לגבי מערכת לשמיעת מוסיקה ברור ש-10 מ"ש של השהיה לא מהוות בעיה, אם כי כאשר זה רק על חלק מהתחום זה כבר תלוי בכמה גורמים וזה פחות ברור מאליו. במסגרת הפשרות שיש בכל מערכת רמקולים אני מאמין שהתועלת (שבשופר) עולה על הנזק, אם התכנון הכללי של המערכת הוא טוב. (בקיצור, אני מקבל מה שאמרת).
לגבי הגברה גם שם זה יכול לעבוד, הרי לא פעם משהים את המערכת ממילא משיקולים אחרים, זה אולי פחות גמיש אם אתה נאלץ להעלות את כל השהיית המערכת בעוד 10 מ"ש.
לגבי ההבדל בהעברת תדר נמוך בין קופסה קטנה (רמקול) לקופסה גדולה (חדר), ההסבר שלך נראה הגיוני, אם באמת מנגנון ההעברה מבוסס בעיקר על רטיטת המשטחים המעבירה את הגל מחלל א' לחלל ב'. מה שקצת לא מסתדר לי הוא שאם זה כך, הרי בידוד חדרים לא בהכרח היה מחייב מסה גדולה של הקירות אלא קשיחות גדולה שלהם, שזה קשור אחד לשני אבל לא אותו דבר. _________________ יובל עמית - אולפן הקלטות | הגברה והקלטת מופעים | הוראת סאונד
www.yuvalamit.com https://www.facebook.com/YuvalAmitSoundRecording
אכן הבידוד מותנה בקשיחות המחיצה והקשיחות היא בד״כ תוצאה של מסה גדולה.
הפרמטר החשוב הוא הקשיחות של (חתך) חומר המחיצה.
ככל שהחומר פחות קשיח יש צורך להשתמש בעובי יותר גדול ו/או להוסיף צלעות הקשחה...
לאחר הכנה טובה של השטח, קרי שיוף, מילוי פגמים (עם Bondo - מרק פוליאסטר של פחחות רכב) שוב שיוף ושוב...
2 שכבות עם רולר של הצבע הנ"ל. ואח"כ התזה של צבע סמיך בלחץ נמוך לקבלת 'יריקות' של טיפות גדולות.
כמה מעברים כאלה יוצרים את גימור ה'קליפת תפוז' הזאת.
הצבע מתייבש למגע ראשוני ממש מהר כך שהטיפות של שכבת המרקם לא נמרחות ונבלעות בשכבה האחרונה
אלא נשארות ברובן שלמות ורק משתטחות קצת.