תקרת\קיר גבס כמלכודת בס?

שרשרת זו הוגדרה כמועילה (95) ›

לך לעמוד הקודם 1, 2

שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו

ראשי » אקוסטיקה, סביבת עבודה

צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא

אסף

S.Supporter

הצטרף: 05 יונ' 03

הודעות: 4448

מיקום: רחובות

פורסם: חמישי 06 אוג',09 23:47

ציטוט:

לא. היחס צריך להיות הפוך - ככל שמקדם הבליעה גבוה יותר, ככה ההנחתה גבוהה יותר.

סליחה, אני לא מרוכז #smile

.
האם בתדרים גבוהים הקיר לא מנודנד ולכן יש החזרה ולא בליעה?
בכל אופן הנה הגרף המתוקן (לוגלוג) עבור הנחתה בגבס (הנחתה גדולה = בליעה גדולה, עד הנחתה מושלמת ב-0 הרץ):

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
_________________
שיעורי פסנתר שלי ברשת (יוטיוב):
http://www.youtube.com/user/MangoldProject

חזרה למעלה

oh-babie

S.Supporter

הצטרף: 30 ינו' 03

הודעות: 3033

פורסם: שישי 07 אוג',09 00:33

ציטוט:

האם בתדרים גבוהים הקיר לא מנודנד ולכן יש החזרה ולא בליעה?

עפ"י התיאוריה (המפושטת למדי) שהצגתי - כן, אבל בפועל לקיר יש קשיחות מה שהופך אותו לפאנל ולא לממברנה.

ז"א שאם רוצים לדייק, צריך לקחת בחשבון גלי אדווה שיוצרים התלכדות (Coincidence) מעל התדר הקריטי של הפאנל. בתדרים אלה (תלוי בזווית המפגע) הקיר מנודנד לאורכו (ולא לרוחבו) ויש העברה\בליעה.

במקרה של הגבס שלנו, זה יוצא באזור ה-2kHz. אם ממדלים בליעה - זה די זניח, אבל אם ממדלים העברה זה כבר סיפור אחר...

ואם כבר נכנסנו לפרטים, אז לקיר אמיתי יש מידות סופיות (ולכן גם אופני רטיטה פנימיים בנוסף לאינרציית המאסה), מה שמוסיף עוד "קצת" אש למדורה.

הכל עניין של מידת הדיוק הדרושה.

ועוד לא דיברנו על מצב בו יש מאחורי הפאנל רעפים, וחומר בליעה באמצע... #smile

חזרה למעלה

אסף

S.Supporter

הצטרף: 05 יונ' 03

הודעות: 4448

מיקום: רחובות

פורסם: שישי 07 אוג',09 01:15

יונתן,

ברשותך, תן לי להעביד אותך קצת #smile

.

א. ראשית, תן לי לוודא: המודל שהצגת עד כה היה של קיר צפיד (ואינסופי) בו פוגע בניצב גל מישורי (אינסופי). הקיר לא "תפוס בקצוותיו באינסוף" וכו'. אמת?

ב. כשאתה אומר "בפועל לקיר יש קשיחות" - האם לא הנחת זאת עד כה? האם הקיר בחישוב הקודם לא זז כגוף יחיד בלי להתעוות? או שאולי אתה מתכוון למשהו אחר במילה "קשיחות"? דבר זה מוביל לשאלה הבאה:

ג. האם תוכל לחדד את ההבדל בין פאנל וממברנה, ולא בעזרת האפקט שנצפה בה (גלים אורכיים מול רוחביים)? מה ההבדל מבחינה מבנית\חומרית\וכו'? ("קשיחות"?)

ד. האם הסופיות של הקיר (בהנחה של קיר מגורים נורמלי, קרי בלוק 3 מטרים על 3 מטרים) נחשבת כ"תיקון קטן" לתוצאה שהשגנו כאן? או שמדובר בשינוי משמעותי?
_________________
שיעורי פסנתר שלי ברשת (יוטיוב):
http://www.youtube.com/user/MangoldProject

חזרה למעלה

oh-babie

S.Supporter

הצטרף: 30 ינו' 03

הודעות: 3033

פורסם: שישי 07 אוג',09 07:48

ציטוט:

א. ראשית, תן לי לוודא: המודל שהצגת עד כה היה של קיר צפיד (ואינסופי) בו פוגע בניצב גל מישורי (אינסופי). הקיר לא "תפוס בקצוותיו באינסוף" וכו'. אמת?

לא בדיוק. אם הקיר היה צפיד אז העכבה האקוסטית שלו הייתה שואפת לאינסוף, מה שאומר שאפילו לוחם סומו במהירות הקול לא היה מרטיט אותו.

הקיר אינסופי - כן. הגל מישורי ופוגע בניצב לקיר - כן. הקיר לא תפוס בקצוותיו.

אבל במודל ממברנה הקיר עשויה מסה רופסת ואין לו קשיחות.

ציטוט:

ב. כשאתה אומר "בפועל לקיר יש קשיחות" - האם לא הנחת זאת עד כה? האם הקיר בחישוב הקודם לא זז כגוף יחיד בלי להתעוות? או שאולי אתה מתכוון למשהו אחר במילה "קשיחות"? דבר זה מוביל לשאלה הבאה:

ג. האם תוכל לחדד את ההבדל בין פאנל וממברנה, ולא בעזרת האפקט שנצפה בה (גלים אורכיים מול רוחביים)? מה ההבדל מבחינה מבנית\חומרית\וכו'? ("קשיחות"?)

ממברנה עשויה ממסה רופסת לחלוטין.
פאנל עשוי מחומר בעל קשיחות כלשהי.

ברגע שיש לחומר קשיחות, הוא יכול לתמוך בהתהוותם של גלי כפיפה - בהתאם למאפייניו המכאניים (מודול יאנג, יחס פואסון וכו').

זה כל הסיפור. #smile

ציטוט:

ד. האם הסופיות של הקיר (בהנחה של קיר מגורים נורמלי, קרי בלוק 3 מטרים על 3 מטרים) נחשבת כ"תיקון קטן" לתוצאה שהשגנו כאן? או שמדובר בשינוי משמעותי?

או.. שאלה טריקית.

קודם כל אני בכוונה נמנע מלהתייחס לקירות בלוקים, גם מכיוון שיש לקיר קשיחות גבוהה וגם מכיוון שקיר כזה הוא רחוק מלהיות הומוגני (הבלוקים עצמם, אופן חיבורם וכו') ולכן אפקט הממברנה כאן הוא הרבה יותר מורכב.

גבס, לעומת זאת, הוא חומר הרבה יותר רופס והרבה יותר הומוגני ולכן יותר מתאים למודל הזה.

אגב, אם היעד הוא בליעה (ולא קיר) אז יש חומרים הרבה יותר מתאימים, כמו לוח עץ דק או אפילו גומי או MLV. במקרה שלנו הבליעה היא רק תוצר-לוואי שאנו מנסים לתעל לטובתנו...

כשמתייחסים ל"סופיות" עולים על הפרק שני דברים:

א. אופני הרטיטה הטבעיים של הממברנה.

ב. השפעה של הצורה בה הממברנה מחוברת בגבולותיה.

לגבי א' - קיים שינוי, אך ברוב המקרים אופני הרטיטה לא נופלים על תדר הרזוננס של המערכת כולה (שם הבליעה מקסימאלית), ולכן בעת התכנון בהחלט אפשר להתייחס לזה כאל תיקונים\תוספות קטנות.

לגבי ב' - זה האתגר האמיתי. גם מסה רופסת מקבלת קשיחות כפיפה מהמתיחות שלה בגבולות - דבר שמשפיע ישירות על תדר הרזוננס של המערכת (כמו בכיוון תופים, למשל).

זה משהו שכבר יותר קשה למדל תיאורטית בצורה מדויקת והגישה היא מאוד אמפירית.

אם מדובר על קיר גבס, אין הרבה שאפשר לעשות ממילא, והרי כל החישוב רק מיועד לראות שאנחנו "In the ballpark".

אם מדובר על מלכודת בס ייעודית, אז בד"כ מתכננים ומחשבים את הכל ואז מכיילים בשלב ההתקנה: מיקרופון פייזואלקטרי על הממברנה + אנלייזר יראו בצורה ברורה את תדר הרזוננס של הממברנה, וכך אפשר "לשחק" עמו באמצעות שינוי המתיחות בחיבור הממברנה לקונסטרוקציה.

חזרה למעלה

שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו

ראשי » אקוסטיקה, סביבת עבודה

לך לעמוד הקודם 1, 2

עמוד 2 מתוך 2

עשוי לעניין אותך :

:: תקנון