Act Compatible
הצטרף: 15 אפר' 06
הודעות: 1213
מיקום: כפר סבא
פורסם: שני 10 פבר',14 17:32
אני לא יודע איך לאכול את ההערה שלך על הציוד.
אתה לא יודע מי זה ומה מצבו בבית. יכול להיות שיש לו VARSON לא כי זה מה שדחפו לו בחנות (תראה לי חנות שרוצה לדחוף כזה דבר דווקא מכל הדברים בעולם) אלא כי זה מה שאבא שלו הצליח לגרד, אולי תוך ויתור השד יודע על מה.
אז מה?
עץ זה עץ ופיקאפ זה פיקאפ. אם המגבר באירוע סביר, אתה צריך להוציא סאונד סביר.
אם הוא לא יודע לנגן או להקשיב זה כבר משהו אחר.
_________________
אורן
הצטרף: 21 ינו' 11
הודעות: 321
מיקום: ארץ הקודש
פורסם: שני 10 פבר',14 19:21
שהשירים שהם ישירו והנגינה שלהם יהיו כוס התה שלך גם הם מצפים שכל אחד שהם עובדים איתו יהיה כוס התה שלהם ויכול להיות שזה לא קרה לאף צד.
לגבי מה שנאמר לא כל הנוער של היום 'חרא ' יש מלא שדווקא לא רוצים בתרבות הריאליטי ההזויה שנוצרה אבל זה מה יש והעובדה היא שכשאתה מדליק את הטלויזיה שלך בערב כי נוח לך לראות ריאליטי אתה בעצם ממשיך לתת רייטינג לתכנית הזו וזה מה שדפוק כאן.
אני אף פעם לא מאמין בהכללות, נפלת פעם אחת על נוער שלא הגיע איתך להבנות ולא באת לו בטוב ולהפך, מה שאתה עושה בהכללה זה בעצם לגרום לעצמך להגיע לאנטי שאיתו תלך בפעם הבאה שתגיע לעבוד עם נוער, אם וכאשר.
הצטרף: 12 יונ' 13
הודעות: 158
פורסם: שני 10 פבר',14 22:40
חשוב לחדד כמה דברים
אני לא אמרתי שאני "לא הכוס תה" של אותם להקות אני הכי "הכוס התה" בסגנון מוזיקה שבמקרה של אותו הערב אבל זה לא משנה גם אם יבקשו ממנו לעשות לסוג מוזיקה שהיא לא אני ברוך השם יש לי אוזניים ואני יודע לשמוע מצוייו ועדיין יודע איך דברים צריכים להישמע.
אני הכי סבלני גם כשיש לחץ ויש צעקות והמורה למוזיקה צועק והנוער לחוץ והמתופף מאחור רוצה שישמעו אותו ונותן בראש כמו מטורף (וכן מה לעשות אני יודע שמתופפים הם אנשים מטורפים ואני לא נגד)
אבל יש כלים ויש מציאות ואיתה צריך להתמודד הבעיה המרכזית היא שכל אחד רוצה
להראות בגלל שאמא ואבא והמשפחה יושבים בקהל ובאו לראות את הילד אז הנער "נותן בראש" שוב לרוב הנוער שאני עבדתי איתו באותו ערב יש קושי בהבנה איך עובד סאונד כבודדים וכלהקה.
ויכול להיות שהגיטרה של ה VARSON היא באמת התקציב של האבא או לכאורה המוכר שדחף לא נוכל לדעת אבל זו המציאות, גיטרה שעולה כמות מאות שקלים תישמע כמו כמה מאות שקלים ואנחנו נוציא ממנו את המקסימום אבל אי אפשר להפוך סוברו למרצדס.. כפיש!
ולא אני אנטי כלפי הנוער לכן באתי ושאלתי אם עוד אנשים נתקלו בתופעה הזו או שרק אני נפלתי בין הכיסאות בערב שכולו קריעת הבמה..
שאומנם במופע זה השתפר המון כי היו כמה בני נוער שכן הבינו את הסיטואציה אבל היו כמה שפשוט התקשו לקבל את העובדה וחשבו שהם המציאו את המוזיקה שהם מנגנים ולפניהם אף אחד לא ניגן אותה..!
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
פורסם: שלישי 11 פבר',14 10:51
אני חושב שהשרשרת הזו מוזרה ולא מחוברת לעובדות כפי שאני מכיר אותן (כוונתי לחלקים הנוסטלגיים ומתרפקי העבר):
1. ראשית, זכורות לי שרשראות שמתלוננות בדיוק על הדבר ההפוך: נגנים שמגיעים למקום והסאונדמן לא קשוב, וחושב שהוא מבין בהכל ולא מעונין ללמוד מאיתנו הנגנים...
2. להציג את הציוד של היום כציוד ב 400 ש"ח זה חמוד אבל אני יכולתי בתיכון לחלום על ציוד כזה. אני וחברי ניגנו על גיטרה חשמלית שמתנדב מהקיבוץ השאיר ליד הפח אשפה. חיברנו 4 גיטרות לתוך מגבר אחד והזמר עשה חזרות עם מגאפון.
תגידו - אתם אמיתיים?: הגיטרה הכי סינית בעולם תישמע יותר מהודקת מהעץ בניין שניגנתי עליו בתיכון.
3. וברור שחשבתי שזה סטראדיוורוס. היה לזה צבע אדום כזה, וגם לפול מקרטני היה משהו באדום. אדום עולה...
4. וברור שאמא שלי חשבה שאני גאון (היא רק מאד לא אהבה את השיער שלי ואת זה שאני לא מסתרק).
5. ועלינו על במות בלי חזרות והתחברנו למערכות הגברה שהיו בעצם מערכות כריזה עם סאונדמנים שהיו בעצם חשמלאי של העירייה.
מי ידע אז משהו, מי קרא אז משהו? - ניגנו, רצינו להישמע כמו...ואיך לומר - נשמענו חרה. כולם נשמעו חרה.
6. להגיד שסגרו אולם ליומיים בגלל הופעה של בני נוער? מי סגר? בקושי פתחו אותו ביום של ההופעה.
7. עשינו חזרות. מלא חזרות אבל סאונד צ'ק היה דבר שאפשר היה לחלום עליו (וממילא לא היה עוזר). מאוחר יותר, כשקצת גדלנו, הופענו ב-3 מקומות בערב וגם לנו לא ממש היה אז זמן לסאונד צ'קים.
8. במה רועשת? חחח - לא היו לנו בכלל מוניטורים. הפצצנו ווליום לתוך המגבר כי זה היה הדרך היחידה לקבל פאז נורמאלי וכי ככה הנדריקס עשה, ובכל מקרה, לא היה טעם לחבר את זה לתוך המערכת הגברה שהיתה עוד יותר גרועה. כולם צרחו עלינו להנמיך ואנחנו חשבנו שהם לא מבינים כלום. הם באמת לא הבינו. אבל גם אנחנו.
9. והכי גרוע היה כל מיני פסטיבלים וערבי להקות של עיריות. פעם ניגנתי באיזה פסטיבל שעל חצי קונסולה היה מחובר פרספקס עם ברגים, כדי שאי אפשר יהיה לגעת בכפתורים. מזל שהיה לי פיליפס בקייס. חבל שלא היה אף אחד שידע מה לעשות עם הכפתורים...
בכי ונהי, אבל לא מחובר לעובדות ההיסטוריות.
דור הולך, דור בא וככל הנראה יש פעם מובנה... והאמת? אני מת על זה.
Supporter
הצטרף: 30 מאי 03
הודעות: 1683
מיקום: ת"א
פורסם: שלישי 11 פבר',14 18:29
״ריאלטי מוזיקלי״ אני חייב להבין איך בדיוק זה קשור לילדים שמנגנים חזק
או רוצים 2 מוניטורים לזמר(אגב בקשה לגיטימית בתור ״הכלי הכי חלש על הבמה״)?
אני חושב שהם לא בדיוק כמונו,נימוס בסיסי מאוד לוקה בחסר,יצא לי במסגרת עבודתי לעשות סאונד ללהקה צבאית,הייתי צריך לעצור את הבאלנס ולהגיד להם שאם ישתמשו במילים בבקשה ותודה יהיה יותר נעים לכולם.
וכן שאני הופעתי בגילאי העשרה הרגשתי הרבה יותר יראית כבוד לבמה ולמעמד
_________________
This one goes to 11!!!
S.Supporter
הצטרף: 25 יונ' 01
הודעות: 5210
מיקום: רעננה
פורסם: שלישי 11 פבר',14 19:17
לא יכול להגיד שלא נתקלתי, אבל אתה נותן לסיטואציה לשלוט בך, או שפנית לדרך שאתה מכיר-סבלנות.
סורי, אבל במצבים האלה אתה צריך להיות אסרטיבי. להיות יותר ערס ולשים אותם במקום.
אם המתופף יבין שעוד מכה אחת על הסנר בלי שביקשו ממנו הוא ינגן בלי מיקרופונים ומוניטור, הכל יקרה יותר מהר.
כסאונדמן אתה לא רק עושה סאונד, אתה מנהל את הבאלאנס.
נוער נוטה לבדוק את הגבולות, מדי פעם צריך להזכיר להם שהם שם.
המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה
Musical Act Magazine
