לפני זה אני רק מציין שיש לי ידע בסיסי בלבד בתיאוריה.
אז ככה,
יצא לי לנגן לאחרונה שיר שנדלקתי עליו חזק Lorelei מהדיסק החדש של ה Scorpions. (פצצה של דיסק לדעתי)
השיר כמו שהוא על הדיסק בסולם G#m (למרות שיש לי הרגשה החברה מתחו את הגיטרה בחצי טון).
לפי מה שיצא לי האקורדים הם כדכלמן:
בית:
G#m D#m F# G#m
E B C#m A D#major
פזמון:
G#m E B C#m D#major
לכל המנוסים וחדי העין, האקורד A לא שייך בשום צורה ואופן לסולם הזה אבל נשמע מצוין. לא ברור לי אם זאת יציאה יפה או שעברנו סולם ולא שמתי לב, יש מצב שהשורה השניה בבית היא בעצם בסולם C#m או E וכל השאר בסולם המקורי? לא יודע... קשה לי להרגיש פה משיכה לאקורד מסוים (אולי ל E), ופה נגמרות להם התובנות התיאורתיים שלי
קודם כל - לדעתי האקורד השלישי בשורה הראשונה של הבית הוא רה דיאז מז'ור, וכנ"ל האקורד האחרון בבית כמו גם בפזמון, ובכל המקרים מתפקדים כדומיננטה.
לשאלתך:
היציאה הקלה הראשונה בשורה השנייה של הבית היא למז'ור המקביל - הסי - והמי קשור אליו. אם היית משמיט את הלה אח"כ המהלך ההרמוני לא היה נפגע, אבל הוא אכן היה פחות מעניין. אני מודה שאין לי זיכרון לגבי שם של מהלך מהסוג הזה (של שתילת הלה באמצע), אבל הוא אכן "יציאה", אם כי - בהינתן בזה שהוא אקורד עם שני צלילים משותפים לקודמו - לא מרחק אטומי לפחות מהבחינה הזו. למעשה - קצת דומה למהלך של לעבור למז'ור המקביל בתחילת השורה - גם - שני צלילים משותפים, אלא ששם הצליל שהשתנה נמצא בסולם, ולכן פחות מלא מתח/תופס את האוזן/"יציאה"
ידידי, קודם כל תודה על העזרה.
סלחו לי, אתה צודק, טעות הדפסה שלי, לגבי רה דיאז מג'ור כאקורד אחרון בבית ובפזמון. (תיקנתי את עצמי)
אבל שאתה אומר שהוא גם מגיע במקום ה F#, את זה ממש קשה לי לשמוע, אני אבדוק את זה שוב.
נתת לי חומר למחשבה.
כמובן שאשמח לקבל תגובות נוספות. _________________
Headphones: Sennheiser eh 350
SoundCard: ESI Juli@
Multi Effect: G-Major
Guitar Pre Amp: Marshall JMP1
Amp: Combo Fender Ultra Chorus
זה substitute dominant, אפילו שה A הוא אקורד משולש, ולא דומיננטה.
לצורך העניין, השיר שלנו בסולם סול דיאז מינור, ואנחנו שואלים את הדומיננטה D#7 מהמינור ההרמוני.
אם כרגע נקרא לאקורד "המסתורי" A7 (אפילו שבמקרה הנ"ל הוא A משולש) נשים לב שהדרגה ה3 וה7 שלו זהות בהתאמה (אנהרמונית) ל7 ול3 של הדומיננטה של הסולם , היא D#7 (שהוא האקורד הבא). כלומר, סול (השביעית של A7) ופה-דיאז-כפול (השלישית של D#7) הם אנהרמוניים, ודו דיאז (השלישית של A7) היא השביעית של D#7.
אלה הדרגות שנותנות לדומיננטה שלנו את הכוח שלה, מכיוון שהן מכילות את הטריטון היחיד בסולם (פה דיאז כפול->דו דיאז), שמאוד רוצה להיפתר לטוניקה (הפה-דיאז-כפול רוצה לעלות לסול דיאז, והדו-דיאז רוצה לרדת לסי בקר). מכיוון שסיכמנו שהצלילים האלה משותפים לשני האקורדים אפשר להחליף את הדומיננטה הרגילה (D#7) בsustitute dominant, שהוא ה A7 שלנו.
אז למה A ולא A7? עניין של צבע. נסה להוסיף אותו בנגינה, ותראה שמתקבל מהלך חריף הרבה יותר, אבל עדיין אותו מהלך.
פה הגדילו לעשות, והשתמשו בשניהם. הA למעשה משהה את הגעתה של הדומיננטה, וכך מגדיל את המתח.
לחילופין, אפשר לומר שזה מושאל ממודוס פריגי (דרגה שניה מונמכת), אבל ההולכה לדומיננטה גורמת לי להניח יחסית בוודאות שמדובר בsubstitute dominant. _________________ קריינות