Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19377
מיקום: תל אביב
פורסם: חמישי 11 אפר',02 03:44
רוב התשובות יבואו בהמשך.
לגבי העברה:
זה מאוד מייגע לקרוא את זה מתוך הפורום, ולכן הכל יעבור, לאחר מעשה, לכתבה בתוך האתר, אליה יוצמדו התמונות לפי הענין.
מי שיכול שיחכה עד אז.
תודה
הצטרף: 02 ינו' 02
הודעות: 402
מיקום: פ"ת
פורסם: חמישי 11 אפר',02 19:54
לפי דברי ראובן שפירא, אם היו מקליטים אז את "פוזי", עם אותה האווירה, אותם האנשים ואותה תקופה (הכל הכל אותו דבר), רק על מערכת PROTOOLS, היה יוצא אותו תקליט עם אותו סאונד?
S.Supporter
הצטרף: 16 אוג' 01
הודעות: 2976
מיקום: תל אביבה
פורסם: שישי 12 אפר',02 02:32
יצא לי להקליט דברים דיגיטלי (מה לעשות שאני מהדור הזה :sad: ) ואין מה לעשות שהRICK'N'BACKER (סילחו אם יש שגיאה) של הגיטריסט הקול הרועד של הסולן והלהקה הביאה בעצמה כיוון סאונד מאוד לא דיגיטלי (מול פרוייקטים אחרים שנשמעים 0 ו1ים ואין בזה כל רע...)
אווירה זה הקול!
(ותקן אותי ראובן אם אני טועה ושנותי הקצרות מטעות אותי).
ונכון שזה סטיה קלה אבל בכל זאת:
כיצד ליצור אווירה עם פרוטולס?
- פתח את מכסה המחשב ושים אותו במרכז הקונטרול שיוסיף את רעש המאוורים. הוסף מאוורר קטנטן עם חיכוך קל.
הכנס כונן קשיח בעל קיבולת של 2ג'יגה והנה לך מערכת הקלטה של טייק אחד +רעש לאווירה.
- ואם הפרעתי למאמרודעה הנפלא הזה, עמכם הסליחה.
(למזלנו הכל בפורומים ניתן למחיקה :smile: )
:smile:
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19377
מיקום: תל אביב
פורסם: שישי 12 אפר',02 14:07
אני דווקא חושב שזה רעיון לא רע שרעיונות וראיונות משתלבים בתוך כתבה.
והרי המצאנו כאן כתבה דינמית שלעולם אינה נגמרת.
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19377
מיקום: תל אביב
פורסם: שני 22 אפר',02 18:41
דודי רוזנטל נוחת בקולינור בשנת 73, שנה לפני שאני הגעתי, ובאמתחתו סרט 1 אינטש - שמונה ערוצים - שיגאל בשן והוא הקליטו בחו"ל.
"אפשר לגמור את זה כאן?" הוא שאל, ונשאר שם כמעט 15 שנה.
71-73 זו נקודת ציון בהסטוריה של הטכנאות בארץ. באולפני ישראקול ("אשל") עובד קליבר שבא עם ידע ונסיון מחו"ל, ומקליט את אבות המדינה הפופיסטיים-רוקיסטיים בטכניקות מיקרופון וחריטות וויניל, גיטריסט במהותו הטהורה (יהודה קולטון), ולקולינור מגיע קלידן שעושה עיבודים ומופיע עם אמני הלהיט של התקופה (דודי רוזנטל).
זה בערך מסמן את הגבול שבין התקופה בה טכנאי בישראל היה איש רדיו שמפעיל כפתורים, לבין מוסיקליות ואמנות משולבות בדרכי העשייה.
ממקצוע אפור אנחנו מגיעים למשהו המשמש חלק חשוב מאוד בהפקה. ומכאן זה התגלגל.
בשנתיים האלו מתחילים החלפת הילוך.
דודי מגיע לתקופה שבה הטכנאי הוא חלק מהחבורה. כבר לא "פועל" במפעל לקדם-תקליט, אלא חלק פעיל בהחלט. ובקולינור היו כבר 16 ערוצים.
זוכרים שכוורת הקליטו על 8 ערוצים בטריטון הראשון? פתאום הם נבחרו לייצג את ישראל בארויזיון, ועל העיבוד/תזמור של "נתתי לה את חיי" מופקד נעם שריף.
כלומר.. אתה קולטים? הקלאסיקן, מהמתזמרים הגדולים של המדינה אם לא "ה-", מופקד על להקת "בצל-ירוק" מודרנית עם מוסיקת קאונטרי-רוק-הורה!
יש כאלה שיש להם מזל.
ונעם, הוא חבר טוב של אמיל בר, ואחד שאוהב סאונד ואיכות ורמה. הוא התעקש "לעיבוד שלי לא מספיקים שמונה ערוצים בטריטון הולכים לקולינור!". וכך היה. דודי'נקה נופל על כוורת ותזמורת שלמה, וכמה חודשים אחרי כן נכנס אריק איינשטין עם "סע לאט" ("דודינקה, אתה מבאס אותי" מונצח על התקליט).
בלילות מסתובבים באולפן אריאל זילבר ומירון רכטמן , בודקים את השטח. עד אז היתה לאריאל את היציאה באנגלית "Movie Instead" (נדיר!). אחרי שנה אריאל יקליט שם את "רוצי שמוליק" (75) עם דודי, ו"בטי בם" יהיה להיט. מאוחר יותר, חברי לנגינה איתן גדרון (הבס הופנר כינור שלו הייתה תמיד אצלי), יקים הרכבים עם אריאל ושלום חנוך, ויום אחד יבוא אלי בקטע של "אני הולך להקים חברת הגברה עם מירון, איזה ציוד צריך להופעות?" וכך תקום "בטי בם".
ואני קופץ קדימה בזמן, היכן שאני נכנס לקולינור כדי להעביר את האולפן ל-24 ערוצים. עמי, המתופף מלהקת "אטמוספירה" האגדתית (נדיר בהחלט! אחת היציאות הפסיכודליות-רוקיסטיות הגדולות של המדינה וחבל שמתה מהר. אלון נדל היה הבסיסט, שכבר אז ביקש ממני לבנות לו פדל 'מיוחד' שמזיז את הסאונד של הבס בצידוד מטורף בהופעות), אומר שאמיל מחפש עזרה, ואני, שבניתי קופסאות מרגרינה שמוציאות צליל, ובונה אפקטים לכל גיטריסט מצוי, נהייתי מועמד אקזוטי.
ועוד כמה שנים (שכבר תיארתי) חולפות...
<תמונות נוספות עולות ברגעים אלה לאתר, בקרוב יגיע לינק>
[יהודה קולטון חוזר מחו"ל וחומר עליו יתווסף בקרוב]
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19377
מיקום: תל אביב
פורסם: שני 22 אפר',02 18:43
בתקופה שבה ארבעה אולפני הקלטה בתל אביב (בארץ?), אחד עם 24 ערוצים והשאר "16" וחולמים-על, אני עובד עדיין ב"קולינור" ואמיל בר מחליט שהתחרות על עצם הקיום בעיצומה ויש להסתכל קדימה. "חייבים להכשיר את אולפן B. שם עמדה קונסולה שהייתה אולי הראשונה בעולם שקודם עיצבו אותה ובנו את ה"בחוץ" שלה, ורק אחרי שנים נכנס ה"בפנים"... תופעת טבע שלא הצליחה לעבור בדלת אל אולפן A המיוחל.
אני הגעתי אליה כשכבר היו לה פנלים מלמעלה, מוכנים לקבל אלקטרוניקה מלמטה.
"קודם כל היופי" היה המוטו בקולינור של אמיל בר, מה שלעתים קרובות גרם לעיכובים בהתקדמות הטכנולוגית.
למעשה עוד מעט ולא תהיה תחרות, שכן טריטון וסיגמא מתחילים לאיים ב-24 ערוצים, ומה שיישאר לקולינור זו רק פלטה EMT מקורית להפליא, שעליה אחרים רק יכלו לפנטז.
לפנטז?! עוד מעט...
[פלטה = התקן הדהוד אלקטרו מכני, הבנוי מפלטת מתכת אחידה, במרכזה מתמר המרעיד אותה על פי הצליל המגיע משליחת האפקט במיקסר, ובשני קצוות מנוגדים (:"סטריאו") צמודים פיק-אפים הקולטים את האות המהדהד מכנית ומחזירים למיקסרים כ"תוצאה של עיבוד". מחדר הבקרה יכולת לשלוט על המרחק בין הקולטים למתמר, מה ששינה את אורך ההדהוד. נקי ואלגנטי.]
לכל האחרים היו פחים וקפיצים של מיטה.
אם אתם זוכרים, אז להיכנס לעבוד בקולינור זה היה מבצע, בו היית חייב לעבור את הסף של אמנון ודודי. עד אז, רק חיילי אמיל בר, ואני ביניהם, יכלו להיכנס. אמיל היה הרוב. בשותפות. עד אז לאולפן הזה עוד הצליחו להיכנס דורון טל (מגל"ץ, החבר של קורין אלאל אז, וזה שדחף אותה לראשונה, ומתחרה בטומי פרידמן בבנית קונסולות להגברה, היום קבלן ב-LA) ויעקב מורנו (גל"ץ) אשר הזדחל פנימה לתקופה מאוד קצרה כעוזר המתנשא של דודי רוזנטל, עד שאמנון החליט שדי.
ואני הייתי שם על אף חמתו. למעשה אמיל ואני היינו כה מיודדים, ואמנון ואני היינו כה מתחרים על הבנות שהגיעו לאולפן, עד שבינינו הפרידה רק מאפרה.
ואני מכניס לסיפור שתי דמויות שהילכו היסטורית בינינו.
ואז הגיע צמד לאולפן. פנינה סאבו ויואל גרינפלד, בלי קשר ממשי ביניהם, פשוט הגיעו יחד. פנינה היתה בלונדינית נאה שרצתה טכנאות, אך גם בחורה עם ראש מאוד מאוד בריא ועקבי, ויואל היה טיפוס נכענן שאהב והבין בסאונד, כל כך הם היו, עד שהצליחו לשבור את סירובו של אמנון, מה גם שכבר לא עמד במבחן הדור הצעיר, למרות שהיה לו הרבה מה להעניק.
יואל ופנינה נתקלו 'רק' בסירובו של דודי להכניסם לעניינים, אז הם עברו אלי ל-B, היכן שפיניתי להם את כל הזמן. ולא הרבה חלף ממנו, עד שפנינה קלטה את הקטע, ובהרף התקופה הירפתה את דודי בעוז, מה שגרם לו להתרגש ולהתגרש ולקבל אותה זמין על המיקסר, לביצוע "הללויה" של "חלב ודבש" עם קובי אשרת בדרך לזכיה בארויזיון.
אצילותו של יואל וחוסר האייומיות שהוא הקרין, הכניסה גם אותו לאולפן ולעבודה מעשית, אך לא להרבה זמן. הוא מתחיל לתכנן עם אחד הזמרים שמגיע להקליט (עמוס "קופה קבנה") וידידו (יהושע בן יהושע, מצרך נדיר מהקריות) ועוד עולה חדש מדרום אפריקה (דוביס מילר, היום אולפני D-Studio בקיבוץ עינת), את אולפני סינטרון הענקיים ברמת גן. לימים הופך יואל לאיש האמון על גרי אקשטיין. צמודים יהיו השניים.
סינטרון, אחד האולפנים הגדולים בארץ, החזיק מעמד כלכלית רק שנתיים. כגודל הציפיות... היה שם הכל ולא היה כלום. זה היה האולפן הראשון שהציע מטבחון וחדר אמבטיה! חדר מכונות בנפרד! קירות על קפיצים מיובאים משוויץ. אולפן הקלטה משובח. אפילו אותי הכניסו בתור שותף ללא כסף, כי כבר הייתי חלק מההשקעה, כולל אולפן בתולי שהוקם קומה מעל כדי לרצות את מתקפת האמנים.
אחרי הנפילה נותרו כל השותפים, וגם עבדכם, עם חור גדול בכיס. מיד נחזור לכאן לסינטרון.
פנינה לימים תבריז לדודי עם מפיץ סרטים גדול שבא לרענן להם את המלאי בחנות השכרות הווידאו בככר המדינה (83), שהיה בשותפות עם קובי אשרת, הוא אכן ריענן, ו-משה לימים ירכוש את אולפני DVDMaster ששימשו לעריכה ומסטרינג, ואשר דודי היה בעליהם ברבות הימים, כמעט עד כדי סגירה, וזאת לאחר שלואי להב דפק אותו בשותפות קודמת.
דודי היה תמיד תמים ונאיבי, ומותק של בן אדם, אשר הקליט את כל יציאות התקופה שבין 73 ל-83, כאשר לפניו, בין 69 ל-73 העמיד את הסאונד יהודה קולטון. דודי היום מעמודי התווך של אולפני DVDMaster, איתו עובדים נפילים נוספים מכל התקופות, כמו גילי בראון, אמנון וחיים אילון, ויוני השקט שהתיש את זמנו הרב באולפני סיגמא כל השנים.
והנה הגענו לעוד נקודת מפנה, שתגרור אחריה סערות לא קטנות.
מכונות ההקלטה של טאסקם, 4 ערוצים על סרט רבע אינטש מתחילות להציע אלטרנטיבת הקלטה דינמית.
ואז מגיעה הסוכריה המזרחית.
להקת "העוד" בראשותו של משה בן מוש, עם דקלון הזמר וקיסר הגיטריסט, מגיעים להקליט באולפני קולינור את צלילי הכרם.
דודי לא קולט מה עובר עליו, כי מוסיקלית עוד לא היה כזה דבר.
בן-מוש, האיש והאגדה, זה שגילה את כל האמנים שהפכו לקלאסיקה בזמר הים-תיכוני, ביניהם חיים משה וזהר ארגוב, מפציץ את המדינה עם "חנה'לה התבלבלה".
כל ישראל מתבלבלת, השערות צומרות אלעל, האגף המזרחי צובר תאוצה שתשנה אותנו ברבות הימים.
כיום בן מוש הוא בעל אולפן ProTools Mix עם מיקסר Amek ענק. בן מוש תמיד ידע להתקדם טכנולוגית, ואחריו, ולפיו, צעד כל האגף המזרחי. בן מוש הוא ידידי שנים, ראו להלן.
חפלות. חתונות?! אירועים, מועדונים?! זוהר ארגוב מכניס את הקהל לטירוף, מדביקים עליו שטרות, ויהודה קיסר מתחיל להרגיש שההיסטוריה מתפספסת ורץ לקנות טייפ ארבעה-ערוצים ומתלווה לזוהר לכל אירוע.
בערב מקליטים ובבוקר ל"קסטה".
קסטות! לפי משקל, רק היום, זוהר ארגוב חדש!
וכל יום מבצבצת קסטה חדשה בתחנה המרכזית ובדרך לשטחים.
בן מוש הפקות הופכים לחברה שמפיקה ומשווקת אותן. האחים ראובני קמים.
ואשר ראובני מביא יום אחד בחור מבויש להקליט באולפן של ווזווזים. חיים משה נכנס לקולינור במבטא תימני כבד ומתבייש לשיר מול הזכוכית והטכנאי. מה שקרה הוא, שכל אלבומו הראשון הוקלט על נוימן 47 כשהוא עומד מטר מול הקיר הצדדי... "תעשה לי את הסאונד של חיים משה".
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19377
מיקום: תל אביב
פורסם: שני 22 אפר',02 23:47
מי אמר שהפלטה של קולינור היתה הלהיט של אותם ימים?!
יום אחד אמיל בר היה בחו"ל.
ואני בא לבצע זמם במפיקת טלויזיה באולפן B, ועוד על מרפקת הקונסולה עשויית ה'סקאי' שאמיל כה טרח למתוח, זו החדשה שאני כבר בונה...
ואז נפתחת הדלת עם אמנון רוברמן קפוא בתוכה.
אני חושב שהוא בנה על ה'הפקה' הזו הרבה זמן. והנה מקור שנאתו רובץ לו שם מופשלת, ועל מטרתו הממוקדת.
ואני... אני הלכתי למות....בחצי הדלת עומד לו המום במשקפיו הכהות, כאילו בת קול זה עתה הבקיעה כרוז של דיילת:
"סליחה... אדוני ביקש את 'כדור-הארץ'?".
ואז הוא סינן פנטומימית: "הפלטה הלכה."
ונעלם אחרי ההידראולית עם שתי סחיבות מוחטה (בד"כ היתה רק אחת, שתיים היוו סכנה).
ואני, שקרדומי נסוג לו דרומה, מתנצל קבל עם וערווה, רוכס ונעלם מיידית במדרונות המרתף.
אם הפלטה הלכה, הכל הלך! האולפן משותק! ומי יודע מה יחכה לי מאמיל כשאמנון יספר לו על ניסיון הפליטה...
במרתף אני חולץ את הפלטה ממסגרת העץ האטומה, בודק, והנה הרע מכל: הלך המתמר הראשי, ואין חלופי. טלפון לאמיל והוא מתחיל בגישושי השגה.
ובינתיים האולפן מושבת. כמה אפשר להקליט בלי ריוורב, שהוא שיא הגאווה?
חושב. חושב. חושב. זה הולך לקחת זמן עד שהחלק יוחלף, בוא נתחכמה. ישראליות לשמה.
אני מתיישב לבנות תחליף פלטה בשעה וחצי, עליו צריכים לעבוד קובי אשרת, נורית הירש, מרטין מוסקוביץ, ננסי ברנדיס, אבי טולדנו ועשרים ג'ינגלים באותו שבוע.
בבקשה.
*** ריוורב קפיצים במו ידיך
חומרים:
- שני ראשי פטיפון
- קפיץ ארוך מאוד ורך להפליא מרח' הרצל 100 בת"א
- מגבר קטנצ'יק, "ג'וק"
- קדם מגבר קטנצ'יק, ג'וק או טרנזיסטור
אופן ההכנה:
מחברים את יציאת המגבר לחוטי ראש אחד.
מחברים את כניסת הקדם לחוטי ראש פטיפון שני.
מלחימים את קצוות הקפיץ, כל אחד לקצה המחט המצויה בראש כ"א.
- מגישים חם, כי הקליינטים בפתח.
כעת מזינים את המגבר באות מהמיקסר, ואת יציאת הפרה-אמפ מחזירים לחזרת האפקט במיקסר.
עוטפים הכל בבדים או כל חומר סביבתי אחר המשמש כ-בולם זעזועים.
------
וככה מקליטים טובי האומה במשך שבוע! חוץ ממני ומדודי אף אחד לא ידע על התרמית. כל מי שהורגל בפלטה המוזהבת-כאילו.. אפשר שהיה מקליט כל חייו עם אפקט של ליזול. כולם!
חוץ מאלדד שרים. לזכותו אני חייב לציין שהוא היחיד ששמע "משהו לא בסדר" מכיוון האפקטים. אבל רק הוא.
מקולינור פנינה תעבור במהלך השנים, עד שתהיה בעלת אולפני DVD. יואל יתרסק עם "סינטרון" שאחרי הרבה זמן יעלה כ"המון". משם יואל בונה את "דלפי" אולפן חזרות/הקלטות שכולם אהבו להיות בו (הרבה בגלל האיש הנפלא הזה). יעזוב לאחר שנים לארה"ב ואולי יחזור.
ואני, כאמור, כבר עזבתי בכעס, לאחר מקרה המאפרה שעליו הצטערתי, כי סך הכל את אמנון מאוד אהבתי והוקרתי כאיש מקצוע.
הפסקת וואפלה.
אתה חושבים שמי שמככב בסיפורים האלה (ועדיין חי) נח על מנוחות?
איזה נח ואיזה נעליים. כולם פעילים מכורים. בונים עוד אולפן ועוד חדר עריכה, אולפני ווידאו ופוסט פרודקשן, שידורים דיגיטליים והקרנות סרטים לפי דרישה באינטרנט. זו מחלה!
הנה אני כותב את הדברים, וחלק מהנפשות הפועלות מקימים בימים אלה אתר בידורי במתחם רב-מכר-גלילות צאתך מתל אביב. עשרה בתי קולנוע עם הקרנה דיגיטלית ישירות מהלווין (!) באיכות אדירה (בקרוב HDTV גם), אולם IMAX (קולנוע תלת מימד), ואם לעבדכם יהיה כוח לדחוף, אז גם דיסקוטק ואולם מופעים בן .......
עוד חודשיים תדע על זה כל האומה.
בינתיים.