הצטרף: 28 ספט' 04
הודעות: 203
מיקום: ברוקלין ניו יורק
פורסם: חמישי 09 דצמ',04 05:53
היי,
לא כל כך ידעתי איפה אני אמור לדחוף את ההודעה הזו, ובסופו של דבר החלטתי שזה כנראה המקום...
ולעניין - אני רוצה לכתוב קטע פולירטמי בסיבליוס. לצערי, ולצערם של עוד רבים אחרים אני משער, התוכנה מתעקשת שמשקל הוא משקל לכל הכלים, ולא מצאתי דרך לשכנע אותה שאפשר לכתוב שבע שמיניות לכלי אחד וארבע רבעים לכלי אחר, ושהם ינגנו בו זמנית.
האם מישהו יודע איך לעזעזל עושים את זה?
_________________
יוני
Act Compatible
הצטרף: 14 מרץ 02
הודעות: 1293
פורסם: חמישי 09 דצמ',04 08:35
אני לא יודע אם טכנית זה אפשרי.
הפתרון הנבון ביותר הוא מוסיקלי.ניתן ליצור תחושה פולירטמית גם כאשר שני הכלים מנגנים באותו המשקל,כביכול.שינוי החלוקה הריטמית ה"הגיונית" של התיבה(הפעמות החזקות והחלשות) וכד'.
לדוגמא, אם הכלי שאמור לנגן 7/8 יחל את הפראזה שלו בשמינית השביעית של התיבה והיא תמשך,כמובן,לתוך התיבה הבאה.בנוסף תקפיד על הדגשים אופיינים למשקל(3-2-2 או 2-2-3),והרי לך תפקיד בשבע שמיניות...כתוב ב4/4.
כמובן שצריך נגן מיומן ע"מ לקרוא את זה.
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
פורסם: חמישי 09 דצמ',04 10:17
אבל יונתן צודק - ההצעה של SAR זה לא פוליריתם אלא רק דרך לרשום את זה וזה לא רישום נכון.
אני לא איש של סיבליוס אז אני יכול לדבר רק על פינאלה.
בפינאלה יש את הדרך הארוכה והקצרה.
הקצרה היא גראפית בעיקרה והיא מתייחסת לאפשרות הגראפית למחוק את המשקל וקווי התיבה ולצייר אותם איך שרוצים אח"כ. בשיטה הזו אתה אמור לגשת לערך המטרי הקצר ללא קוי תיבה.
זה יוצר בעיה גראפית בחישוב הקורות (BEEM) ומונע מהתוכה את האפשרות לנגן את זה נכון.
הארוכה היא כל הפרמטר של משקל מורכב ומאחר וזה תהליך מסובך שכולל גם הגדרת חמשה תחת STAAF TOOL, שם מגדירים תחת Independed Element את המשקל כנתון עצמאי.
אח"כ ב - Time Signiture Tool מגדירים את המשקל הרצוי לכל חמשה. (אפשר ב"אלמנט עצמאי" להגדיר סולמות שונים, ראשי תווים שונים וכ"ו.)
מכאן, יש עניין עם צורת הכנסת התווים.
סיבוך לכשעצמו.
תגיד, נראה לך ששרית חדד תרצה לשיר קטע כזה?
אז בשביל מה להתאמץ?
הצטרף: 11 אוק' 03
הודעות: 15
מיקום: תל-אביב
פורסם: חמישי 09 דצמ',04 14:21
צדקת שכתבת שניתן בפינלה לקבוע שני משקלים שונים, בחמשות שונות.. אך,
כשקובעים אלמנטים עצמאיים במשקל עבור חמשות שונות, פינלה מתייחסת אליהם כבעלי אותו זמן תיבה אבל בחלוקה שונה.. למשל:
אם אני רוצה לכתוב שני כלים שהאחד הוא בארבעה רבעים והשני בשלושה, פינלה תצייר לשניהם קו תיבה משותף (באותו המקום) ורק תתייחס אליהם כבעלי טמפו שונה.. ז"א ששלושה רבעים וארבעה רבעים יקבלו את אותו זמן הנגינה. (יהיו שווים באורכם אבל שונים בטמפו הפנימי שלהם).
אני, לצערי עוד לא מצאתי דרך (חוץ מהדרך הגרפית, שמתאימה למשתמשים מאד מתקדמים) לכתוב שני משקלים עצמאיים לחלוטין..
בהצלחה :-)
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
פורסם: שישי 10 דצמ',04 11:13
ראשית, העברתי את הנושא לפורם "תיאוריה".
הנושא חרג מהשאלה המקורית (שעדיין מגיע לה מענה).
אז בעצם, מה השאלה:
איך מתווים?
אז זו בדיוק הסיבה לחריגה.
מה מתווים ?
השאלה היתה "איך מתווים פוליריתמיקה" , ולזה השבתי בנוגע לפינאלה.
אני מניח שבסיבליוס קיימים עקרונות עבודה דומים.
אבל מכאן זה הלך ל:
איך מבצעים / איך מנגנים / איך מנצחים / איך מלחינים וכ"ו.
בנוגע לכל סוגיות הביצוע - כן, לנגן קטע פוליריתמי יכול להיות תהליך מורכב ודורש קוארדינציה רבה.
מצד שני, זו מיומנות, ככל מיומנות, ונגן / מנצח של מוסיקה אומנותית מודרנית ומורכבת, צריך לשלוט בכך כמו במתודות אחרות.
כמה זה נפוץ ?
האמת, זה אולי אפילו נפוץ מדי.
השפה האומנותית במתכונתה הקלאסית הגיעה לרוויה ושלמות מסויימת.
היכולת לבטא "קול חדש" ואינדבידואלי בתוך גבולות השפה הזו, נהיה תהליך לא פשוט.
בשונה ממוסיקת המונים, למוסיקה האומנותית יש סבלנות מאד מוגבלת למיחזור חומרים, ולכן יש דחף מתמיד לפריצת גבולות השפה.
אחרי שהמאה ה-19 עסקה באובססיוביות בפריצת השפה ההרמונית, עד מגדלי אקורדים מפלצתיים (שטראוס, בורודין, ברוקנר, מהלר וכ"ו) והגיע למצב שלאקורד אין כבר משמעות פונקצינאלית בתוך מהלך הרמוני והוא משמש כגורם של צבע וגוון (דביוסי, מיו...).
המאה ה-20 בתחילתה גיששה אחרי שפה טונאלית חדשה (שנברג והאסכולה הוינאית, בארטוק ומודאליות חדשה וכ"ו) ובהמשכה, כל נושא חיפוש מחודש של הסיגנון והז'אנר כולל כמה "המצאות" מרתקות (שהגדולה שבהן לעניות דעתי היא ה"ג'אז").
ולקראת אמצע המאה, נהייתה התנפלות רבתי על נושא הקצב שהוא מרכיב מכריע במרכיבי המרקם המוסיקלי.
סטראווינסקי והחיפוש אחר המקצב הפגאני, בריו, בארטוק - שוב ובהמשך כל הדוגמאות שהוצגו לעיל.
ובתוך כל המרק הריתמי הזה, דווקא החזרה לקצב הממושקל והבסיסי הפכה להיות מרכז המאסה של התרבות הפופלארית עם צורת השיר (Lied form) הפשוטה והמסודרת מבחינה ריתמית (וכמובן, התפתחות הרוקנרול לסוגיו)
ובעצם, השרשרת עסקה ב-"מה זה פוליריתמיות".
פולי - הרבה / ריבוי
ריתמיות
המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה
Musical Act Magazine
...
!
