ציטוט: |
הפיקאפים של גיבסון מייצרת היום לא נשמעים כמו המקור בשנות ה 50.הפיקאפים שהם מייצרים היום הם מצופים שעווה,וזה no no גדול בבנית פיקאפ.גם כן ,החומרים בכלל לא אותו דבר,סוג מגנטים ,סוג החוט,צורת ליפוף ועוד.
בגיטרת חתימה של גרי מור היה את הדגם הראשון שיוצר של הברסטבאקר[לפני זה היה רק את 57 ].זה פיקאפ טוב עם סאונד נחמד מאוד אבל זה עדיין בכלל לא קרוב לאורגניל וגם אם כן,אז לפקאפ ספציפי שגרי אהב[ידוע שהעיקביות בייצור של גיבסון באותם השנים הייתה מקרית לחלוטין]. יש המון סאונדים לפאף,ולכן קשה מאוד להגדיר אותו. מה שכן יש מאפיינים שהם נשארים עקביים לאורך הייצור עקב השימוש בחומרים דומים.והם: 1.שקיפות-הפיקאפ משקף את הגיטרה,הוא לא צובע את הסאונד האקוסטי שלה. 2.הדרך שהוא מתנקה ע"י הווליום. 3.פיקאפ מאוד דינמי למגע. 4.סאונד חלול שכזה - יש מין "אוויר" בסאונד של הפיקאפ. |
ציטוט: |
לי אישית לקח כמה שנים לבחור פיקאפ שאהבתי שיחמיא לי ולגיטרה. עברתי לא מעט סטים עד ששמתי ידיים על פיקאפים בוטיק שמלופפים מחוט nos למפרט מדוייק של גיבסון בשנות ה50.הפיקאפ מלופף באותן המכונות הליפוף שהיו בקלמאזו,שליפפו פיקאפים בשנות ה50.
זה הפיקאפ הכי קרוב לסאונד של פאף שאני מכיר\שמעתי. |
ציטוט: |
מנסיוני ה - 57 CLASSIC אכן עם שעווה שראיתי במו עיניי אבל ה - BURSTBUCKERS בלי , ואין לך מושג באיזו מהירות הם נכנסים לפידבק שזה מה שהשעווה אמורה למנוע, |
ציטוט: |
על איזה פיקאפ אתה מדבר ? |
ציטוט: |
לגבי הכלים, המקום לעבודה ושעות העבודה שמתארכות בגלל זה, למה לא ללכת לאחד מבעלי הסטודיו לגיטרות (הרצל, אלגרנטי, ERG ויש עוד) ופשוט לשכור מהם לפי שעה שטח עבודה אצלם הכולל שימוש בכלים ? |
ציטוט: |
וחוץ מזה, הרבה בהצלחה בפרויקט #thumbsup |