הצטרף: 29 אוג' 01
הודעות: 530
פורסם: שבת 22 דצמ',01 17:28
לצערי יש לי שכנה שחדר השינה שלה ממוקם בדיוק מתחת לאולפן ובנוסף לכך היא גם עובדת לילות ומצפה לישון בשעות היום!
היא טוענת שהבאסים עושים דרכם לתקרתה ומפריעים את שנתה ..
הרמתי את השולחן שעלין יושבים המוניטורים והכנסתי מתחתיו גומי מוקצף שיבלום את ההחזרים אציין גם שבקונטרול כולו קיים שטיח מקיר לקיר, והקירות די מושקעים ומצופים בצמר סלעים שעליו מתוח בד.
הדבר היחידי שטרם השקעתי בו הינו התקרה שנותרה עירומה.
חשבתי לשים ספוגים ולכן קבעתי גם פגישה עם בחור נחמד מחברה שנקראת אורנים.
הוא הציע שני סוגי ספוגים האחד ספוג ביצים רגיל של אולפנים , השנח הוא ספוג לבן מחומר הנקרא מלמין שמאד מצא חן בעיני,החומר משמש לבידוד מטווחים וחדרי מעליות ובליעת הרעש שלו היא מדהימה כשצעקתי לתוכו הצליל פשוט נבלע לגמרי ...
עד כאן ההקדמה והשאלות למעשה הן:
1.האם צפוי התקרה בספוגים ישנה משהו גם לגבי ההחזר של הצליל והמעבר שלו לשכנה שמתחתי?
2.האם מישהו מכיר את החומר הנ"ל? והאם יכול להיות מצב שבו החדר יהיה יותר מידי יבש?
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19375
מיקום: תל אביב
פורסם: שבת 22 דצמ',01 21:00
כהרגלי, אני חושב שהבנת הנושא תתרום לכולם בהתמודדות עם הבעיה, יותר מאשר להציע משהו ספציפי, למרות שהוא יובן מאיליו מתוך הכתובים, כולל טעויות נפוצות בחשיבה.
בידוד הסאונד דורש בלימתו המוחלטת. חדר מבודד מאפשר אך לצליל מועט לצאת או להיכנס אליו. בדרך כלל בידוד זה מושג באמצעות מחיצות רחבות וכבדות, חדר בתוך חדר, עם דפנות עשויות בהתאם לתחום התדרים הנדרש לבלימה. זו תצורת הבידוד המחייבת אולפנים מסחריים.
יש להבדיל בין בידוד רעשים לבין טיפול אקוסטי לייטוב השמיעה באולפן. לשניהם דרישה שונה, ואני אתרכז בבידוד מרעשים, אך יש לזכור שכל עוד מופק צליל בתוך מרחב חדר שאינו כולל חומרי ספיגה, גלי הקול מוחזרים ומקפצים מהקירות ומוסיפים להדהוד והתמשכות הצליל.
ספיגה של רעש דורשת הולכה או דיכוי של האנרגיה האקוסטית. כל החומרים המוכרים כמו סיבים, צמר, שטיחים וכדומה, מדכאים את הסאונד ברמה זו או אחרת ע"י המרת האנרגיה האקוסטית לאנרגיה קינטית; גלי הקול מקפצים דרך ארוכה בסבך של חומר הספיגה עד לדעיכה או החלשה.
כדי לבלום חדירת רעשים וגם ליצור אווירת שמיעה נוחה, יש לשלב בין בידוד לספיגה. יש לדעת ככל האפשר מהי כמות הדליפה של גלי הקול אל השכנים ובאלו תדרים מדובר, ולאתר מוקדי הקרנה והולכה של צליל מהחדר אל השכנים, או ההפך.
פתחים, כיסי חלונות הזזה, קורות בטון, עמודי בנין, צנרת מים וביוב, פיר מעלית ומדרגות.. כל אלה דוגמאות למוליכי סאונד בבניינים. מכאן, שבבית משותף הפתרון עשוי להיות לעתים שינוי המיקום של מקורות הצליל (מגבר גיטרה, רמקולים..) בלבד, אך גם משהו מסובך יותר ליישום.
ככל שזה מצער, אבל שכנים שמחליטים שיש להם הפרעות צליל, אפילו כשזה חדל, קשה לשכנע אותם שאכן כך. ולא שהם לא 'שומעים'! זו בעיה נפוצה בכל העולם. לפעמים צריך לבדוק אובייקטיבית אם הבעיה אכן חורגת מגבול הטעם של בית משותף והחוק, ובמקרה ויש כבר בעיה פסיכולוגית, לפעמים זה עוזר לשכנע את השכנים שאתה כבר לא עוסק במוסיקה, לדוגמא, לתקופה של שבוע ויותר (ואכן להראות זאת. אני מכיר מישהו שהראה לשכנים בהפגנתיות כיצד הוא מוציא את הרמקולים והגיטרה מהבניין!), ולאחר מכן לחזור לשגרה מתונה ואחראית, אך גם מטופלת.
כוננות ספיגה
כאשר סאונד עובר דרך חומר בולע (כמו צמר סלעים או ספוג), גלי הקול מוטרדים בכל כיוון ועוברים דרך ארוכה עד שהם חוצים את החומר ומגיעים לקיר שאחריו. בכל פעם שגלי הקול משנים כיוון, חלק מהאנרגיה שלהם נספגת באמצעות המרה לחום. אם מיד אחרי החומר הבולם יש חומר מקרין, כמו קיר למשל, הסאונד שעבר דרך הסופג חוזר על עקבותיו ועובר שוב את תלאות הדרך המפותלת. מכאן שחומר סופג עובד הכי טוב כשיש מאחוריו חומר מקרין.
בולמי צליל פועלים אחרת כאשר הם מרוחקים משטח הקיר. באולפן מסחרי זה הכרחי להשאיר מרווח אוויר מאחורי הסופגן כדי להגדיל את יכולת הספיגה בתחום התדרים האמצעי והנמוך. תדרים נמוכים בעל רוחב גל ארוך, קשה לבלום עם החומרים הרגילים המוצעים לאולפן הביתי. זאת כיוון שהעובי הנדרש לספיגה צריך להיות לפחות ¼ מרוחב הגל של התדר הנמוך ביותר שנצטרך לבלום. 200 הרץ לדוגמא, שזה רוחב גל של 1.7 מטר, ידרשו תיאורטית 40 ס"מ עובי סופגן כדי להיבלם כנדרש.
למי יש את הלוקסוס הזה בדירת מגורים? ולחשוב ש-35 הרץ זה כבר לא משהו נדיר בהפקה.
לתמיכה בחיפוש אחר הסופגניה האידיאלית, יש לזכור שמקדם הספיגה מבוטא בערכים של 0 ו-1, כאשר 0 מייצג ספיגה אפסית (החזרת צליל מושלמת) ו-1 מייצג ספיגה מוחלטת. זה גם מבוטא באחוזים.
מחסומי דרכים
ניתן להשתמש במחסומי צליל בכמעט כל חומר שאינו נקבובי. כיוון שסאונד הוא אנרגיה, מחסום אפקטיבי צריך להיות בעל מסה מספיקה (משקל ודחיסות) ותדר מהוד (רזוננס) נמוך דיו בכדי לעצור (או להחזיר) את האנרגיה הזו. ככל שלחץ הקול גבר, כך גם כוחו (אנרגיה). לחצי קול גבוהים יעוררו כל משטח בו הם יפגשו, יגרמו לו לרעוד בתדר המהוד שלו, מה שיזמין זעזוע מהקיר.
תדרים נמוכים מכילים יותר אנרגיה, כיוון שכמות אוויר גדולה יותר מעורבת בתנועה הזו שממקום למקום, וזאת בכדי להפיק את רוחב הגל המלווה לתדרי הבס והסאב-בס כולם חיוניים באולפן שלנו. תדרים אלה ממש מעוררים בקלות את רוב מרכיבי הבנין המקובלים, כמו עץ, גבס ובטון, כאילו בחרו אותם לשמש כמוליכי סאונד מובחרים...
כדי שהמחסום יתפקד נכונה, הוא חייב להיות בעל משקל (מסה) גבוה ותדר מהוד נמוך, דיים בכדי למנוע מגלי הקול מלעורר אותו. מחסום מעולה יהיה עשוי מסגסוגת וויניל פולימרי עתיר מינרלים. זה לא המעדן החדש של שטראוס, זה משטח כבד הנראה כמו ציפוי רצפה תמים למראה. הוא מחליף את העופרת הרעילה שהיתה פעם מקובלת למטרות אלה. וכבר ראיתי שניתן להשיג אותו בארץ. זה חומר דחוס וכבד אך רפוי, בעל תדר מהוד נמוך ביותר, מה שמבטיח יקיצה אפסית כנגד התדר הנמוך הדופק לפתחו.
מכיוון שחומר כבד ורפוי, כמו עופרת ותרכובת וויניל, הוא יקר יחסית למשתמש הממוצע, נעשה בו שימוש כבמרכיב משולב בין קירות גבס או בטון רגילים.
בהתמודדות הגיונית עם חסימת רעשים עלינו להמציא נתונים:
- מהי כמות ההנחתה הדרושה.
- מהו התדר של הסאונד הדולף.
- אזור הפעילות, האולפן.
- שיטת הבניה
- כמות בליעת הצליל באזור הפעילות
- שטח המחסום הנדרש
- נפח החדר
לאחר שמאתרים את משטחי ההקרנה לסביבה (קירות, עמודים וכו'), יש לשקול שימוש בחומרים שהוזכרו על מנת לחסום את מעבר הצליל אליהם בצורה קפדנית ככל האפשר. גבס, תרכובת וויניל, עופרת שילובם או כפילותם, דיפון נוסף עם צמר סלעים לבידוד רעידות וסאונד החודר דרך החלל. לדוגמא, אם הדליפה אל השכנים היא בסביבות 40 דיבי (זה הרבה, בטוח שהם רגישים להרבה פחות מזה), אז אפילו שני לוחות גבס 15 מ"מ יגיעו לכמעט ההנחתה הדרושה. 'שטיח' כבד מהסוג שהוזכר בולם פנטסטי את צעדי הרוקדים בין הקומות בבית משותף. בהקשר זה, פלסטיק מוקצף (קלקר) אינו מהווה תחליף בשום פנים לצמר סלעים/זכוכית המשמש בתוך קירות ומחסומי צליל. יש לו בידוד תרמי מצוין, אך עצם היותו מוקשה וקל במשקל, הוא משמש מוליך טוב לסאונד. כמו כן יש לתת תשומת לב מוחלטת לאטימת אוויר. כל מחסום שלא יהיה, יעילותו בטלה אם אוויר מורשה לעבור.
חומרי בידוד ניתן למצוא באמצעות דפי זהב, בהם אפשר לאתר מומחים (ושלא!) בתחום החומר המוזכר מעלה. מהנפוצים בענף שלנו ניתן להזכיר את רגומי (א.ת. פח-תקווה), אורנים (חיפה-ת"א) וכמובן יורם לב (ת"א) (טלפונים הוזכרו כבר בכמה הודעות) בפורום זה.
Supporter
הצטרף: 15 אוק' 01
הודעות: 3202
מיקום: למרגלות הגלבוע
פורסם: שני 24 דצמ',01 03:55
ואפשר פשוט להרוג את הבסיסט והמתופף. :smile:
הצטרף: 29 אוג' 01
הודעות: 530
פורסם: שני 24 דצמ',01 05:50
תודה על התשובות
סגסוגת וויניל פולימרי עתיר מינרלים?
היכן מוצאים כזה דבר?
מיד כשקראתי חרשתי את דפי זהב אך טרם מצאתי.
היש לזה עוד שמות?
הצטרף: 14 אוג' 01
הודעות: 58
פורסם: שני 24 דצמ',01 06:53
אלו רגומי בסגולה פתח תקוה. הם מביאים כל מיני חומרים בידודים.
הם בודדו פעם חדר של מתופף בבית דירות עם החומר הזה ולא שמעו כלום. ככה הם סיפרו לי. זה נראה כמו שטיח מפלסטיק כבד. כמו ציפוי רצפות.
משתמשים בזה גם על יכטות נגד הרעש של הליכה על הסיפון. או איפא שיש גג דק וגם על דלתות.
הצטרף: 02 ינו' 02
הודעות: 402
מיקום: פ"ת
פורסם: רביעי 23 ינו',02 03:21
הבנתי שבאולפנים צריך להיות יחס מסויים בין עץ לבד או לספוג. מה עושה העץ, ומה המבנה הרצוי, בהנחה שיש לך עץ, בד וספוגים או צמר?
הצטרף: 18 אוק' 19
הודעות: 1
פורסם: שישי 18 אוק',19 09:58
אני גרה בבניין משנות 70. בניין משותף ושומעת את השכנים בקיר. איך אפשר לאטום את הקיר במחיר סביר. הבנתי שיש מצר סלעים. אך זה די יקר. איפה באזור חיפה יש חברה שעוסקת בתחום זה ואשמח לקבל טלפון שלהם. בנוסף האם יש קורס אקוסטיקה בחיפה ? אקוסטיקה בתחום המוסיקה לא בתחום הבניה
תודה