הצטרף: 27 אוג' 01
הודעות: 18
מיקום: ירושלים
פורסם: חמישי 23 דצמ',04 20:39
שלום לכולם
הייתי שמח לקבל חומר העוסק בדרכים להאזנה למוסיקה אצל ילדים בבית ספר יסודי.
כמו כן אם יש מבינכם מורים היכולים להצביע על קשיים בהוראת האנה למוסיקה אצל ילדים ואיך ניתן להתגבר עליהם ולעניין את הילדים ביצירות מוסיקליות שונות.
אשמח לשמוע על כל רעיון בתחום הוראת מוסיקה(האזנה)
תודה .
Act Compatible
הצטרף: 30 ספט' 01
הודעות: 1075
מיקום: NARNIYA
פורסם: חמישי 23 דצמ',04 21:16
במשך תקופה של שנתיים לימדתי ילדים נגינה על דרבוקה (גילאים 6-7)
אני יכול לאמר בביטחון מלא שבזכות הגיל הצעיר הם עדיין לא ספגו התניות מוסיקליות והאוזן שלהם עדיין לא מורגלת בקונספט מוזיקלי כזה או אחר בלבד..
הם הרבה הרבה יותר פתוחים לקבל רעיונות מוזיקאליים ששונים מהנפוץ, ממבוגרים.
אני הצלחתי להביא ילדים כאלה לאחר שנה וחצי של נגינה, לנגן מקצבים של 5 ביט ו 7 ביט כולל וריאציות וסולואים קלים ואפילו נגינה של שני מקצבים שונים זה מול זה (שני ילדים על מקצב אחד של 7 ומולם שניים אחרים עם מקצב אחר) והם עשו את זה נהדר!
מה שחשוב מאד הוא לתת משוב חיובי לתקן טכניקה עם הרבה סבלנות אבל באופן רציף!
_________________
music and mathematics interrelate like beauty and truth
Act Compatible
הצטרף: 14 מרץ 02
הודעות: 1293
פורסם: שישי 24 דצמ',04 01:55
זה מאד תלוי ב:
1.באופי היצירה
2.ברמת הידע הנוכחית של הכיתה
3.במספר התלמידים בכיתה
4.בנקודות החזקות/חלשות אצל המורה
5.באמצעים העומדים לרשותך-קסילופונים,צלילונים וכד'
הכיוון הכללי צריך להיות פירוק היצירה למרכיביה וחיפוש אחר מרכיב(ריתמי,מלודי,גוון או אופי כללי של היצירה) שעליו ניתן לבסס פעילות:
כוריאוגרפיה פשוטה שתשקף את אופי היצירה(בדומה לריתמיקה),מעקב אחר פרטיטורה גרפית,מעקב אחר תבנית מלודית מרכזית שרשומה בתווים(כאן ניתן גם לבצע ניתוח קצר לפני ההאזנה-לדוגמה, אם יש ביצירה שני משפטים מוזיקלים דומים שאחד מסתיים על הדומיננטה והשני קדנציאלי אפשר לרשום אותם על הלוח,לשיר אותם בסולפז',לגרום להם לעמוד על ההבדלים ביניהם,לנגן להם ולבקש מהם לזהות מה ניגנת וכיו"ב),נגינת אוסטינטו פשוט בקסילופונים בתיזמון הנכון וכו'
הצטרף: 27 אוג' 01
הודעות: 18
מיקום: ירושלים
פורסם: שבת 25 דצמ',04 19:59
רעיונות מעניינים בהחלט.
הייתי שמח לשמוע על עוד בעיות וקשיים ופתרונן אצל חברינו לפורום העוסקים בהוראת
מוסיקה לא נגינה בבית ספר וכן האם מישהו מכיר אתר העוסק בתחום זה ,לאו דווקא בעברית.האתר אותו הציג צופיפניק על תמונות בתערוכה הוא אכן מעניין ומדובר ביצירה השייכת למוסיקה תוכניתית ז"א יצירות שמאחוריהן סיפור שבד"כ קל יותר ללמד ולחבר ילדים אליהן. מה לגבי יצירות שאינן תוכניתיות? כיצד ניתן להגיע ולרתק את אוזן הילד ביצירות מסוג זה,אשמח לקבל עוד רעיונות אני בטוח שמוסיקאים רבים העוסקים בהוראה ישמחו לקבל ולתת רעיונות ועצות בעניין.
רם, אני מצפה בכליון עיניים להמשך שיבוא.
תודה. ושבוע טוב
S.Supporter
הצטרף: 06 ינו' 02
הודעות: 5239
מיקום: תל אביב
פורסם: שבת 25 דצמ',04 23:21
אני מדריך בוגר בצופים, ויש לי הרבה נסיון בהדרכה של ילדים מכיתות ד' ועד י"א.
בצופים, כמו ברוב תנועות הנוער, מקובל להעביר חומר בצורה של מתודות.
בדר"כ מקובל (אבל לא חובה) להמציא סיפור מסגרת כלשהו - למשל, מציאת אוצר שמוחבא במקום כלשהו, כאשר כדי להגיע אל האוצר הילדים עוברים בכל מיני תחנות, ובכל תחנה הם לומדים משהו אחר. כך יש לילדים מוטיבציה לעבור את התחנות כדי להגיע לאוצר.
העיקר הוא שכל נושא יועבר בצורה הפעלתית ומהנה. גם ההפעלות בתוך סיפור המסגרת עוברות בצורה הפעלתית. למשל - הילדים מחפשים כלי נגינה (או דגמים ממוזערים של כלי נגינה, או תמונות אם אין תקציב) שהוחבאו ברחבי הבניין, ואז כל אחד מספר על הכלי שהוא מצא. זה הרבה יותר מעניין מסתם ללמוד על תמונות שנמצאות בספר או על הלוח, וכך הילד יותר מתחבר לנושא - כי הרי הוא מצא את הכלים בעצמו.
יש עוד אלף ואחת דוגמאות, אבל הפואנטה היא, שנושא כמו מוסיקה, שהוא שונה מאוד מהסטוריה, תנ"ך, מתמטיקה ושאר הנושאים שנלמדים בבי"ס - חשוב מאוד להעביר בצורה כיפית ולשלב את התלמידים באופן פעיל בחומר הנלמד כדי שהם יתחברו לנושא, ויחברו בראש בין מוסיקה לכיף.
אם יש לך שאלות ספציפיות - רשום כאן ואנסה לתרום מנסיוני בהדרכה.
S.Supporter
הצטרף: 11 יול' 02
הודעות: 1091
פורסם: שישי 31 דצמ',04 00:00
מצטער על העיכוב, אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא...
אז ככה-
כאשר אנו באים ללמד יצירה אנו בודקים קודם כל את מידת המורכבות שלה. עצם ה"קילוף" של היצירה ממורכבותה (תהליך הפיענוח/הפיצוח שלה) יביא את התלמידים להתפתחות לימודית.
אגב, במאמר מוסגר, כל פעם שאני אומר "יצירה" אני מתכוון גם להוראת שיר. יש משום מה נטייה לייחס לשיר חשיבות פחותה מאשר זו שבדר"כ מיוחסת ליצירה "קלאסית", אך בעצם שניהם מהווים רפרטואר תרבותי, ויכולים לשרת את אותן מטרות שאנו רוצים להשיג או המיומנויות שאנו רוצים לפתח. אני אישית מאד אוהב לעבוד עם שיר ויצירה במקביל עם מאפיין בולט משותף לשניהם, זה מאד עוזר להקנות ולבסס את הפרמטר, וגם פחות משעמם לילדים מאשר לעסוק באותו דבר כל השיעור.
בחזרה לענייננו-
אחרי שבחנו את המרכיבים השונים של היצירה אנו מסדרים אותם עפ"י סדר חשיבות היררכי (מבחינת בולטות), ולאחר מכן מחליטים באילו מהם אנו רוצים להתמקד (על רקע הרצף הלימודי שאנו מתכננים).
שיטות להפעלה במהלך האזנה:
המראה:
אחת השיטות הפשוטות אך היעילות ביותר היא שיטה שפותחה ע"י ד"ר ורוניקה כהן ומכונה "המראה". השיטה פותחה במקור ע"מ לעבוד עם ילדים בעייתיים מאד שכל קימה מהכסא ותנועה בחלל היתה יוצרת בכתה כאוס מוחלט. שיטה זו, ע"מ למנוע ברדק בכתה, לקחה את גישת דלקרוז (מה שמכונה ריתמיקה) ודחסה את כל האפיונים התנועתיים אל תוך תנועת הידיים בלבד (בלי לקום מהכסא). מדהים כמה אפשר לבטא באמצעות הידיים וכמה ה"שפה" הזו מובנת לילדים בצורה אינטואיטיבית. השיטה הזו נוסתה על ידי ועל ידי רבים וטובים לפני על גילאי גן עד י"ב (כמובן ברמות שונות) וההצלחה שלה אדירה.
קצת קשה להמחיש זאת בכתב אך אני אנסה:
המורה יושב מול הכתה ומבצע את התנועות על רקע היצירה המתנגנת. התלמידים יושבים מולו ומבצעים יחד איתו (ומכאן השם- "מראה").
תנועות הידיים אמורות להביע את גובה הצלילים (בגובה הידיים), את רמת המתח ההרמונית (התקרבות או התרחקות מהטוניקה, ע"י התקרבות או התרחקות מהגוף), ייצוג של הנושאים השונים בקטע (כל תנועה מייצגת נושא תמטי. תנועה חדשה תייצג נושא חדש. אותה תנועה בגובה שונה, למשל, תייצג סקוונצה של אותו נושא).
הדגש פה (ובכל פעילות האזנה אחרת) הוא על שאלת ההאזנה המקדימה. על אותה מראה ניתן בכל פעם להתמקד על מאפיין אחר. שאלות לדוגמה:
"איזו תנועה התחילה חלק חדש?" (ע"מ להגיע לסידור הנושאים/מבנה היצירה).
"מדוע תנועה X חזרה בגובה שונה" (ע"מ להמחיש את אלמנט הגובה)
וכן הלאה...
בשלבים מתקדמים יותר, כאשר הילדים מיומנים בשיטה, ניתן ללמד אותם יצירה עם "חורים" במראה ולבקש מהם להשלים את התנועה מפרי דמיונם ולנמק. בדר"כ הם עושים זאת אינטואיטיבית ובשלב שצריכים לנמק, הם בעצם מנתחים לעצמם מה הביא אותם לבצע כפי שביצעו.
אוריינות/מעקב אחר תוים:
זה רלוונטי בעיקר לשיר (בכלל, לדעתי לחלק מילים של שיר בשיעור מוסיקה ללא תוים זה פשע, גם אם הילדים לא קוראים תוים), אך גם ליצירה (לא חייבים תוים של הכל, אפשר לבחור נושא או שניים ולעבוד עליהם).
בשיטה זו ניתן לעקוב אחרי התוים ולהתעכב על מאפיינים רתמיים, סקוונצות, אם ישנן מילים מתחת לתוים ניתן להראות אלמנטים של word painting וכו'.
מומלץ להקרין שקף של התוים כדי להיות בטוחים שכל התלמידים יודעים היכן אתה נמצא, ובאותו הקשר- לא לשכוח למספר תיבות!
עד כאן להפעם. אני אמשיך בקרוב.
S.Supporter
הצטרף: 16 אוג' 01
הודעות: 2976
מיקום: תל אביבה
פורסם: שישי 31 דצמ',04 01:41
אני לא עוסק בזה אבל מישהי שאני מנגן איתה כחלק מתפקידה בגן ילדים מלמדת ערכים מוזיקלים בילדים די צעירים. אם זה רלוונטי פנה אלי בפרטי ואקשר ביניכם...
_________________
PCPower Solid 10700K @ 10.15
MacBook Pro 13.3" Mid2018 @ 10.14
MacBook Air 13.3" Mid2013 @ 10.12