היי נמרוד, עבודה יפה, נקיה, בדיוק כמו שרק אתה יודע
שאלה מקצועית/סקרנית...
אם אני לוקח את כל העסק ומקטין שיתאים ל4 או 5 אינץ׳, האם לדעתך אני אקבל תוצאה נחמדה של סאב לסלון? _________________ MOE - MADEONEARTH
Custom Made Synths And Effects
נראה לי שיהיה אפשר להשתמש בסאב הזה לכיבוי שריפות ענק....
(או לחילופין ליצירת רעידות אדמה מדומות) _________________ שימו קוף בחדר עם הציוד שלי ונראה אותו ממקסס.
שימו אותי בחדר עם מה שיש ואני אספק לכם מיקס מעולה.
ציוד מועט או מיקס ITB הם לא תירוץ.
מיקס זה מיקס, אתם מיקסרים או שאתם קוף.
פשוט.
(מייקל בראואר)
אם אני לוקח את כל העסק ומקטין שיתאים ל4 או 5 אינץ׳, האם לדעתך אני אקבל תוצאה נחמדה של סאב לסלון?
ממש לא
בניגוד לתיבות פרונטאליות שבהן יש קשר בין קוטר האלמנט לנפח התיבה (הנפח האחורי של חלל הרמקול),
בתיבות שופריות יש משמעות וחשיבות עליונה לנתונים הפיזיים של השופר על הענות וביצועי המערכת (אלמנט + נפח אחורי + שופר)
ההיענות והביצועים של תיבה שופרית נובעים מתכנון שמבוסס על פרמטרים מוגדרים של האלמנט.
אתה לא יכול לקחת סתם/כל אלמנט אחר (אפילו דומה/באותו גודל פיזי של "15) ולקבל את אותם ביצועים כמו עם האלמנט ה'מקורי'.
אלמנטים עם נתוני מפתח בסטייה קטנה יכולים להוות תחליף לאלמנט המקורי.
סביר שלא קיים אלמנט "4 או "5 בעל פרמטרי T/S שאפילו קרובים לאלו של ה "15 המדובר,
ולקחת 'סתם' אלמנט כלשהו ולבנות לו 'איזשהו' שופר יסתכם בבזבוז זמן וחומרים.
מדובר על תדרים נמוכים, וכאשר אנו מדברים על בידוד אקוסטי של חלל, יש צורך במסה גדולה של המחיצות כדי לבודד תדרים אלה. כאן המסה של המחיצות היא קטנה והייתי מצפה שחלק גדול מהאנרגיה של יחידת הבס פשוט תעבור דרך מחיצות השופר. מה ההסבר לכך שזה בכל זאת עובד?
ההשערה שלי היא שזה לא מתנהג כמו תדר נמוך בחדר, אלא שהתדר הנמוך עולה בעצמתו בהדרגה עם המעבר בשופר, אבל אשמח לשמוע את התשובה שלך.
עוד שאלה: מנסיונך, האם הדיליי הוא בעייתי? הרי לא תמיד אפשר לפצות ע"י השהיית העליונים, וגם אם כן, לא תמיד נרצה להשהות את כל המערכת בכ-10 מ"ש. _________________ יובל עמית - אולפן הקלטות | הגברה והקלטת מופעים | הוראת סאונד
www.yuvalamit.com https://www.facebook.com/YuvalAmitSoundRecording
לבידוד של תדר נמוך נדרשת כמובן אטימה בין החללים אבל גם קשיחות של התווך המפריד למניעת תזוזה או דפורמציות עקב שינויי הלחץ,
דבר שיעביר את גלי הקול לצד ה׳שקט׳ (יותר).
כשמדובר במשטחים גדולים כגון קירות או תקרות/רצפות, הקשיחות ניתנת להשגה ע״י עובי (עם מערכת חיזוקים) ו/או מסה גדולים יחסית.
כשמדובר בפאות/דפנות של תיבת רמקול גודל המשטחים הרבה יותר קטן ולכן דרישות החוזק כנגד כפיפה הן צנועות יותר.
משיקולי נוחיות בנייה ונייוד נעדיף חומר קל משקל, קל לעיבוד, לחיבור ולגימור וכמובן עם תכונות חוזק וקשיחות טובים.
סנדביץ ליבנה הוא חומר איכותי ונפוץ לשימוש זה, וכמו בבנייה המתוארת אפשר גם להסתפק בעובי דק יחסית (12 מ״מ)
הודות למערכת חיזוקי ביניים שמקנה לפנלים את הקשיחות הנדרשת.
במערכות השמעה (בניגוד למערכות הגברה) אין שום בעייה להשהות 10 מילי שנייה ואפילו יותר.
במקרה של השהיית שאר המערכת/ערוצים ביחס לסאב, אפשר גם בלי.. כאשר הגבוהים מקדימים את הסאבים זה לא מקלקל את
תחושת החדות/בהירות של הצליל כמו שקורה במצב הפוך, כאשר הסאבים מקדימים את הגבוהים