הצטרף: 21 נוב' 05
הודעות: 53
פורסם: רביעי 13 ספט',06 21:43
שלום לפסנתרני הפורום
מריפרוף בדיונים שכבר יש אני רואה שאני לא הפסנתרנית היחידה שנכנעת ללחצי השכנות והדודות ללמד את דרדקיהן פסנתר, וזאת למרות שאין לי שום הכשרה בהוראת נגינה.
אני מלמדת מסדרת הגמדים של תומפסון, ממנה למדתי בעצמי לפני איזה עשרים שנה
אבל אני בטוחה שדברים השתנו מאז ושיש שיטות חדשות ומחשבות חדשות ורעיונות חדשים.
לי מאד קשה- המורה שלי לפסנתר לא הרשתה לי לאלתר שירים לפחות עד שהייתי בשנה שישית. אני מרגישה שזה לא נכון אבל לא יודעת איך לפתוח לילדים פתח לנגינה חופשית בצורה נכונה. יש למישו רעיון? מישהו מכיר שיטה להתקשרות בסיסית לפסנתר לא דרך לימוד הדו רה מי?
הצטרף: 01 מרץ 03
הודעות: 278
פורסם: חמישי 14 ספט',06 00:10
כשאת אומרת "לאלתר שירים" את מתכוונת לאלתור סולו או לנגינה משמיעה? אלה שני תחומים שונים לכן אני רוצה להיות בטוח למה את מתכוונת לפני שאני עונה.
הצטרף: 21 נוב' 05
הודעות: 53
פורסם: חמישי 14 ספט',06 08:20
אהלן, תודה לכל העונים
גם אני עברתי מסלול דומה כמו של רובכם- מלימוד קלאסי נוקשה דרך הפסקה של כמה שנים אל נגינה חופשית שהתקדמה לאיטה ליכולת ליווי ואלתור של ממש
אבל אמקד את השאלה-
התלמידים שלי הם פספוסים בכיתות ב-ג-ד
ואני רוצה ללמד אותם את חוקי הנגינה ושידעו לדייק כשהם קוראים תוים
ויחד עם זה לא לקלקל את המעוף שלהם ולהאהיב עליהם את הכלי ולקרב אותו אליהם
אז אני כותבת להם תוים של שירים שהם אוהבים, ומלווה אותם בגיטרה או בדרבוקה וזה כיף להם, אבל מה עוד? איך שירגישו שהפסנתר שייך לחייהם ומבטא אותם?
הצטרף: 01 מרץ 03
הודעות: 278
פורסם: חמישי 14 ספט',06 10:21
אני חושב שהגישה שלך היא גישה נפלאה. הרבה מורים מפספסים את מה שאת קולטת ומלמדים את הילדים להיות מכונת קריאת תווים.
יש לי קצת נסיון בללמד, אני מלמד גיטרה. אני שואל את עצמי לאורך הדרך את אותן שאלות. מצד אחד, חשוב להקפיד על טכניקה ולהקנות הרגלי נגינה והרגלי אימון נכונים. מצד שני, לשמור על שמחת הנגינה, לגרות את הסקרנות, לעורר התלהבות, למצוא ביטוי אישי וכו'.
אולי גם אני מפספס משהו, אבל אני חושב שאת עושה את כל מה שאפשר לעשות. עצם השאלה שלך כאן בפורום שווה המון. כיף לילד שלך שיש לו אמא כמוך.
אני יכול לתת לך כמה טיפים:
1. בקטעים הנוקשים יותר, כשצריך להתעקש על טכניקה ונגינה מדוייקת, חשוב להסביר את הרציונל. אני תמיד מסביר מה גורם לי להתעקש, למה זה חשוב לנגן בצורה מדוייקת את מה שאני מבקש. כך יש סיכוי שהתלמיד באמת יבין את החשיבות וירצה לדייק ולא סתם יתאמן כדי לרצות אותי.
2. זה נפלא שאת רושמת לו תווים של שירים שהוא אוהב. נסי לעודד אותו גם לנגן משמיעה. תחשבו ביחד על שיר שהוא אוהב שהוא גם לא קשה ותבקשי ממנו להוציא משמיעה. תבחרי משהו שהוא לא קשה מבחינה ריתמית ומבחינה מלודית. משהו שאפשר רק על הלבנים. משהו שנראה לך שהוא יצליח, כדי לחזק את הבטחון. אפשר גם בשלב מאוחר יותר להוציא אקורדים (שיר קל למשל - שר מהלב של מה קשור. ילדים בדרך כלל מתים על זה).
3. גם המורה הכי טוב בעולם לא תמיד מצליח וזה בגלל שהעניין תלוי גם בילד. לא בכל ילד מוסיקה נוגעת עד עמקי הנשמה. לא כל ילד יכול למצוא ביטוי אישי דווקא שם. עשי את שלך, עודדי אותו, אבל תהיי קשובה גם למשאלות הלב שלו. ההורים שלי מאז ומתמיד לא פרגנו לי ולא עודדו אותי. מה שמשך אותי קדימה זה הסקרנות הטבעית שלי והאהבה למוסיקה. לא לכל אחד יש את זה.
בהצלחה!
הצטרף: 21 נוב' 05
הודעות: 53
פורסם: חמישי 14 ספט',06 10:53
תודה לכם!
אסף- דווקא הדברים הארוכים שכתבת עזרו לי מאד. לתת להם לנגן שירים שהם אוהבים- זה אני כבר עושה...
יוני- מגניב שהנחת משום מה שאני מלמדת את הילד שלי... אני דיברתי על תלמידים, אבל גם את הילד שלי שהוא בן 4 אני מלמד לנגן. אני נותנת לו משימות כמו- לנגן מנגינה של ערב, או לנגן מנגינה של כעס, ומשחקת איתו משחקי שמיעה כמו "סיימון" (המשחק הזה שצריך לחזור אחרי רצף צלילים מושמע, היום יש אותו גם באינטרנט) אבל מאחורי הבן שלי לא עומדת אמא שרוצה לראות התקדמות בנגינה...
oh-babih - הסיפור שלך ריגש אותי ומייד אני הולכת לנסות את התרגיל הזה עם חברה...
תודה על כל העצות
שמעתי שיש בארה"ב שיטת לימוד יצירתי שנקראת "סוזוקי" (איך לא?) מישהו מכיר או יודע מה הם עקרונות השיטה הזו?