******
הנה כמה מיתוסים מקובלים בעולם האקוסטיקה, והסברים אודותיהם.
חלק מהמיתוסים באדיבות האקוסטיקאים ג'ון סאיירס, ריצ'רד שרג ואריק דסארט.
תוספות יתקבלו בברכה.
******
1. חומרים סופגים מונעים זליגת רעש.
חומרי ספיגה בולעים גלי קול, נכון? נכון.
אז אם אמלא את החדר בחומרים סופגים השכנים לא יתלוננו על רעש, נכון? לא נכון!
זוהי אחת הטעויות הנפוצות.
יש קשר מזערי ביותר בין ספיגת רעש בתוך החדר, לבין סך הרעש שיעבור לשכנים.
מקדמי הספיגה של חומרים מתארים את כמות האנרגיה שנספגת בהם בלבד. אין מכך להסיק כמה משאר האנרגיה תחזור לחדר או לחילופין תעבור לשכנים.
מעבר לכך, החומרים הסופגים אינם אפקטיביים בתדרים נמוכים שהם עיקר הבעיה בזליגת רעש.
אז אומר החכמולוג, יופי! נמלא את החדר במלכודות בסים.
לא טוב. מלכודות בסים ילכדו אך ורק את גלי הקול המגיעים אליהם ולכן לעולם לא "ינמיכו לחלוטין" את התדרים הנמוכים בחדר.
גלים אלה, שאינם כיווניים ובעלי אנרגיה גבוהה, מגיעים לכל הקירות ועוברים בדילוגים קלים את הספוגים ושאר גאדג'טים.
הדרך היחידה למנוע מהם לעבור הלאה, היא בידוד נכון של הקירות, תקרה ורצפה.
2. אקוסטיקה "גרועה".
לא פעם ולא פעמיים הגיע אלי מישהו בהצהרה: "יש לי אקוסטיקה על הפנים בחדר".
אין דבר כזה.
כוונתו של המשורר היא, שהאקוסטיקה המצויה אינה רצויה, או במילים יותר מדויקות: "האקוסטיקה בחדר אינה מתאימה".
מאפיינים אקוסטיים של אולם קונצרטים פילהרמוני, לא יתאימו לקיום הופעות רוק'נ'רול, ולהיפך.
האקוסטיקה צריכה להיות מתאימה לאפליקציה אותה רוצים לבצע (הקלטה, מוסיקה וכו').
3. לייבש את החדר.
החזרים עשויים ליצור בעיות, נכון? נכון.
אז ייבוש של החדר יפתור אותן, נכון? נכון. אבל יצור בעיות אחרות.
טעות לחשוב כי חדרי הקלטה\בקרה צריכים להיות יבשים לחלוטין.
אמנם, ברוב המקרים קל יותר להקליט בחדר יבש, אך החדר נשמע אנמי, חנוק, ללא אופי וללא עמוד שדרה.
הנחת ספוגים ומלכודות בס לרוב, ללא חשיבה וללא התחשבות בתוצאה הרצויה, לעיתים אף תביא לחדר שנשמע יותר רע.
ייבוש\הרטבה צריכים להתבצע במידה, תוך הבנת מאפייני החדר ומטרת קיומו.
4. לכל בעיה יש פתרון.
לא נכון. או לפחות, לא לכל בעיה יש פתרון בגבול ההיגיון.
תכנון אקוסטי מתחיל לפני העבודה, ולא אחריה.
למשל, בנית אולפן הקלטות בסמוך לאתר בניה עשויה לגרור מצב בו הפתרון היחיד לבעיית זליגת הרעש יהיה העתקת אולפן ההקלטות למיקום חדש. באסה.
זוהי בדיוק הסיבה שלא ממקמים מרכז גמילה בתוך קופי-שופ.
האומנות האמיתית היא לא לפתור בעיות, אלא לדעת איך להימנע מהן מלכתחילה.
וזה תקף לא רק לדוגמא הקיצונית הנ"ל, אלא גם לשיקולים כמו מיקום ציוד בחדר.
נהוג לחשוב כי קיר המורכב מ"כמה שיותר שכבות" ייתן בידוד אקוסטי "כמה שיותר טוב".
לא כך.
לצורך הדוגמא קחו קיר המורכב מכמה שכבות:
[א] |גבס|בידוד|----אויר----|בידוד|גבס|
הוספת עוד מחיצות גבס בתוך חלל האוויר לא תגרום לשיפור הבידוד אלא להרעתו:
[ב] |גבס|בידוד|ג|ג|--אויר--|בידוד|גבס|
חלק מה"קסם" בארכיטקטורה [א], הוא שיש מרווח אוויר מספיק ל"השתוללות" תדרים נמוכים בתוכו. "השתוללות" זו גורמת לדעיכת התדרים הנמוכים עקב ספיגתם בחומרי הבידוד, הלוך ושוב.
הוספת המחיצות בארכיטקטורה [ב] הקטינה מרווח האוויר בתוך הקיר וגרמה לו להיות פחות אפקטיבי לספיגת תדרים נמוכים.
מצד שני, הוספת מחיצות מחוץ לקיר, כן יתרמו לבידוד:
[ג] |ג|גבס|בידוד|----אויר----|בידוד|גבס|ג|
בדוגמא הזו, לא הוקטן מרווח האוויר, אלא רק הוספו שכבות מבחוץ.
ישנה חשיבות עילאית לאופן הנחת החומרים (STC).
6. אקוסטיקה באמצעות מחשב תוכנות מדידה וחיזוי.
אין דבר כזה "אקוסטיקה באמצעות מחשב".
יש "אקוסטיקה בסיוע מחשב".
הדגש הוא על המילה סיוע.
תוכנות האקוסטיקה השונות הן כלי עזר מצוין למי שיודע איך להשתמש בהן, אך אינן יכולות להחליף את התכנון האנושי.
התוכנות אינן יכולות לחזות איך אנו נשמע, ומה נשמע לנו טוב\רע.
התוכנות בסה"כ מסוגלות לתת אינפורמציה יבשה על החדר, גם היא לא בהכרח 100% מדויקת.
כמו-כן, יש לשים לב כי תוכנות המדידה הן בד"כ אפקטיביות לחדרים גדולים עם בעיות גדולות.
בחדרים קטנים, ההבדלים בין ה"בעיות של החדר" לבין ה"בעיות של מערכת המדידה" הם לעיתים על גבול הדמדומים ויש צורך במיומנות רבה בכדי לדעת להבדיל בין השניים.
לאחרונה קיבלתי מחברת אקוסטיקה גרמנית מובילה בתחום מדידות וחיזוי, תוכנה חדשה לבדיקה.
לתוכנה מכניסים שרטוטי CAD של החלל האקוסטי, ובדומה להרבה תוכנות אחרות היא מנסה לחזות באמצעות מודלים מסוימים את המאפיינים האקוסטיים של החדר, עוד לפני שנבה.
מה שמייחד אותה, הוא שהתוכנה מסוגלת לייצר ע"ב הנתונים קובץ IR של החדר.
כלומר ניתן לבצע לקובץ זה קונבולוציה עם כל קובץ אודיו אחר, ולשמוע איך החדר אמור להישמע עוד לפני שהוקם.
מגניב, לא?
אז בדקתי את הרעיון הזה על שני חדרים קיימים, כאלה שאני יודע איך הם נשמעים.
על חדר גדול (כ-15x15x8) בהחלט היה ניתן לראות ולשמוע את הבעיות הקריטיות.
אך... על חדר קטן זה כבר היה סיפור אחר. עקב כל מיני מאפיינים שלא ניכנס אליהם כאן, התוכנה נתנה פלט שרק באמצעות מיומנות וזכוכית מגדלת, היה ניתן להבין ממנו מהן הבעיות האמיתיות.
מסקנה?
תוכנה לא תחליף לא את הידע ולא את האוזן שלכם.
7. מקדמי ספיגה גבוהים.
לכל חומר קיימים מקדמי ספיגה, הנעים בין 0 ל- 1 (0 לא סופג, 1 סופג הכל).
לעיתים תראו במפרט של חומר נתון ספיגה כמו NRC=0.81.
אז אתם חושבים לעצמכם... יש! החומר הזה סופג מצוין.
לא מדויק.
נתון ה-NRC (Noise Reduction Coefficient) מתייחס לממוצע הספיגה באזור תדרי האמצע (תדרי הדיבור) ולא מכיל בתוכו מידע על תדרי השוליים (גבוהים ונמוכים).
ייתכן וחומר מסוים יהיה סופג טוב לתחום ה-Mid, אבל רפלקטיבי לחלוטין לתדרים גבוהים, ולא יתקרב לעצור בעד תדרים נמוכים.
לכן, חשוב להסתכל על טבלת מקדמי הספיגה, שאמורה לתאר את הספיגה היחסית בשישה תדרי מפתח לאורך הספקטרום.
8. המוצר הזה, יפתור לכם את כל הבעיות האקוסטיות בחדר.
הבטיחו לכם פעם מוצר קסמים, שאם תשתמשו בו לא תצטרכו לדאוג יותר לבעיות אקוסטיות?
אוי ויי.
גם המוצר האיכותי ביותר לא יוכל להבטיח לכם תוצאות כאלה.
טיפול אקוסטי הוא חבילה כוללת.
הנחה של מוצר שיפתור בעיה מסוימת, סביר להניח שיעיר לחיים בעיה אחרת, ולכן לעיתים "לא לגעת כלל" עדיף מ"לגעת לא נכון" או "לטפל במאפיין בודד".
הנה דוגמא:
חדר מהדהד מאוד כוסה כולו בספוגים ושאר גימיקים.
אבל... הספוגים אפקטיביים רק בתדרים הגבוהים, זוכרים?
אז נשארנו עם חדר כמעט ללא הדהוד בגבוהים, אבל עם רזוננס מוגזם בנמוכים.
הוספת הספוגים לא רק שלא פתרה שום דבר, אלא גרמה להדגשת הבעיה בתדרים הנמוכים...
9. קוואק של ברווז לא מהדהד - *מוקדש לכל האבטרים הברווזיים בפורום.
טוב, אחרי השרשרת על הברווזים, הייתי חייב...
שנים רבות האמינו כי "קוואק" שמשמיע ברווז, אינו מהדהד.
בניסוי שנערך באוניברסיטת Salford, הוקלט ברווז בחדר אנאקואי ובחדר מהדהד מאוד.
ניתן בבירור להבחין כי הצליל מהדהד.
השאלה היא, מאיפה הגיע המיתוס הזה?
בחינה של אופי הצליל של הקוואק, מראה כי הוא מורכב מהחזרים פנימיים המזכירים הדהוד.
מכך ניתן ללמוד, שבמקומות בהם ההדהוד אינו רב, הקוואק עצמו ממסך את ההידהוד, ומכך קשה להבדיל בין השניים.
המידע לקוח מכאן.
אתה חמוד אתה.
תענוג לעיניים, גם כתוב בצורה קלה וזורמת, וגם נותן כללי אצבע שטוב ללמוד, ונחמד להיזכר בהם מדי פעם.
הייתי ממליץ לקרוא את זה לפני שמתחילים לטפל אקוסטית.
_________________ מאניס עמיס, אשכוליות וריzלה.
www.myspace.com/udibass
יפה מאוד
כמה הערות
שימוש בתוכנה ל EQ לחדר, אינו פותר את בעיית האקוסטיקה אלא מתקן קצת את שמיעת המוניטורים
ואם אתה מקליט עם מיקרופון בחדר בעיית האקוסטיקה נשארת.
מדידת החדר צריכה להיות עם מיקרופון תואם שאינו עולה זול ותוכנה נכונה, וצריך ללמוד להבין מה התוצאות אומרות.
טיפול באיזור 150HZ ומטה ניתן לטיפול אך ורק עם לוכדי בס מבוססי ממברנה או כמה מוצרים נוספים.