S.Supporter
הצטרף: 25 יונ' 01
הודעות: 5210
מיקום: רעננה
פורסם: רביעי 12 פבר',14 15:44
נכון, אתה בא להפעיל הופעה ולתת שירות, כי בינינו, אתה לא באמת החבר הנוסף בלהקה (הספציפית הזו).
מה שאני אומר זה בדיוק ההפך מלחמה.
אין פה עצבים, אין פה כעס.
יש פה תיאור של סיטואציה.
ילד, אתה רוצה להופיע היום כמו שצריך? תן לי לעבוד, בתנאים שלי.
לא רוצה? פאנאן. אני פותח פיידרים ותסתדרו.
אבל אם תחכה, לא יקרה כלום מעצמו. צריך לקחת את השליטה בידיים. אחרת, כשהמופע לא יקרה, יאשימו אותך.
ברור שכולנו רוצים לעשות סנרים אדומים, אבל לפני שהילד פותח את הפה בכלל, ולפני שאתה מנסה לסובב את הכפתור האדום, צריכים לקרות שני דברים: יש סנר בPA, יש סנר במוניטור.
אחרי שעוברים ככה את כל הכלים, אפשר להתחיל אדום ירוק חום ולבן.
הצטרף: 12 יונ' 13
הודעות: 158
פורסם: רביעי 12 פבר',14 20:44
השליטה תמיד אצלי אני לא אמרתי שלא
אני גם לא מתרגש מצעקות וגם לא מלחץ
אני רק העלתי תופעה ושאלתי אם אני היחיד שנתקל בה..
Act Compatible
הצטרף: 05 אוג' 03
הודעות: 891
מיקום: אי שם, בגבולות החברה
פורסם: חמישי 13 פבר',14 12:32
הכל עניין של חינוך, ואני מבין את הסאונדמן שלמד מקצוע ומקבל חובבנים שצועקים לו בפרצוף.
אם יש לך כוח תענה לחוצפנים הקטנים שילמדו את המקום שלהם. תגיד להם שזה שהקול לא נשמע טוב כמו שצריך זה בגלל איך שהוא שר או איך שהגיטרה נשמעת ואולי אז הם יתחילו לשפר את עצמם במקום לדרוש שהקול עורב שלהם והחוסר סניכרון שלהם יפתר על ידי הסאונדמן.
אני מכיר דווקא הפוך, יש סאונדמנים וותיקים שעובדים שפשוט כל הגישה שלהם זה לסתום לנגנים את הפיות.
אתה צריך להיות משהו באמצע,
צריך ללמד אותם להקשיב לך כדי שתוכל לעזור להם להגיע לתוצאה הכי טובה שניתן. כי נראה לי שזה מה שאתה רוצה בתוצאה הסופית, וגם הם.
הצעקות האלה והיחס המזלזל והמשפיל כלפי בנאדם שלמד מקצוע -זה משהו בתרבות שלנו. ואולי גם בדור החוצפני של היום.
מה שהכי מפריע לדעתי זה היחס שהורס גם את האפשרות להגיע לתוצאה טובה.
_________________
music is making something out of nothing - Zappa .
הצטרף: 01 אוג' 08
הודעות: 398
פורסם: חמישי 13 פבר',14 13:22
מי שצפה ב-X FACTOR האחרון ראה את התופעה בצורה מאוד בולטת.
עולה לבמה:
בחורה נאה, מדברת נחמד ומספרת כמה מוזיקה זה הדבר הכי חשוב לה בחיים+היא תמיד שרה באירועים וטקסים+הוצאתי קליפים וכו'........
מתחילה לשיר...ושומו שמיים! אין קשר בינה לבין שירה/מוזיקה/כל מודעות מינימאלית לאייך היא נשמעת או נראית.
השופטים מבהירים לה בנימוס אך בהחלטיות שהיא צריכה לחפש תחום עיסוק אחד.
יורדת מהבמה:
ערסית מפונקת שמקללת את השופטים ו-"מי הם בכלל! הם לא מבינים כלום במוזיקה, אני עוד אראה להם! הם יאכלו את הכובע/יהיו זמרי הליווי שלי!" וכו'.......
הילדים האלה פונקו שנים ע"י הורים חסרי אחריות וסמכות הורות, שלא מבינים שצריך להגיד לפעמים לילד שהוא לא מוצלח בכל שהוא עושה ובערך זה לא בדיוק, ועיגול פינות זה לא דרך חיים.
אז מה הפלא שהילדים האלה לא שומעים בקול מישהו ואפילו אם הוא איש מקצוע?
תוכניות ריאליטי לא יוצרות מציאות, הו משקפות אותה!
וכן, זו המציאות המחורבנת שאנו חיים בה, הורים דפוקים שבמקום לחנך את הילדים שלהם, מנשקים להם את האצבעות של הרגליים ומתיחסים אלייהם כמו אלילים.
"הוא קצת שובב" לא! הוא לא שובב, הוא מופרע חסר גבולות, שמישהו ייזרוק לו מילה, והוא יוציא סכין ויידקור אותו.
"היא יודעת לענות, היא לא פרייארית" לא! היא ילדה מפונקת וחוצפנית שלא מסוגלת לקבל ולהפנים ביקורת.
הצטרף: 01 אוג' 08
הודעות: 398
פורסם: חמישי 13 פבר',14 14:38
הרע הוא שאתה חי בסרט וחושב שאתה טוב במשהו שאתה לא טוב בו במקום לעשות משהו אחר.
אני מאוד אוהב מוזיקה אבל אין לי קול שאפשר לשיר איתו, אני לא הולך לתוכנית בטלויזיה לשיר ואח"כ אומר לשירי מיימון שהיא פוסטמה שאין לה מושג בשירה!
אם אתה אוהב ועוסק במשהו שאתה טוב בו, אתה אדם שלם ומאושר.(לאו דווקא עשיר....)
אם אתה לא עושה משהו טוב ומתעקש לעשות זאת, אתה הופך לגרוטסקה עלובה מודחקת ואומללה שחיה בסרט של עצמה.
המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה
Musical Act Magazine
