שלום חברים, תקופה ארוכה אני חושב על הרמת שרשור מעניין, מרתק, שונה..
שבו אתמקד בסודות מהאולפן בטריקים ובעצות הקטנות (בסגנון "חוכמת ההמונים") -
שלמדתי ואימצתי מאחרים, מקולגות, ממוסיקאים, ואפילו מאלקטרונאים מבריקים.
וכמובן שאנסה לתרום גם מנסיוני ודעתי האישית (בכל זאת 25 שנה מביאות גם קצת מזה).
מדובר בנתיים בחמשה פוסטים חד חודשיים, ואם תנוח עליי המוזה אולי יהיו עוד בהמשך..
MiXtRiM
יאללה מתחילים:
תחום: מוניטורינג נושא: על עוצמת האזנה מיטבית באוזניות
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
בהאזנה לאוזניות קצת קשה לדעת מהי עוצמת עבודה טובה ומתי זה מוגזם, לרוב גם אחרי
שכיוונתם את העוצמה באופן שמניח את הדעת, תגלו (ותרגישו..) שאתם מגיעים בהמשך
לעוצמות לא נעימות להאזנה ולתחושה של תדרים "כואבים", והדרך לכאבי אזניים קצרה.
ניסיתם פעם להאזין באוזן אחת באותה העוצמה שכיוונתם לעצמכם בהאזנה בשתי אוזניים?
במהרה תגלו שהעוצמה פתאום נשמעת כך חזקה מדי!, מדוע?
האזנה באוזניות מיעדת למעשה כל צד עבור האזן שלו כך שתמונת המרחב/פנורמה נשמרת
שזה נהדר (מה שלא קורה בהאזנה למוניטורים בשל "ערבול" המידע באויר בדרך לאוזניים)
היצירות/מיקסים שאנו שומעים מכילים מידע זהה בין הצדדים (MID) ושונה ביניהם (SIDE)
בנוסף יש מידע שמעיקרו מושמע בצד מסוים בלבד (צידוד מלא), ולכן עוצמת השמע
באוזניות הינה דינמית גם בין הצדדים וגם בין המקורות המושמעים, בכל רגע ממש!
כיוונון עוצמה כללית לא פותר את הדינמיות הזו, והתוצאה כאב אוזניים בהאזנה ממושכת
העצה שלי: הערה: מראש יש לבחור קטע אודיו עוצמתי עם ריבוי תפקידים! ובכל התהליך נאזין רק לאותו הקטע!
האזינו בצד אחד של האוזניות בלבד בעזרת אזן אחת ואח"כ גם בעזרת האזן השניה
כוונו עוצמה שבשיאים לא פוקקת לכם את עור התוף, לאחר מכן חזרו על התהליך
הפעם בצד השני של האזניה ושוב בעזרת אזן אחת ואחריה גם השניה
הפעם אל תגבירו את העוצמה גם אם זה נדרש (כדי לא לפגוע בתוצאות בצד השני)
אולם אם נדרשת הנמכה אל תחששו להנמיך מעט כנדרש, זהו אתם מסודרים.
----
תחום: תוכנות ותוספים נושא: על ריבוד יצירתי ברוורב (הדהוד) במערכות אודיו דיגיטליות
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקדמה: זה לא סוד (וכבר נידון הרבה פה בפורום) שרוורב בפלאגין שמתנהג ונשמע כמו רוורב
אולפני מקצועי (כזה שנקבל ממכשירי הרוורב המקובלים בתעשיה המקצועית העולמית)
הוא דבר די נדיר להשגה, הדבר קצת השתפר במעבר לשימוש ברוורבים מבוססי IR
שם הדגימה המקורית נעשית כאודיו ממשי כך שהאמינות גדלה, מאידך יש עדיין הרגשה של
"העתק הדבק" כאילו המעבד מנסה לאלץ את הדגימה "ליישר קו" עם כל הברה או צליל
שלא בהכרח תואמת את ההחזר המקורי שנדגם כ IR והתוצאה נשמעת לעיתים חדגונית.
אם נבחן את מעבדי האפקטים החיצוניים הפופולרים נבחין שגם הם מבוססי מערכת דיגיטלית
אז כפי שציינתי בתחילה רבות דובר גם בפורום על "למה" ו"מה ההבדלים" בן הפלטפורמות
אני לא מציע פתרון אנליטי לשאלות אלא רק גישה שאומרת שמן הסתם רוורב חיצוני מושקע
יותר מבחינת היכולת שלו להגיב באופן רב מערכתי, כלומר לטפל בכל דגימה היטב וליצור
מערך שלם של החזרים בגדלים ואורכים שונים המדמים בהצלחה ובאמינות חללים ריאליסטיים
והעיקר- מבלי לגרוע את האחד מהאיכות והאמינות של האחר!, העיבוד יותר אינדיוידואלי.
הנה שיטה שלמדתי פעם ליישום מערכי אפקטים שתואמת את ה"תזה" הזו.
היה זה בשנות השמונים המאוחרות ואני נוכח בהליך מיקס באולפן לא ממש מצויד בפאתי ת"א
היו לרשות הטכנאי (שכיום חתום על הפקת אמנים וידוענים רבים) מספר מכשירי אפקטים
אף אחד מהם לא הוציא סאונד מדהים.. ואז הוא עשה את מה שהיום זה כל כך נשמע טיבעי
הוא פשוט שלח רוורב אחד לתוך השני או דיליי לרוורב וההיפך, ופתאום הסאונד הפך "מיסחרי"
בנוסף הוא שלח את השירה לכמה מכשירים שונים המדמים את אותו "סוג חלל"
כל אחד בכמות שבה נראה ונשמע לו, תוך ניסוי וטעיה הבנתי שלא רק הסאונד משתנה
אלא גם הצורה שבה הקרבה והריחוק נתפסים באוזניים! וזה לא כ"כ הורגש עם רוורב אחד
כיום עם היכולות הדיגיטליות והתוכנות זה הפך לפשוט יותר, ניתן לרבד באופן יצירתי
מערכים שלמים של אפקטים ליצירת אפקט מושלם ומעניין, והבונוס.. ניתן לשמור אותם כ"קביעה"
הכל מבוסס על ניסוי וטעייה (ואפשר בהחלט גם להרוס את הטיבעיות של המרחב במיקס)
אך כשתמצאו איזה קומבינציה שמצלצלת נכון, האושר הוא רב ותוכלו לחזור אליה בעתיד
הנה נקודות בסיס להתחלה:
נפתח 2-3 ערוצי אפקט ועל כל אחד מהם רוורב (ראו בהמשך), כולם זהים מבחינת סוג החלל
אלו עשוים להיות מוצרים שונים או שהם כולם אותו המכשיר, והשוני הוא בערכים שנכוון.
זו ההזדמנות גם להכיר את הסאונד שלהם בנפרד לראות למה הם "מסוגלים" לבד ובשילובים.
שיטות:
כעת השיטה "הפשוטה" היא לשלוח קצת מהסיגנל לכל אחד בכמות שנבחר עד לקבלת גיוון עשיר
אפשר אפילו לבנות את המערך של ההחזרים ע"י חלוקה בין מקדימים למאוחרים וע"י שינוי פרמטרים
שיטת "רחוק-קרוב" (שיסודה בכללי המיקסינג), יצירת הבדל בין המעבדים בעזרת כיוון פרמטר
PD (פרה-דיליי = השהיה מוקדמת) באופן שונה בכל אחד מהם, ולהקצות את אלו שעם
ערכי PD גבוהים למקורות "קרובים" יותר במיקס, ובנוסף את אלו שנרצה להרחיק נשלח
בכמות ה "רטיבות" (כמות השליחה) גבוהה יותר וכן נתאים את הפנורמה של ההחזרים
(יותר מונו=רחוק יותר) וכו' וכו' כולם בהתאם לרחוק-קרוב הזה (לא נלמד כאן מיקסים נכון?).
מה שכן חשוב לציין, השיטה הזו בהחלט אפקטיבית כאשר נשתמש במכשיר מאותו הסוג בדיוק
בכל ערוץ אפקט (כמובן למעט הבדלי הפרמטרים הנ"ל).
עוד שיטה..? אפשר לחלק את כח העיבוד בין כמה מעבדים ע"י חלוקת התדרים ביניהם
אנו נתחום את התדרים הנשלחים לכמה מעבדים (בעזרת פילטר) כך שכל מעבד
עובד על תדרים שונים אך הקביעות דומות בכולם (צריך אמנם להיזהר מביטולי תדרים-פאזה)
כמובן שניתן "לשלב" בין כלל השיטות רק שלצורך זה נזדקק למחשב ממש חזק וסבלנות..
העיקרון הוא שכשאתם מתעסקים עם "רוורב חיצוני" איכותי, אתם בעצם מקבלים ישר
את התוצאה הזו מבחינת חלוקת וכח העיבוד וההפרדה בין כל ניואנס.
ניתן לתבל בעזרת אפקטים נוספים כגון דיליי על הרוורב וההיפך, וכן רוורב ההולך לרוורב אחר.
אבל זה כבר סוג אחר של "ריבוד" ויותר מיועד לתת "אפקט" יצירתי, ופחות ככלי מיקסים.
טיפ בצד: ברוורבים מבוססי IR ריבוד רוורבים שונים לא נשמע כטיבעי ומשכנע, כתוצאה מאופן הפעולה שלו.
----
פינת הוירטואל'ס: (בכל חודש אשמח להמליץ לפרסם או להעניק משהו ששווה בדיקה)
הפעם מדובר בפלאגין די ישן ושכבר פורסם בפורום, אבל ע"פ מספר ההורדות כנראה שלא מספיק..
בשום אופן! אבל בשום פנים ואופן! אל תוותרו עליו בארסנל שלכם.
Comprimere מבית XS1
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
מעשיר צליל זה הוא (וידוי) האהוב עלי ביותר! סוג של "סוניק מקסי.." אבל-
להבדיל מ"מעשירי צליל פופולרים" שתמיד נשמעים כהוספה של EQ ופרלל'ס..
כאן זה נשמע העשרה הרמונית, ניפוח הצליל (לא "חימום") והפיכתו למיסחרי שכזה
מרימים את "הנמוכים"(Fat)ו-"הגבוהים" לפי הטעם ומפצים מטה ב Out והקסם מתרחש
(ועוד וידוי- בעבר העברתי כל ערוץ/מאסטר/גרופ.. דרכו, אז בזהירות כי הוא ממכר!)
את הפלאג כבר לא ניתן בכלל להשיג ברשת! אז הנה בשבילכם במיוחד באהבה!
ההורדה - כאן(לחצו הכן קובץ להורדה למטה והמתינו ללינק)
תחום: מיקסינג - בחומרה ותוכנה נושא: על עוצמה חורגת במאסטר לפני הורדת מיקס, ועל הקסם שבפונקציית LINK
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
גילוי נאות:מדובר כאן על עבודה עד 24 ביט,התחום הדינמי בסקאלה של 32 ביט בתאוריה אמור להיות מספיק רחב.
העולם הדיגיטלי הבלתי סלחני בכל הקשור לעוצמת יתר ושיאי אודיו מקסימלים בתוכנות ופלאגינס
מה שפעמים רבות מצריך תיאום רמות עוצמה (כניסה-יציאה הגבר-הנמך) בכל שלב במסלול האודיו
החוליה החלשה ביותר היא ערוץ המאסטר בתוכנה שאליו מתנקזים כל הערוצים
שם כבר קשה לשמור על דינמיקה נכונה שלא תקפוץ לשיאים (כמובן עוד לפני המאסטר פיידר)
וכל זה עוד לפני שדיברנו על אלו שפותחים מקסימייזר או לימיטר כלשהו על המאסטר
הם עשויים למעשה להפוך את העיוות לשמיע יותר ויותר (נפלא באנלוג וקטסטרופה בדיגיטל).
הדרך הנכונה לפתור את זה היא כמובן הנמכת הפיידרים של המקורות/ערוצים שבדרך למאסטר
זאת כאשר הפיידר של המאסטר בנקודת האפס (U) והפרוססינג שעל המאסטר מנותק
עד להגעה למצב שבנקודת העוצמה החזקה ביותר ביצירה, המאסטר לא נכנס לשיא וקיטוע
וזה כמובן גם נכון בעולם האנלוגי (אם כי שם נקודת השיאים סלחנית יותר בד"כ)
הדרך הקלה לעשות את זה בלי "לרשום כמה נגענו בכל פיידר" ולשמור על המיקס הקיים
היא, להכניס את כלל הפיידרים למצב "LINK" כך שכל הפיידרים יזוזו כאחד בהזזת אחד מהם
היחס נשמר באופן סביר (סולם הדי.בי. גם כך אינו בדיוק לינארי, אוקי) והבונוס..
נוכל לתפוס בפיידר אחד ולחזור ולתקן את העוצמה שלהם בלי לעבור על כולם מחדש.
התוצאה - גייסנו עוצמה מקסימלית ללא שיאים במאסטר וניתן לפנות בבטחה גם לפרוססינג..
"אז מה אתה מחדש לנו, ככה זה בכל מיקס, מתקנים עוצמות, לא?" תשאלו ובצדק.
ולכן אני אתמקד בעיקרון הנ"ל של עבודת הפיידרים במצב "LINK", הנה נקודות התורפה..
א. ברוב התוכנות ישנה חשיבות איזה פיידר מהערוצים "תפסתם" במצב כזה.
כאשר אנו רוצים נניח להנמיך את הפיידרים (מה שבד"כ צריך) ונניח יש לנו פיידר של ערוץ
שירה שיונמך ב 6dB אנו צריכים לקחת בחשבון את הפיידר של ערוץ אחר (נניח הפאד כינורות)
שכבר היה נמוך מלכתחילה ולכן אם הוא גם מונמך בהתאם הוא עשוי לא להשמע בכלל!
העצה שלי:
בהנמכה בחרו תמיד את הפיידר הכי נמוך במיקס כך תוכלו להזיזו בזהירות הראויה
ואם הגעתם למצב שההנמכה לערוצים משתיקה אותו תוכלו להוציא רק אותו ממצב ה "LINK"
ולהגביר אותו חזרה כפי הנדרש, (לא לשכוח להחזירו למצב "LINK" מיד אחרי זה).
אותו הדבר לגבי הגברת הפיידרים (גם זה קורה לפעמים..), אבל הפוך, אנו נבחר את הפיידר
הכי גבוה במיקס כך שהערוצים האחרים יעקבו אחרי התזוזה שלו, ובכך נמנע את ההגברה
המוגזמת לערוצים שגם כך היו די גבוהים. וכמובן גם כאן ניתן לשוב ולהגביר רק את האחרים
ע"י הוצאת "הגבוהים" ממצב ה "LINK" באופן זמני. (לא לשכוח להחזירם!)
(אגב, אם אתם בקטע של דקויות להגביר ולהנמיך בניסוי וטעיה, אין צורך לעבור בין פיידרים, פשוט בחרו אחד שבאמצע)
ב. קשור לעצה הקודמת אבל סוג של "הערה מתקנת".
פיידרים הם עדיין רק התקן ויזואלי להראות את מצב ההגבר/הנמך אבל בחלק מהתוכנות
הפיידר אינו מגביל את הערוצים האחרים, כך שאם אתם במצב "LINK" והפיידר במקסימום
ותרימו אותו עוד ועוד, תוכלו לראות את שאר הערוצים עולים בהתאם למרות שהפיידר
שבחרתם ישאר במקומו (במקסימום), ןכנ"ל גם בהנמכת פיידרים במצב "LINK".
שימו לב כיצד התוכנה שלכם מתנהגת במצב קישור פיידרים/ערוצים.
ג.הערה חשובה: חשוב ולזכור שלא להכליל במצב "LINK" את ערוצי השליחות לאפקטים
וכנ"ל את ערוצי החזרות מהם, וכמובן שלא את ערוצי הגרופים והמאסטר עצמו.
אובייקטים אלו הן קבועים כפלטפורמה המגיבה רק למה שהיא כבר מקבלת מהערוצים.
אין צורך שהצליל בהם יונמך בעצם פעמיים..
ד. זכרו כל הנזכר למעלה, זה בהנחה שהערוצים הוקלטו בעוצמה סבירה שאינה חורגת
מהעוצמה המותרת בערוץ, וכ"כ לא קיימים פרוססורים (למשל EQ) המביאים את הערוצים
לעוצמת יתר, זה כמובן כולל גם כל הגבר לפני/אחרי פרוססור שכזה (יש לבדוק כל שלב).
העיקרון: עוצמת יתר זו בעיה שצריך לתקן במקור הבעיה ולא בעזרת איזה פיידר אחריה!
נשמע פשוט?, ובכן אני אישית נתקלתי בכה הרבה אמנים טכנאים ובעלי אולפנים
שלא חשבו על זה ופשוט ישבו "לתפור מיקס" מחדש לפני כל הורדה וזה במקרה הטוב!
במקרה הגרוע הם פשוט הנמיכו את הפידר במאסטר או תקעו איזה מקסימיזר-לימיטר
---
תחום: מעבדים דינמיים נושא: איך נדע כיצד לכוון קומפרסור בהתאם למקור ולתפקיד שלפנינו, בעיקר למתחילים
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הדור הבא בטכנאות אולי לא ידע מהו קומפרסור, כשלמשל עם תפוצת מכשירים מבוססי תוכנה מסוג
אוטו' פיידר ניתן לשמור על דינמיקה יציבה בלי ללמוד וכמעט בלי להתעסק בפרמטרים מסובכים
מקומו של הקומפרסור יהפוך לאט לסוג של "אפקט" במיקסינג, אבל בשלב ההקלטה הוא עדיין שם
נכון כבר היום אסכולות של טכנאים מקליטים "דיירקט" עם כמה שפחות "תחנות" בדרך להקלטה
אבל לפעמים אי אפשר בלי קומפרסיה בדרך, נסו להקליט קיק בלי LA או בס בלי 160 ושירה בלי..
אני רוצה לשתף אתכם במשהו מהעבר, כשניסיתי לכוון קומפרסור וגיליתי שישנם כה הרבה "צבעים"
שניתן להשיג איתו, ואף אחד לא יכל לומר לי בדיוק איך הוא מכוון את הקומפרסור על שלל הפרמטרים
"שומר הסף/יחס דחיסה/התקף/החזק/שחרור" בהתאמה למקור, בקיצור היה צריך להיות פרופסור..
והיו הרבה טכנאים שעבדו בשיטת "שגר ושכח" מצאו איזה סטאפ ונישארו איתו כהגנה בקצוות
את הנחמה מצאתי בספר הפעלה של קומפרסור שיצא אז מחברת PRESONUS בכמה דגמים
המדובר היה בקומפרסור חביב בעל קביעות מוכנות (ובחלק מהדגמים גם כלל מצג ידני)
הנה ה PDF שמכיל טבלאות שנותנות אידיקציה לכיוון הפרמטרים לפי סוג המקור והדרישה
קישור (ראו מעמ' 7) ויש גם את זה שלא הכיל מצב ידני כלל קישור (אותו העיקרון ראו מעמ' 9)
בדוגמא זו עוצמות הכניסה והיציאה התכווננו ידנית והקביעות שינו את כל השאר כך
שאת ה"דחיפה" של הצליל לקומפרסור ואת ה"פיצוי" אחריו השיגו באמת לפי האוזן והצורך.
לי זה ממש עזר להוציא תוצאות יפות ככיוון ראשוני, ולהבין מעשית את הפרמטרים
ומעבר לזה עצתי, תמיד נסו להכיר את המכשיר הספציפי שלפניכם, ומעל הכל...
השתמשו באוזניים!.
-
תחום: הקלטה ומייקינג נושא: פטנט יצירתי וחסכוני מבוסס תוכנה - לשימוש בהקלטות קירבה
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלטות סולו וקרבה מתאפיינות בפרמטרים יחודיים:
א. השינויים הדינמיים עשויים להיות קיצוניים, המקור עצמו הוא הדומיננטי ולא הסביבה
המרחק מהאוביקט המוקלט הוא קריטי, ובמקרה של זמר זה עשוי להיות מאד מורגש
ב. קיימת תופעה של הגבר נמוכים (קרוב למיק. ובמצב כיווני) הידועה כ "אפקט קרבה".
זה מביא לשינויים דינמיים בעוצמת ההקלטה העשויים להביא לעיוות בצליל.
יום אחד נתקלתי במכשיר הקלטה נייד (של TASCAM כמדומני) שנתן פונקציה מדהימה
הוא מקליט ערוץ מקביל באותה ההקלטה (ערוץ צללים) רק שרמת הכניסה אליו היא 6dB פחות
יוצא שאם נכנסתם לעיוות אגב עוצמת יתר, יהיה לכם תמיד את אותו הקטע כגיבוי ובעוצמה נכונה.
את הרעיון הזה אימצתי באולפן לכל הקלטה של משהו חשוב, הפקה עצבנית, זמר עסוק..
זה כל כך עוזר! מקליטים בו זמנית ערוץ נוסף בתוכנה (מאותו המקור-כניסה רק נמוך ב 3dB)
אח"כ את כל מה שחרג והוקלט בדיסטורשן נוכל "לקחת" מהערוץ הנוסף. היתרון מוחץ.
ניתן לשחרר את האמן לדרכו, חסכת "טלאים" (פאנצים), זמן וכסף וכמובן להחזיר אותו שוב..
---
פינת הסופר וירטואל'ס והפעם..
ToneProjects- Basslane
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
זהו פלאגין ישן 32 ביט (וגם הובא כבר בפורום), אבל הוא שווה בדיקה קפדנית מקרוב
כלי מיקסים סופר-שימושי, וגם על מקורות ואפקטים כמניפולציה.. זה פשוט התבקש שימציאו כזה!
העיקרון: הוא "מאחד" את הסטריאו למונו רק באזור התדר הנמוך, אנו קובעים תדר חיתוך ועומק,
ובאפשרותנו לשלוט על הפנורמה של האזור המטופל ולצמצמו עד שהוא לגמרי במונו
שימו לב: למרות המראה אין כאן פונקציית "מרחיב סטריאו" אלא רק "מצמצם למונו"!
השימושים בפרוססור הזה עשוים להיות מאוד יצירתיים ומגוונים, (מאסטרינג לפטיפון..)
ומעל הכל כלי עבודה MUST HAVE למיקסים בסטייל RnB בהם הסאב הדוק ובאמצע.
טיפ: בצד ימין של הפלאג ישנם לחצני מצב "מוניטור", נסו אותם וגלו כלים נוספים לשימוש יצירתי.
אישית אני אוהב לפתוח אותו על פאדים וגם על פסנתרים (הקלידים השמאלים חוזרים לאמצע)
כ"כ פלייבקים (אורגן) שהגיעו עם בס סטריאופוני יהנו מאוד מטיפול חוזר בנמוכים..
ורק ארמוז שיש הבדל בתוצאה בין להציב אותו אחרון בראק או לפני אפקטים סטריאופוניים.
ההורדה - כאן
תחום: מיקסינג - בחומרה ותוכנה
נושא: טכניקה להצבה של פלאגינס EQ ו DYNAMICS בסדר יעיל
-
מה קודם למה הביצה או התרנגולת?, המעבד הדינמי (נניח קומפרסור) או האיקיו?
השאלה הזו שייכת גם בעולם האנלוגי וגם בסביבת התוכנה, והשיקול הוא לרוב "אומנותי"
מה נרצה להשיג, האם ייצוב דינמי הדוק של כל הסיגנל בכאסח, או לתפור סאונד גם לאחר דחיסה
(אם תרצו, סוג של הגבר "מיק-אפ" אבל רק על תדרים מסוימים), ואכן במרבית המכשירים המשלבים
מעבד דינמי ואיקיו (כולל פלאגינס רבים) כבר קיים מתג Pre\Post או אופציה לקביעת סדר ההצבה שלהם.
בעולם של פלאגינס* זה עשוי להיות סלט של מניעת עיוות ועוצמות יתר ודחיסה מתפקעת ומיותרת.. *- כן.. 24 ביט וכן.. בפלאגינס שנדרשים לכך, נִיגֵ'סִים, זה כבר די מובן מאליו.
שיטה יפה שראיתי בסרטון (קרדיט: דייב פאנסאדו) והפכה לחלק מהסטאפ הקבוע שלי בכל DAW:
פותחים איקיו ראשון, אחריו מעבד דינמי כשני בטור, ואחריו עוד איקיו נוסף (אני פותח אחד שזהה לראשון).
כעת כל הנמך או פילטרינג של תדרים נבצע רק בעזרת האיקיו הראשון, משם נמשיך לעיבוד דינמי
(אם נדרש), ולאחר מכן נוכל להרים תדרים פה ושם בזהירות אך ורק בעזרת האיקיו הנוסף (השלישי).
הרעיון מאחרי השיטה הוא שתדרים מיותרים/חזקים מדי, יוסרו/יונמכו לפני המעבד הדינמי
הדחיסה תהיה אפקטיבית יותר ודי בדחיסה קלה יחסית לתוצאות טובות דינמית ללא שינוי גוון הצליל
וכאשר נרצה להגביר אי אלו תדרים נוכל לעשות זאת באופן נקי בעזרת האיקיו הנוסף, הבונוס-
האות המוגבר לא ידחס (יש לשים לב לעוצמות כמובן ולא להגזים בהגבר*) וישמע טבעי יותר.
אם לא נדרש עיבוד דינמי כלל (נדיר אבל אפשרי) אפתח רק איקיו אחד, ואנמיך ואגביר רק בו
מנסיוני, פתיחה של שני איקיו אחד אחרי השני (בפרט זהים) מיותרת ועשויה רק לגרום בעיות מופע.
את הרעיון הזה אני בהחלט לא מישם כשמדובר בעולם האנלוגי הפיזי, קודם כל כי אין את הפריוילגיה
לפתוח שלשה מכשירים לכל מקור. וגם אם היתה, נראה אתכם עושים את זה בלי לחרב את הסאונד..
עוד משהו: העצה מיועדת במקורה לעבודה על ערוצי VOCAL אבל אם צריך היא תתאים לכל מקור
הסרטון כאן
---
תחום: מחשבים - אמצעי תצוגה נושא: תצוגת "תא טייס" לראות הכל בלי לפספס פרטים
-
כמה מסכים צריך באולפן המודרני? שניים? שלשה? מהם יחסי הגומלין ביניהם? והאם מסך זה רק עבור הטכנאי?
איזה גודל צריכים להיות המסכים? האם די באחד "גדול"? האם עדיף שיהיו כמה מסכים "זהים"? ואיפה להציב אותם?
אלו מקצת השאלות שכל מוסיקאי שגדל בעידן האולפן הממוחשב, נתקל בהם מתישהו,
אני הייתי מנסח כמה כללי "עשה ואל תעשה" המבוססים על נסיונות כושלים (בעיקר שלי ) ופתרונם.
א. קשה מאוד לעבוד עם מסך אחד בלבד, צריך שני מסכים לכל הפחות, האחד עבור חלון העריכה/הפרויקט,
והשני עבור חלון המיקסר/פלאגינס/חלונות עזר..
ב. מסך גדול (מעל 55"+) הינו במרבית המיקרים משהו מיותר ולפעמים זה מרגיש כמו לשבת בסלון!.
(כן אני יודע שיש בעלי אולפן וטכנאים שקוראים את זה ונעים בחוסר נוחות.. מצטער אחים שלי)
לולא שישנה איזו בעיית ראיה לטכנאי המצריכה מסך גדול (בעיקר גופנים גדולים) גודל המסך תלוי ב 3 דברים:
1. מבנה האולפן - האם יש קיר מול הטכנאי או חלון שבין החדרים (שאז מסך גדול מסתיר אותו)
2. רוחב משולש השמע שבין הרמקולים והטכנאי - ככל שזה גדול יותר גם המסך עשוי להיות גדול יותר
3. הצופים הפוטנצאלים - האם הטכנאי הוא הצופה היחיד במסך או שהוא מיועד גם עבור מפיקים ואמנים שיושבים לצידו.
למשל אולפנים שתולים את המסך מלמעלה מעל החלון בד"כ לא מתכוונים שזה יהיה לשימוש הטכנאי
במקרים כאלו יהיה לטכנאי מסך נוסף קטן יותר וקרוב אליו שבו ישתמש בעת עריכות מדויקות ופאנצים בהקלטה וכדומה.
כשמדובר במסכים שמיועדים רק עבור הטכנאי (וממילא צריכים להיות די קרובים אליו) גודל של 29" הוא מקסימלי!
ג. מסך קמור. הפך להיות אופנתי בעיקר כשמדובר בתחום הגיימינג, באולפן להבדיל הוא "אאוט"!
האם הייתם רוצים משטח מהדהד קמור מול הפרצוף של הטכנאי, באמת?.
לחילופין יש לשבח את המסכים החדשים (במבנה מלבני) המאפשרים תצוגה מחולקת לשני מסכים במסך אחד!
זה חוסך מקום , אסתטי הרבה יותר (פחות מכשירים ופחות מקום בין המוניטורים), ואפילו חוסך חשמל.
רעיון שמצאתי ועובד נפלא הוא:
כמעט כל כרטיסי המסך כיום מאפשרים חיבור לשני מסכים, בנוסף רבים מאפשרים את סיבוב התצוגה
נניח ב 90 מעלות ודווקא במסך מסוים, כך שלמעשה היא תופיע במאונך לרוחבו.
כעת עלינו לאתר מסך שבסיסו מאפשר סיבוב פיזי של המסך (או פשוט תליה אנכית שלו) ויש המון כאלו,
אנו נסובב אותו לאורכו כך שהתצוגה בו פשוט תראה ישרה, בנוסף נחבר מסך רגיל (תצוגה במאוזן).
בשלב הבא נפתח את ה DAW שלנו ונסדר את חלון המיקסר במסך המאונך ואת חלון הפרויקט ברגיל.
סביר גם שתצטרכו "לשחק" עם הגדרות התצוגה של המסכים עד שתגיעו לגדלים מתאימים ונוחים.
בסופו של תהליך נקבל את המיקסר במאונך לכל אורכו (כולל הניתובים השליחות ההשחלות האיקיו וכו')
ובמסך הרגיל נראה כרגיל את חלון הפרויקט עם הליין וציר הזמן ושאר כל הירקות..
אני אומר לכם מי שהתרגל כך כבר לא יכול לחזור ולשנות לסטאפ רגיל זה פשוט ממכר!
אמנם כל דרך יכולה להתאים אבל ניתן גם להציב את המסכים באופן יצירתי, למשל: תצורה "היטקיסטית"
מסך רגיל גדול שיוצב מול הטכנאי ומסך "מאונך" שיותקן על זרוע כך שניתן לקרב אותו לכיוונים ומיקס.
תצורת "קונסולה" או "ראק"
שזה אומר לשלב אינטגרלית את המסך "המאונך" בשולחן העבודה עצמו, או אפילו להציב מסך קטן
בעזרת זרוע קטנטנה מעל הקונסולה כך שיראה כחלק ממנה, (בסופו של יום הרי זו תצוגת "מיקסר").
בנוסף עם העבודה נעשית ITB ניתן להתיחס למסך כ"ציוד" עצמו, כלומר לשלב מסך במקום
הציוד 19" ואפילו במקום המיקסר (מסך מגע) כמו זה (ישנם מסכים המגיעים מוכנים לראק כמו זה)
נראה שזה עניין של זמן עד שכל אחד ימקם מסכים היכן שהיה פעם הציוד 19" בשולחן העבודה.
עוד רעיון..
תלמיד שלי לקח את כל העניין של התצוגה צעד קדימה, הוא בחר במסך ראשי 37" (גובה 52 ס"מ)
והתאים לו מסך WIDE שרוחבו 52 ס"מ כך שכשמעמידים אותו במאונך יוצא שגובה שני המסכים זהה
הוא הציב אותם צמוד וזה נראה מרהיב כאילו שני המסכים משלימים אחד את השני ומאותו יצרן.
אני קראתי לזה.. תצורת "קוקפיט - תא טייס"
----
תחום: הקלטה - מייקינג נושא: מבחר של "מיקרופונים" באמצעים שלרשותנו
-
עולם הטכנאות אימץ לעצמו מספר פתרונות 'מייקינג' קצת פחות שגרתיים, לדוגמה: א. שימוש בממברנה של רמקול כמיקרופון
הקלאסי והידוע ביותר הוא השימוש בממברנה של מוניטור YAMAHA NS10
כמיקרופון לתוף הקיק (בס), המבנה הדומה של מיקרופון דינמי ושל ממברנת רמקול
(עקרון הסליל דיאפרגמה ומגנט) מאפשר "חיבור הפוך" כלומר חיבור אלמנט הרמקול כמיקרופון.
מושלם? לא ממש, כי תדרים גבוהים לא יאהבו את זה, הדיאפרגמה של רמקול לא ממש נעה בתדירויות
מספיק גבוהות ומי שירויח אלו בעיקר התדרים הנמוכים, ומצד שני הסאונד המתקבל מלא יותר בנוכחות.
ובכן.. בנתיים ימהה הלכו עם זה עד הסוף והפכו את ה"מודינג" למוצר ההמוני הזה
ב. שנאי מודולרי למיקרופונים(דרגת קושי: בינונית)
מיקרופונים שונים (בד"כ קונדנסרים) מגיעים עם שנאי מוצא, (כמובן יש גם ללא שנאי)
הבדלי הסאונד בין שנאים וערכי ההתנגדות (וממילא הזרם) השונים מביאים לכל מיקרופון את אופיו
למה שלא נאמץ לעצמנו שנאי כזה ונעביר את הסיגנל דרכו, קל זה לא, מהנה זה כן!
וישר לעבודה.. משיגים שנאי מוצא (אפשר לפרק ממיקרופון ישן או להזמין מהרשת)
הולכים לאלקטרונאי שיכין לכם "קופסה" פסיבית עם השנאי וכניסות למיק. ויציאה לפראמפ/קונסולה
ו..זהו. כמובן שצריך להתאים אלקטרונית את השנאי לפראמפ ולמיק. כדי שהעסק יעבוד כמו שצריך.
אני התעסקתי עם אחד וזה שינה דברים מקצה לקצה, אפשר לומר שקיבלתי עוד סט מיקרופונים למזווה.
ג. עוד שנים של הקלטות עם הבייבי שלכם בכלום כסף..(דרגת קושי: קשה, ונדרש איש מקצוע)
יש לכם מיק. קונדנסר דואלי (שני דיאפרגמות גב לגב) מהסוג היקר המצוי באולפנים נחשבים אבל..
לאחרונה הקפסולה התישנה, והטכנאי אומר שצריך להחליף אותה, הבעיה: היא עולה כמו המיקרופון.
יש פתרון!, רוב הקפסולות הדואליות מכילות שני דיאפרגמות זהות לחלוטין אחת מכל צד (יש לוודא)
בזהירות (ועזרת איש מקצוע) ניתן להחליף בין הדיאפרגמות ע"י הצלבה ביניהן ולהלחים מחדש למעגל
מנתקים את הקפסולה מההתקן עליו היא יושבת (או יחד עם ההתקן בדגמים מסוימים)
מנתקים את המגעים של החיווט (בצד של המעגל לא בקפסולה!) ורושמים מהיכן כל חוט (וצבעו)
כעת פשוט מסובבים את הקפסולה שהדיאפרגמה האחורית תהיה מעתה מקדימה ונבריג היטב*
ואת החיווט נלחים בחזרה בהצלבה למעגל, כל דאפרגמה תחובר היכן שהיו החיבורים של חברתה
לעיתים יש חיבור (מינוס) משותף לשני הדיאפרגמות אז פשוט נלחים אותו חזרה למקומו
*- מומלץ "לנעול" את ההברגות בעזרת "לוקטייט" למניעת פתיחה ושחרור במשך הזמן.
מדובר בעבודה הדורשת עדינות ודיוק, מגע קל בדיאפרגמה עצמה או משיכה בחיווט עשויים להרוס אותה.
אם עשינו את זה כמו שצריך, קיבלנו קונדנסר עם דאפרגמה כחדשה למרבית היישומים באולפן
הרעיון שהקפסולה האחורית לא היתה בכלל אפשרית לניצול עד עתה במרקם קליטה קרדיואידי.
הערה: על מצב אומני שבו שני הדיאפרגמות פועלות יחד, ההשפעה היא קלה וכבר קיימת קודם לכן.
מצב "תצורת 8" במרקמי הקליטה, אכן מתהפך.. למי שמשתמש בזה בכלל אבל תמיד אפשר להפוך את המיק עצמו.
-
פינת הוירטואל'ס: והפעם.. Visual Mixer מ izotope
-
זוכרים את הימים שבהם החזקנו דפדפת ליד המיקסר ובה תאור במת הסאונד עם מקומי הכלים..
וחשבתם (טוב אני לפחות חשבתי) איזה כיף היה אם רק היה ניתן לשלוט במיקומם ישר מהדפדפת..
איזוטופ ראו גם את התמונה ובאו לעזרת הנאבדים במיקסר הסטנדרטי, עם כלי הרבה יותר ויזואלי
הרעיון לא לגמרי חדש, וישנן מגבלות לגרסת החינם, אבל יעילות העבודה כך משתדרגת משמעותית
מה בחבילה? הזזת המקורות במרחב הפאנורמי עם כל הנויאנסים שחשבתם עליהם
כולל "קישוריות פנים" מיוחדת עם הפלאגינס של החברה כולל שימוש בפלאגין יחודי (Relay)
המוטמע בערוצים שנרצה ומאפשר תקשורת שלהם כך שיופיעו יחד בסביבת ה Visual Mixer
(בהתאם לצו האופנה, נראה שיצרניות תוכנות ההקלטה יאמצו את הרעיון ויטמיעו יכולות דומות בתוכנות כסטנדרט)
עוד מידע והורדת הפלאגינס הללו - כאן
----
הפעם פוסט קצת אחר, אין כאן עצות והמלצות אבל ניתן ללמוד ממנו על התכונות הנדרשות מציוד מקצועי.
-
תחום: סאונד - ציוד נושא: "הפרוטוקולים הסודיים של זקני הציוד"
כל יצרני האודיו הגדולים מייצרים גם מכשירים המכוונים לשוק ה "מתחילים" וברמה נחותה
יש כאן למעשה "ניצול" של החשש הטיבעי של האודיופייל המתחיל האם להיכנס לתחום
ולסכן "כסף גדול" ברכישת ציוד מתקדם, וזה מביא לאלפי רכישות של ציוד "זמני" ופשוט
אח"כ אתם יכולים לפגוש אותו בהמוניו בלוחות יד שניה ובכל מזווה וארון של כל אולפן ומוסיקאי..
תשמעו, לא הכל גרוע, פה ושם צצו להם גם כמה "ביצי זהב" (לפעמים לגמרי בגלל טעות של היצרן)
דברים שעלותם נמוכה יחסית ותמורתם גבוהה ודברים שאיכותם שייכת לליגה הרבה יותר גבוהה.
הנה הרשימה הקצרה שלי שנכתבה באומץ רב ואם מישהו ילמד מזה משהו יהיה זה שכרי.
אני מודע לבעיתיות שבאזכור חברות ופריטים מסוימים, לכן כל הפריטים הם מדור קודם שאינם נמכרים כחדשים.
כתמיד הקלקה על שם הפריט תפתח תמונה שלו, דגשים טכניים שלדעתי כדאי ללמוד ולהסיק מסקנות מהם יודגשו בסגול
מיקרופונים לאולפן: AKG SOLID TUBE
סיפור סינדרלה כשמיקרופון עם קפסולת 'פלסטיק' סטייל C3000 ומנורת 12AX7 נכנס לליגת האלופות
בזכות סאונד "תפור" שבד"כ מחמיא לשירה, מראה אקזוטי (חתיכת גודל) ומחיר "שפוי" למוצר מנורות.
הוא מתמודד יפה עם עוצמה וישנה תחושה של "קימפרוס עדין של מנורה", המרקם קרדיואידי בלבד.
RODE NT2 (המקורי)
מישהו ניסה לתת פייט בעיקר בחברות מקומיות.. התוצאה מיקרופון נדיר עם מחיר סביר בהחלט
קפסולה מושקעת ושנאי מוצא, ועיצוב שקורץ לחברות גרמניות.. ולא, לא מיוצר במזרח (אמרנו פייט)
החברה אגב, קלטה מהר את העניין והעלימה אותו לטובת טכנולוגיות חדשות (ללא שנאי ושקט יותר)
הכל טוב, אבל כמות המודינג שעשו למיקרופון (החלפת קפסולה לשל "נוימן" וכו') לוחצת לי על הבאזזר.
פראמפים (קדם מגברים למיקרופון): APHEX 107
תוכנן כמוצר באדג'ט עם פטנט של מנורה רק להוספת "החום" (Tubessence), התוצאה נהדרת
אל תחפשו את האמינות כי זה נשמע הכל (קריספי חם ונעים לאזן) חוץ מקרוב למקור המוקלט.
יתרונות- יש שני פראמפים על המכשיר, מתח לקונדנסר, מהפך פאזה ומנחת נמוכים.
חסרונות- אין כניסות ליין (לניצול ה Tubessence), "48V" הוא בפועל 24V למי שזה משנה לו.
עוד משהו- כשמנתקים את המתח לקונדנסר, לא מספיק להוריד את הגיין לפני כי ישמע "פיצוץ" (יש להמתין או להשתיק), אין מתג כיבוי-השנאי חיצוני.
FOCUSRITE TWIN TRACK PRO(פונקציונאלי)
פרוססור מיותר גדול ולא משהו, אבל הפראמפ שהוא מכיל (ויש שניים כאלו) שווה בדיקה
חובה! להפעיל את פונקציית ה "AIR" בפראמפים (הפייבוריט שלי) מדובר בשינוי במעגל הכניסה
ומהחברה נרמז שזה בהשפעת ISA 110 האגדי (לא שינוי עכבת הכניסה כי יש סליידר נפרד לזה).
נתקו את שאר הפרוססינג או השתמשו רק ביציאה הישירה מהפראמפים ותקבלו תוצאה נאה
הסאונד די נאמן למקור ושקט, ההגברה היא מסוג CLASS A והרכיבים נפרדים (Discrete)
גם האופציה לכרטיס ההמרה לדיגיטל באה בחשבון (הממירים מיוצרים ע"י Digidesign)
גם מי שצריך שליטה למוניטורינג ימצא אותו מתאים אבל זה כבר עניין אחר לגמרי
נבדקו עוד שלשה מוצרים בסדרה (PLATINUM) וכאמור הנ"ל נבחר בעיקר בשל פונקציית AIR ויחס מחיר-תועלת.
SOUNDCRAFT M4/8/12(פונקציונאלית)
כן.. אני מודע לכך שמדובר במיקסר ולא ממש בפראמפ, היה לי אותו אישית, והסיכום שלו די פשוט.
אבל, ישנם עליו 4-12 (תלוי בדגם) פראמפים ממש טובים מבחינת השקט ותחום העינות התדר
ולמרות שהתחום הדינמי שלהם די מוגבל (17dBu+) הסאונד הוא בסדר גודל של קונסולות טובות!
למרות ההסוואה ע"י החברה, מדובר במוצר מסדרת SPIRIT רק עם כניסות מיק מתוכננות מחדש
השוואה ל Ghost (קונסולה לעבודת אולפן מאותה החברה) מגלה שמדובר בפראמפ כמעט זהה
ועדיין הסאונד של ה M נשמע לי יותר "מוסיקלי ופתוח", לטעמי זה מוצר זהב א. חשבו על הורסטליות M4 לאולפן האישי, M8 להקלטות תופים, M12 (12 פראמפים) לחדר הלייב ולהקלטות סטרינגס סקשיין :-)
ב. בכל הפראמפים יש נקודת השחלה, EQ, יציאה ישירה לפני/אחרי פיידר (ופיון קטן לחש לי על קיום ג'אמפר סודי פנימי)
ג.הפתעות נוספות כוללות אזניים לראק 19" המוחבאות מתחת לפאנל הצידי, ויציאה דיגיטלית S\PDIF 44.1kHz המנותבת ע"י מיקרו-לחצן מאחור.
ממירים: MARIAN - ADCON
הממיר הוא עד תדר דגימה של 48Khz והמוצר לא מופיע כלל באתר היצרן (הנה מהארכיון), ובכל זאת
אני מכריז בזאת שלא שמעתי ממיר כ"כ טוב במחיר כזה, והוא עקף גם ממירים גרמניים שעלו כפול!
ובהחלט נשמע טוב יותר מאלו שבקונסולה הדיגיטלית שלי, בנוסף השוותי גם לממיר יפני (חביב האודיופיילים).
ה ADCON השאיר מאחור כמה כרטיסי קול לא זולים ותומכי 96Khz, ניחן בסאונד מאוד מציאותי וברור
מה שנקרא אצלי "אולפני מסחרי", ובמפתיע גם הפראמפים (2 אופציונלים) שעליו לא רעים בכלל.
Creamware Audio A16 Ultra
עוד מוצר עם נתונים טובים מחברה גרמנית שנמכרה (והטכנולוגיה שלה הוטמעה במוצרי החברה הזו)
נותן 16 ערוצים דו כיוונית ומחברים מאוזנים, כולל חיבורי WC, ותדר דגימה עד 96kHz, וסאונד חביב
בשקלול יחסי השקעה-תמורה המוצר מצוין, והבונוס- ריבוי היציאות מאפשר עבודה עם קונסולה
משהו בצד: החברה שנרכשה הספיקה להוציא תחת המותג החדש (Sonic Core) עוד שני ממירים דומים
אוזניות: זהו תחום מאוד סוביקטיבי, והחויה גם משתנה בין עוצמות האזנה, מאזין, והחומר המושמע, הפייבוריט שלי הוא: AKG K100(הישנות)
כל כך טבעיות, עם בס מלטף אבל לא עמוס, העמידות שלהם משדרת לך מתי מוגזם זה מוגזם
וזה משתקף נכון במבחן עוצמת התוצאה, יש הבחנה מספקת בפרטים בלי להגזים בגבוהים
נוחות להאזנה ממושכת, קלות ולא לוחצות, מה שכן הן צורכות מגבר חזק (והן 100 אום)
נהנתי מהם גם בהאזנה למוסיקה מהסלולרי אבל העוצמה כאמור לא הספיקה בכדי לדחוף אותם
אני ממליץ עליהם בחום ככלי לבדיקת באלאנס/צידוד והבחנה ב'היסים' וגם להאזנה כללית למיקס
הם פחות מתאימות להקלטות בהגבר גבוה בשל דליפת צליל משמעותית (הם מוגדרות כ "חצי פתוחות").
Audio-Technica ATH-M30
הסאונד נהדר ומוזיקלי עם יכולת ירידה לתדר נמוך,(יש אפילו קבל פנימי שאמור להגביל תדרי סאב)
מצוין לעבודות הקלטה ומוניטורינג ופחות לדיוק בפרטים, הסאונד צבוע אבל מהנה (מומלץ לצפיה בסרטים!)
וגם כאן צריך להצטייד במגבר טוב, יש בונוסים - העיצוב הוא כמו "SONY" הידועות אבל בחצי מחיר..
האוזניות סגורות גב עם מינימום זליגה, משקל קל להפליא ושימוש ממושך לא יגהץ לכם ת'אזן.
האמנים אהבו אותם ולא התלוננו וסשנים מרובי משתתפים של הקלטות בקונטרול גם עברו איתם חלק
החיסרון: די קשה לנקות את כריות האזניים העשויות מעור מחוספס מבלי לפגוע בהם.
הערת שוליים: דגמי הסדרה (M20-M50) הולכים ומוחלפים להם בסדרת X, הסקירה מתיחסת לדגם הישן
מסכמים ומיקסרים:(במחיר שפוי) כמו כולם תמיד האמנתי שמיקסר במחיר נמוך זה בד"כ אומר ששלב הסיכום שלו נשמע.. ובכן - נמוך
(בלי קשר לאיכות הפראמפים שלו ותכונות נוספות), אז הנה היכן שבכל זאת טעיתי AKAI MB76
סוג של ראק ליין-מיקסר 8 כניסות, ומדובר במכשיר אנלוגי לגמרי אך עם שליטה דיגיטלית וזכרונות מצב
המערכת זוכרת את מצב כלל הלחצנים הסליידרים והניתובים, נראה שהכוונה היתה ליצור סוג של-
פאץ ביי עם זכרונות לכל סטאפ (ככה זה היה אצל משינה בראק) הוסיפו נובים וקיבלתם.. מיקסר/מסכם
והסאונד.. פשוט חלום! תחום רחב ברירות גבוהה של כלל הכניסות והרבה הרבה נוכחות
איך הם עושים את זה והאם התכוונו לזה? לא ברור. ואיך כל הטוב הזה בא בגודל 1U.
לאחר ההתלהבות הראשונה (שכללה מפיק ומעבד שנכנס לאווירה ורכש אותו ממני על המקום וגם שלח לי דמו)
חבר העלה את הרעיון שבעצם הדגם הזה מבוסס על המוצר MPX 820 מאותה החברה
אם זה נכון והסאונד הוא זהה, אז יש כאן עוד מפלצת סיכום בכלום כסף. (אני לא בדקתי)
ROLAND VM-3100\PRO
מיקסר דיגיטלי זעטוטי או הדגם הקטן ביותר בסדרה VM המיתולוגית, מדובר במכשיר סופר קומפקטי
המכיל הרבה מעבר למיקסר (שליטה במידי, אפקטים, מעבדים דינמיים, זכרונות, ואפילו כניסה לגיטרה)
ומצד שני מדובר במכשיר מסובך ומתוסבך, עשרות "חלונות ומסכים" סיבובי גלגל וסליידרים ולחצנים
אתה אף פעם לא בטוח ב 100% מה בדיוק מצב המיקסר הניתוב או הגדרת סוג היציאות וכו' וכו'
אך אם הצלחתם לייצר (ולשמור!) סטאפ של "מסכם" 16-8 ל 2 תקבלו סיכום איכותי כמו מאחיו הגדולים.
מה עוד? כניסות המיק. (2) גם די טובות, ולדגם הפרו יש אפשרויות חיבור ככרטיס קול (ואופציה ל FW עם מתאם אך לא USB).
קומפרסורים - דינמיקה: מכירים את זה שכל קומפרסור שיש לו שעון עם מחוג או שנוצר לפני שנות ה 90 הופך לקלאסיקה?
אז לא בדיוק, כאשר מדובר בתג מחיר נמוך יש מספר מצומצם של מכשירים שכדאי לקחת בחשבון.
DBX
כולנו מכירים קלאסיקות טובות מהחברה, סדרת ה 160 הישנה למשל, מוערכת במיוחד בשל קלות
ההפעלה ומצב ה OverEasy, ואפילו הדגם המודרני 160A הינו מכשיר פופולרי באולפנים ובמחיר טוב.
כשמדובר במכשירים במחיר תקציבי הייתי בוחר בקומפרסור היעיל שבפרוססור 286 PROJECT 1
(המכשיר אגב קיים גם בגרסאות חדשות, במקורית יש שנאי חיצוני). פשוט כנסו בליין ועקפו את כניסת המיקרופון הזולה.
בנוסף ובמחיר אטרקטיבי יש את דגמי האספנות מסוג 163 לדורותיהם, זהו קומפרסור/לימיטר/מקסימיזר
ממש קל להפעלה (פיידר אחד) ועם סאונד מצוין! הדגמים הללו הם מונו בלוק, הדגם 163X (או A) כולל
פונקצית קישור שני מכשירים לעבודת סטריאו* וכיוון עוצמת היציאה לפיצוי/הנמך לאחר מקסימיזינג.
*- ממליץ להשוות היטב את התנהגות שני המכשירים בחיבור לעבודת סטריאו, כי חלק לא מגיבים אותו הדבר.
בדגמי X\A ישנה גם כניסת DI לא רעה (ונהדרת לערוץ בס דיירקט ולחיבור קלידים) עם בורג כיול עוצמה מאחור.
SPL DynaMaxx
מדובר בפרוססור דינמיקה עתיר מעבדים לבחירה עם סאונד נקי ותוצאות מאלפות!
המחיר שלו אפילו היום לא בדיוק הכי זול אבל גם לא אלפי שקלים, וקלות ההפעלה ראויה לציון
בהחלט מדובר בכלי עם סאונד בליגה גבוהה יותר והפשרה כאן היא ביכולת השליטה בפרמטרים
שכן הרוב נעשה אוטומטית ע"פ כיוון פרמטרים מסוימים ובהתאם להתנהגות האודיו
יתרונות - כיוון מהיר, שני מעבדים ואפשרות לעבודה בסטריאו העשויה להתאים גם למאסטרינג
המכשיר כולל גם דה-הסר המפורסם מהחברה, שהוא לבדו כבר מצדיק את קיומו.
חסרונות - שליטה חלקית, הנויז גייט (לומר את זה בעדינות) "לא הכי מחודד בקלמר"
DigiTech VCS-1
קומפרסור שיוצר למעשה ע"י חטיבת iLV בארה"ב עבור החברה (יש בסדרה גם פראמפ מנורות כפול)
מכשיר מאוד מפורט ורב אפשרויות למשל הגבר נפרד למעגל המנורה, לינק לסטריאו, שעוני VU
מצב אוטומטי להתקף ושחרור וכניסות ויציאות מאוזנות, והכי חשוב סאונד מצוין במחיר נמוך.
עוד משהו: יש עוד כמה פרוססורים על המכשיר כמו דה-הסר לימיטר ונויז-גייט רובם בינוניים למדי.
אפקטים (מכשיר חיצוני): לפני שיאשימו אותי בהעדפה של לקסיקון על חברות אחרות.. אני חייב לציין שפשוט לא מצאתי מכשיר זול מחברה אחרת שנותן תמורה מקצועית שוות ערך למכשיר יקר, זה הכל!
Lexicon Alex
מכשיר זול חביב ובנוי היטב (השנאי החיצוני מעצבן) עם רוורבים טובים אך האקו והדיליי נהדרים!
יתרונות- סאונד של פעם עם קביעות מוכנות ומנימום פרמטרים לשליטה, עובד נהדר גם במונו.
חסרונות- אין TAP לדיליי/פרהדיליי, ללא חיבורי MIDI, תחום דינמי מוגבל, תצוגה לא מפורטת.
Lexicon MPX 200 ממש לא כמו אחיו הצעיר MPX100 - (שנשמע קטסטרופה מוגבל בתחום הדינמי, ועם עריכה וחיווי מזעזעים)
ה MPX 200 מפתיע עם סאונד מדהים בסטנדרטים של הפקות זוכות גראמי! ועדיין במחיר סביר.
החוליה החלשה זה העריכה המוגבלת, אבל הקביעות נהדרות ויש תחושה שהשליטה מספקת בהחלט
הוסיפו על זה את שאר הפרמטרים שיש לסדרה כמו TAP לדיליי/ופרהדיליי, וכניסות ויציאות בדיגיטל
(איתם ניתן לעקוף את הממירים הפשוטים יחסית בכניסות וביציאות), וכמובן עיבוד ב 24 ביט
וקבלתם מוצר מליגה עליונה, וכן.. כבל המתח מתחבר ישירות. ההפתעה הגדולה טמונה בסאונד
בהשוואות קפדניות שערכתי בינו לבין אחיו הגדול MPX500 הוא נתן רוורב הרבה יותר עשיר ומשכנע
בחלק גדול מהקביעות, הדיליי-אקו נשמעו די זהים, אבל הסאונד יותר מוזיקלי ופחות סטרילי וזה נהדר!
מה עוד: כמו אחיו המכשיר עושה שימוש במעבד LEXICHIP אחד, כך ששילוב מספר אפקטים פוגע ברזולוציה (הלכו הקביעות הכפולות),
החיבוריות האנלוגית היא עוף מוזר וכוללת אפשרות לחיבור אוזניות ביציאה אחת בעוד שימוש רק במחבר השני יתן עבודה במונו,
ככה שבאולפן וכשנדרשת חיבוריות בסטריאו אני ממליץ לנסות לעקוף לכל הפחות את היציאות ולהשתמש בדיגיטל (הכניסות דווקא סבבה).
עוד משהו: לשם שינוי, קיים קומפרסור דיגיטלי אופציונאלי לפני האפקט, הרעיון יפה, אך האיכות שלו לא משהו, לשיקולכם.
מה שנשאר..
על מוניטורים אני משוכנע שאין טעם לכתוב יותר מדאי וזה בגלל שלמעט מחפשי אגדות כמו KRK 9000
YAMAHA NS10, AURATON C5, ואפילו ה TANNOY GOLD, אין כל הצדקה מקצועית לחפש מוניטורים ישנים.
הם באופן יחסי פחות טובים מהמקבילים להם המיוצרים כיום, וגם חלקי החילוף שלהם הולכים ואוזלים.
ועל החדשים בשמותיהם אני כאמור לא כותב כאן.
עבור מי שבכל זאת ביקש אציין פריט אחד שהפתיע אותי ובמחיר סביר בהחלט
TANNOY REVEAL X (מהדגמים הראשונים)
הסדרה הזו הייתה סוג של "חייזרים" שהופעו בשני צבעים אדום (פסיביים) וכחול נייבי (אקטיביים)
והיה אפילו מערך לסראונד שכלל סטים של 4/5 כאלו בתוספת סאבוופר, ו/או דגם X עבור הסנטר/הקדמיים
הדגם X היה כפול ממברנה ונתן נמוכים מרשימים במיוחד עד שהחברה יעדה אותה ליוצרי רימיקסים..
ובכללי העובדה שהם מבוססים על סדרה של רמקולי Hi-Fi פרמיום הופכת את כל הדגמים הפסיביים
(כשהם מחובר למגבר המתאים) למוצר מוסיקלי להפליא, ולבחירה שלי בדגם X כרפרנס מוניטור מצוין.
-
לגבי כרטיסי קול: המצב דומה אבל מהכיוון השני, המחשבים והתוכנות התקדמו ואיתם החומרה
והכרטיסים בכלל, זאת אומרת הכרטיסים הישנים אינם פחות איכותיים אלא פשוט מפגרים טכנולוגית
ומי רוצה להיות 'אאוטסיידר' ולנסות לשרוד עם חומרה ישנה רק בכדי להמנע מהחלפת הכרטיס או המחשב..
לפוסט האחרון בשרשור זה, ולכבוד הגעה ל 2000 צפיות! הנה מקבץ נאה של עצות ורעיונות שימושיים MiXtRiM.
---
קטגוריה: רקורדינג נושא: "מוניטור אוזניות - אמנים"
-
אין ספק שהאוזניות כמוניטור לאמנים הן כלי שימושי והכרחי (מניעת פידבק בהקלטה, מיקס אינדוידואלי לאמן)
אך כשמדובר בהאזנה ממושכת הנזק הפוטנציאלי לאוזן (שגם "מתרגלת" לעוצמה) מצטבר ומשמעותי
בנוסף שינוי עוצמת האזנה לאורך הסשן עשוי להביא לשינוי במרחק ההקלטה ובשל כך לסאונד שונה
שני העצות הנפוצות שכולם מכירים זה:
1. לא להתעצל, לגשת (או לשלוח עוזר) ולבדוק את העוצמה באוזניות האמנים לפני הסשן ולתקן בהתאם.
2. עשו הפסקות מדי 30 - 50 דקות בכדי לרענן את האוזן (גם של הטכנאי) ולמנוע "התרגלות" והגברה.
הבעיה היא שהלקוח רוצה לנצל את הזמן ובוחל בהפסקות, בנוסף קשה להתווכח עם לקוח שרוצה
עוד "מוניטור" הרי אתה עובד אצלו ולא ההיפך, וגם הבדיקה הראשונית אינה אינדיקציה לכל הסשן.
הנה כמה פתרונות שראיתי אצל אחרים וישמתי בהצלחה: א. ניתן להשתמש בצידוד במיקסר/בתוכנה על האפיק שהולך לאוזניות ולצדד את הסיגנל
לגמרי לצד אחד באוזניות, יש לבחור בצידוד אמיתי (שני הצדדים לאותו האוזן) ולא "באלאנס".
הסיגנל במונו באוזניה אחת והאוזן השניה נשארת "בחוץ" ואין "זליגה" למיקרופון כי אין בה סיגנל.
בנוסף השמיעה העצמית יותר טובה (קריטי כשמדובר בשירה), והבונוס - ניתן להחליף בין האזניים
כך כל אוזן נחה לסירוגין ופתרנו את הצורך בהפסקות "רענון אזניים" תכופות בסשן מתמשך.
(עובד מצוין בהקלטות מונו - שירה ברוב המקרים, ולא בהקלטת פסנתר ושאר מקורות בסטריאו)
ב. נסו לגייס כמה שיותר "חסכון בעוצמה", זה לא סוד שרוב העוצמה טמונה בתדרים הנמוכים
הנמך קל מ 350Hz ומטה לפני מגבר האוזניות, יתן "חסכון" בעוצמה ויש כאלו שפתחו גם "פילטר"
על תדרי סאב בס (55Hz ומטה) והרויחו 10dB נוספים, (זה כמובן לא מומלץ בהקלטות בס)
ג. קצת טרחני אמנם אך שימוש בלימיטר לפני מגבר האזניות ישמור על רמה נאותה גם בשיאים.
(במאמר המוסגר יש לציין ששימוש בלימיטר צריך כיוונון עדין כך שיגן רק בשיאים ולא ידחס את הצליל כל הזמן)
זה לא פותר את כל הבעיות, אך לפחות עוזר לשמור על האזניים של הקליינטים היקרים לכם (תרתי משמע).
ד. כדאי תמיד להחזיק בזוג אוזניות נוסף זהה לזה שבשימוש ע"י האמנים, ולחבר אותו לאותו סוג מגבר
ובאותה רמת הגברה, את האוזניות הללו נחזיק בחדר הקונטרול וננתב חיבור למגבר בסמוך לטכנאי
כעת נחבר אותם לשם רק כשצריך, כך תהיה לטכנאי אינדיקציה מה וכיצד שומע האמן לכל אורך הסשן.
ככלל נסו להגיע למצב שרוב אזניות אמנים שבאולפן שלכם הן מאותו החברה ודגם
(לפחות שיהיו דומות מבחינת סאונד ועוצמה) זה מאפשר ליישם גם את סעיפים ב-ג באופן מיטבי
במאמר המוסגר: זה מאוד תלוי אלו אוזניות יש לכם, דגמי אוזניות רבות (אולפניות כן) מגבירי נמוכים
כשמדובר בהקלטות קרבה ובפרט בשירה יש לשאוף לסאונד טבעי ו FLAT ככל שניתן
צריך לקחת את זה בחשבון גם כשמטפלים בתדרים נמוכים בעזרת EQ, (ראו על כך גם בנושא הבא)
-
קטגוריה: רקורדינג נושא: "גיוס אפקט הקרבה לשורותינו"
-
כל מי שהקליט משהו מקרוב (ובפרט שירה) מכיר את אפקט הקרבה (proximity) שזה אומר
הגבר התדרים הנמוכים בעת קרבה "מוגזמת" למיקרופון, כשהוא במרקם קליטה כיווני (קראדיואידי)
בד"כ מדובר במשהו לא רצוי, כך שבמרבית ההקלטות שומרים על מרחק סביר מהמיקרופון והכל טוב
אמנם אמנים רבים "מנצלים" את זה להקלטות כך שישמעו "אינטימיות" יותר.
את האפקט הזה ניתן לנצל כאשר מולנו זמר דומיננטי, הצווח למיקרופון ומסרב להתרחק
ניתן ליצר "אפקט מדומה" של קרבה ע"י הגברת נמוכים (מ 100 הרץ ומטה) רק על ערוץ השירה
(כמובן לא בדרך להקלטה אלא בשלב המוניטור בתוכנה), הזמר כבר יתרחק בעצמו בלי שתבקשו..
רק אל תשכחו לשמור על הקביעה הזו במשך כל ההקלטות (ממש כמו שאתם שומרים על הגבר זהה)
אגב, זה עובד הפוך (מנמיכים את הנמוכים בערוץ והזמר כבר יתקרב לבד בכדי "להביא אותם" בחזרה)
הערת שוליים: אל תשכחו לבטל את הEQ הנ"ל לפני שתשמיעו את התוצאה לאמן וכמובן לפני מיקס.
-
קטגוריה: סביבת עבודה - מוניטורינג נושא: מיקום מוניטורים "אלקטרואופטי" בשיטת Amphion
-
Amphion החברה המהוללה למוניטורים ורמקולים מציעה שיטה (וקיט) לצורך מיקום המוניטורים שלה
הרעיון לא חדש ואת הקיט ניתן לייצר לבד ולהסב את השיטה לכל מוניטורים שתבחרו, זה פשוט וקל!
כל שתצטרכו זה דף נייר, מחוגה/שבלונה עגולה, סרגל, עיפרון, סטנד למקרן/מוניטור ועט מצביע לייזר
ולעבודה: ממקמים את המוניטורים בשילוש הידוע כלומר במרחק שווה בין כל אחד מהם וראש הטכנאי
מציבים במקום "ראש הטכנאי" סטנד עם פלטה (ישר פלס!) ועליו הנייר/השבלונה ועליו עט הליזר במרכזו כמחוג
חשוב שגובה הפלטה מהרצפה יהיה שווה לגובה אזן הטכנאי כשיושב מהרצפה, כעת נסובב את המצביע ליזר
לימין ולשמאל בהתאמה כך שנקודת האור מהמצביע תהיה ממוקמת במרכז בין הטוויטר לוופר (בין האלמנטים)
המיקום הזה שמתאר את גובה האזנים של הטכנאי מאוד תלוי בסוג המוניטור שלכם ואופן הצבתו (מאונך/מאוזן).
על הנייר שהכנתם מראש תוכלו לסמן זוויות נפוצות כמו 40/45/60 מעלות לשני הצדדים עם סרגל
כך שני הצדדים יצאו שווים ביחס לטכנאי, כנ"ל לגבי הגובה- אם הנקודת אור לא מופיעה במקומה הרצוי
נסו להגביה או להנמיך בהתאמה את המוניטורים (או להטות אותם מעט) עד שזה יוצא במקום הנכון
חשוב לזכור! שאם בחרתם בהטיית המוניטורים עליכם להטות גם את הפלטה באותן המעלות כלפי המוניטורים
הבנתם? לא? אולי יעזור לכם יותר לצפות בסרטון ההמחשה מהחברה
-
קטגוריה: סאונד - טכנאות נושא: "להוציא את המחט מערמת השחת"
-
הברות שורקניות ("היסים" בלעז) נוצרות כשהאויר "טס" למיקרופון (למשל בהגייה של אותיות "ש" - "ס")
השילוב של מיקרופון רגיש עם הגבר גבוה המקובל באולפן וציוד בעל תחום רחב, רק מעצים את התופעה.
ואתם הרי לא רוצים לגעת בתדרים הגבוהים ולקבל בסוף תוצאה מלאכותית או עמומה, הפתרון הוא..
"דה-הסר" מעבד דינמי כמו קומפרסור, הממוקד על תדרים שכאלו ומשכך אותם כשהם "מוגזמים"
אין צורך לומר שאת כל זה עושים על הערוץ המטופל במצב "סולו", אבל כן צריך לומר שאת הפעולה
עושים בעקומת השפעה מסוג "מחט" עם כמה שפחות השפעה של תדרים סמוכים
ככלל השימוש בדה-הסר מצריך הבחנה בפרטים בכדי שלא לדחוס כשלא צריך ולחרב את הסאונד
כמה נקודות: א. במקרה של תוכנה (פלאגין) יש יתרון לאלו עם חיווי הויזואלי שבד"כ מציג העינות תדרים גרפית
ומראה לנו ממש איזה תדר נדחס וכמה, זה עוזר אבל לא אומר שאתם מטפלים בתדר הנכון!.
ב. ידע טכני מקדים חשוב פה, שואלי טכנאות ותיקים יודעים שבמרבית המקרים התדר יצא
אי שם בין 2Khz עד 10Khz (מתחת לזה זה לא תדר "שורק" ומעל זה לא כזה מפריע..)
אימון יומיומי של האזניים להבחין בהבדלי תדרים בטווח זה מאוד עוזר לגלות את הסוררים בזמן אמת.
ג. למרבית הדה-הסרים יש פונקציית מוניטור לצורך האזנה לתדר שאותו אנו מבקשים לדחוס
אז בניגוד למקובל בעבודת EQ האמינו לי זה פחות עוזר להקשיב למוניטור הזה תוך שיטוט בין התדרים
לא תקבלו כך אינדיקציה מלאה האם התדר מפריע לכם, (כשתדר דומיננטי זה לא בהכרח שהוא בעייתי)
אפלו שימוש במחוון תדרים (ספקט-אנילייזר) לא ממש תורם כאן (שוב, תדר חזק זו לא בהכרח בעיה)
לחילופין, כלים אלו עשויים לעזור אחרי שעליתם על התדר הסורר כך תדעו מה אתם מאבדים.
ד. העצה הכי פופולרית: עברו לעבוד עם אוזניות, זה מקל מאוד על מציאת התדר השורק
בכל פעם שסיימתם לכייל בעזרת האוזניות, חזרו גם למוניטורים והשוו (עם ובלי הדה-הסר)
והנה העצה שלי, שתמיד עובדת כמו פטל אדום לילד בוכה:ריכשו לעצמכם אוזניות כפתור.. (לא משהו יקר אבל גם לא את הכי פשוטות עדיף מהסוג הרגיל ולא הסיליקון ואם אפשר גם שיהיו בהתנגדות סבירה נניח 32 אום או יותר) נסו "להכיר אותם", האזינו למשל בסלולרי שלכם למגוון של חומר איכותי ונטול היסים ובידקו את ההעינות
האם הם מדגישים תדרים גבוהים מסוימים? (נסו להגביר עם ה EQ תדרים גבוהים "מועדים לפורענות")
כדאי גם שתכירו את הפליליסט כך שתדעו כיצד זה "אמור להישמע", זהו, כעת יש לכם כלי עבודה
כשתחברו אותם באולפן ותקשיבו לערוץ תוכלו במהירות לזהות היסים שדורשים טיפול בדה-הסר
אזניות קטנות רגישות יותר לתדרים גבוהים, אך חומר מסחרי מוכן אמור להישמע עליהם ללא היסים
ומכאן ההבנה שאם הערוץ שלכם נשמע בהם מלא בהיסים, זה אומר שהוא עדיין לא "מסחרי"!
-
קטגוריה: סאונד - מיקס ומאסטר נושא: "יש לי יום יום בס"
-
אחד הנושאים הכאובים בעת הורדת מיקס ואפילו עבודת מאסטרינג הוא הידיעה שתחום הנמוכים הולך להיות אתגר
כזה שיצריך עוד כמה וכמה הורדות ותיקונים שוב ושוב וגם אז תמיד תהיה שם חוסר וודאות לגבי התוצאה
יש כאן מישהו שלא חווה את ההשפלה כשאתה מביא מאסטר לאולפן של חבר ופתאום כל הנמוכים נעלמו
או גרוע מכך הם מפוצצים את הרמקולים והופכים את היצירה לבלתי שמיעה?, הסיבות המובילות לכך:
א. האקוסטיקה שלנו לא תמיד מושקעת ברמת אולפנים בינלאומים.. אז כשזה מגיע לתחום הבס
שאינו מתרגש במיוחד מפאנלים דקיקים של אקוסטיקה.. החגיגה מתחילה לקרות וכל מקום נשמע אחרת
ב. בתדרים נמוכים ישנה השפעה גדולה גם למבנה החדר וחומרי הבניה וגם מיקס שיצא טוב ישמע אחרת במקום אחר..
ג. לא כל אולפן יכול להרשות לעצמו מוניטורים גדולים (גם בגלל המחיר וגם בגלל גודל החדר והאקוסטיקה)
ועל מוניטורים קטנים לא תמיד נקבל תמונת נמוכים ריאלית, וזה עוד לפני שדיברנו על מוניטורים שפשוט מגבירים
לנו את הנמוכים בכדי להשלים את הפער ממוניטורים גדולים, ו"משקרים אותנו" לגמרי בהקשר לתוצאה.
אז מה עושים?
המפתח הוא להכיר את הסאונד בסטאפ שלכם וכיצד משהו אמור להשמע עליו כולל הנמוכים כמובן
במציאות זה לא מדע מדויק ולוקח זמן ונסיון רב להכיר באמת התנהגות מערכת בחדר ספציפי
השתמשו ברפרנס כלומר השיגו לעצמכם מגוון חומר מוסיקלי איכותי ומסחרי ובסגנונות שונים
בעזרתו אתם עשויים ללמוד כיצד הנמוכים אמורים להשמע על המערכת שלכם ובסגנונות שונים
פתרון נוסף הוא ליצר לעצמם "פינת רפרנס", זו יכול להיות מערכת שמע איכותית בבית שלכם
שאתם מכירים את הסאונד שלה, שמעתם איתה אלבומים רבים, ומכירים איך זה אמור להישמע,
תוצאה סופית תבדקו שם לפני שאתם יוצאים איתה הלאה.
הנה פעולת עזר שלמדתי בתחילת דרכי בתחום
העיקרון שחלק גדול מהבעיה נובע מהדינמיות הרבה של הנמוכים כך שקיים קושי לנטר אותם.
ולכן אנחנו נפעיל פילטר גבוהים בכאסח שחותך ומעלים את כל התדרים שמעל 400 Hz
בשלב הבא נפתח מפצל M\S ונבטל את כל ה M (תוכלו למצוא כמה פלאגינס כאלו בשרשור הזה)
כעת כבר נוכל לאתר נמוכים סוררים שמתפזרים לנו בשדה הסטריאו ו"למרכז" אותם לפי הצורך
לאחר מכן נחזיר את ה M ונבטל את S, זהו כעת יש לנו את תחום הבס הגולמי שביצירה
כעת קל לנו להבחין אם קיים עומס, האם תדרים שונים "גונבים את ההצגה" האחד מהשני וכו'
טפלו על פי הצורך בערוצים הרלוונטים בעזרת EQ ודחיסה עד שהנמוכים נשמעים יציבים וברורים
כעת בדקו שמיעה במצב 'מונו' ואתרו עומסים נוספים (בד"כ אין) וטפלו בהם לברירות מקסימלית
(יוצרים לג'אז ולמוסיקה קלאסית למשל, יבחרו בד"כ לוותר על הדחיסה הדינמית)
כעת שאנחנו במינימום הפתעות, נוכל לבטל את המסננים ומעבדי M\S ולחזור למיקס הסטריאו הרגיל
הפעולה הזו בתוספת העצות שהוזכרו למעלה תביא אתכם לתוצאה הכי קרובה למדויקת.
---
קטגוריה: רקורדינג - שימוש בציוד נושא: "שמירה על רמת הקלטה קבועה לעת הצורך"
-
כשאנו מאזינים להקלטות של כלים חיים או שירה ומדובר בהפקה מכובדת ומקצועית
נוכל לשים לב שגם בקטעים שונים לא יהיו שינויי עוצמה חדים ברמת העוצמה של ההקלטה
ובפרט בין טייקים שונים, או בין הקלטות שלא בוצעו באותו יום, או כששמשווים קטע נמוך אחד למשנהו
לעומת זאת בהקלטות ישנות או חובבניות תוכלו לזהות שהתופעה קיימת (גם הרעש וסאונד החדר משתנה)
הדרכים לדאוג שהכיוונים אכן ישמרו הן: א. לכוון את ההגבר לאותו המקום בסקאלה (לסמן לעצמכם אם צריך)
(יש לפעמים אפילו איור של הלחצנים והסליידרים מוכן להדפסה בתוך ספרות של מוצר בכדי שתוכלו לסמן לעצמכם כיוונים)
כנ"ל אם זה מכשיר דיגיטלי או מנוהל דיגיטלית ניתן לשמור מיקומים כ"צילום מצב" ובודאי בתוכנה.
ב. כיול בעזרת אוסילטור ושעוני עוצמה יאפשר מעקב אחרי רמת הכניסה וכיוונון ההגבר באופן זהה.
ג. יש להקפיד על תנאי הקלטה זהים בין הטייקים , מיקום בחדר, מרחק מהמיק. שימוש בפופר וכדומה
עד כדי הדלקת המזגן באופן זהה.. וכמובן שתמיד יש להשתמש באותו המיקרופון בקטעים דומים.
ונעבור לשיטה שאני מיישם בהצלחה ואחלוק איתכם
יש לכם כרטיס קול/פראמפ עם שתי כניסות זהות? תוכלו לכוון את האחת כפי שצריך בסשן
ובסיומו אל תשנו את ההגבר בה, ואם יש לכם הקלטות אחרות/קטעים עם הגבר שונה
אז השתמשו בכניסה השניה כלומר העבירו את כבל המיקרופון מכניסה האחת לכניסה השניה וכוונו
כעת כשתדרשו לחזור להקלטות הראשונות/תיקון קטע/קטע זהה ביצירה והיכן שנדרש סאונד זהה
פשוט החזירו את הכבל לכניסה הראשונה ושמרתם על ההגבר המדויק.
הערה: במידה ומדובר בקונדנסר עם מתח 48 וולט, השתיקו מוניטורים וכבו אותו והמתינו מעט
ואז ניתן להחליף בין הכניסות באופן בטוח ולהחזיר אותו ואת השמע, זה שומר על הציוד מנזקי חשמל.
פשוט וקל!
-
כמה מילים לסיום: זה היה מרתק להוציא את הרעיונות הללו מהזכרון ומהפרקטיקה הישר אל הכתב.
תודה חברים, התגובות שקיבלתי מחממות לב, ולמרות שרציתי לכתוב עוד.. צריך גם לדעת לפרוש.
אולי בעתיד אוסיף עוד כמה פוסטים.. ימים יגידו