אני עובד על הדמיה בתלת של אולפן טלוויזיה, כאשר מהתקרה מאירים ספוטים צבעוניים.
אני אמור לרנדר תמונות סטילס, אבל כדי שהרגע ירגיש יותר מציאותי אני רוצה לתת ״נשימה״.
האם לאורות במה - ספוטים יש איזושהיא תנועה, פולס, משהו שגורם להם להראות חיים?
קודם כל בקטנוניות, אור במה שונה מאור שמשמש באולפן טלויזיה, ישנה נטיה להשתמש יותר בתאורת שטיפה וריכוך האלומה ופחות בדימור (דינמי, משתמשים הרבה בפלורסנטים למשל) או בטמפ' שונות (הכוונה היא לאחידות, חם עד קר) או ספוטים של ממש (למרות שיש, אבל צלליות של ספוטים או אור לא מרוכך זה פחות מגניב)
תאורה באולפן טלוויזיה (לפחות הראשית) נוטה להיות סטטית. מקסימום יש מעבר בין תאורה מלאה לחצי חשוך, החשכת אולפן, יצירת סילואטות וחשיפה שלהן וכו'
(כל זה בתוכניות חדשות/ראיונות/ארוח, ופחות תקף לשעשועונים ששם יש הרבה תאורה שעובדת כחלק מהתפאורה והעיצוב)
אני אכן הולך להוסיף שכבה של נויז וידאו עדין מאד כדי לתת את ההרגשה שזה מצולם.
לגבי האור ממש שאני רואה ברפרנסים אכן סטטי מאד, אם יש חיות זה מגיע מתנועה בפריים ואיזה פלייר שמבליח, אבל אני לא יכול לבצע תנועות מצלמה.
אולי ערפל בשקיפות נמוכה... משהו זז. אנסה
חס וחלילה תאורן , אבל כן, הכוונה למשהו כמו קינו לבן לא חם, רחב ורך
סילואט לא חייב חושך מוחלט, הוא יכול להווצר עם אור אחורי על הדמות (במגוון זוויות), או (יותר מגניב לדעתי) אור תפאורה בין אם התאורה עצמה מאירה (דוגמה קיצונית: דמיין קיר לד מאחורי הדמות - אגב עוד רעיון, תן לדמויות להתנועע/ לשוחח בינן לבין עצמן כשמאחוריהן יש שקופית עם נשימה על קיר לד) או פנסים שנמצאים בקו הדמויות או רחוק יותר (תלויים או על הרצפה) ומאירים על התפאורה והאור מוחזר ויוצר סילואטות