תפריט
שלום Anonymous ::: 2019, 16:18
Facebook
musical act magazine המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה Musical Act Magazine
היוצר, תהליך ההפקה המוסיקלית ותעשיית המוסיקה
שרשרת זו הוגדרה כמועילה (155) › תצורת הדפסה
לך לעמוד הקודם  1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8   הבא
 הגב לנושא
שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו
   ראשי » כתבות נושא ומדריכים
AriG
תומך
הצטרף: 13 נוב' 01
הודעות: 3278
מיקום: מעלה ויאסטים
הודעה פורסם: שני 21 יונ',04 17:55   
יש לי הרגשה שסטינו מהנושא העיקרי (שוב, בפעם המיליון)

אנחנו לא מדברים על מי הקליט את יהורם גאון
אנחנו לא מדברים על הביתיות של אולפני טריטון
אנחנו לא מדברים על איפה הילד
אנחנו גם לא שואלים איפה היהודים

מה שמחזיר אותי לנושא המקורי של השרשרת הזו (למי שהספיק לשכוח):

בתי ספר והתרומה (או האי תרומה, תלוי את מי שואלים) שלהם להעשרת הידע של יוצר מתחיל.

ורבותי (גם גבירותי, אבל אני לא זוכר כבר ממזמן גברת כאן).....

ברור שיצירה זו שזירה של הרבה דברים והרבה מאד מרכיבים שצריכה התמחות בכל אחד מהם
ברור ש-כלים לבדם לא יביאו אף פוץ לרמת אומן. וזה למרות שיש הרבה, הרבה יותר ממה שאתם משערים, פוצים, שהגיעו למשהו בזכות הטכנולוגיה. על איכות הרמה המוגמרת שלהם לא ניתן להתווכח כי זה עניין של טעם אישי (ברוב המקרים. שהרי לא ניתן לנתח את נכונות תמונת הסטריאו או הסראונד של טרק טקנו או טרק גאבר או טרק דראם אנד בייס. כאילו, אפשר. אבל נראה לי שזה יהיה קצת מגוחך ולא תמיד לעניין)

העניין הוא פה אחר :

נפתחו דלתות קסומות לעוד מקום ממנו ניתן ליצור משהו. אני חושב שהויכוח על "האם טכנולוגיה היא כלי או אמצעי" הוא לא תמיד לעניין, בדיוק כמו שבשנות ה-50, אנשי המוסיקה הקלאסית הזדעזעו לשמע הגיטרות החשמליות ולא התייחסו לאלה כאל כלי נגינה בכלל (אני מכיר כאלה שעד היום מתכחשים לכל דבר מלבד מוסיקה קלאסית)

האמצעים שתפסנו אותם כוולידיים עד לא ממזמן (Recording, composing, arranging, producing and performing כמו ש-זוט כתב) עדיין קיימים והם חזקים מאד אבל הם זזו הצידה ופינו, בגלל הטכנולוגיה, את הדרך לשותף בנתיב הזה שנקרא "יצירה" : המחשב.

ההתנצחות על מה יותר טוב או יותר "נכון" לא רלוונטית. מליוני אנשים יוצרים היום בעזרת תוכנות, בעזרת כלים חיים, בעזרת אלוהים יודע מה. הם עושים משהו. וזה נתון ולא יעזור לכם כלום.

אני זוכר שלמדתי מושג באזרחות שנקרא "הכל שפיט". אז כאן יש מבחינתי "הכל שמיע". כולם עושים הרבה דברים. חלק טובים, חלק רעים, חלק בינוניים. חלק מהטובים נעשו ע"י אנשים רעים מבחינה טכנית וחלק מהדברים הרעים נעשים ע"י אנשים שאנחנו סוגדים להם. יש פרוייקטים שנעשים ע"י איש אחד שלמרות שהוא תותח על והוא מומחה הוא נופל מבחינת ההגדרות בכל מה שזוט אמר.
אז איפה זה משאיר אותנו ?

זוט דיבר על The way 4 a composition 2 generate emotion is through mastering in the different SKILLS. אני לגמרי לא מסכים (ואני מדבר על החילול של רגש בעזרת ההתמקצעות בכל אחד מהכישורים). ומה אם אני אגיד לך שטרק של טיאסטו משנת 2000 שרק אלוהים יודע אם הוא עומד בסטנדרט של הקלטה, סידור, הלחנה וביצוע, ריגש אותי עד כלות (ועדיין מרגש אותי עד היום) ?? וואלאק, זה כולה טרק קלאב טראנס מעאפן ! אבל פה אנחנו נכנסים כבר לתופעות סוציולוגיות ופסיכולוגיות.

אבל רגע ! זה בדיוק כמו העניין של המחשב ! איך הגעתי לפסיכולוגיה מעניין פעוט כמו הלחנה, תיווי וכל מה שקשור למוסיקה נטו ?? זה העניין, שהיום המוסיקה, יותר מאי פעם היא גם לא משהו שהוא טכנולוגי. היא הרבה יותר מזה.

כיוצרים צעירים ובלתי מנוסים (ואני מעריך שאנחנו רוב דיי ברור פה), אנחנו צריכים הדרכה. הדרכה איך למשוך אותנו מתוך הביצה הזו של המידע, הסגנונות, הסמפלים (קנויים או לא), המחשב (מקונפג לאודיו או סתם מחשב למשחקים), התוכנות (חוקיות או פרוצות) הכתיבה, ההלחנה ובכלל, כל מה שקשור למוסיקה – ולהתוות לנו את הדרך. וזה בדיוק מה שבית ספר מקצועי אמור לעשות. לתת הדרכה בכל אחד מהשלבים שהזכירו פה בשרשרת, ליישר את ההדורים. נכון להיום ההדרכה הזו, מתבטאת בהקניית רמה טכנית מסוימת למימוש הרעיונות המוסיקלים שלך ,אם יש לך כאלו (שהיא נדבך חשוב, אמנם לא בלעדי, אבל חשוב מאד !).


ואחרי כל הבלה בלה הזה (בלב בלה מבחינת אורך) אני רוצה לציין שוב:

בית ספר זה מוסד חשוב למי שרוצה לממש את עצמו מוסיקלית וטכנית. אז נכון, הוא לא ייהפוך אתכם לאלניס מוריסט אבל יקנה לכם כלים שימושיים להקלטות יותר טובות, להבנת מושגים מהעולם הזה ובכלל, לדעתי, יעזור מאד להתפקס על דברים שרוצים לעשות.
Zooot
S.Supporter
הצטרף: 19 מאי 01
הודעות: 2814
הודעה פורסם: שני 21 יונ',04 21:54   

Hi Eytan(Mich),

I'll let some more ppl share their views, and respond later.

I guees Y'all know my general views by now.

Peace,

Zooot
Zooot
S.Supporter
הצטרף: 19 מאי 01
הודעות: 2814
הודעה פורסם: שלישי 22 יונ',04 18:12   

Sorry but that's KARMA...

As I'm typing another msg Quincy Jones comes up on my TV screen, (Star World channel) in a Michael Jackson special I didn't even know about.

I quote from memory, beg ur pardon -

QJ: (talking about "Thriller" - 53 million copies sold...) "The most important role of of the producer is 2 find the right TUNES. We went over 800 tunes 2 pick 4 the album..."

(Cont.) "Then we picked the 4 weakest songs in the album and replaced them with 4 of the best tunes we could find.
We threw out good tunes, but we replaced them with (2 I can't remember), "She's out of my life" and "Beat It"... This does amazing things 4 an album..."

Thought Y'all b interested.

Peace,

Zooot
nirm123
Act Compatible
הצטרף: 06 יונ' 02
הודעות: 491
תיקון קטן לזוט( או לזיכרונו)
הודעה פורסם: שלישי 22 יונ',04 20:06   
she's out of my life הוא מ-off the wall.
אלבום שגם אותו הפיק קווינסי ג'ונס ובין השאר הכיל שירים "מופתיים" כמו girlfriend של פול מקרטני, אמן שאני בהחלט מעריך ביותר, אבל לונדון טאון ממנו השיר שהוא השאיל לג'קסון ואפילו באלבום הזה שנחשב חלש, השיר היה אחד הפחות בולטים( אולי קווינסי היה צריך לבחור גם את 800 השירים מתוך רשימה של נגיד...3000 שירים קצת יותר טובים).

לעומת זאת הביטלס כתבו כ-40 שירים בכמה חודשים שהם היו בהודו ב1968 ו30 לערך מתוכם נכנסו היישר לאלבום הלבן בלי שום תהליך ניפוי( אכן למורת רוחו של ג'ורג' מרטין).

אז עם כל הכבוד להתייחסות לתקליט כאל מוצר תעשייתי שכולל תהליך מיפוי ובכלל חשיבה מסחרית ומכנית של מוצר מדף, לפעמים ללכת לפי הרגש הראשוני והאינסטיקט, זו דרך שמפיקה אולי אלבום פחות מצועציים מoff the wall( שגם אותו אני מעריך מאוד בתור מוצר מהנה וכייפי ואכן מופק בקפידה מופתית), אך מרגשים, עמוקים ונצחיים.

(אני יודע שלא כל אחד הוא לנון מקרטני, אבל לשיטתנו, גישה דומה יכולה להיות בריאה אצל כל אמן).

ניר.
Zooot
S.Supporter
הצטרף: 19 מאי 01
הודעות: 2814
הודעה פורסם: שלישי 22 יונ',04 21:50   
I stand corrected.
But as I said I was typing while watching the show, so as f_u_c_k_e_d. up as my memory already is, I wouldn't worry yet... :-)

Contrary 2 whatever happened (or not) in the White Album, what I wrote was a quote from QJ himself, his OPINION about the producer's ROLE, and I just wanted 2 relay it.

4 contradicting it U need an opposing opinion, say George Martin saying: "...I told the boys - Go 2 India, and bring back the 1st 30 songs that U write. We'll just shove it in a double album cuz no1 can tell the diff if the 1st song is a hit".

And what do U mean by 30 songs out of 40 went straight in with no selection?
What is choosing 30 out of 40 if NOT selection?

U could say that about Thriller 2: "12 songs out of 800 went sraight in with no selection".


As 4 drawing conclusions from the Beatles:

Can U name a "bad" Beatles album? A "bad" example U would NOT draw conclusions from? It's like trying 2 write a review about the bible. So if Paul was having a s.h.i.t. while writing "Blackbird" I doubt if I would c it as a composition tip.

I don't think that the White Album can set an example 4 this reason. I hope U're not suggesting 2 adopt the cover concept as a formula (Fill in here ur favorite Spinal Tap quote...) - Hey, it worked 4 them...

I'd say the same about the editing, and the whole double album concept-
One of the more famous A&R jokes in the analog era was : "What do U need 48 tracks 4? Sgt. Pepper was recorded only on 4 tracks..."

As 4 the facts: Lennon never told me what went on there, when we played 2gether in the Beitar youth football club.
So here's some of the stuff I've read:

The Beatles have announced that they had 30 (the number of trax on the album) new songs when they got back from India, but I've read already that @ least half the album was NOT written in India.

There were finished (mixed) trax that were dropped from the album.

"Junk" was written in India but was left out 2 b released by McCartney on his 1st solo album.

The Beatles' contract with EMI was with a song quota, so 93 minutes of 30 trax would bring them faster 2 the end of the contract.

...And if George Martin had his way, and the album would have been released as a shorter album, do U think the album would have been a bigger / smaller / same success?

-----------------------

So we don't really know HOW the album was conceived. I'd stick 2 reliable quoted opinions, 4 now.

Peace,

Zooot
esoptron
הצטרף: 28 ספט' 01
הודעות: 188
מיקום: צפון
הודעה פורסם: רביעי 23 יונ',04 01:08   
ת'רד מעניין #smile
_________________
* ...Signature, Shmignature *
msmrodan
הצטרף: 23 יונ' 01
הודעות: 217
מיקום: ירושלים
הודעה פורסם: רביעי 23 יונ',04 01:39   
You also have to remember that the audience you're catering to are the same kids who can't do 4X8....

Once, when a major album came out it was sort of an event...people sat around, listened, talked about it, got high...today people just get high and listen to their new ringtones on the cell.

Not only that but the number of releases has grown exponentially...It's simply impossible to listen to it all, and people are fine tuning their listening preferences and downgrading their listening quality with MP3z.

So where does that leave us? Many people doing bad music at home? Why do you think the kid with the FL pro studio XXL is responsible for degrading the quality of music/society/morals? Unless it's high quality noone is going to hear the poor bugger..
Why not look at the major labels who treat music like a commodity that can be shoved down peoples throats on a quarterly basis like a new Yoplait commercial?

People aren't getting so excited about music anymore and this is coming from the top down, not the other way round. People feel it isn't real anymore and every aspect of the major artist is controlled by a bunch of suits that whip out an excel spreadsheet and a scientific calculator every time the guy strums his guitar or decides what shirt to wear.
_________________
סטודיו רודן, ירושלים
http://www.rodanproductions.com
Zooot
S.Supporter
הצטרף: 19 מאי 01
הודעות: 2814
הודעה פורסם: רביעי 23 יונ',04 04:48   
msmrodan :
You also have to remember that the audience you're catering to are the same kids who can't do 4X8....


U mean the IL audience then, cuz In other places they can do even 8 x 8.

ציטוט:

So where does that leave us? Many people doing bad music at home? Why do you think the kid with the FL pro studio XXL is responsible for degrading the quality of music/society/morals?


I didn't say that. On an HD ProTools system U can quantize midi as well.


ציטוט:

Why not look at the major labels who treat music like a commodity that can be shoved down peoples throats on a quarterly basis like a new Yoplait commercial?


Oh I 4got. In the past labels were managed by little porcelene angles who's sole purpose was 2 GIVE the ppl the music 4 free.


ציטוט:
People aren't getting so excited about music anymore and this is coming from the top down, not the other way round. People feel it isn't real anymore and every aspect of the major artist is controlled by a bunch of suits that whip out an excel spreadsheet and a scientific calculator every time the guy strums his guitar or decides what shirt to wear.


I wouldn't say that about the global crowd. The numbers indicate that ppl DO consume music enthusiatically.

But again, I do agree with Steve Albini:

"Right now the recording game is crawling with wannabees. Lots of profiteering can be done at their expense, by making flimsy crap and pitching it as "just as good as, or a suitable alternative to" something that's really good and has stood the test of time." - Steve Albini - Producer and Engineer, PJ Harvey, Plant & Page, Big Black

Peace,

Zooot
nadav
Act Compatible
הצטרף: 13 ינו' 02
הודעות: 302
מיקום: TA
הודעה פורסם: שלישי 29 יונ',04 01:53   
אני מצטרף לדיון הזה באיחור בלתי אופנתי, משום שטרם הזדמן לי לראות את הת'רד עד כה, אולם אני מאמין שיש לי כמה דברים מעניינים לתרום לו.

זוט - יש איזה טיעון שאתה חוזר ומשתמש בו כדי להוכיח את צדקתך – אתה טוען שההתפתחות הטכנולוגית לא הביאה לפריחה יצירתית חסרת תקדים, כפי שניתן היה אולי לצפות.

אבל אם תחזור אחורה אל סוף שנות השמונים, תזכור בוודאי שאלמלא התפתחות האולפן הביתי מבוסס ה-MIDI, לא היית מקבל את אחת מההתפתחויות המוסיקליות היותר משמעותיות בהיסטוריה הקצרה של הרוק/פופ. המוסיקה האלקטרונית לריקודים לא "קרתה" רק בזכות הסאמפלרים הראשונים ומחשבי אטארי עם קיובייס/נוטייטור. היו סיבות נוספות שלא אכנס כאן אליהן. אבל בלי המכשור הנחוץ, שנפל לידיים החובבניות, כל זה לא היה קורה. שיקאגו האוס, דטרויט טכנו, טריפ-הופ, ברייקביט, ג'אנגל וטו-סטפ (וגם מה שנקרא IDM) – כל המוסיקה המלהיבה והמרגשת שפרצה במפץ גדול שהתחיל בסוף שנות השמונים ונגמר איפשהו סביב המילניום, לא הייתה כאן אם לא היו אלה החובבנים שלא קראו את הפאקינג מניואל, וגילו מחדש מה הצעצועים היקרים מסוגלים לעשות.
המהפכה הזו גם ביטלה חלק גדול מהפונקציות שאתה מונה כהכרחיות – מתזמר, נגנים, מעבד, מלחין, טכנאי מיקס... המוסיקה הייתה מושתתת על סימפולים כי אף מתופף לא יכול להישמע כמו "Amen break" במהירות כפולה. ותאמין לי, אין דבר יותר פתטי ממתופף חי שמנסה להישמע כמו טרק של דראם-נ-בייס.
קח מקראפטוורק את הקווינטוז המושלם שלהם, והרסת את אחד מההרכבים הכי חשובים בהיסטוריה של המאה ה-20. קח מפיק ישראלי מנוסה שמנסה להפיק קטע "האוס" כמו שצריך, ותקבל תוצאות איומות, כמו למשל באלבום הקונספט של נטאשה (אני לא רוקד כשעצוב לי. ועצוב לי בגלל שהפלייבק איום).
תיקח כמה "ילדים" ישראלים שלא למדו סאונד בדרכים המקובלות, והם יימכרו קרח לאסקימוסים – סליחה – טרקים לאירופאים, ויתמודדו איתם כשווים ביצירת מוסיקה אלקטרונית למועדונים, עם סאונד שנשמע בדיוק כמו שהסאונד בתחום הזה צריך להישמע.
בתחום הזה, המוסיקה לא צריכה להישמע "אנושית", ולא צריכה להישמע כמו מועמדת לפלייליסט של גלגלצ. הפרמטרים שלה הם פשוט אחרים.
באופן פרדוקסלי, במוסיקה הזו, שמושתתת בעיקר על סאונד וטקסטורה, דווקא ההקלטות המוקדמות בכל ז'אנר, שבדרך כלל נעשו בצורה חובבנית יותר בלי גימור מקצועי, דווקא הן אלה ששומרות את סף הריגוש הגבוה ונשמעות רעננות עד היום, גם אם הסאונדים שלהם התיישנו, כביכול.
אז נכון שהמהפכה הזו כבר קרתה ונגמרה. אבל אי אפשר להתעלם ממנה לחלוטין. והסיבה שהיום אין סצינות מוסיקליות חדשות באמת ומרתקות נעוצה אולי בחוסר הוודאות הקשה אליו נקלעה תעשיית המוסיקה, בגלל שפתאום הטכנולוגיה והמידע הפכו להיות נגישים לכולם – הכוונה כמובן לשירותי החלפת קבצים באינטרנט, היבט שאי אפשר לנתק אותו מהדיון עד כה.

ועד מילה אפשר אולי לייחד למאש-אפס, הבאסטרד פופ, ספק סצינה ספק קוריוז, שלא היה מתרחש אלמלא השילוב של זמינות המוסיקה לכולם באמצעות האינטרנט, וללא הגישה הפתוחה שיש לכולם לתוכנות עריכת מוסיקה.
טוב, גלשתי.
BoazP
הצטרף: 20 ינו' 03
הודעות: 2095
מיקום: חיפה
מה האלטרנטיבה, אם כן?
הודעה פורסם: שלישי 29 יונ',04 05:02   
אם פעם לכל מוזיקאי היה נתיב ברור להצלחה - לתכנן את מהלכיו לקראת החתמה בחברת תקליטים, והיום זה מתברר כמהלך לא חכם כל כך... ובכן, מה התוכנית החלופית? לקראת איזו מטרה צריך האמן לתכנן את מהלכיו? איזה נתיב צריך אמן לעבור כדי לקבל את המשאבים הדרושים להופעות מקצועיות בהיקף גדול, או להפקת אלבום עם צוות אנשים מקצועי?

זה קשה מאוד להצליח במשהו בר היקף גדול של השקעה, ועסקי מוזיקה כמו כל עסק מצליח דורש תכנית. גם במקרים שבהם המוזיקה עצמה טובה, אם הצד העיסקי אינו ברמה תואמת העסק לא מתרומם. אז לאן פונים כדי לבנות תוכנית?

בועז
 הגב לנושא
שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו
   ראשי » כתבות נושא ומדריכים

לך לעמוד הקודם  1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8   הבא
עמוד 6 מתוך 8

עשוי לעניין אותך :
:: תקנון