תפריט
שלום Anonymous ::: 2021, 05:02
Facebook
musical act magazine המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה Musical Act Magazine
התיישנות גיטרות קלאסיות
שרשרת זו הוגדרה כמועילה (280) › תצורת הדפסה
 הגב לנושא
שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו
   ראשי » גיטרות - Guitars
  Dror_Shi  
תומך
הצטרף: 15 אוג' 01
הודעות: 3168
מיקום: לפעמים בארץ
הודעה פורסם: ראשון 31 מרץ,02 07:49   
הרבה מדובר על מעלות הסאונד של גיטרות הוינטג'.
האם נכון הדבר לגבי התיישנותו של העץ גם בגיטרות
קלאסיות/אקוסטיות?
האם יש דרך לדעת שנת ייצור בגיטרות אלה?
מהם סוגי העץ מהם מכינים קלאסיות ומה ההבדל?
תודה.
yoramilan
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
הודעה פורסם: ראשון 31 מרץ,02 09:33   
נתחיל:
גיטרה לא נהית טובה יותר כתוצאה מהתיישנות, בדיוק כמו שאדם לא מפתח כושר גופני מלשבת בחדר כושר או, מתעשר מלקום בבוקר בלי ללכת לעבודה. (כן, אני יודע שיש מקרים יוצאי דופן).
הקלישאה כאילו ישן זה טוב היא שגויה ומטעה. יש ישן טוב וישן רע. הישו הרע - רע בכל מקרה. והטוב, אם לא נקפיד על כמה פעולות, מהר מאד יהיה גם רע. (ואגב, יש חדש מצויין).

חשוב גם להדגיש: סטראטוקסטר 62 או לס פול 57 לא מעולות כי הן בנות 40 ויותר שנים אלא בגלל שהדגם הספציפי הזה מעולה (וזה כמובן מתייחס לגיטרות פס יצור).
הקונטרבס שלי, יוצר ב-1853 בבהמייה, ועבר כמה גלגולים כולל הגירה לארץ הקודש אבל כמות הכסף והמאמץ שמושקעים בו הופכים אותו מעולה ולא עצם גילו המופלג. רוב הכסף מושקע בשמירה על העץ בכל מיני טכניקות, ומפני כל מיני בעיות שאני אפרט בהמשך.

עכשיו אני אסביר: קח אויר...
1. כללית וראשית, צריך לזכור: המטרה בסופו של דבר (או בתחילתו) היא, להוציא גוף משיווי משקל ע"מ שידחוף בתדירותו העצמית (שתהיה בתחום תדירויות השמע) את האויר שמסביבו, כך שיווצרו "גלי קול".
2. הטכניקה שבאמצעותה זה נעשה בכלי הנגינה השונים (כולל האלקטרוניים) נקראת תורת הכלים.
3. כל התשובה הזו, נשענת על ההנחה (הבדוקה והמבוססת) שמיתר הגיטרה, כשהוא יוצא משיווי משקל (פורטים עליו יעני), מזיז את עוגניו (הגשרים) אשר מגיבים לתדירות בו הוא זז, ובמקרה של גיטרה בעלת גוף תהודה, גל הקול "זוחל" לאורך השדרה האקוסטית של הכלי ו"נדחף" החוצה ע"י גוף התהודה.
הקביעה הזאת, מחייבת מס אלמנטים טכניים: שדרה אקוסטית נוצרת בתנאי שייש רציפות מקסימאלית לאורך השדרה מחד, ומאידך גמישות מקסימאלית (מיד תבין מה הבעיה והיכן הסתירה). כמו כן, ע"מ שמקסימום אנרגיה תידחף החוצה מגוף התהודה, גוף התהודה חייב להיות נקי מפגמים (פאנצ'רים) ע"מ שכל האויר יצא ממקום אחד. אבל, האויר נמצא בתוך גוף התהודה במערבולת של תדרים (ע"ע קירכהוף) אשר גוף התהודה חיב להגיב לכולם אבל מקדם התהודה של כל עץ, שונה בהתאם למסתו (המשקל שלו בערך) צפיפותו וכ"ו.
בקיצור - בעיה.
4. בעץ חלים שלושה שינויים עיקריים הקשורים בהזדקנותו:
- שינוי מקדם הייבוש
- קריסה ופירוק
- התעקמות ופיתול עם כיוון הסיבים.
סיבי העץ בנויים מתאים המכילים אחוז מסויים של מיים ומסיסי מיים. ישנה סקאלה שלמה הקובעת לכל עץ ועץ את מקדם היבוש (אחוז המים בסיבים) המומלץ ברגע בנית הכלי אבל מקדם זה משתנה באופן קיצוני במגע עם לחות או יובש. כשהסיב מתייבש באופן לא מבוקר ולא מטופל מיידית, קורים לו שלשה דברים: הוא נחלש, הוא משנה את צפיפותו ומשקלו, והחמור מכל, הוא משנה את עוביו.
החלשות הסיב אינה קשורה לסאונד אבל מזמינה פגמים מכאניים, שינוי הצפיפות והמשקל משנים, כאמור, את מסתו של העץ ומשנים בכך לחלוטין את מקדם התהודה שלו ושינוי עובי הסיב, יוצר חלל אויר בין הסיב לסיב השכן עד שהם נפרדים כליל. בשלב הזה, מתחיל להיווצר סדק = פנצ'ר.
כל האמור בנוגע ליובש לא רצוני תקף גם להתלחלחות (מלשון לחות) העץ רק להיפך.
לגבי קריסה, אז זה בד"כ פועל יוצא של שינוי מקדם היבוש אבל לא תמיד. עקרונית, מיתרים של גיטרה אקוסטית, מפעילים על הגשר לחץ של בערך 150 ק"ג. כלומר, ישנו גורם לחץ תמידי אשר שואף לקרב את שני קצות הגיטרה. ולכן, עקרונית קיים בגיטרה תהליך תמידי של קריסה, שכשהוא מתחיל (בד"כ בגריף אבל מגיטרות תהודה זה יכול לקרות גם במקומות אחרים) קשה לעצור אותו, במיוחד אם הגיטרה יבשה (ראה להלן).
פיתול זה תהליך דומה לריסוק אבל שלא ניתן למנוע אותו וחלקו אף רצוי. אין גריף ישר ב-100% ואין גיטרה בלי איזה בטן קטנה בTOP. השאלה כמה ואם העיקומים האלה הם חלק אינטגרלי של העבודה של העץ עם עצמו או שהם תולדה של נזקים.
5. העצים שמהם מרכיבים גיטרות תהודה (NON SOLID) לא שונים בהרבה מגיטרות מוצקות. לרוב TOP ממיפל או מהגוני, צדדים וגב ממהגוני, מייפל או רוזווד, צוואר ממהגוני או מייפל ולוח אצבעות מרוזווד או אבוני. (בד"כ, אותו סוג עץ על כל ה-BODY והגריף אבל לגמרי לאחובה ולא תמיד).
אלה המקובלים. יש גיטרות מדהימות שבנויות מעצים כמו אגוז, אלון, אשש, אשוח, עד עץ דובדבן וכ"ו. לבקר במחסן העצים של בונה גיטרות מגרנדה ספרד, או לינצ אוסטריה זו חוויה של פעם בחיים. (כשאתה עושה את זה שנתיים, משהו משמחת החים באמת הולך לאיבוד).
העצים הללו, עונים לדעת המומחים, המסורת והתיאורייה, על רוב הקריטריונים שהצגתי. אם שמת לב טוב, הקריטריונים סוטרים זה את זה. מייפל הוא קשה באופן יחסי כלומר, סובל מגמישות יחסית נמוכה, זה נובע מכך שהוא עץ צפוף מאד. כתוצאה מכך, הוא מאבד משהו מיכולת ההגבה לתדירות אבל משמש כשדרה אקוסטית מעולה. הוא גם חזק יחסית. מהגוני בדיוק להיפך.
רב ה"אדמירות" או "ימהות" או "פנדרים" שאתה רואה בחנויות עשויות מעצים נחותי להחריד, לרוב מדיקט שחלקו העליון, במקרה הטוב, זה מייפל.
6. סוג העץ זה לא הכל. הזכרתי את הנושא של היבוש.
במחסן, יש מייבש מכאני כי לעץ לוקח להתייבש מרגע כריתתו עד שאפשר להשתמש בו, בין 4 שנים לעשרות שנים.
בתקופה הזו, חלים בו דפורמאציות מאד חשובות שרק לאחריהן, ניתן לקבוע מהיכן לנסר את החתיכה הנדרשת.
חוץ מזה, מתחשבים בכיוון הסיבים, עיניים ושקעים ועוד מליון פראמטרים.
7. לכה ודבקים (או התפוצצות הלכה והתפרקות הדבק) זה תורה בפני עצמה. נניח לזה כרגע. מה שחשוב שתדע, לעצם השאלה שלך היא שדבקים ולכות (במיוחד כשהם סינטטיים אבל גם שהם טבעיים) לא נעשים בשום אופן צעירים יותר ותמיד חל בהם תהליך של שינוי בחומר וברב החומרים הטבעים גם תהליך של היפרדות התערובת.
יש, כאמור, הבדל עצום בין תכונותיו של עץ נחות לעומת עץ משובח אבל!!!! זה עוד כלום לעומת ההבדל בין דבק עצמות חם לדבק מגע. ופה, מה לעשות, רב הבניה הזולה נופלת ובגדול.
גיטרות מוצקות, יש מכל מיני סוגים וחלקן מכילות ציפוי (לרוב סינטטי) שאולי מסתיר חלק ממה שנכתב למעלה אבל לא מונע אותו. בכל מקרה, יש גם סוגים ודגמים טבעיים עם לכה.
מן הסתם, בגיטרות המוצקות, הברגים החליפו את הדבקים בנקודות הקריטיות, אבל שלרגע לא תחשוב שסביב הבורג או בבורג עצמו לא חלים שינויים.
8. מכאן שאתה מבין שהזדקנות, איננה ערך בפני עצמה אבל היא בעלת ערך. לרוב סנטימנטאלי אבל גם ממשי. החלקים מתיישבים אחד עם השני, הסיבים מוצאים את מקומם והעץ מגיע לנקודתו האפטימאלית.

בקיצור...
אם קראת כל מה שכתבתי, אז דבר אחד בטוח...
יש לך סבלנות
Rock_Artist
S.Supporter
הצטרף: 16 אוג' 01
הודעות: 2976
מיקום: תל אביבה
הודעה פורסם: ראשון 31 מרץ,02 09:40   
הרבה מהשאלות שלך יצטרכו תשובה של איש-גיטרה (גיטריסט) מן הפורום אבל אני אשיב על כמה דברים מרכזיים.

- כן! ההתיישנות לא רק טובה לגיטרות חשמליות או יין.


----דלג עלי!----
התיישנות/הזדקנות הוא תהליך גם חיובי בטבע לאדם (שמחכים ולומד מטעויות השנים), ליין שמקבל גוון ועומק מהחבית ושאר דברים ביולוגים וכל דבר שאנו בני האדם מעריצים... גם מכונית ישנה זוכה ללוחית "רכב אספנות" ומוערכת על-ידינו.
(כמה אנשים זוכרים את המכשיר הזקן שלהם יותר כיותר מוצלח ויציב... אפילו חלונות95 יוגדר ע"י חלק כמהיר יותר מהבאים אחריו).

הנקודה ש"מרחתי" היא שחלק מההתיישנות זה אהבת האדם ל"רטרו"...
----סוף דלג עלי----

גיטרה חשמלית זהה לגיטרה אקוסטית/קלאסית ברוב המקרים והיא בנויה מעץ (יכול להיות ששונה אבל עץ). בעץ מתהוות כל מני תופעות (וגם לוואי שצריך להמנע ולהגן על הגיטרה מהם). תופעות אלה שנובעות במיוחד מנגינה מרובה נותנות לגיטרה את המרקם והחום שהופך אותה לקדושה עם השנים ובעצם "מתאים" את הגוף של יותר לגיטרה מאשר ל"סתם עץ" כמו שהתחילה את חייה.

גיטרה חשמלית פשוט מעלימה את החלל האקוסטי ומשתמשת במיתרים שונים ונקלטת/מוגברת ע"י ה"קולטנים" PICKUPS. כך שגם גיטרה אקוסטית/קלאסית יכולה להשתבח עם השנים.

אבל צריך לדאוג לתחזק אותה וגיטרה חשמלית במיוחד דורשת תחזוק וחלופה של הרכיבים החשמליים (פונטציומטרים, PICKUPים ועוד). יש אנשים שאוהבים PICKUPים ישנים בגלל תנאי הייצור הישנים אבל גם PICKUP יכול למות. תחזוקה נכונה לעומת זאת (המפתח!) תוכל להשאיר אותו איתך עד יומך האחרון...

לגבי רכיבים ישנים מול חדשים יש עדיין נקודות למחשבה...
הרבה מהייצור המודרני נעשה ל"חסכוני","יעיל" ועוד דברים מסיבות כלכליות נטו שנוצרו עם השנים בעולם הקאפיטליסטי. לכן גיטרת פנדר שיוצרה בסין מרכיבים זולים יותר בתנאי טמפרטורה שונים ומקורות עץ אחרים תשמע מטבע הדברים שונה מאחותה האמריקאית שנוצרה ע"י פועל שברוב המקרים יותר מיומן ובתנאים יותר קרובים למקור (עד כמה שאפשר וגם... זה פס ייצור כך שיד האדם נעלמת עם השנים).

קרא סיקור על ה414 של AKG פה ותבין דוגמא לערך הנוסטלגיה.

כן... קראתי הרגע (אחרי הכתיבה) הכתוב מעלה וצויינה שם חשיבות תחזוק העץ. לגבי גיטרה קלאסית לדוגמא צריך לבדוק היטב אבל גיטרות חשמליות לרוב מצופות (לא בלכה כמו קונטרה-בס לדוגמא) ולכן הטיפול הוא קצת שונה.

לגבי שנת ייצור אם יש מספר סידורי לרוב ניתן למצוא אם אין דבר רשום אז לצערנו זה לא עץ שניתן להסתכל על מספר הרדיוסים :smile:.

  Dror_Shi  
תומך
הצטרף: 15 אוג' 01
הודעות: 3168
מיקום: לפעמים בארץ
הודעה פורסם: שני 01 אפר',02 08:38   
תודה רבה יורם,
היה מעמיק ומעניין.
מהם הדרכים בהם מתחזקים גיטרות תהודה בדרך הטובה ביותר?אני שואל על גיטרות שהן בעלות יותר מ10 -15
שנים.
ממה כדי להמנע?
הגיטרה שלי היא דגם של אדמירה שלפי מיטב ידעתי כבר איננה
מיוצרת מזה שנים,האם ע"פ המספר הסידורי שלה אוכל באיזושהי דרך את הגיל שלה?
באם הציפוי של הגיטרה התקלף,מה עלי לעשות?
תודה. #thumbsup
yoramilan
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
הודעה פורסם: שני 01 אפר',02 16:44   
1. תחזוקה ומניעה: כמובן שיש דרכים רבות לתחזק ולשמור את העץ (ולא רק אותו). מרבית הנזקים, אם שמת לב, קשורים ברמת הלחות של העץ.
אם המצב אבוד והעץ הגיע לפחות מ-0.5% מים בסיבים, כדאי להמשיך לשמור אבל מהבחינה של הלחות המצב אבוד.
אבל אם הגיטרה נשמרה, אז פשוט צריך שהגיטרה תמיד תהיה במקום אם רמת לחות נכונה. בישראל הבעיה היא שרמת הלחות באזור השפלה ומישור החוף כמעט אופטימאלית אבל מזג האויר והמליחות באויר פשוט גומרים את העץ. בירושלים לעומת זאת, יבש מידי.
אסור!!!! בשום פנים ואופן, להרטיב את העץ.
בהנחה שהגיטרה שלך עשויה מעץ מלא (מה שאני כמעט משוכנע שלא אחרי שאמרת שזו אדמירה) אז מה שקורה כשמרטיבים את העץ, זה שהסיבים מתמלאים מים בצורה לא שווה (באזורים החיצונים מהר ובתוך העץ בכלל לא) ואז קורה מה שקורה לסטייק טוב כשהוא נתקל בגרילמן פושע.
בכל מקרה, התוצאה המיידית תהיה התקפלות ופיצוצים. בדיקט זה עוד יותר גרוע כי גם מקדמי ספיגת הלחות של כל פרוסה בדיקט שונים ואז הגיטרה מקבל צורה של בימטאל.
אם שווה לך להשקיע בדבר הזה (וזה רק פונקציה של הערך של הגיטרה - רגשי ופיזי) אז כדאי שבחדר ישב מצנן לחות (מה שקראו בהאחזות - דזרט קולר) שניתן לקנות אותו בכל מיני מקומות. עקרון הפעולה שלו הוא שהוא מפיח רוח אשר עוברת דרך עמוד של חומר סופג הרווי במים.
זה מקרר כמו הצרות שלי אבל זה שומר מצויין על רמת לחות קבועה.
יותר זול ומוגבל, יש מכשירי לחות (מכשיר אדים קרים) כמו של תינוקות שצריך פשוט להפעיל - לא קרוב מידי לכלי.
עוד באגף הלחות, ישנם אצל בוני כינורות (שמידט בתל אביב, הופמקלר בירושלים ועוד) צינורות לחות (שנקראים דמפיטס) ואחרי שמספיגים אותם במים, משחילים אותם לחור. (כאמור, אני ממש לא משוכנע שהמחיר הראשוני של הגיטרה שווה את זה).

עוד באגף התחזוקה: האוייב של העץ אחרי היובש זה האבק. האבק מכיל כל מיני נבגים שמתפתחים לפטריות שמאכלות את העץ.
חשוב להקפיד שהחדר יהיה נקי ולנגב את האבק עם מטלית לחה (בשום אופן לא רטובה).
סנו רהיטים, מכיר? אחלה מכשיר. חוץ מכל הבשמים המיותרים והדאווין של ה"ברק" הוא מכיל חומרים חיצוניים מצויינים לעץ. פעם בחודש, שכבה דקיקה ולנגב במהירות לפני שמתייבש.

אתה שואל על התקלפות הציפוי. עצם זה שהציפוי התגרד או התקלף אחרי 10 שנים מעיד במשהו על איכות הגיטרה. לכה טובה מחזיקה בלי למצמץ 60-70 שנה. בלי להתקלף, בלי להצהיב, בלי להתפוצץ...
בכל אופן, יש הבדל מהותי בין חידוש לכה לבין סתם מריחת לכה, והבחירה בין שתי השיטות קשורה לא רק בכמות השטח שצריך לחדש אלא מצבה הכללי של הגיטרה.
חידשוש לכה, זה קילוף כל הלכה, שיוף קפדני, טיפול קר בעץ, המתנה של שבוע ואז מריחה של 3 שכבות. (בערך 800$ נחשב הוגן).
סתם מרחה אתה יכול לעשות לבד עם לכה על בסיס מים משובחת. תנסה לשייף עם ניר מים אפס את כל האזור ע"מ שלא יהיה סיבים. זה לא שווה הרבה חוץ ממהרגשה הטובה אבל לפחות לא תשלם על זה הרבה מדי כסף.
ההבדל הוא עצום (גם ההבדל במחיר). לכה יוצרת שינוי בעץ כשהיא מתיבשת. אם המריחה לא אחידה, מקדם התהודה של העץ יהיה שונה.
אם (וזאת ההנחה שלי) הגיטרה לא עשויה מעץ אלא מדיקט, אין ללכה שופ תפקיד אקוסטי אלא רק תפקיד של הגנה על העץ מפני מכות ואסטטיקה.
הדבקים שמדביקים את פרוסות הדיקט עושים בעצמם את עבודת האיטום (בצורה טובה אך ברוטאלית).
אדמירות שנקנו בארץ לפני 10 שנים זה או ה"מאלאגה" או "גרנדה" או "סבילייה". שלושתן עשויות מדיקט (תרכובת עץ מצופה) ומאד זולות (200-300$). אין בעיה שהן תמשכנה להשמע סבאבה ברמה של "נשב בחוץ" ואפילו יותר מזה.
בטח שלא הייתי משקיע בהן מעבר לזה.

דגמים יותר יקרים של אדמירה שכבר עשויים עץ משובח, שוות בהחלט את ההשקעה.
אני בכל אופן, אוהב את הסאונד והגריף של אדמירה, למרות המחיר.
Saibuster
הצטרף: 19 ספט' 01
הודעות: 234
מיקום: London
הודעה פורסם: שישי 19 יול',02 22:24   
Yoram, thanks for the article, I cant tell you how much i enjoyed reading it!!#thumbsup

But now i have a litlle question, i thought about opening a new thred, but i think i'll ask it here anyway :

I would like to know how the wood changes the sound on electric bass and guitar.

I mean, there are no acustic chamnbers or anything that the wood might reflect sound into + the pickups are picking up the sound thrue an electric field, and that as far as i know has nothing to do with wood.

I thought about it, and my only explenation is that the wood reflects vibrations thrue the frets or the fingerboard (fretless) to the strings(every wood has his own frequencies which he amplify and emphasis depending on his dencity and etc), and thus changes or add harmonics to the original ones that are vibrating on the strings.
Am i right?




_________________
"Adventure, excitment , the jedi craves not these things"
yoramilan
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
הודעה פורסם: שבת 20 יול',02 03:39   
השאלה שלך, בנוגע לאופן ולעצם השפעת סוג העץ על ה-"סאונד" של הכלי, כמו גם על ההבדלים בין סוגי עצים, גילם ETC, נידונה כבר בעבר ויש לכך כמה התייחסויות (כולל של ראובן ושלי).

בכל מקרה:
"נעשה ונבין" (עד עכשיו זה היה "נבין ונעשה"). קח את הבס שלך. שים את הקצה של הגריף (ה"כתר") בפה ותנשך אותו חזק אבל לא חזק מדי.
סגור את שתי האזניים טוב טוב וביד השלישית שלך, פרוט על מיתר כל שהוא כשהוא פתוח. (מיד תבין למה פתוח).
מה אתה שומע?
אתה שומע (בווליום מחריש אוזניים) את כל התנועה האקוסטית בעץ בערך באזור ה"עוגן הרחוק". (הפה שלך מהווה את קולטן התדר וחלל הפה והלוע את תיבת התהודה בכינון ישיר עם האוזן האמפליטודית).
עכשיו, תרפה מעט את לפיתת הלסתות ונסה לשחק עם כמות הלחץ שאתה מפעיל.
מה אתה שומע עכשיו? איזה הבדלים אתה מזהה?
כרגע אתה מזהה את ההבדלים שעומדים בבסיס קביעת מקדם הצפיפות של השידרה האקוסטית.
שים לב, שלא תמיד צפוף זה "טוב".
הלאה:
תנשך עכשיו את הגיטרה באזור החיבור של הבודי לגריף. נגיד, איפה שמחברים את הרצועה.
מה אתה שומע? ממה נגרמים ההבדלים?
השינוי העיקרי שיצרת הוא לא בסוג העץ או רציפות וצפיפות החיבר של הגריף ל-בודי כמו שניתן היה לחשוב, אלא במיקום הקולטן בייחס לשידרת המיתר (או השידרה האקוסטית). האפקט העיקרי שנוצר, שהפך את הצליל לפחות מדוייק ("צר", "תוקפני") ועשיר יותר ברכיבים (כולל כפולות חלקיות של התדר אשר יוצרות עיוותים) נוצר כתוצאה מעיקרון פיזיקלי הקרוי "חוק גלים עומדים" או "מיקום ההפרעה".

אנו נמשיך את הניסוי בכך שתנשך את הבודי בקצהו האחורי, בקו אחד עם הגריף.
מה אנחנו שומעים עכשיו?

(בהמשך תנסה עם מיתר סגור, הרמוניקס וכ"ו)

סיכום:
הגל אשר נוצר בעוגני המיתר מקרין ומשפיע תוך כדי תנועתו, על המשך התנועה הסדירה של המיתר בתדר נתון ומייצר רזוננס עיקבי אשר הופך את תנודת המיתר לזכה ורציפה.
בגיטרות מעולות קיימת גם טכניקה של הרכבת פיק-אפ אשר "מדבר" עם העץ בלבד.
באמצעות הניסוי הזה, יכולת להיווכח כמה להצבת הפיקאפים ותכונותיו של העץ יש השפעה על הסאונד שלו ומתוך כך על תגובתו ההמשכית של המיתר.
אם יש לך דרך להשיג סטטוסקופ רפואי, תוכל לחקות במשהו, עבודתו של מהנדס עץ במפעל לגיטרות עבודת יד.
תצמיד את הממברנה של הסטטוסקופ בנקודות שונות בעץ ותוכל לשמוע בקלות את ההבדל בין הגב לחזית, את הרישרושים הנוצרים כתוצאה מהסדקים, נקודות אקוסטיות מתות וכן הלאה.

תהנה
Saibuster
הצטרף: 19 ספט' 01
הודעות: 234
מיקום: London
הודעה פורסם: שבת 20 יול',02 14:32   
תודה.


_________________
"Adventure, excitment , the jedi craves not these things"
  Dror_Shi  
תומך
הצטרף: 15 אוג' 01
הודעות: 3168
מיקום: לפעמים בארץ
הודעה פורסם: שבת 20 יול',02 17:45   
ואללה יורם,
שרק ירבו כמוך. #thumbsup
 הגב לנושא
שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו
   ראשי » גיטרות - Guitars

עמוד 1 מתוך 1

עשוי לעניין אותך :
:: תקנון