תפריט
שלום Anonymous ::: 2021, 05:58
Facebook
musical act magazine המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה Musical Act Magazine
אתר למכירה או עתיד המוסיקה
שרשרת זו הוגדרה כמועילה (315) › תצורת הדפסה
לך לעמוד 1, 2, 3   הבא
 הגב לנושא
שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו
   ראשי » הפקה עצמית/ עסקים
  rami1972  
הצטרף: 14 דצמ' 01
הודעות: 110
אתר למכירה או עתיד המוסיקה
הודעה פורסם: שני 05 אוק',09 19:01   
אתר לאומני אינדי

שלום,

בהמשך להודעה ישנה - פלטפורמת מבנה אתר למוסיקאים

רציתי להתייעץ אתכם, בעיקר עם ראובן - אני בונה אתרים במקצועי, ואני יכול להרים את הכפפה וליצור כזה אתר.

לפני שאני משקיע עבודה וכסף, רציתי לבדוק מה דעתכם על האפשרות ליצור כחלק מהאתר הורדות של אלבומים בתשלום? אני יודע שקיים אתר ישאלי למכירת דיסקים פיסית, אני מדבר על מכירה וירטואלית. האם מישהו יודע על בעיות של זכויות יוצרים? האם יוכלו למכור באתר כזה רק אומנים לא חתומים? ובמידה והאמנים רשומים באקו"ם - האם צריך להסדיר תשלום גם להם?

תודה
_________________
myspace.com/ahafuz
ReuvenM
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19330
מיקום: תל אביב
הודעה פורסם: שני 05 אוק',09 19:35   
"לאומני" בכותרת נשמע קצת מוזר #smile
הצעתי לך לשכוח ממודל כלכלי נעוץ בהורדות. המודלים האלה בקרוב יעלמו מהעולם. כל המוסיקה בעולם תנותב ישירות מהיוצרים למרכזי הפצה ארציים, כאשר המאזינים יוכלו לבחור מה לשמוע, היכן, ומתי, בכסף מועט (אך בכמויות) או בפרסום, מה שישים סוף גם לאקו"ם ורשימות השמעה מושפעות.
אם זה אתר למטרות קהילתיות, יש לזה סיכוי אם ייבנה נכון. דוגמאות מאחרים, כמו מייספייס ופייסבוק כבר לא רלבנטיות. גם הם זמניים. האתרים האלה הינם, מבחינת ההשקפה שלי, "תהליכים אבולוציוניים" בעיקר, בדרך לדרכי תקשורת עתידיות.
כבר היום חברות הסלולר והתקשורת מבינות את זה (עוד אתם תזכו לראות שנייד סלולרי דרך ספקית עושקת זה היסטוריה, וערוצי הטלוויזיה דרך שידור מסורתי זו מגבלה התפתחותית), והן מנסות לנכס לעצמן תכנים לשיווק ברשת וספריות מוסיקה להפצה המונית.

אם אתה בונה אתרים מקצועי המבין תוכנת שרת מהי (לא אתרי תדמית, ודוגמאות עוזרות) ציין כיצד ניתן להשתמש בך - או בכל חבר אחר שכאן - כי יש לי רעיונות שאפשר להעסיק בהם את חברינו, ולאו דווקא תמיד בתחום שלנו.
_________________
Facebook של אקט ::: חפש לפני שתשאל ::: התקנון! ::: אינדקס ::: האינפו
  rami1972  
הצטרף: 14 דצמ' 01
הודעות: 110
הודעה פורסם: שני 05 אוק',09 21:23   
לאומניייייי #biggrin

תודה על התשובה ראובן.

אינטרנט זה מקור הפרנסה שלי, יש לי חברה לבניית אתרים. אני באופן אישי בונה אתרים, כולל תכנות צד שרת, וגם יודע לשווק אותם.

אתר לדוגמא שבניתי - didihouse.com

איזה רעיונות יש לך?
_________________
myspace.com/ahafuz
קלימרו
Expert
הצטרף: 30 אוק' 02
הודעות: 1190
הודעה פורסם: שני 05 אוק',09 21:41   
ראובן, בהמשך לדבריך, תחת שם אחר ובהזדמנות שתבחר, אשמח מאוד אם תפרט באופן כללי על החזון שלך, ועל דרכי הפצת המוסיקה כפי שאתה משער שיתעצבו בעתיד הקרוב.

זה יהיה מאוד מעניין, כיוון שזה נושא שמעסיק את כולנו רבות, ועולה כמעט בכל שיחה מזדמנת בין אנשים מהתחום (מוסיקאים, אנשי הפצה מהזן המקוון ומזה שקדם לו, טכנאים עיתונאי מוסיקה וכו'..)

מה גם שכיף לקרוא דברים שכתבת על העתיד בסוף שנות ה90 ולראות כמה דייקת.

כמו כן , יהיה מעניין לשמוע האם אתה מאמינים שמוסיקה מוקלטת עתידה להמשיך ולהיות רווחית ליוצריה באופן ישיר, או רק באופן עקיף כמקדמת פרסום.


( אני לא מתעניין ספציפית עד לרמת הפרקטיקה הטכנית אלא באופן כללי)
_________________
www.shaimantzur.com
ReuvenM
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19330
מיקום: תל אביב
הודעה פורסם: שלישי 06 אוק',09 00:00   
{אפשר לפצל את השרשרת אם רוצים}

ציטוט:
ועולה כמעט בכל שיחה מזדמנת

מה זה עולה? היא דופקת בלב כל הזמן וגם חורשת במוח לפני השינה #doh
ה'חזון' שלי מבוסס על בחינת כמה פרמטרים שאינם משאירים מקום לאימפרוביזציה, עכשווית, עתידית או ספקולטיבית:
1. מוסיקה היא צורך קיומי (אפשר לפרט כתבה שלמה רק על זה)
2. מכאן שתמיד יהיה יוצר ותהיה צריכה. קשר
3. דרכי היצירה ודרכי הצריכה משתנות כל הזמן

אפרט קצת על כל פרמטר:
1. טעות תהיה להאמין ש"מוסיקה" קמה לה יום אחד מתוך החלטה של פתיחת נישה חדשה ב"אמנות". רגילים אנשים לחשוב שמוסיקה היא בת כמה עשרות שנים מלפני יום הולדתם (מוסיקאים חושבים מאות שנים), והאמת שהיא הייתה שם מהיום שיש בן אדם. אלפים. היא אמצעי תקשורת מיני רבים. היא הייתה תמיד, כדי להיות, והיא שינתה צורה מימי המערה ועד בכלל, כמו ששפה ואמצעי תקשורת השתנו.
2. מה שמכונה היום מוסיקה לא בהכרח כונה כך במדויק בעבר, ואולי לא בעתיד, זה כינוי שעוזר, אולי, בהגדרה, אך הצורך בה תמיד יהיה קיים. מימי המערה היא לבשה צורות וצבעים בהתאם למקום, ליצר, לטבע, לאווירה, בעצם - בהתאם לכל דבר שקשור לבני אדם. זה כל היופי וגם הכוח שבה, ומכאן אני טוען גם החוסן שלה. קשר ותקשורת, עם כל מה שכרוך בהם ובתוצאה שלהם.

3. דרכי היצירה ודרכי הצריכה משתנות - טעות היא לחשוב שהן לא צריכות, או שההשתנות היא בכוח - הן חייבות להשתנות! זה המנוע הקיומי שלהם (יוצר וצרכן) בתוך המוח. זה פרמטר שנלקח מהסעיפים מעלה.
טעות זו גוררת אחריה תסכול, חששות וחוסר וודאות מקצועית כאשר החשיבה אחרת, סוטה במשהו עקב השתנות מרכיבים אחרים בחיים במקביל, ואלה, תסכולים וחוסר וודאות, עוברים מצד אחד לשני כל הזמן, היוצר והצרכן, וכל אחד נפגע או מרגיש לחוץ או לא נעים, כיוון שיש מעין כלא וירטואלי של חשיבה בגלל הטעות הזו.
למזלנו (ובטעות - ל'חוסר מזלם' של אלה שטוענים שתמיד "פעם היה יותר טוב") זה ממשיך בכיוון שזה אמור להגיע אליו, לאמור - ממשיך הקשר הזה.

מבוסס על מוח האדם בעיקר, ועל זה שהוא יכול בסופו של דבר ליצר דברים שהוא מסוגל לדמיין אותם, בשילוב בחינת סגולותיו האבלוציוניות בציר הזמן, זה מתחיל, וכנראה ייגמר, בנקודה הזו. מכאן שאנחנו כל הזמן באמצע שינוי. זה תהליך, לאו דווקא מילת גנאי.

נחזור להווה לרגע, לזה שהרגע שלח לפורום שיר פגז ושואל את עצמו מאיפה יבוא הכסף, ואם לא עכשיו, האם הוא, הבן אדם, אי פעם יתוגמל.
בנקודה זו יש להשתחרר מהעבר, ביחוד כאשר רוצים לקרב את העתיד, ומכאן לקצר את תחושת האי וודאות. אי אפשר לסמוך על הצלחות של אמנים בעבר ובהווה כעל מודל לעתיד. אני מדבר "עתיד". גם יש הרבה יותר אמנים כל רגע, התמסורת נעה בקצב האור, ועל הקשר, עליו דיברתי מקודם, לנוע בהתאם, אחרת או שנהפוך לזומביס או שנישאר בני אדם, כי הטבע טמן בנו יכולות קשר מובנות.

המודלים שהיו, או הקיימים, לתפיסה של הצלחה, התבססו על מה שהיה יכול להיות קיים בנקודה מסוימת בציר האבולוציה של התקשורת. לדוגמה נציין את הרדיו והטלוויזיה, עורכי תוכניות ומבקרים, קהל, מכירה והפצה חומרית של מדיה (סלילים, תקליטים, דיסקים) וכדומה. זה מה שמו?כר וממנו קשה להשתחרר בחשיבה, כי הוא פה. גוסס מאירוע מוחי אמנם, אך עדיין הופך חמצן ל-CO2.
אירוע מוחי, כי מדובר בדברים שבמוח, בסך הכל. פתאום כל מה שהיה נהוג לפני ארבעים שנה נראה היום פרימטיבי. אז איך נראה כיום מה שהיה נהוג במערות, סביב המדורה?! מה היה מודל של הצלחה אז, במוסיקה זהו?! מישהו קיבל בשר או שפחה בתמורה ליללות במנעד?!
קצת. לאט לאט בנו לזה סרגל מדידה, שידע להבחין בין יכולות של אחד שהאחר אינו מסוגל להן אך צורך אותן.

המודלים האלה קורסים ולא בגלל שהם תקלה. הם התאימו לתחנה מסוימת בזמן. הם כבר לא מתאימים.
עכשיו אנו עדים, ממש עכשיו, לתהליך הריוני שיוביל לתחנה הבאה, גם היא לא סופית, אני מבטיח לכם, אבל לפחות לרובנו כאן היא סופית, כי לא נחיה מעבר לה:
התנאים מאותתים (זוגיות הקשר) האמצעים כשרים וממתינים על הסף (הזרע), מוסיקה בשפע ותמסורת שהיא כמעט נגע (השגל מבוצע בפריצות יתר), קריסת המודלים מן העבר וההווה ונבטים של מיני מודלים שמינם וטבעם עוד לא ידוע (ההתעברות של הזיווג השולט) = ההריון והלידה בפתח!
המודלים שאנו רואים כעת צצים פה ושם לא בטוח שהם יולידו עובר, אבל לבטח הם מנסים, מכוח המוח ובדיקת האחר, למצוא את התנוחה הנכונה, וזו יש אחת בזמן נתון. הנסיונות האלה מול האזניים שלכם, רק תפתחו את המוח: תחנות רדיו באינטרנט, זמינות של מוסיקה מכל סוג בקלות מנצחת, אתרים שמציעים שמיעת מוסיקה מספריה הנבנית בהדרגה לפי הטעם שלך...
הזמן הנתון, כעת, מכתיב השתחררות מהקודם כדי להוליד את החדש. זה טבעו של הטבע. ואלה שמחשיבים את עצמם שולטים (בכסף ותקשורת) מצליחים לייצר ניסיונות שלא כל אחד יכול להם כלכלית, וגם לא בטוח שהם יודעים כיצד זה ייגמר (רכישה של ספריות וקטלוגים בידי חברות סלולר לדוגמה), אבל רק פרמטר לאומי ובינלאומי יוכל להם, תוך חשיבה הגיונית, אם תהיה או שהמציאות תכתיב בסופו של דבר.
אני צופה אפשרות שגורמי תקשורת גדולים יאחזו במושכות תוך לגיטימציה של חוק שיקום זמנית, וזאת כדי להרחיק זמנית את ההחלטה האמיתית מאלה שקשה להם להיראות מובילים, לאמור השלטון. לאחר שזה יתפוס, המודל הזה יולאם, בכל העולם.
האקו"ם הבא יהיה משאב לאומי, בכל מדינה, מחובר למשאבים לאומיים אחרים. מעין אינטרנט של מאגרי מוסיקה.
ההחלטה מי ישמע מה ומתי תחזור לצרכן עצמו.
האמצעים כבר כמעט קיימים כך שהוא יוכל, בכל מקום וזמן, לצרוך את המוסיקה שלו, לטעמו.
היצירה והתגמול עליה יהיו מסלול אחד ואחיד.
היוצר יתוגמל כל עוד הוא נצרך. אבל לפחות לא יהיה מי שיקבע מי יוצר ומי נצרך, אלא היוצר והצרכן לבדם.
מאגרי מוסיקה לאומיים, ואת הניצנים הפרימיטיביים אנחנו רואים כבר היום בתפזורת כמעט אנרכיסטית, יהיו נגישים לכל יוצר להעלאה מיידית וזמינה. הוא יקבע את סוג המסר (ז'אנר ושאר נתונים), ואותה נגישות ממש תהיה לצרכן, שלו יתאים המסר.
את דוגמאות היישום נתתי עוד לפני עשר שנים, אני מאמין שהן תהיינה תקפות, כי הקשר הזה קיים ויישאר תמיד, רק האמצעים ישתפרו, למרות שיש תהליכים הכרוכים במעט כאב, כמו כל הריון.
_________________
Facebook של אקט ::: חפש לפני שתשאל ::: התקנון! ::: אינדקס ::: האינפו
אייל10
Expert
הצטרף: 23 יונ' 04
הודעות: 1432
מיקום: תל אביב
הודעה פורסם: שלישי 06 אוק',09 02:43   
שעה יפה לפרסום ההודעה... חצות בדיוק... יום חדש נולד #smile
תודה לך ראובן על המאמר הזה (הזה מעכשיו) #thumbsup
כל כך כיף לקרוא.
_________________
פסנתרן/קלידן, מורה לפסנתר
  rami1972  
הצטרף: 14 דצמ' 01
הודעות: 110
הודעה פורסם: שלישי 06 אוק',09 07:40   
בהחלט מעניין, קראתי גם את המאמר מלפני 10 שנים, זה נשמע כמו ניתוח נכון של המגמות בעולם. האתר שבעיקר מזכיר לי את המודל הזה הוא LAST FM

האמת לא מזמן הכנסתי לשם את האלבום שלנו, ואחרי מחקר קטן נראה שהאתר הזה "התקלקל" בגלל שהאלגוריתם שבוחר איזה שירים להשמיע מתבסס בעיקר על אלה שמשלמים לאתר ופחות מתוך בחירה אובייקטיבית. הם גם התחילו לגבות מהמאזינים דמי מנוי חודשיים.

וזה מעלה עוד שאלות, כמו - מה אם חשוב לאומן לשחרר דיסק כיצירה שלמה, ולא שירים באופן מפורק? האם לא יהיו גורמים כלכליים שיבחשו בקלחת וישפיעו על האלגוריתם שבוחר את השירים החדשים המוצגים? מה עם ראיונות עם האמנים? ומה עם האיכות של השירים, מן הסתם הם לא יהיו באותה איכות של הקלטה על דיסק אם הם יצטרכו לעבור ברשת.

וכבר עכשיו קיימים גורמי אנטי-גלובליזציה, המשווים בין הגישה הזאת (במיוחד החזון שכבר לא יהיה הרד דיסק וכל תוכנה שנשתמש בה תשב על שרת) לבעייתיות של הקמת המאגר הביומטרי - האפשרות התיאורטית של "להוריד את השאלטר" לכל בן אדם, כמו הרגשה שבסופו של דבר יש אח גדול שיודע הכל על כולם כי כבר אין שום דבר פרטי, הכל מתועד ברשת.

אבל מבלי להמשיך ולהעמיק, מה זה אומר לגבי אותו רעיון של אתר אינטרנט שהיה לך? מה הצורך בכזה אם יהיה את המאגר הלאומי הזה?
_________________
myspace.com/ahafuz
ReuvenM
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19330
מיקום: תל אביב
הודעה פורסם: שלישי 06 אוק',09 09:29   
ציטוט:
מה אם חשוב לאומן לשחרר דיסק כיצירה שלמה, ולא שירים באופן מפורק?

אין כלל בעיה. אם היצירה היא דיסק שלם או שיר אחד. אין הגבלה כמותית.
ציטוט:

האם לא יהיו גורמים כלכליים שיבחשו

יהיו, ובזכותם במקום שאחד ישלם, לדוגמה, 40 ש"ח על הזרמת מחרוזת קטעי הרקדה למסיבה שהוא אירגן, או בעל מסעדה שמעמיד מוסיקת 'רקע' לסובאים (זכרו, לא יהיה צורך עוד במכשירי אחסון למדיה - זה יהיה מיותר ופותר אלף בעיות, בכל מקום שאתה נמצא אתה יכול 'לשלוף' מוסיקה זורמת ואין צורך לאגור אותה), פרסום של בושם בצורת אחד הקטעים המוסיקליים ובאותו סגנון יבוא במקום תשלום.
אם הכוונה שהבחירה תהיה בסכנת הטייה, זה לא יכול לקרות אם אין מנגנון מכוון בצומת הזו להוציא היוצר והצרכן. סך הכל אתה שומע מה שאתה מתחבר אליו נפשית, וזה נבנה בהתאם לאורך זמן או בבחירה ישירה שלך, כאשר מוגדר במערכת סיכוי קבוע ואחיד לכל חומר חדש (שאינו מוכר במאגר הזיהוי-טעם שלך) שייכנס להשמעה מסובסדת מדי פעם.
כאשר אתה מעלה שיר שלך, אתה יכול לקבוע כמה השמעות תהיינה בחינם. מה שהיה פעם שליחת דיסק שדרים... לקידום. כמו כן תוכל לצרף קישור לווידאו תואם, ראיון, משהו...
גורמים כלכליים תמיד יתעלקו על מוסיקה ואמנים ופרסום, זה מה שמוכיח שהענף שלנו חיוני. ראה איך סלקום הרימו את פסטיבל ערד או דיסקונט הביאו את כהן או נטוויז'ן את מדונה. כך הם ממנפים את ה"קשר" בין הצרכנים למותג שלהם.
הבקרה צריכה להיות ברמת היוצר והמאזין. היוצר: מעלה שיר - בלילה הוא כבר רואה כמה שמעו אותו בכל העולם ולצד זה המגמות (באיזה 'טעמים' הוא נשלף לשמיעה) והסכום. הוא יקבל 20 עגורות (מטבע אינטרנטי #smile ) לקטע, לדוגמה, לך תכפיל את זה במליון השמעות בשבוע... אם השגר שלך אינו מושמע כפי שציפית, יש לך בעית תקשורת עם הצרכן. פתור אותה או שחדל לשגר. אין את מי להאשים יותר בקיפוח. לא יהיה יותר הצורך, הפרימיטיבי משהו, לנכס את המוסיקה שלך למאגר אחסון אישי. אלה סתם עלויות מיותרות. עטיפה?! כשזה מוצר בחנות זה עוד היה נדרש. על זה שהיו עטיפות דיסקים נגחך בקרוב.
מכאן היוצר יכול להמשיך ולכוונן ולדייק את השגר שלו, שכבר נשלח, בהתאם. לשפר מקצים וטווחי פעולה.

את הזרע הזה אנחנו רואים בפניקה של אייפון ואייטיון. ואכן, גם תוכנות יעופו מן המחשב האישי, ואלה תופעלנה, מעודכנות כל יום, ישירות מהשרתים של מאגרי תוכנה לאומיים. פר-שימוש. זול להפליא והוגן לכולם, ופותר פירטים למיותרות.
הצרכן, אם יקבל מוסיקה מרוקנית בעוד הוא אוהב לשמוע מטאל, יוכל ללחוץ על כפתור הביטול/התראה ולבקש זיכוי, מה שיזעיק במערכת מנגנון תיקון מיידי.

ציטוט:
מה עם ראיונות עם האמנים?

בדומה למוסיקה, גם ווידאו ושאר תכני ויזואל. ואם אמן רוצה שאלה יהיו בחינם (קידום) זה יכול להתקשר אוטומטית למוסיקה מושמעת.

ציטוט:
מה עם האיכות של השירים

תהיה טובה בהרבה מזו שעל דיסקים, מן הסתם. דיסק האודיו המוכר לנו כיום לא עומד בתקן של היום כבר אתמול.

כפי שאמרתי יש להשתחרר מהמודלים הקיימים כדי להבין כמה הגיוניים הם אלה שיבואו.
_________________
Facebook של אקט ::: חפש לפני שתשאל ::: התקנון! ::: אינדקס ::: האינפו
  rami1972  
הצטרף: 14 דצמ' 01
הודעות: 110
הודעה פורסם: שלישי 06 אוק',09 09:47   
החזון נשמע מצויין, פתאום התחיל להתנגן לי בראש שירו של דונלד פייגן - IGY #smile

הייתי רוצה להדגיש את הנושא הפרקטי, כיצד אתר כמו שהצעת יכול להשתלב? האם בכלל יש צורך באיזשהו אתר לנוכח החזון הזה?
_________________
myspace.com/ahafuz
ReuvenM
Administrator
הצטרף: 17 מאי 01
הודעות: 19330
מיקום: תל אביב
הודעה פורסם: שלישי 06 אוק',09 10:35   
שאלה טובה. והיא מן הסתם מתייחסת לכל אתר בכיוון זה הנבנה ברגעים אלה או כבר קיים.
בהתאם לרוח הדברים, מודל כלכלי מרכישת מוסיקה לא יהיה נכון לאתר כזה. כיוון שהוא, ואחרים, נמצאים בשלב הפריצו?ת הקיים כעת, מעין כאוס מוחי המגיע מהמבוכה וחוסר האונים של היוצר והצרכן (ובל נשכח לרגע ששניהם קשורים הדוק). היוצר לא יוכל לשלם את העלויות הקשורות בתיווך, ואלה יוכלו לרדת רק בהתערבות לאומית. התיווך (אחסון, קידום והזרמה) צריך להיות משתלם לשני הצדדים, וכל עוד הוא אחד - אתה הבעלים של האתר, השרתים וקו האינטרנט - זה הגיוני כלכלית כי לא מצטרפים אליך מתווכים נוספים.
ניקח לדוגמה עלויות יוצר-צרכן מתוך מודל שקיים, חנות אייטיון או יישומי אייפון. ההשקעה ביצירה היא כתיבת היישום או המוסיקה, אתה מעלה לחנות של אפל, הצרכן רוכש ב-$1 תוכנה שעבדת עליה חודשים, אפל לוקחת 50% כולל עלויות, אתה מקבל את השאר = 0.5 דולר לכל רכישה, זה אומר שאם רכשו את היישום/יצירה מיליון איש בשבוע (נתונים ממוצעים שבזכותם יש טירוף כתיבת יישומים לאייפון), יש לך חצי מיליון דולר בשבוע. לצרכן לא כאב בכיס, המתוון מימן עלויות וזכה לבונוס, והיוצר נהנה שבעתיים מפרי עמלו.
אתר "כזה" נכנס לקטגוריה של מצוי-בתהליך שהזכרתי מעלה, ואורך החיים של אתר כזה תלוי ביכולת הקהילתית שלו בלבד. ה"קהילתיות" שכאן יכולה להניב פירות עתידיים אם יהיה לו באז והוא יותאם (על בסיס כמעט יומי) לתנאי השטח המתחדשים כל הזמן, ויהיה גורם כלכלי שירצה לרכוש את השליטה (אקזיט).
קהילתית, אתר כזה צריך לתת מענה (והוא יהיה זמני, גם הוא) לצרכי הקהילה בריכוזיות, תיוג, הפצה וקידום, ולצרכן זה ישמש כמקור, רעוע ולא יציב משהו, לצריכה. ראה מייספייס כדוגמה. אתר שהוקם בראש מסוים, התפתח לאחר, באילוצי הקהילה, וכבר לא מחזיק את הקיים כיוון שעליו להשתנות כל הזמן, והקצב מטורף. יש כאלה מאות! כולם בתחרות שאולי לא מגיע מקורית מהחזון הרשום מעלה, אך המוח הוא הדרייב שגורר את כולם אליו.
"אתר" תהיה המילה הלא נכונה במסגרת החזון, ביחוד כיוון שהיא קשורה למה שהיה וקיים. יש להפריד זאת למאגר איתן ברמה לאומית, וממשק נגישות מצד שני. אם זה "אתר" במונחים של היום, בסדר... כל עוד הוא מחזיק את כרטיס המזל לאקזיט.
כלכלית, להחזיק אתר כזה זה משא כבד מאין כמוהו עבור פרט או קבוצה שאינה גוף עם עודפי שומן. זה מה שמנע ממני להוציא אותו לאור עד היום, אפילו זמנית או כבסיס לחזון. זה תכנות רב, התעסקות יומית וצמודה, ומשאבים כלכליים הנדרשים לאחזקת האחסון ורוחב הפס.
מעל כל אלה יש מתווך שאולי שכחנו ממנו בתהליכי ה"אתר" - אקו"ם וגחמת אמנים (מוצדקת אולי מכורח היסטורי של אפליות אקו"מיסיטיות וכולסטרול רב במשקעי הגוף הנ"ל). זה חייב להיות מנוטרל כאשר מנסים לקצר ולהמעיט בעלויות התיווך.

ומעל כל אלה, אני מאמין שאפשר לגייס כאן כמה אנשי תוכנה ועיצוב יצרתיים כדי להרים אתר כלכלי במשותף. מכנה משותף אחד כבר יש לנו #smile ואותו אתר יכול, או שלא, להיות בתחום שלנו. למה לשתף?! כדי בכל זאת לתרום לקהילה שלנו הכנסות, ואולי לתמוך ביוצרים ואולפנים מתוך עצמנו, כך שכולם יהיו עסוקים עד הצוואר.
_________________
Facebook של אקט ::: חפש לפני שתשאל ::: התקנון! ::: אינדקס ::: האינפו
 הגב לנושא
שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו
   ראשי » הפקה עצמית/ עסקים

לך לעמוד 1, 2, 3   הבא
עמוד 1 מתוך 3

עשוי לעניין אותך :
:: תקנון