמה נוספת במישור הכספי, שהיא מנת חלקם של לא מעט מן המעוניינים לפתח לעצמם קריירה בתחומי המוסיקה והסאונד, היא ההתלבטות בין ההשקעה בלימוד לבין ההשקעה בציוד. נטייתם הראשונית של צעירים רבים היא להשקיע את אמצעיהם הכספיים המוגבלים בציוד שיידרש להם כמוסיקאים – כלי נגינה, אולפן ביתי וכו'. נטייה זו היא מובנת: ההשקעה בציוד, בניגוד ללימודים, נושאת לכאורה פרות מיידיים – ציוד משלך הוא מוחשי, זמין, וניתן לעשות בו שימוש ולפתח באמצעותו מיומנויות מעשיות מבלי להמתין שלוש או ארבע שנים.

עצתנו לך היא להתאזר בסבלנות, ולא לכלות את משאביך על ציוד יקר לפני שיש לך את הידע והכישורים האחרים הדרושים על מנת להבין מהו הציוד הדרוש לך וכיצד תוכל לעשות שימוש מושכל ולמצות את הפוטנציאל הטמון בו. רבים מאלה הנכנעים ללהט הראשוני להשקיע בציוד, ומוותרים בשל כך על לימודים מסודרים, מוצאים את עצמם במבוי סתום ביחס לשימוש בו, או שהם נוכחים כי הכלים הפיסיים, לבדם, לא יביאו אותם למחוז חפצם. מאוחר יותר, כאשר הם מגיעים להכרה שהם זקוקים ללימוד כדי להתפתח כמוסיקאים, אין להם עוד את האמצעים הכספיים הדרושים לשם כך. אחרים, המתפתים לרכוש ציוד יקר לפני תחילת לימודיהם, מגלים במהלך הלימודים כי הפריטים שרכשו כלל אינם מתאימים לצורכיהם, ליכולותיהם או לשאיפותיהם; ובמציאות שבה ההתפתחויות הטכנולוגיות מתרחשות בקצב מהיר, לא נעים לגלות שהציוד החדיש שבו השקעת את מיטב כספך לפני תחילת הלימודים, ייחשב למיושן עם תומם.

טוב תעשה אם תסתכל על הציוד שבו אתה חושק כאלמנט אחד מני רבים, הדרושים על מנת לפתח את הקריירה שלך. הציוד, איכותי ככל שיהיה, לא יפתח עבורך את כישורי השמיעה שלך, את היצירתיות והפתיחות, את כישורי התקשורת שלך ויכולתך לעבוד בצוות; את הידע התיאורטי שלך ומטענך המוסיקלי; אין בו, כשלעצמו, כדי להקנות לך סטנדרטים אסתטיים, יכולת שיפוט ערכי והרגלי עבודה מקצועיים; הוא לא יביא אותך, לבדו, לגיבוש זהותך ואמירתך כאמן, להכרת השוק שבו אתה פועל ולצבירת הקשרים שיסייעו לך בהמשך הדרך. על כן, כדאי להגביל את השקעותיך בציוד, בתחילת הדרך, למינימום ההכרחי. 

18.    ברכת הדרך

פיתוח קריירה אמנותית ומקצועית בתחומי המוסיקה והסאונד הוא תהליך ארוך, המתמשך על פני שנים רבות. בחיבור זה ניסינו להאיר ולהבהיר כיצד הלימודים במוסד לימוד, המתאים ליכולותיך ולשאיפותיך, עשויים להחיש תהליך זה, ולסייע לך לפתח את מרבית התכונות והאלמנטים הדרושים לך בדרכך לשם.

לא נוכל לסיים מבלי להזכיר לך, כי מוסד הלימוד אינו מהווה תחליף למה שאתה יכול וצריך לעשות עבור עצמך. אל תשלה את עצמך, כי עצם התקבלותך למוסד הלימוד והיותך תלמיד רשום בו, די בהם על מנת להובילך ליעדיך. אם תתייחס ברצינות ללימודים בו, תגלה שמוסד הלימוד עשוי להיות כלי עזר נפלא, תומך, מכוון, מנחה ומרחיב דעת וכישורים; אך השאלה לאן תיקח את תרומותיו ומה תפיק מן הלימודים בו תלויה, בסופו של דבר, בך.

בהצלחה!