תומך
הצטרף: 04 אפר' 03
הודעות: 403
פורסם: רביעי 16 יונ',04 11:27
אוקי - אז נכון הרבה יותר קל היום - הרבה יותר נגיש - כל ילד שאמא שלו חושבת שהוא זמר גדול יכול להקליט - השאלה היא כמה זה טוב ...? כמה זה תרם להתפתחות של המוסיקה !!!?
כמה זה תרם לסינון שהיה פעם אפילו אם זה דרך חברות תקליטים שלפעמים אטומים כמו אבטיחים ..?
זהו שזה לא תרם כלום בכל מה שקשור למוסיקה
כמובן שליוצר הרבה יותר קל היום להגשים את חזונו המוסיקלי בעזרת מחשב
אבל שם זה היה צריך להשאר
עם אותה שרשרת שציין מר רונן חרותי בהתחלה
כל מה שקרה עם המחשב בשנים האחרונות זה דבר מדהים
אבל שיצא מפרופורציות
זה פגע בתעשיית המוסיקה בכל במובנים
ואני בטוח שעוד לא הרבה זמן זה שוב יחזור לשרשרת ההתחלתית
שוב הענינים יחזרו לשליטה של חברות התקליטים אפילו שהרבה כאן לא יסכימו איתי
אבל כמו בכל דבר בחיים זה טוב ובריא שיש פיקוח !!
הפיקוח היום עובר ל"וועדות " כדוגמת ערוץ 24
או לשדרני רדיו של תחנות מקומיות שמשמיעים את הבן של השכנה שלהם
אלה האנשים שאתם רוצים שישפטו את המוסיקה שלכם לחיים ? או למוות ?
כי זה ככה היום ולא משנה מה תגידו
תומך
הצטרף: 13 נוב' 01
הודעות: 3278
מיקום: מעלה ויאסטים
פורסם: רביעי 16 יונ',04 16:42
אני מסכים לחלוטין עם הדברים שנאמרו. וזה למרות ש...כן, אפשר להאשים את המחבר כביכול בדחיפת בית הספר שלו (זה למי שמכיר את השם רונן חרותי ... ואני מניח שמספיק אנשים בתעשיה מכירים) ומשלדעתי חסרים לו עוד כמה דברים קטנים להשלמת הכתבה במלואה (לדעתי).
אבל האיש צודק. וצודק בענק. כמישהו שלומד במוסד מקצועי את נושא היצירה בקיובייס והבסיס לאודיו בכלל (אני לא אגיד איזה מוסד בנתיים. מי שיודע פה, יודע. אני עוד אכתוב על זה), אני יכול להסכים עם כל אות שנכתבה שם. אני אמנם לא מכיר את האולפנים שנסגרו (אבל אני יודע עליהם) אבל אני חיי ונושם את הזרימה בענף הזה, מעודכן על בסיס יומי + מקבל עדכונים שוטפים מאנשי מקצוע בתחום.
עוד לא החלטתי אם זה טוב או לא, כי מצד אחד זה נותן חופש יצירתי ענק לאומן אבל מצד שני, האומן צריך לדאוג למליון דברים קטנים אחרים שהוא לא היה צריך להתעסק איתם בתור שמישהו שחיי בתקופה אחרת. לדוגמה : הייתם רוצים לראות עבודה שלכם מופיעה בחו"ל בלי שיתגמלו אותכם ובלי שתקבלו קרדיט ? לא כל כך, נכון ? זה קרה לי. לכו תתמודדו עם זה, כאינדיבידואלים. וזה קורה לכל אומן שחי עכשיו ומתעסק עם יצירה דיגיטלית מכל סוג שהו.
שחר ויאיר : שוב, שמישו שהיה בפוזיציה שלכם וכמישו שנמצא בפוזיציה אחרת היום, אתם טועים. אתם רק לא יודעים כמה. לא שחלילה יש לי בעיה עם זה, סתם רציתי להציג עוד נקודה שהרבה אנשים לא מבינים.
הרוב (הכמעט מוחלט) של היוצרים האלקטרונים היום, למדו בעצמם ליצור. מי ע"י משחק עם לופים ואחרי זה התקדמות לרמות אחרות של היצירה ומי ע"י לימוד מ-ספרים. ולא שזה רע. ושחר צודק כשהוא אומר שלמי שיש כשרון, יש כשרון.... זה נכון.
אבל
וה-אבל פה ענק, חסר לו כל כך הרבה ידע, שהוא אפילו לא יודע כמה הוא חסר וכמה הוא יכול לתרום לו כדי להעשיר את היצירה שלו, כדי לפתוח לו אופקים לעוד צורות של דברים שהוא יכול לעשות וכמה המוסיקה שלו יכולה להשמע אחרת לחלוטין במובנים של איכות שמיעה. כולנו יודעים מה זה קומפרסור. אבל מי ב-א-מ-ת יודע לטחון לו את הצורה ולהוציא ממנו את הדברים הנכונים לכלים הנכונים ובתזמון הנכון ?? מי יודע את ההבדל בין סאונד של קומפרסור מנורות לבין סאונד של קומפרסור VSTI ?? מי יודע מה ההבדל בין קומפרסור מנורות לבין קומפרסור VSTI שמדמה קומפרסור מנורות ?? מי יודע מה ההבדל בין קומפקסור VSTI שמדמה קומפרסור מנורות לבין קומפרסור שעובד על אלגוריתם קימפרוס ייעודי ?? כולנו יודעים לסובב נובים ולשחק עם פריסטים אבל מי ב-א-מ-ת יודע מתי לעשות Shelving לאיזה פיסת אודיו סוררת ומי יודע לפלטר את הנמוכים של איזו פיסת אודיו שלא תגרום ליצירה שלנו להשמע כמו הבוץ העירקי שהאמריקאים נמצאים בו ??!
את זה, חבר'ה, לא תלמדו לעולם לבד (ואני מדבר, שוב, על הרוב המוחלט)
אתם אולי מגחכים לעצמיכם ואתם יכולים להאמין לי או שלא. אני מאמין שבית ספר (אבל שיהיה מקצועי !) משנה את הידע שלכם על כל מה שעשיתם עד עכשיו ועל כל מה שתעשו בעתיד. הרבה אנשים אמרו לי : "אני ?! ללמוד ?! למה ?? אני יודע מספיק ! הנה, תראה.... יש לי מלא טרקים ואפילו ריליסים שהוחתמו ! ". אוקיי, סבבה. אבל זה לא מספיק. אני באמת חושב שאם רוצים לדעת בצורה מקיפה, חייבים ללמוד אצל אנשי מקצוע ש- א) צעירים מספיק בגילם/רוחם כדי להבין את הכלים החדשים שנכנסו לתוך השוק הזה ב) מקצועיים מספיק כדי לדעת לשלב את הידע המקצועי האדיר שנצבר אצלם יחד עם הכלים החדשים הצצים חדשות לבקרים.
זו דעתי.
נ.ב
הייתי ממליץ לכם לקרוא כתבה על BT (בריאן טרנסיאו) מ-"אלקטרוניק מיוזישן" מלפני חודשיים. האיש, שהוא מתנסה (אני חושב) כמעט בכל כלי אלקטרוני שמומצא על פני כדור הארץ (וגם יודע למצות אותו לצרכיו) אומר בעצמו שיוצר אמיתי בימינו **עדיין** צריך לדעת כל מיני דברים שקשורים ליצירה. יותר מזה, הוא אומר "קחו גיטרה ותלמדו לנגן, זה משנה לכם את התפיסה לגמרי". אז אני יודע שיש כאלה שיגידו "מה הוא מבין, המוסיקה האלקטרונית שלו קרה וממוחשבת כמו מכונת חישוב בסופרמרקט". אבל תזכרו שהוא בכל זאת למד בברקלי (לא סיים), עשה אין ספור תקליטים, עיבוד מוזיקלית תותחי על כבדים בתעשיה ועשה תיווי (סקורינג) לארבעה סרטים (לאחרון שבהם, Monster, הוא גם כתב את המוסיקה)
הצטרף: 20 ינו' 03
הודעות: 2095
מיקום: חיפה
פורסם: חמישי 17 יונ',04 01:53
החופש הזה הוא גם מטלה באותה מידה... הרבה יוצרים שמתמחים בקטעים שקשורים ליצירה עד שלב של מוצר מעובד ומוכן לקראת שלב ההקלטה מוצאים את עצמם נאלצים ללמוד להתעסק בכל השלבים האחרים. במקרים רבים זה לא בהכרח יהיה הכשרון שלהם - והם עלולים לסטות מדרך היצירה לקראת השקעות של זמן וכסף באולפן ביתי, ובסוף עלולים לאבד את הסבלנות ללמוד כל כך הרבה מיומנויות שונות.
כמו כן, עצם זה שבהבן-אדם צריך לתפקד בתפקידים כה רבים אומר שצריך בן-אדם מסוג מאוד ספציפי כדי שיעמוד במשימה. מכיוון שאופי של בן-אדם קובע גם את אופי יצירותיו, הגיוון והמהפכות במוזיקה לכן מתמעטות. הבן-אדם לא יכול להתמחות בתחום שלו כדי להוציא משהו מיוחד, הוא יותר מדי עסוק בללמוד תפקיד של עוד 12 אנשים במקביל.
בועז
הצטרף: 07 ינו' 02
הודעות: 340
מיקום: ת'א
פורסם: חמישי 17 יונ',04 09:10
לדעתי זו עוד כתבה שמציגה עיוות של המציאות על-פיו המחשב הוא תחליף לאולפן, למפיק, למאסטרינג, לאקוסטיקה, לכלי נגינה וכו'.
'מוסיקאים' רבים שוכחים שהמחשב היה אמור להיות *כלי עזר* למוסיקאים, והם נהיים עבדים לטכנולוגיה.
העובדה שאפשר לעשות היום הפקה ללא נגנים, לא היתה אמורה לתת לזה לגיטימציה.
רמת הסאונד+יצירתיות+מוסיקליות, במקום לעלות כיוון שאפשר לקבל יותר (כמות ואיכות) בפחות (כסף), יורדת, בגלל נגישות וגישה עצלנית\קמצנית.
והתוצאות - כל יום ברדיו שלנו.
הרי למה להביא נגנים אם יש מחשב שיכול עלשות *כמעט* את העבודה?
---------
כשהייתי בן 11 החלטתי שאני רוצה לעשות מוסיקה.
בגיל 12 שמעתי שאפשר לעושת את זה עם מחשב, והתחלתי לחפש.
לקח לי בערך 8 שנים להבין שאת מה שאני רוצה לעשות לעולם לא יהיה אפשר לעשות עם מחשב, למרות שהוא כלי עזר חשוב מאוד.
השנה אני מנסה לעזוב את המחשב כמה שאפשר.
בסה"כ אני מאמין שמוסיקת טראנס והאוס ושאר ז'אנרים מבוססי VST (היום) הם ז'אנרים שהיו חייבים לעבור אותנו כדי שנוכל להראות שאנחנו יכולים לעשות מוסיקה רק עם מחשב.
כשהעולם יירגע מהתלהבות הגאדג'טים האופיינית הזו, המוסיקה האמיתית תתחיל, כי עכשיו באמת אין גבולות.
אולי לבתי ספר יש באמת חלק חשוב בזה.
בינתיים אני עדיין מרגיש שהם מנסים לעשות כסף במקום שבו אי אפשר (כמעט) לעשות כסף אחרת.
S.Supporter
הצטרף: 16 אוג' 01
הודעות: 2976
מיקום: תל אביבה
פורסם: שישי 18 יונ',04 00:47
אם ניקח את הדיון מעבר למוזיקה (כמו שהדגימה הכתבה לגבי קולנוע/טלוויזיה ועוד תחומים) צריך להבין שהטכנולוגיה שהבטיחה לנו יעילות/חסכנות ופשטות מביא עם כל ההבטחות הללו תופעות לוואי.
הרעיון מאחורי אמצעי תקשורת כמו טלפון סלולרי היה - מוצר המאפשר לחסוך בזמן - מרבית הפרסומות (כמו אלו של ספקית הסלולר VODAFONE בחו"ל) מציגות מוצר שחוסך ונותן יותר זמן עם המשפחה כאשר ברוב המקרים דווקא המכשירים הללו שמאפשרים לנו להשיג את כל העולם כל הזמן אבל.. מאפשרים גם לעולם להשיג אותנו כל הזמן.
כלי הנגינה הפכו לצבעוניים יותר פעם גיטרה חשמלית הייתה עולם של סאונד כאשר היום עם סינטזה האינסוף של הגיטרה קטן יותר מהאינסוף של הסינטזה שנמצאת בהישג יד. המחיר - אנחנו משקיעים הרבה זמן בפתרון בעיות ותחזוקה מאשר יצירה. כמה פעמים ראיתם את באך מחפש פה תמיכה בפורומים?
עכשיו אלו "תופעות ה-לוואי" של הטכנולוגיה וכמו שNITROX כתב הדבר "הוזיל" ו"פגע" במוזיקה אבל גם תרם בהרבה. יוצרים כמו וויליאם אורביט, הנפטיונז/NERD, טיסטו ועוד הרבה דוגמאות לא היו קיימים או יוצרים סגנונות ועולמות חדשים בלי הכלים הללו.
אבל שרלטנות ופחות כישרון תמיד היו והמבחן האמיתי הוא לאורך ההיסטוריה צריך לזכור שבתקופת הבארוק לדוגמא היו הרבה יותר מלחינים מבאך ווויאלדי (ועוד מספר שמות) אבל עדיין כמה זוכרים אותם?
_________________
PCPower Solid 10700K @ 10.15
MacBook Pro 13.3" Mid2018 @ 10.14
MacBook Air 13.3" Mid2013 @ 10.12
נציג עסק/מוסד/שירות
הצטרף: 16 יונ' 04
הודעות: 222
מיקום: Muzik
פורסם: שישי 18 יונ',04 09:10
ראשית, תודה לכל המגיבים. כפי שציין ראובן, מטרת הכתבה היתה קודם כל לעורר דיון במצבו העכשווי של היוצר ואפשרויותיו לקדם את עצמו לנוכח התהליכים המתוארים, ואם תהעורר דיון שכזה, דיינו. מעבר לכך, ברצוני להתייחס למספר תגובות:
1. ל- yogevsamina - אין ספק שהתהליכים המתוארים בכתבה הביאו לכך שכל ילדון יכול לשחק כיום עם יצירת מוסיקה בחדר ביתו, ומובן שבמצב כזה רוב - רובם של התוצרים המוסיקליים אינם עומדים בסטנדרטים מקצועיים ואמנותיים. אולם בראייה רחבה זהו שלב בלתי נמנע (ולדעתי האישית אף מבורך) בתהליך התפתחותה של המוסיקה. כדאי לקרוא דברים שכתב בעניין זה, כבר לפני 80 שנה (הרבה לפני המצאת המחשב) הסוציולוג הגרמני וולטר בנג'מין, בספרו על האמנות בעידן השיעתוק המכני.
2. ל- hitphy - כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק בתום הכתבה. אני מסכים לחלוטין שמוסיקאי טבעי, שיש לו גם חוש טכני מפותח, יכול ללמוד בעצמו, ולפתח את עצמו, טכנית ומוסיקלית, בתהליך מתמשך של ניסוי וטעייה. השאלה היא מהן הדרכים שעומדות לרשותו, במצבה העכשווי של תעשיית המוסיקה, להוציא את כל הכשרון הזה החוצה, לעולם הרחב.
בית הספר הטוב ביותר בעולם אינו יכול להפוך למוסיקאי את מי שלא ניחן בכשרון מוסיקלי מלכתחילה. אבל הוא יכול לתת (מעבר לידע עצמו, שאותו כאמור ניתן להשיג גם לבד):
א. מסגרת לפיתוח יצירתי;
ב. נסיון של אנשי מקצוע - מורים שאינם חוששים לחלוק את הנסיון שצברו במשך שנים רבות של עיסוק מוסיקלי;
ג. ביקורת בונה - גם היוצר המוכשר ביותר זקוק לביקורת על עבודותיו. במובן זה, בית ספר טוב יכול למלא את חסרונם של אנשי המקצוע שסייעו בעבר ליוצר לאורך תהליך ההפקה - המעבד, המפיק המוסיקלי, טכנאי הסאונד, המיקס והמסטרינג, אנשי חברת התקליטים;
ד. פיתוח כישורי תקשורת - שכל כך חסרים כיום ליוצר הבודד: כיצד לבנות תהליכי עבודה ויצירה עם מוסיקאים אחרים (החל בחבריו ללימודים וכלה באמנים יוצרים), עם אנשי חברות תקליטים וכו'. עצם ההמצאות במסגרת תומכת, כאשר אתה מוקף בתלמידים אחרים, במדריכים ובאנשי מקצוע, מסייעת ומדרבנת לפיתוח כישורים אלה.
ה. הכוונה וקשרים - גאוותו של כל בית ספר טוב היא על האמנים שצמחו במסגרתו. לכן, אחד האינטרסים המובהקים של בית ספר שכזה הוא לסייע לתלמידיו בפיתוח הקריירה האמנותית - מקצועית שלהם.
בוא נחשוב לרגע על התלמידים שמגיעים לבצלאל (או לכל מוסד מכובד אחר ללימודי אמנות): לשם מה הם משקיעים 4 שנים מחייהם בבית ספר? הרי עצם העובדה שהם הצליחו להתקבל ללימודים במוסד הזה (בדרך כלל על בסיס תיק עבודות מפואר) אומרת שיש להם כבר את הכשרון, ובמקרים רבים גם את הידע על מנת להפוך לאמן מצליח. עדיין, הם מבינים שהמוסד הלימודי יסייע להם בהגשמת מטרתם, באמצעות כל המרכיבים שצויינו לעיל: מסגרת לפיתוח יצירתי; נסיון של אנשי מקצוע ואמנים; ביקורת בונה; פיתוח כישורי תקשורת; הכוונה וקשרים.
3. ל- nitrox - ביחס למשפט הסיום שלך - "הם (בתי הספר) מנסים לעשות כסף" - תופתע אולי לדעת שבית הספר הספציפי אותו אני מנהל הוא מוסד ללא כוונת רווח.
לסיכום, אנשים, ביחס לכל דבר אפשר לראות את חצי הכוס הריקה ולהיות ציני וקטן אמונה. אבל אפשר גם אחרת. זה אולי יישמע לך "מלוקק", hitphy, אבל אפשר לחשוב איך כולנו, כל אותם אנשים שאוהבים מוסיקה ורואים בה דרך חיים אמנותית ומקצועית, יכולים לקדם את עיסוקנו, את המוסיקאים הפועלים כאן ואת תעשיית המוסיקה, ולהוכיח שגם במדינת ישראל, על כל חולייה, אפשר לעשות מוסיקה.