Act Compatible
הצטרף: 30 ספט' 01
הודעות: 1075
מיקום: NARNIYA
פורסם: שישי 16 אוג',02 09:12
ok
נראה לי שהגעתי למוסיקה עצמה:
שני האגפים - המלודי והריתמי של המוסיקה ההודית נקראים ראגה ותאלה.
הראגה הוא שם כולל ליצירה הודית קלאסית, אבל משתמשים במונח גם כדי לציין סולם בו משתמשים ביצירות קלילות יותר ואפילו בפופ הודי..
אני חייב לציין שאני לא מומחה גדול לצד המלודי - אני טאבלאיסט, אז אני אנסה להבהיר כמה שיותר, ואם יהיה עניין אני אנסה למצוא מקורות או לשכנע איזה חבר שמבין שיוסיף משהו.
קודם כל ראוי להזכיר כי במוסיקה הודית אין מעברים הרמונים וכי לאורך כל היצירה משתמשים בסולם יחיד ובטוניקה יחידה ובודדת.
התוים זהים לשלנו רק נקראים בשמות אחרים
sa re ga ma pa da ni sa
do re mi fa sol la si do
ראגה היא שילוב של כמה אלמנטים.
קודם כל הסולם.
התיאוריה ההודית הקלאסית מחלקת את הסולמות ל- 14 משפחות עיקריות שאינני זוכר את שמות כולן.
בין הסולמות ההודים קיימים כל הסולמות המוכרים במוסיקה מערבית קלאסית ובג'אז.
ישנם סולמות פנטטונים ועד סולמות שעושים שימוש בכל 12 חצי הטונים.
אך ראגה אינה סולם בלבד, ישנם ראגות המכילות את אותם הצלילים בדיוק אך האסנדינג דיסנדינג שלהן שונה.
נניח אחת עולה ויורדת ישר והשניה מתפתלת על הסולם ומדלגת על תוזה או אחר בזמן העליה או ירידה.
במקרה כזה מדובר בשתי ראגות שונות לגמרי, משום מדרך העליה והירידה בסולם משפיעה אוטומטית על פראזות ומבנים מלודים שאופיניים לראגה הספציפית.
מעבר לזה - הרגש.
כל ראגה מזקקת רגש אנושי מאד ספיציפי, שבדרך כלל לא ניתן ממש להגרה מילולית, אבל כולם יודעים מה הוא הרגש של יאמאן , דארברי, או בגשרי (שמות של ראגות).
תפקידו של האמן הוא לזקק את הרגש הזה אצל המאזין.
אין פה עניין של "אני כתבתי","אני הלחנתי".
העיקר במוזיקה הזו הוא אילתור (90% מיצירה הוא מאולתר בזמן הנגינה) הקומפוזיציות המלודיות יכולות להיות בנות מלחין עם שם, אבל למעשה הינן בעיקר משמשות כבסיס ריתמי לאילתור של המתופף.
בכלל מתיחסים לראגה כאל ישות, ותפקידו של האמן המבצע הוא בעצם לשרת אותה ולשמש צינור לנוכחותה, וככל שיהיה צינור נקי יותר כך תוכל היא להופיע במלוא הדרה...
תבינו שילד הודי שגדל במישפחת מוזיקאים סופג את המוסיקה הזו קודם כל בתור רגש טהור, כשהוא גדל מסבירים לו איך מפיקים את הרגש הזה מהתוים , מה הם, ואיך משתמשים בהם, אבל קודם כל זה רגש.
מבנה של ראגה:
אני אתיחס פה למבנה כללי ובסיסי, שעליו כמובן יש אינטרפטציות ווריסיות כמובן.
הראגה מתחקלת לשלושה חלקים עיקריים -
1. אלאפ (ALAP)
2. גהאט (GHAT)
3. ג'אלה (JALLA)
האלאפ הוא החלק הראשון ובו מנגן הכלי המלודי ללא ליווי של טאבלה או כל כלי קצב אחר.
האלאפ עצמו, שאורכו בין 15 דקות לשעה מתחלק לשלושה חלקים -
1.אלאפ
2.ג'ור (JOR)
3.ג'אלה
החלק הראשון מנוגן ללא שום הכתבה ריתמית, חופשי לחלוטין, ומציגים בו למעשה את התוים של הסולם ואת הראגה עצמה, בונים את התשתית של המוד (MOOD)
השני - ג'ור - דומה לאלאפ אבל הנגן נותן לעצמו הכתבה ריתמית (קצב אך לא מקצב) וממשיך לפתח את היצירה ולהעלות את הקצב.
השלישי - ג'אלה - מנוגן בקצב מהיר מאד ומכיל בתוכו בעיקר משחקים ריתמיים שונים ומשונים על הקצב אבל אצל חיות מסוכנות כמו וילאיאד קאן (סיטאר) שומעים בתוך הג'אלה משפטים מלודים איטיים ורכים , עתירי מתיחות , עד שאתה בכלל לא מצליח להבין איך זה שנגן אחד עושה את הכל, עם כל הניגודים, בעת ובעונה אחת.
בחלקים הבאים ביצירה - גהאט וג'אלה, מצטרפת הטאבלה לתמונה, אבל זה בפעם אחרת...כבר מאוחר. :smile:
_________________
music and mathematics interrelate like beauty and truth
Act Compatible
הצטרף: 30 ספט' 01
הודעות: 1075
מיקום: NARNIYA
פורסם: שישי 16 אוג',02 16:43
מי אמר שאין לי בי"ס כזה?
_________________
music and mathematics interrelate like beauty and truth
Act Compatible
הצטרף: 30 ספט' 01
הודעות: 1075
מיקום: NARNIYA
פורסם: שבת 16 נוב',02 17:29
טוב, עבר זמן, אבל התעוררתי ואני אנסה להמשיך.
דיברתי על החלק העיקרי הראשון של הראגה שנקרא אלאפ ומנוגן ע"י הסוליסט בלבד.
כאשר הוא מסתיים פוצח הנגן המוביל בקומפוזיציה שחוזרת על עצמה במעגל קבוע של פעימות (BIT).
צריך להבין שבמוסיקה הודית אין מעברים הרמונים, כלומר היצירה מנוגנת על סולם אחד בלבד לכל אורכה, ובטוניקה יחידה.
במוסיקה מערבית חילופי האקורדים קובעים את המשקל ואת אורכו של מעגל הקומפוזיציה (למשל, 16BAR בלוז).
במוסיקה ההודית אין את הלוקסוס הזה, אז הם בנו קומפוזיציות שבניות באופן ריתמי כזה שמחטיב את נקודות הרזולוציה בזמן באופן ברור.
הקומפוזיציה נפתחת בדרך כלל באתנחתא ו"מתחילה" איפה שהוא במעגל (פעימה חמישית תשיעית עשירית U MANE IT.
היא יוצרת מתח ריתמי ומלודי (כלפי הטוניקה) שנשבר על ה ONE.
בזמן שהקומפוזיציה הזו מנוגנת, זו ההזדמנות של נגן הטאבלה להראות את כישורי, סולו!
הקומפוזיציה מהווה את הבסיס הריתמי לאילתור שלו כאשר הוא לא צריך לספור את הפעימות, המבנה של הקומפוזיציה גורם לו להרגיש את המיקום שלו בזמן ולחוש מתי תגיע נקודת ההתחלה של המעגל ולכוון את סיום או התפתחות אילתוריו לשם.
בשל העובדה שאין במוסיקה הזו גרוב או הכתבת משקל מראש, בתוך הסולו יכול הטאבלאיסט או הנגן המלודי בתורו להלביש כל משקל או פרייזינג שמתאים לו כנגד הבסיס הריתמי שהמלווה שלו מנגן, ויש מבנים ריתמים שהולכים לחלוטין מול הקצב שוברים אותו לרסיסים ומסתיימים תמיד על נקודת ה ONE.
אם יוצא לכם לשמוע יצירה הודית קלאסית, שימו לב שיש מקומות שבהם הטאבלה קצת מישתוללת, זה הסולו שלה.
בזמן שמגיעים לסולו כזה נסו להבין היכן נשברת הקומפוזיציה כלומר מהו ה ONE ונסו לספור את מספר הפעימות, צריך להעזר בקומפוזיציה המלווה את הסולו כי היא חוזרת על עצמה באופן רפטטיבי.
בצורת האזנה כזו יותר ברור מה מספר הפעימות וניתן לעקוב ביתר תשומת לב אחרי האילתורים.
מעגלי הקצב הקיימים במוזיקה נעים ממעגל של 6 פעימות ועד ל 18 פעימות. כל אלה מעגלים שמעוגנים במוסיקה הקלסית והם מסורתיים.
יש גם מעגלים מוזירים כמו 15 וחצי או 9 ו- 3/4. אבל אלה נדירים יותר ונמצאים יותר בריקוד מאשר בנגינה (על מחול אם זה מעניין מישהו אני ארחיב בהמשך).
אלה המעגלים שאני זוכר את שמותיהם ומשקלם לפי הברות של טאבלה:
6 דאדרה טאל (סמי קלאסי)
Dha ge na | dha tin na
7 רופאק טאל (3 2 2 )
tin tin na | dhin na | dhin na
8 קארווה (סמי קלאסי)
dha ge na ti | na ka dhin na
9 מאטה טאל (2 2 2 3)
dhi tirekite | tin na | ka ta | dhi dhi na | dhi dhi na
10 ג'אפ טאל (2 3 2 3)
dhi na dhi dhi na | tin na dhi dhi na
12 אקטאל (בקאיאל) (4 4 4 )
dhi dhi dhage tirekite | tin na ka ta | dhage tirekite tin na
12 צ'אוטאל (בדרופאד) (4 4 4 )
dha dha dhin ta | tete dha dhin ta | tete kata gadi gana
וכן הלאה
הטאלה הפופולרית ביותר בימינוהיא טין טאל , 16 פעימות , רוב הקומפוזיציות מנוגנות במקצב הזה, הטאקה שלו (מקצב הליווי של הטאבלה):
na dhin dhin na | na dhin dhin na | na tin tin na | na dhin dhin na
עוד על נגינת הראגה בסיבוב הבא.
_________________
music and mathematics interrelate like beauty and truth
הצטרף: 17 פבר' 03
הודעות: 1
פורסם: שלישי 25 פבר',03 17:57
נהנתי מכל רגע, עבודה נפלאה.
המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה
Musical Act Magazine
