הצטרף: 22 מאי 01
הודעות: 474
מיקום: אולפני סטורם
פורסם: ראשון 07 אוק',07 14:20
המממ ... קצת קשה להסביר אבל אני אנסה ..
אובר-דרייב נועד בעיקרון להגביר את האות הנכנס למגבר מנורות שכבר נמצא בדרייב על מנת להוסיף SUSTAIN ו - GAIN.
הפאז הוא אפקט שהפך פופולרי בשנות השישים ונותן סאונד מאוד מזמזם כמעט סינטטי ואולי גם צורם (לפחות לחלק מאיתנו) אפשר להגיד שזה יכול להזכיר לאחדים סאונד שבוקע מרמקול קרוע. גם הפאז יכול להגביר את האות הנכנס למגבר מנורות, אבל בניגוד לאובר-דרייב, הפאז הרבה פחות דינמי ואינו מגיב לשינויים בהתקף הפריטה כמו האובר דרייב, ובחיבור למגבר, גם המגבר מאבד חלק מהדינמיות שלו.
הדיסטורשן הוא האפקט הכי קשה להגדרה מבין השלושה. הכי קל להסביר אותו כאפקט שמיועד לדמות מגבר מנורות שנמצא בדיסטורשן.
אגב, דיסטורשן הרבה פעמים משמש כאפקט עצמאי שמחברים לערוץ הנקי של המגבר, ואז, ברמת גיין נמוכה, הדיסטורשן יכול לתפקד גם כאובר-דרייב.
מקווה שזה עוזר ...
איציק
הצטרף: 25 יול' 05
הודעות: 519
פורסם: ראשון 07 אוק',07 20:38
חשוב לציין לדעתי, שהדיסטורשן איפשר בשנות השישים לגיטריסטים להוציא מהגיטרה
החשמלית סאונד שלא חלמו עליו עד אז. ובעצם השימוש בפאזים, דיסטורשנים ובפדאל הואה,
נגנים שונים, ובראשם ג'ימי הנדריקס הגדירו מחדש את מהות הגיטרה החשמלית, שהומצאה במקור כדי להגביר את עצמת הגיטרה בהרכבי ג'אז.
והומצאו דגמים חדשים של גיטרות, הפנדר סטרט, הלס פול, ה- SG . שכל אחת מהם גם מגיבה לדיסטורשן בצורה שונה, עם דינמיקות שונות. ועד היום הדיסטורשן לסוגיו, הוא זה שמגדיר בעצם את מוזיקת הרוק לסוגיה.
_________________
Industry Standart