Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19377
מיקום: תל אביב
פורסם: רביעי 03 אפר',02 02:22
אז עכשיו אני יודע היכן שירתת, כי עבדך הכין כ-40 כאלה המכשיר, עם התאמה מאוד מסוימת, עבור החיל הספציפי.
מצחיק, כשהייתי צריך להדריך את החברה' מהחיל בתחזוקת המכשיר, נאלצתי לפרק אותו לחתיכות (ממש עד רמת בורג ושייבה) ולהראות כיצד מרכיבים אותו מחדש.
6 שנים הייתי איש השירות של Studer/Revox בישראל, תחת הייצוג של קולינור, מבלה בעיקר באולפני הרדיו הטלוויזיה, ומנסה להבין למה...
כמעט פעם בשבוע היה מגיע על אופניים איש בשם סאני עם מבטא דרום אפריקני, ועל ה"סבל" היה מונח טייפ Revox A-77 שמיועד לשירות. מביא טייפ - לוקח אחר משבוע שעבר. שירות על שירות, מתווך שהרוויח כמה לירות מכך.
סאני מגיע מחנות בשם ראקום, שעסקה בדברי חשמל אך במיוחד בשנאים, לפניו, באותה חנות ממש, מייצר איש להקת ה"סינג-סינג", לשעבר, (אשר פעם הופיע בבריכת גורדון בתל אביב ומאז נשאר בארץ), את מגברי הגיטרות הראשונים שיודעת המדינה כולל רמלה.
סאני לא יסע הרבה זמן על אופניים, כי הוא צריך לחזור לכאן ולמלא את מקומו בחיבור הזה. עוד קצת שנים.
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19377
מיקום: תל אביב
פורסם: רביעי 03 אפר',02 02:38
לוודו, אנסה לשחזר תאריכים ככל האפשר. מדובר באחת התקופות היותר סוערות של חיי, שהיתה מלווה מן הסתם גם בכימיקלים שעזרו לטשטש כרונולוגית.
אשמח לכל עזרה או תיקון.
67' היא שנה שהייתי עוד בבי"ס יסודי, ולבד מקולינור (שהיה אז בבר-כוכבא) לא זכור לי שום אולפן, להוציא חריטה ישירה על וויניל, שנעשתה שני רחובות ממני.
סביב הרחוב המדובר (שלמה המלך בתל אביב), התרחשה לה כנופייה. אריאל זילבר היה השכן שלי ממול ("אפשר לראות אצלכם טלויזיה?", בעל אולפן פרו-טולס בהווה, אי שם בגבול הצפון. איש יקר עם אמת פנימית ונאיביות ללא קץ), אילן מוכיח (מעמודי התווך של רימון, שעבר אתי את חוויית ההרמונייזר הראשון שבניתי "מה?! יוכלו לנגן אנשים שרים??", ואת כל הסינטים האפשריים שהבריח מחו"ל או שבנינו יחדיו), אריק איינשטיין (קומה ראשונה מול גן החיות, חזרות עם אמדורסקי פעמיים בשבוע), משה איש כסית (התלווה לכולם), רפי האוזמן (איש הרמקולים, ידי הזהב, מכיתה א' חברים, בנינו מטוסי אלחוט שמתרסקים על ההתחלה :smile: ), מנחם עולש (אולפני הרולד ז"ל [נגיע אליהם], מור אודיו, כיום Waves, חבר בנפש עם אצילות פנימית), ראובן שפירא (האיש והידע, האחד והיחיד, כל המדינה הוקלטה על ידו, או על ידי מי שהצליח להשיג אותו, מעמודי התווך של הסאונד בישראל, איש יקר מאוד שאני מעריץ באופן אישי), נתן כהן (בעל אולפן פרוטולס כיום, האיש שעשה לרובס את עצמו, וידיד יקר מאוד), ועוד כעשרים איש שזכרוני שכח, ואשר השכונה הזו טיפחה במשך השנים. הם בטח יופיעו בהמשך. סליחה, אולי הסתנלתי.
זה לגבי השכונה. איך הגעתי לזה אני כבר לא זוכר.. אתה רואה?
הצטרף: 23 יונ' 01
הודעות: 217
מיקום: ירושלים
פורסם: רביעי 03 אפר',02 03:01
קלעת בול.. :razz:
רק מה שמה שהעברת לטכנאים בזמנך נשכח כמעט לחלוטין עם הזמן וכמעט לא נשאר מי שיטפל ברווקסים המסכנים האלה...עכשיו הם חתיכת היסטוריה ששוכבת במחסן בבסיס :smile:
S.Supporter
הצטרף: 05 נוב' 01
הודעות: 2949
מיקום: אשדוד ו גן-יבנה
פורסם: רביעי 03 אפר',02 03:40
רק לשם הנוסטלגיה שבדבר.
היות שדברתם רבות על הA77
יש לי מלאי קטן של גלגלים חדשים להחלפה ( שירשתי ממישהוא שחי היום באוסטרליה ),
מי שזקוק מוזמן לצור קשר
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19377
מיקום: תל אביב
פורסם: רביעי 03 אפר',02 05:04
אז נעשה סדר קטן בבלגן שעשיתי.
כשהקלטנו את "סדנת שכונת התקווה" בקולינור, עופרה חזה (אחת הבחורות בלהקה) הביאה לנו ג'חנון לאולפן, ואני כמעט התחתנתי איתה בגלל זה (ברצינות), 'למרות' שעוד לא היתה ידועה. למעשה אז (נדמה לי 74) רק התחלתי בקולינור, ובניתי איקוולייזרים בתוך קופסאות פלסטיק של מרגרינה. ככה הוקלטו הגיטרות של ה"סדנא". אגב...
לגבי בועז שרעבי, (גם שכן רחוב ממני, אז) הוא היה בא והולך במשך הזמן. הסתבך עם נשותיו (אחת הלכה לאלון אולארצ'יק, לו בניתי אולפן 16 ערוצים אישי בדרום ת"א), ואכל מרורים איש הזהב הזה, וגם שתה קצת...
71ב- נדמה לי הוא עשה את להיט היבבה ("פמלה") שקרע את כולם במחנה "שרגא" חוץ ממני. באותו זמן אני ואחיו (מאותה השכונה הנ"ל) עדיין בצבא.
לגבי 'בואם של טכנאים מחו"ל', כמעט כל טכנאי שהיית שואל אז בארץ "היכן למדת להקליט?" היה עונה לך "בארה"ב". (?)
למה, אפשר היה לבדוק?!
יואב גרא הגיע לטריטון מגלי צה"ל. יחד עם התיסלמים. לאחר כמה שנים החליט לפתוח בי"ס, ולי זה לא קסם, אז ויתרתי להצעתו. אבל עזרתי לו בתור חבר כל הזמן. במקום זה פיתחנו אשדות ואני את המושג DTP בתצורה של "אקט מוסיקלי" ("בא לך לעשות DTP?"), שהתחיל בשכפול ידני במכונת צילום.
המחשב היחידי שהיה רציני, אז, היה אטארי.
התוכנות: pro24 של סטיינברג, ו-Notator של C-Lab (לימים אימג'יק).
גלי צה"ל ורשות השידור ניפקו את רוב טכנאי התקופה, ביניהם יעקב מורנו הדגול והשנוי במחלוקת (כי היה קורע את האמנים שהקליט לחתיכות מדודות בפינצטה, והם היו תמיד מתחתיו, מושפלים עד עפר, אבל מורנו זה אופי, וכשרונו בלתי יסולא).
מורנו היה בין יוצרי הסאונד של שלום חנוך ואריק איישטיין בטריטון (השלישי). ועוד עשרות אמנים ידועים בישראל.
מורנו היה תמיד מזוהה עם "הסאונד של טריטון", במושגים של התקופות הרלוונטיות לאמנים שהוזכרו מעלה. לסאונד הזה, אם אפשר להגדיר אותו ("לטובה או לרעה"), הוסיפו יואב גרא, יואב שדמה, ראובן שפירא, מארק (לימים טכנאי הית של אתניקס), אבל מורנו תמיד היה בבית, בעוד האחרים עבדו בכל האולפנים כעצמאים.
למורנו האדיר יש היום אולפני עריכה בהרצליה פיתוח. אם אתה בא להקליט אצל מורנו, עדיף שתשתוק ותתן לו לעבוד. אחרת אתה עף מהאולפן, ולא משנה כמה שלום חנוך אתה.
הנה דוגמא:
פעם אחת, בעודי יושב ובונה את "המיקסר שלא הצליח לעבור בדלת" של קולינור, נכנסים אלי צביקה פיק ועמירם הר-אבן (המפיק הצמוד לפיק מטעם CBS דאז, והצמד שכל הרחוב התשחווה לו), אבלים וכפויי ראש, ומתיישבים על הספה מולי:"באנו לגמור את המיקסים כאן". (?)
"מה רע בטריטון?" הקשתי בכנות. "עזוב!". התעקשתי, ועוד קצת, ולבסוף צביקה השיב "תאר לך שאנחנו באמצע מיקס עם מורנו, יושבים על הספה מאחוריו, ופתאום, בלי שום התראה, הוא מסובב את הראש אלינו, מפסיק את המוסיקה מהמוניטורים ומסנן בין שיניו:
'אתם יודעים מה אתם צריכים? הא?
זמר טוב ומפיק טוב.'
אז קמנו והלכנו".
שתבינו, צביקה פיק דאז זה כמו אלטון ג'ון לפני עשר שנים. במדינת ישראל. כוכב עליון הנוסע להופעות באמבולנסים, ובצד הבמה מחכות לו גרופיות תורניות.
יואב גרא התחיל ללמד בתוך אולפני דיבי הראשונים בשד' חן בתל אביב (למעשה הוא החליף הרבה מקומות עד שהתמקם בהווה), אבל בקומת המשרד (3x3), כשאולפני דיבי היו בערך באותו גודל, עם מכונת הקלטה soundcraft שהתאים לה יותר לעשות כביסה, ועם שני בני טיפוחי האהובים באותה תקופה, אורי ברק וגיל תורן (דיבי היה האולפן המשפחתי שלי כל השנים, ובכל המקומות שבהם התקיים), שני אנשים מבריקים, שתחת ידיהם עברו שפע של הקלטות והפקות. אורי ברק ("מומו") היה ועודנו מעמודי התמיכה של להקות צד שלישי משובחות, וגיל תורן, עמוד השדרה של אולפני דיבי הגדולים, האדירים והמשובחים באנשיהם ובציודם, איש הפוסט פרודקשן כיום, הוא איש שגדול מהחיים, נדיר, מיוחד וטכנאי מחונן בצורה לא רגילה, שישנם אך מעטים ממנו שהצליחו להתמודד ולהתעלות על כל חידוש אפשרי, טכנולוגיה מתוחכמת, אלקטרוניקה ואינטרנט, ויותר מהדור הצעיר. מורה ומדריך, עוזר ויועץ, איש סאונד לתפארת המדינה, נשמה של אל. נדיר, בפעם השניה.
באולפני דיבי מס' 1 עוזר לי בתחזוקה טכנאי מתלמד חדש וחמוד לאללה, עמית, לימים הבעלים של "מוסיקה פלוס".
באולפני דיבי מס' 2 מתגלה איש צנוע שרוצה להיכנס לענינים. אבל את מאני בז'רנו אני לוקח קודם כל לעבוד בהופעות של דייר סטרייט וכל מופעי הקייץ הידוע ההוא, ומטעם חברת ההגברה של מור הפקות. אחר כך הוא חוזר מלוטש יותר לדיבי, ונהיה טכנאי מבוקש. איש עם שקט נפשי מדהים ביותר, ואחד הטכנאים המבוקשים בארצנו. מאני ידוע בסאונד הייחודי לו, אשר מבוקש ע"י בחירי האמנים כאן ומצוין לשבח בחו"ל. זן נדיר ומיוחד, שיודע להרים הרכב או אמן על סאונד אישי משובח.
עוד פעם גלשתי בזמן. מה יהיה?
הא, עופרה. אז היה צריך לעשות עיבוד, שבני נגרי כבר עשה פעם (תמלוגים), לשיר של גדול תימן. יזהר ויואב עברו כמה אולפנים בדרך למשימה, ויזהר התעלה ביצירת הפקה, שלימים תיחשב סופר מודרנית.
באותו זמן אני מרכיב את אחד האולפנים המבטיחים והגדולים ביותר שידעה מדינת ישראל, שהיתה לו רק בעיה אחת: יותר משותף אחד, אך גם פלצנות שלא ידעה גבול, ושלא באשמתם, אלא הסביבה והענף. "סינטרון" עוד לא הספיק להיפתח (הנה דוגמא!) וכבר יצא לו שם של "אולפן החודש", עם הציוד הכי הכי שיש.
עד כדי כך, שאומנים כבר אצו-רצו להקליט בו, ואני עוד לא גמרתי אותו. אפילו צליל לא נשמע. (הא?!).
מה עושים? ה'הנהלה' ברשות עצמה מחליטה שיש ביקוש "אז נבנה אולפן ביניים בקומה ראשונה". משכירים חצי קומה מעל, שמים מחיצת אקורדאון לא מבודדת מהסוג שיש אצל רופא נשים, ומקליטים את שלום חנוך כמעט בלי אקוסטיקה, ועם חיווט זמני, אבל מה זה משנה, הלא זה "האולפן החם ביותר" בשביל אמני האומה... רחוב בצלאל הסואן שליד הבורסה ברמת גן, ידע להשלים את הבסים החסרים ב"הוא השתנה לנו" דרך גלגלי האוטובוסים שגלשו לחניון הסמוך.
וגם יואב ויזהר באו לגמור שם את עופרה. הלא זה לוהט, וגם יש באולפן החדש מכשיר שנקרא "סינקלבייר" שזה בדיוק, אבל בדיוק, מה שעופרה חזה צריכה בשביל הדגימות של תוף הפח.
והאולפן האמיתי בכלל היה למטה במרתף. והיתה לו בעיה אחת, זוכרים? נחזור אליה.
עכשיו הזמנים לגמרי מבולבלים. קפצנו קדימה ואחורה ושכחנו כמה שנים טובות באמצע.
מה עושים? ואפילו בקושי תיארנו ציודים.
S.Supporter
הצטרף: 05 נוב' 01
הודעות: 2949
מיקום: אשדוד ו גן-יבנה
פורסם: רביעי 03 אפר',02 05:18
ואנו מצפים בכליון עינים להמשך עלילותיו של ראובן
הנורא ומלחמתו בסליידים אי שם במחשכי מרתף האולפן האפל.......
הצטרף: 02 ינו' 02
הודעות: 402
מיקום: פ"ת
פורסם: רביעי 03 אפר',02 07:34
ראובן, אתה ח י י ב לכתוב ספר עם כל הסיפורים האלו!!!
זה אחד הדברים המעניינים ביותר שקראתי בחיים.
בנוסף לציוד, לתאריכים ולכל השאר, אם הגעת לזה שהקלטת את שלום בדרך זו או אחרת, תכתוב בבקשה גם איזה תקליט (או שיר) הוקלט בדרך זו.
ואם אכן תקח על עצמך לארגן את כל הסיפורים האלו בספר, מבחינתי הוא יהייה קודש קודשים.
סוף סוף אני שומע את כל זה. יופי!!!