נציג עסק/מוסד/שירות
הצטרף: 19 מאי 01
הודעות: 1237
מיקום: In Line
פורסם: שלישי 18 פבר',14 01:07
אפשר לדקדק בחוקים ואפשר שלא. לא זכור לי שעצרתי אי פעם הקלטה בגלל שנכנסנו ל"אדום". לא באנלוג ולא בדיגיטל. ובמיקס - נהפוך הוא.
צריך להפריד את הפעולות בשלב ההמרה, קריא קליפ של הממיר, לבין פעולות בשלב המיקס אם הן נעשות ITB, קריא קליפ של ה BUSS הפנימי. מבלי להכנס לטכנולוגיה ספציפית של יצרן זה או אחר, ברוב המקרים קליפ ארוך של הממיר ישמע לא טוב עד לא נכון עד לאיבוד מידע לפרק זמן מסויים בעוד שהקליפ על הBUSS הפנימי עשוי להשמע נכון וטוב ובניגוד למקובל.
באחד הרמיקסים עבור הרכב אלקטרוני מסחרי מוכר התחלתי מיקס כש BD נמצא בפיק רציני של +6dB ומשם הלאה. תוף רגל הוא אחד המרכיבים החשובים במיקס כמעט בכל סגנון אז זה לא נכון, זה אסור, אבל באותו המיקס זה נשמע מעולה. ועוד מדובר כאן במיקס ITB בלי יציאה לממירים וחזרה - הכל בקופסה. אני מאד אוהב אורות אדומים מהבהבים - להביא את הציוד לקצה בצורה מחושבת תורם לא מעט לסאונד שמרגיש בדיוק ככה - על הקצה. עיוות במיקרופון, דיסטורשן על השירה בפיזמונים כשהזמר לוחץ, קומפרסיה של הסרט שמתחילה רק אחרי שהמחוג נתקע על 3+...
ומהצד השני, לכל רכיב ציוד יש שפה משלו עם חלון צר שבו הוא נשמע טוב יותר - לומדים לזהות את הפתיחה הזו בעננים ולהשאר בה ללא קשר לעוצמה. אי לכך, לענין ההקלטה איני מוצא טעם לסחוט את הביט האחרון, למעשה לא זכור לי שהסתכלתי על השעונים בתקופה האחרונה מעבר לשניה חטופה פה ושם לראות שההקלטה נמצאת ב"zone". מתימטית ומעשית הקלטה לא אוהבת קצוות. בקצוות ההתנהגות אינה ליניארית ויש צורך במיסוך להסתרת חוסר הליניאריות הזו. גם באנלוג וגם בדיגיטל. כל זמן שההקלטה נמצאת רחוקה דיה מהתחום התחתון ורחוקה דיה מהגבול העליון (מינוס 6 זה די רחוק מהשיא) איני מוצא צורך להתערב. כאחד שעובד עם קונסולה אנלוגית במיקס באופן קבוע אני רגיל להניח את המיקס על 0VU. הסטנדרט הטכני ההסיטורי קובע כי 0VU =-18dBFS, לא מצב מעודד למי שחושש לגבריותו אם הגל הגרפי בחזרה למחשב לא נראה מגולח כתספורת בארט סימפסון. אז מה נעשה אם הציוד האנלוגי נשמע הכי טוב סביב 0VU פלוס/מינוס 2dB והגרפיקה נראית הכי גרוע?
צריך להכיר הרבה מאד חוקים בשביל לשבור אותם כלאחר יד - המורדים הגדולים ביותר באמנות הפלסטית ובמוזיקה צמחו דווקא מבתי ספר גבוהים לאומנות.
וחובה לזכור את החשוב שבחוקים והוא: אם זה נשמע טוב - זה טוב.
_________________
הפקה ומיקס
נציג עסק/מוסד/שירות
הצטרף: 19 מאי 01
הודעות: 1237
מיקום: In Line
פורסם: שלישי 18 פבר',14 01:53
הורדת הפיידר הראשי שגויה מיסודה. אתה מעמיס את ה BUSS הדיגיטלי ופשוט לא רואה את הקליפ הפנימי.
הפיידר חייב להשאר במקומו הקבוע ואתה מבשל לתוכו. במידה והמיקס "חם" מידי - חזור אחורה והורד את הפיידרים האינדיבידואליים עד שיתקבל מיקס שנמצא בתחום הנכון.
_________________
הפקה ומיקס
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
פורסם: שלישי 18 פבר',14 10:30
יאללה - גם אני אבל מזווית טיפה שונה.
כל מוזיקאי אשר עסק באופן רציני בתזמור או בעבודה עם כלי נגינה קונקרטיים, מכיר את המושג "תחום אקספרסיבי" "בוץ" "חופר" "מגרד למעלה" וכ"ו.
התחום האקספרסיבי הוא המקום שבו כלי הנגינה הספציפי, נניח - הסקסופון הזה בנגינתו של ההוא, או זמרת הסופרן הזו וכ"ו, מסוגלים למקסימום מרחב הבעה (ובכלל זה שליטה דינאמית מהכי מעט ועד הכי הרבה) וכ"ו.
גבוה יותר מהתחום הזה, בהחלט אפשרי, רק ששם אתה מסתכן בקיקסים, לפעמים הקטנה של הרמוניות ורכיבי לוויין נוספים, הסאונד משתנה וכ"ו.
זה לא אומר שאני לא אכתוב לקלרינט מעל התחום האקספרסיבי, אבל אני יודע שהוא עשוי להיבלע או שהסאונד שלו ישתנה מעט וכ"ו.
כמו שציינתי קודם, כשמדובר בקול אנושי, זה יחסי הגומלין בין המבצע לבין כלי הנגינה שמשולבים בגוף אחד ולכן נוח לדבר במונחים של שירה אבל כשמדובר בכלי נגינה זה לעולם תכונותיו האקוסטיות (ע"ע תורת הכלים) של כלי הנגינה הספציפי במכפלת כישוריו של המבצע.
לסכם:
ארן ויואב התייחסו לכך איש איש בפוסטו ואני רוצה לחדד - אנחנו לא משקיעים מספיק זמן בהיכרות אמיצה ואינטימית עם כלי הנגינה שלנו, עם מגבלותיהם ואזוריהם האקספרסיביים (במקרה שלנו, המיקרופון, ה-פרה, הממיר וגם הסיקוונסר).
למקסס לפי "האדומים" זה כמו לתזמר לפי ההוראות של Adler. אין בעיה להתחיל עם זה, לראות בזה גייד-ליין אבל לא להפוך את זה לאמת מוחלטת.
כותב פלוני, "זה נשמע לי טוב אבל מנורת הקליפ בסיקוונסר נדלקת", או "זה נשמע לי לא טוב והמנורות האדומות נדלקו..." מה עשיתי לא בסדר...
מה שעשית לא בסדר זה שלא הקשבת לעצמך - כתבת "זה נשמע לי... " אז אם זה נשמע לך, למה שלא... וכ"ו.
ייתכן שאח"כ, התוצאה תובא לשיפוט הקהל או אזניים אחרות ומה שנשמע לך ישמע רע לאחר ותצטרך להחליט עם איזו אמת אתה הולך אבל ללכת עם האמת של המניואל, זה ממש כסילות.
אני יכול להיכנס כרגע לשורה של עיצות "עשה" ו"אל תעשה" שמבוססות על הניסיון שלי ועל ההיכרות שלי עם ציוד מסוגים שונים.
ייתכן שבמפגש אחד על אחד גם הייתי עושה את זה, אבל כאן חשוב לי לחזק את הקול של המורה לנגנינה - עליך להכיר את הכלי שלך טוב יותר. לבחון את מגבלותיו ואת האזורים השונים שבו.
אנשים קונים מחשב חדש, מתקינים סיקוונסר חדש, מתהדרים בממיר חדש, ערוץ הקלטה חדש וכ"ו - מה זה אומר? האם מה שאדום בממיר שווה באמת קליפ? איזה גל זה יוצר? למשך כמה זמן?
פעם הייה דבר שנקרא כיול. זו היתה פעולה ששמעותה, לשים את "האדום" איפה שהאוזן מרגישה ש"אדום".
ליתר דיוק, להשוות את כל "האדומים" לאותה נקודה. ומי קבע מה הנקודה? רופרט ניב? ווילי סטודר? ממש לא. אני קבעתי.
זה היה מרכיב סופר מוזיקלי (למרות שטכני בעיקרו) אשר ביטא את האופן שבו נגן מארגן את ציודו ומכין אותו להופעה.
היום, לוחצים ON, ומה שבא ברוך הבא.
אבל זה לא ככה.
הציוד אמנם דיגיטלי, ומכיל ערכים שהם לכאורה מוחלטים. הערכים מוחלטים (לא ממש אבל נניח) - המשמעות שלהם היא סובייקטיבית.
המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה
Musical Act Magazine
- אם תקטין את האנשים (הנחתה בערוצים), או תגדיל את החדר שאליו הם נדחקים.