תפריט
שלום Anonymous ::: 2021, 14:10
Facebook
musical act magazine המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה Musical Act Magazine
מחפש שם של מודוס....
שרשרת זו הוגדרה כמועילה (65) › תצורת הדפסה
לך לעמוד 1, 2   הבא
 הגב לנושא
שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו
   ראשי » תיאוריה
  CosmoGrill  
Act Compatible
הצטרף: 27 ספט' 03
הודעות: 797
מיקום: NYC
מחפש שם של מודוס....
הודעה פורסם: שני 13 אוק',03 16:50   
היי...
אני מחפש כבר הרבה זמן שם של מודוס מעניין.. הצלילים, כשצליל הטוניקה הוא דו, הם כאלה-
דו, רה, מי במול, פה דיאז, סול, לה במול, סי, דו.
ווריאציה 2:
דו, רה, מי במול, פה דיאז, סול, לה במול, סי במול, דו.

המודוס הזה פשוט מדהים ושמעתי רק קטע אחד (גאוני) שהולחן על פיו,
אמרו לי אחרים שזה קישוטים על משהו קונבנציונלי,
אבל נשמע לי מתחמק, כי אפשר לבנות מלודיות בהמון הקשרים שבנויים במודוס הזה..

הנה לינק של ווידאו קליפ עם הקטע שדיברתי עליו....


....
Ram Sofer
S.Supporter
הצטרף: 11 יול' 02
הודעות: 1091
הודעה פורסם: שני 13 אוק',03 19:25   
הואריאציה הראשונה שהצגת היא מקאם (מודוס) ערבי בשם "המיון" שמוצאו מאיזור חג'אז (ערב הסעודית).
הוא מתחיל בדר"כ בצליל רה (אבל זה לא משנה כל כך אם לא מנגנים בכלי ערבי אותנטי) כמו אחיו המפורסם יותר שהגיע מאותו איזור - מקאם "(רה) חיג'אזי".

את הורסיה השניה אני לא יודע לכנות בשם (אפילו לא בטוח שיש לה אחד) , אבל בינינו- זה לא כזה חשוב איך קוראים לכל דבר.
יש עוד מליון מודוסים בלי שמות ואם נחפש איך לקרוא לכולם, לא ישאר לנו זמן לנגן, לא?!
#thumbsup

נ.ב: יכול להיות שמי שאמר שזה קישוטים על משהו קונבנציונלי (ותלוי מה ההגדרה שלך לקונבנציונלי), התכוון שזה בעצם סולם מינור הרמוני (או טבעי, באופציה השניה) עם IV מוגבהת.
ושוב, זה לא משנה איך תקרא לזה...
בכל מקרה זה לא "קישוט" כי בקטע שהבאת הדרגה ה-IV המוגבהת היא חלק מהסולם
  CosmoGrill  
Act Compatible
הצטרף: 27 ספט' 03
הודעות: 797
מיקום: NYC
המממ
הודעה פורסם: שני 13 אוק',03 21:02   
תודה רבה חבר על התגובה המהירה... העשרת את הידע שלי במעט.. #thumbsup

א-ב-ל
לא ענית עדין על השאלה.. אתה מבין? זה לא שאני הולך כמו מטורף ומחפש שמותץ למודוסים.. פעם כשנדלקתי על קטע הודי חיפשתי את השם של המודוס (צורות ה"ראגה" (המודוס, לא הסגנון)), ועכשיו יש כבר כמה חודשים את העניין עם המודוס הזה...
אני חושב שזה טבעי שמישהו ידע איך קוראים לבייבי שלו.. (הקטע הנ"ל כתוב בוורסיה השניה, עם הסי במול..)

בקיצור,
אם מישהו יודע מה שמו של המודוס המדובר או יודע בוודאות (האפשרית- מודוסים זה לא ממש שחור לבן לפי איך שאני רואה את זה) שאין לו שם, אווו שיש לו מקור כלשהו לבדוק בקצרה את העניין (רם אולי?), אז אני אודה לו מקרב לב... #read :razz:


יום טוב שיהיה לכולנו
צופיפניק
S.Supporter
הצטרף: 06 ינו' 02
הודעות: 5239
מיקום: תל אביב
הודעה פורסם: שני 13 אוק',03 21:22   
1. לא מצאתי שום קליפ באתר שקישרת אליו.
2. עד כמה שידוע לי, זה לא מודוס. המודוסים "הכנסייתיים" הם פשוט וריאציות על סולם שמרווחיו הן 1-1-1/2-1-1-1-1/2, כאשר כל מודוס מתחיל מדרגה שונה בסולם. (אוקיי, זה לא בדיוק ככה, אבל זה ההסבר הכי פשוט)
3. הסולם הזה נקרא בפי העם "סולם ערבי" . אם ידידי רם אומר ששמו "המיון", אני נוטה להאמין לו... אני מכיר את הסולם הזה רק בגרסה עם הסי, אבל גם עם הסי במול זה נשמע "ערבי" למדי.
  CosmoGrill  
Act Compatible
הצטרף: 27 ספט' 03
הודעות: 797
מיקום: NYC
הודעה פורסם: שני 13 אוק',03 23:00   
שלום..

1. לינק מתוקן, בצורת קובץ זיפ.
2. לפני 1500 שנה לערך הכנסייה אישרה את המודוסים ה"חוקיים", שמדובר במשהו כמו חמישה, בעוד שהיא זונחת מספר לא מבוטל של מאות מודוסים אחרים מגוונים... ואני בכלל לא מדבר על רבעי טנוים ושאר חלקי חצי הטון... (האוקטבה היא דבר אבסולוטי בכל התרבויות, אבל בהשוואה לחלוקה המקובלת עלינו ל12 חצאי טונים, ישנה למשל אוקטבה ערבית מקובלת שמחולקת ל72 (!!) חלקים, ועליהם בנויים מודוסים..
אני אפילו אוסיף שיש כמה מודוסים שמכילים את כל 12 חצאי הטונים המקובלים עלינו..)

3. יש המון "סולמות ערביים", אני עדיין מחפש את אותו המיון, רק עם הסי במול... כמו בג'ינגל...

דרך אגב, צופיפניק, לא טעית.. השיר ערבי למדי... #biggrin
Ram Sofer
S.Supporter
הצטרף: 11 יול' 02
הודעות: 1091
הודעה פורסם: שלישי 14 אוק',03 00:14   
אם זה הבייבי שלך, וזה מה שיעשה אותך מאושר, אני מבטיח לברר לך מחר עם מישהו שמבין במקאמים ערביים קצת יותר ממני. אם יהיו חדשות מסעירות אעדכן.

עוד דבר-
בגלל שאמרת ששמעת את זה גם בקטע הודי, הייתי מחכה לתשובה מעזרי, הוא האיש שלך בפורום בכל מה שקשור לראגות. אם הוא יפספס את השרשרת, תנסה לשלוח לו פרטית (ezry2l).

דווקא נשמע לי הגיוני (למרות שאין לי את הידע לקבוע בוודאות מבחינה הסטורית) שיהיו מודוסים זהים בתרבות הערבית (בעיקר מה שהגיע מפרס) ובתרבות הההינדית. שתיהן נולדו ממה שמכונה שבטים הודו-אירניים (מבחינת שפות למשל, אני יודע בוודאות שיש קשר).
  CosmoGrill  
Act Compatible
הצטרף: 27 ספט' 03
הודעות: 797
מיקום: NYC
הודעה פורסם: שלישי 14 אוק',03 02:29   
תשמע רם,
אני לא רוצה להטריח או משהו, כי זה באמת לא דבר שישנה את סדרי העולם... בכל מקרה, אם יזדמן לך, אז שאל... קשה לומר שזה מה שיעשה אותי מאושר, אבל.. זה יהיה נחמד מאוד.. #thumbsup

המודוס ההודי ששמעתי לא זהה למודוס הערבי המדובר... פשוט השוותי ביניהם,
עזוב זה באמת שלא משנה..

אבל בכל מקרה,
התרבות ההינדית החלה לפני כ5000 שנה להתפתח... ואני לא בטוח שאני צודק כאן, אבל אם אני זוכר נכון אז ב500 לפנ"ס היה כיבוש מוסלמי על שטחי הודו והתרבויות באיזורים האלו החלו במיקס משותף... ההודים לא מסתירים ואף גאים בכל שהתרבות שלהם מושפעת כמעט באופן טוטאלי מתרבות האיסלם, ומבחינה מוסיקאלית ברוב הראגות בנוסף לצלילים הקסומים שמאפיינים את המוסיקה ההודית הקלאסית אפשר לשמוע בברור סולמות ערביים שונים מתערבבים בעניין.

לילה טוב
Ram Sofer
S.Supporter
הצטרף: 11 יול' 02
הודעות: 1091
הסקרנות הרגה את החתול
הודעה פורסם: שלישי 14 אוק',03 03:15   
OK חבר, אני לא מאמין שב-3 בלילה אני חורש את גוגל, אבל אני חייב להודות שהצלחת לסקרן אותי #biggrin )
קבל כמה מתנות לשעת לילה מאוחרת-

* דף אינטרנט בודד שלא קשור לשום אתר, נושא את השם
"צלילי המזרח" ומפרט בטבלה קצרה את המקאמים העיקריים. אמנם הבייבי שלך לא נמצא שם (המתן בסבלנות), אבל זה נותן קצת רקע בעברית...

* האתר השני הוא "maqam world", שמציג הסברים מפורטים על המקאמים השונים וגם אינדקס שלהם. מקאם "המיון" שדיברנו עליו קודם, מופיע שם בכלל בשמות אחרים (Nawa Athar ,Hisar- תלוי בתו שבו מתחיל המודוס). גם שם לא מצאתי את מיודעינו החמקמק, אבל...

* הדף השלישי שמצאתי היה ממש מענג - "List of musical modes"- אוסף של מאות מודוסים. אמנם כתובים בצורה מעצבנת (חצי טון=1, טון=2 וכו') אבל נוחה לחיפוש בעזרת אפשרות החיפוש בדף באמצעות הדפדפן.

תוך שניות נמצא ידידינו האבוד (להלן 2131122), שמהיום תוכל לכנותו בגאווה באחד מהשמות הבאים:
Mela Sanmukhapriya, Raga Camara, Chinthamani.

אחרי שסיימנו את ההרפתקאות, אפשר ללכת לישון...
#sleep
dune1
הצטרף: 29 אוג' 01
הודעות: 530
הודעה פורסם: שלישי 14 אוק',03 08:38   
אכן יכול להיות שיש לו איזה שם ערבי כמו חיג'אז קר או חם.
אבל רצוי לזכור שהשמות האלה מטרתם ליצור תקשורת מהירה בין מוסיקאים.
לכל מי שיודע מודוסים מספיק שתאמר דו מינור #11 בקר 7 לוריאציה הראשונה
cm #11 natural 7
ודו מינור שבע #11 לוריציה השניה
cm7 #11
ואז הוא לבטח יבין על מה אתה מדבר.
מקוה שזה עוזר.
yoramilan
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
הודעה פורסם: שלישי 14 אוק',03 09:34   
1. קודם כל לשאלה על "המודוס השני":
C D Eb F# G A Bb C
זה כמו:
G A Bb C D Eb F# G
את הסולם הזה אני כבר מאמין שאתה מזהה - קוראים לו מינור הרמוני.
משמע - "המודוס" מחפש לו שם הוא לא יותר מ-הזזה רביעית של מינור הרמוני או במינוח מקצועי Quatrum Harmonic minor shift

אם יש לו שם נוסף מחוץ לגבולות החוקיות המערבית אני לא יודע - אבל זה מוביל אותי לעניין הבא:

2. מה זה מודוס?
אז כבר עברתי על זה פעם בהיבט ההיסטורי, חשוב להבין גם את ההיבט האנליטי:
מודוס זה "מצב" (MODE) כלומר - הקוד הצלילי שמתוכו נגזרות אוסף מנגינות.
אנחנו, כיצירי העולם המערבי מתקשים מאד לקבל פרקטיקה לפיה קודם כל עשו ואח"כ הבינו. משהו בצורך התבוני שלנו לוחץ אותנו לקופסתיות ואריזת הגדרה עוד לפני שבכלל התרגלנו לתופעה.
אבל האמת היא הפוכה. תמיד הפרקטיקה קודמת לתיאוריה.
בפראקטיקה (והיא חוצה את גבולות המערב, או למען הצדק הסוציו-גיאוגראפי, חודרת למערב מהמזרח) ישנן אוסף של מנגינות.
המנגינות האלה יכולות להיקשר בפונקציה מסויימת (למשל בוקר, גשם, חתונה או קציר וכ"ו), יכולה להיקשר למחזור השנה (חורף, קיץ, לילה, יום) לארועים (לידה, מוות וכ"ו) אבל גם סתם לאזור גאוגרפי (חיג'אז, קאר, סבאא וכ"ו), וכמובן, ללאום, תרבות, דת, מגזר אמוני, חמולה, משפחה וכ"ו.
כל מסגרת תרבותית שכזו יוצרת לעצמה מנגינות לאורך ההיסטוריה.
בנקודה הזו חייבים להפריד בין תרבויות שבהן "נוצרה מוסיקה חילונית" לבין תרבויות שהמוסיקה המשיכה (ובכמה ממשיכה ותמשיך) להוות מראה של הפעילות החברתית, קהילתית, דתית, תרבותית של אותה תת קבוצה.
ברגע מסויים, בחברה מסוג זה, תתגבשנה תיאוריה הנוגעת (מכל מיני סיבות הקשורות בצורך לקדש את המעשה ולהפכו לראוי) לאוסף מנגינות אשר נשענות על אותה חוקיות סמי טונאלית.

האמירה לפיה הכנסייה "קידשה" מודוסים מסויימים היא בעיתית.
זה נכון שבתקופה קריטית בהתפתחות המוסיקה הכנסיה היתה מעורבת בקביעתם של חוקים ותיאוריות אך זה נבע בעיקר מהעובדה הפשוטה שהנזירים היו היחידים שלמדו מוסיקה ומאליו גם היחידים שהיו מסוגלים להעלות על הכתב את התרשמויותיהם. (בהחלט יתכן וצפוי שקרו בתקופה זו עוד דברים רק שהם אינם מתועדים ומבחינת המחקר הם מת שמקום קבורתו לא נודע..)
מה שכן התקדש, אז ובמיוחד בתקופות מאוחרות יותר הן תפיסות אסטטיות צורניות הקשורות להבנה מה היא מוסיקה ומה הצורך שהיא משרתת.
באותו רגע (שנמשך כמעט 200 שנה) המוסיקה הפכה "חילונית" - היא איבדה את מקומה ההיסטורי - להיות שופר של המאמין לאזניו הכבדות של האל והפכה להיות מוצר בידורי (גם אם לא המוני באותו השלב).
לצרכנות של בידור כידוע יש חוקים של היצע וביקוש ותהליך של ברירה טבעית וניפוי האיזוטרי קבע את שרידתם של מקבצים טונאלים מסויימים (המז'ור והמינור בראשם) והתהליך הזה, כידוע לכולנו, נמשך וימשך בכל היבט של התרבות המודרנית שיצרנו. (כדאי לא להתבלבל עם מונחים השאולים מהמושג "פופ" או "פופולארי" כי אז זה מסבך שוב את הסרגל ההיסטורי שכן בד"כ מה שנהיה פופולארי, נהיה רק זמן רב אחרי גוויעתו).

לסיכום ולהמשך:
A) מודוס נוצר כתוצאה מזיקוק מקבץ של תופעות אקוסטיות לכלל חוקיות סמי טונאלית.
B) ישנם עשרות מודוסים משום שישנם עשרות תרבויות מוסיקליות. המאה ה-20 ייצרה תופעה בעיתית ביתרונותיה וחסרונותיה.
אנו מכירים היום הרבה מודוסים אבל לא מוכנים לקבל על עצמנו את כל המשמעויות ה-חוץ מוסיקליות הקשורות בהם (לדוגמא, לחתן רק לצלילי מודוס מסויים ולנגן מודוס מסויים רק בזמן החתונה). מכאן, שאצלנו - הגלובליזציה המערביתנתנה דרור לעשות סלט שלם מכל התופעות המלודיות הקימות בעולם. יש בזה פלורליזם חיובי שלא פעם ולא פעמים גולש אל הנלעג.
C) הכל מותר, אך אלמלא הכל היה מותר - אז לא היה דבר כזה שלשני מקבצים צליליים יש מודוס שונה משום שפשוט מבצעי מודוס א, לא היו מודעים לקיומו של מודוס ב'. קרוב לוודאי שהמרחק הגיאוגרפי והתרבותי בין המבצעים היה מונע את המפגש, ולו מפגש כזה נוצר, המודוסים היו מקבלים תוך דור או שנים סינטזה.
D) אבל הכל מותר ולכן יש מליוני מודוסים, וכמה עשרות תצריפים שאני לא בטוח עד כמה חשוב (היום במובנים של המאה ה-21) להכיר אותם בשמות או להכיר אותם בכלל.
היצירה שתלחין באותו מודוס מופלא שאך זה חשפת, לא תישמע טוב יותר אם תגלה שלמודוס יש שם. (מחקר אתנו-מוסיקולוגי הוא דבר מבורך לכשעצמו אבל אני לא בטוח שזה העניין כאן).
E) יצירה של מודוסים נקראת סינטוז של מודוס, או מודוס סינטטי, והיא קביעה פרה קומפוזיטורית של החומרים המלודים (ומאוחר יותר גם חומרי גלם אחרים השותפים להלחנה כגון מקצב, תצריפים ואפילו גוון ודינמיקה) ועבודה רק בהם. תופעה זו יחודית למיטב הידוע לעולם המחקר, למאה ה-20 ולעולם המערבי.
 הגב לנושא
שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו
   ראשי » תיאוריה

לך לעמוד 1, 2   הבא
עמוד 1 מתוך 2

עשוי לעניין אותך :
:: תקנון