הצטרף: 17 אוק' 04
הודעות: 51
מיקום: hadera
פורסם: חמישי 03 נוב',05 12:00
רציתי לדעת ממה מורכב הסאונד שמכונה "חם".
תודה.
הצטרף: 17 אוק' 04
הודעות: 51
מיקום: hadera
פורסם: חמישי 03 נוב',05 12:38
אוקיי, אנסח אחרת
נגיד שנכתב שמכשיר מסויים מעניק לסאונד אופי "חם"
אז מה הוא מוסיף/משנה מבחינה פיסיקלית בסאונד?
S.Supporter
הצטרף: 19 מאי 01
הודעות: 2814
פורסם: חמישי 03 נוב',05 14:51
המונח הוא סובייקטיבי לחלוטין - יכולת לשאול מה זה סאונד סגול: יצא לי לעבוד גם עם מפיקים כאלה.
גם ל"חום" יש כמה הקשרים, וה"חום" עליו אתה מדבר הוא רק אחד מהם. כל הסבר שיינתן לך לא יכלול את כל הדעות - ותמיד יהיה זה ש"חום" מזכיר לו דוקא גלידה. מאחר וכך, יותר קל לאפיין ע"פ השלילה. חם זה מה שלא קר.
לרוב האנשים, חום "כזה", "סאונדי", משמעו דוקא "חמימות" (WARM) ולא "חום" (HOT). לכן הוא מתקשר עם רגשות, אינטימיות ובטחון, קרבה (רצויה, לא התבשמות בעמבה), כדין "חמימות אנושיות" - ולא לחום של פלדה מומסת, חמסין או דוכן שווארמה. קור בדומה, מתקשר אינטואיטיבית עם ריחוק, מתכת, ו"מכונתיות".
לכן (בהכללה) הצליל ה"חם" ישמע נעדר מרכיבים כואבים, צעקניים, פוגעים, חדים וכיו"ב.
מאחר ומדובר גם בקרבה, הוא ישמע (בהכללה) גדול יותר, קרוב יותר ומבודד יחסית מסביבתו.
ומכאן (בהכללה) ניתן לומר שבהעדר גורמים "מתכתיים" הרי מרכיב ה-LOW MID (בהיותו "לא מכאיב" יחסית) ישמע דומיננטי, והבהירות תישמע טבעית, ברורה ולא מכאיבה לאוזן גם בעוצמות גבוהות.
וניתן לומר (בהכללה) (בהכללה) (בהכללה) שהאוזן מעדיפה יותר לקרוא להרמוניות זוגיות בשם "צליל חם", מאשר לאי זוגיות, הנשמעות (בהכללה) (בהכללה) (בהכללה) "מתכתיות" יותר.
ומאחר וחלק ממעגלי השפופרות מדגישים באופן מחמיא ואסתטי עיוותים בהרמוניות זוגיות, מחפשים משתמשים רבים בטרוף אחרי כל מעגל שתקועה בו "מנורה" כלשהי. להשוואה, גם רווקות בגילאים 25-30 מחפשות הרמוניות זוגיות, ובדומה, קפיצה על כל שפופרת מזדמנת (מטאפורה, תרגעו נעמ"ת) תביא לרוב תוצאות הפוכות למקווה. נו טוב, לפחות לאחד הצדדים.
Peace,
Zooot
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
פורסם: שישי 04 נוב',05 02:01
עבור מחדש על שורת הצלילים העיליים:
בהכללה:
מעל הצליל היסודי (תדר היסוד) נמצאים בחזקת2 (2,4,8,16) כל האוקטבות שלו,
הצליל העילי ה-6 נמצא אוקטבה מעל ה-3 ודווקא מחזק צליל גוון "אי זוגי".
אבל בניגו ד ל-3 הוא נמצא בהרכב קורדיאלי (שורש, טרצה גדולה, קווינטה - אוקטבה מעל תדירות היסוד). בכל מקרה הצליל העילי ה-6 מדוכא במרבית כלי הנשיפה ומוחלש מאד בתיבת תהודה. (למעשה, מוגבר רק בלוח תהודה ללא מעטפת צד).
10 אינו נחשב זוגי.
הוא מחזק צליל כלאיים (יחס 5:6) שהוא יחס של דואו-דצימה מעל תדירות היסוד. הוא מקיים תופעה של מתן עובי לצליל בדיוק משום שהוא אינו מכפיל את תדירות היסוד.
12 - כמן 6.
14 - אינו זוגי אלא כפולה של צליל עילי ראשוני שכלל אינו הרמוניה מלאה (ע"ע פיתגוס). במקרה של לוח תהודה ללא מעטפת צד (פסנתר לדוגמא) מדובר בספטימה קטנה מעל הכפולה הראשונה של תדירות היסוד. הוא אינו קיים בכלי נשיפה בעלי צינור המשנה את קוטרו. הוא אינו מתקיים בצינור הפתוח בצידו האחד (בעצם, קיים בחליל בלבד בכלי נשיפה מעץ) - הוא אחד המאפיינים הבולטים של כלי הנשיפה בעלי העלה הכפול והקלרניט.
זה ה-"מה"
לגבי ה-"למה"... אין לי סבלנות.... זה גם לא ממש משנה.
בכל מה שקשור להגבר אלקטרו-מגנטי ואלקטרו-פיזיקלי, זה כמובן תלוי בתכונות הלקטן וביחס בין המ?ש?ר?ה למ?וש?ר?ה (ליפופים ביחס למסת הליבה ולקיבוליות)
לאחר כל הטרחנות הזו אסכם במשפט אחד:
הכפלת תדירות היסוד (כלומר, תוספת אוקטבות זכות לצליל היסוד) מעניקה נפח תיזמורי לצליל.
כלי / דגימה / סינטוז / יחידת הגבר / חולייה בשרשרשת הסאונד אשר תאפשר את מלוא המופע של תדירויות אלו תיצור "אשליה" של צליל גדול.
מכאן ועד פרשנות מופשטת (חם / חמים / נעים בגב / קיצי קיצי ביד...) קצרה הדרך
המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה
Musical Act Magazine
