צופיפניק : |
השאלה היא, אם יש לי כבר את Read ואת Adler, ואני קורא אנגלית ברמה של שפת אם, האם הספר הזה יחדש לי משהו? |
ציטוט: |
לפני הרבה הרבה שנים, בהיותי קונטרבסיסט של תיזמורת צעירים, קיבלתי הזדמנות שאינה חוזרת.
לעבד ולתזמר עבור התזמורת קבוצת שירים של יוצר מסויים (למה מסויים - אריק איינשטיין) שבדיוק חגג יומולדת 50. אני, שכבר הייתי נגן מאד מנוסה (למרות שהייתי עדיין תיכוניסט) וכבר התנסייתי לא אחת בניצוח על תיזמורות, הייתי שיכור מגודל ההזדמנות. ישבתי על הרפרטואר כמה חודשים, כשאני יוצק לתווים את כל מה שידעתי ושלא ידעתי על עיבוד ותיזמור, והאמינו לי - יחסית לעבודה של ילד בן 16, הבאתי מאסטרפיס אחר מאסטרפיס. הימים, ימי הנייר והדיו. סיקוונסרים היו בחיתוליהם ותוכנות תווים ממש לא (למען האמת, לא היו מחשבים אישיים כמעט בכלל) והעבודה היתה כולה ידנית. היום הגדול הגיע: הוקצבו לי שני ימי חזרה. הדפים הועתקו (הכי נקי שאפשר) והונחו על עמודי התווים וליבי הפעוט איים להתפקע. מנצח התיזמורת (אינני זוכר אפילו את שמו כרגע) הניף את ידיו ומה שנשמע בדקות הבאות היה פשוט קטסטרופה. אני התחלתי מתרוצץ בין הנגנים. מסביר להוא את הכוונה, להוא מתקן טעות, לזה מוסיף הנחייה מילולית ולהיא מעתיק במהירות תווים שגויים. דבר לא עזר. המנצח (שבאמת השתדל) הרים את ידיו אבל הפעם במטרה לסמן על הפסקת החזרה. חודשים רבים של עבודה ירדו לטמיון והזדמנות נדירה הושלכה לתהום הזיכרון העמום שלי. למחרת קיבלתי ממנצח התיזמורת מתנה - את ספר התיווי הראשון בחיי ומאז, אינני זז ממנו. מאז, עברתי תילי תילים של עיבודים תיזמורתיים, קומפוזיצייה אישית, ניצוח על כתבי יד והעתקתם ואחת היא לי המסקנה: היצירה, יפה ככל שתהיה, לא שווה דבר אם הנגן אינו מצליח לנגן אותה. תיווי יצירה הוא כמו תימלול של ספר אינני מאמין שאוכל להישאר מרותק לספר אם דעתי תוסח כל שתים-שלש מילים מטעות דפוס או טעות סמנטית אחרת. כך גם רישום התווים שחייב להיות אחיד ובהיר. תוכנות תיווי שהופכות להיות נפוצות יותר ויותר מקלות אך אינן חוסכות את הצורך בידע מעמיק בתיווי. וכאן בא לעזרתנו ספר ראשון בשפה העברית בנושא תיווי |