תפריט
שלום Anonymous ::: 2020, 12:52
Facebook
musical act magazine המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה Musical Act Magazine
הסודות - 6 פוסטים על אודיו ומה שבדרך
שרשרת זו הוגדרה כמועילה (105) › תצורת הדפסה
  mixtrim  
תומך
הצטרף: 23 אפר' 11
הודעות: 536
מיקום: מרכז
הסודות - 6 פוסטים על אודיו ומה שבדרך
הודעה פורסם: ראשון 21 יונ',20 17:32   
הפוסט הראשון 6.2020
שלום חברים, תקופה ארוכה אני חושב על (וכבר הובטח בכמה פוסטים) הרמת שרשור-
מעניין, מרתק, שונה, אחר... שבו אתמקד בעצות הקטנות והמועילות (בסגנון "חוכמת ההמונים")
בדברים שלמדתי ואימצתי מאחרים, מקולגות, ממוסיקאים, ומאלקטרונאים מבריקים.
דברים קטנים אבל שעושים הרבה הבדל (לפחות עבורי) ושתמיד עובדים כמו נוסחת קסם
מדובר בנתיים בפוסט חודשי עם שניים שלשה נושאים.. (בהתחשבות במצב).
וכתמיד - תגובות ענייניות (וקשורות לנושאים עצמם!) יתקבלו בברכה #thumbsup
MiXtRiM
-

תחום: מוניטורינג
נושא: על עוצמת האזנה מיטבית באוזניות

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

בהאזנה לאוזניות קצת קשה לדעת מהי עוצמת עבודה טובה ומתי זה מוגזם, לרוב גם אחרי
שכיוונתם את העוצמה באופן שמניח את הדעת, תגלו (ותרגישו..) שאתם מגיעים בהמשך
לעוצמות לא נעימות להאזנה ולתחושה של תדרים "כואבים", והדרך לכאבי אזניים קצרה.

ניסיתם פעם להאזין באוזן אחת באותה העוצמה שכיוונתם לעצמכם בהאזנה בשתי אוזניים?
במהרה תגלו שהעוצמה פתאום נשמעת כך חזקה מדי!, מדוע?

האזנה באוזניות מיעדת למעשה כל צד עבור האזן שלו כך שתמונת המרחב/פנורמה נשמרת
שזה נהדר (מה שלא קורה בהאזנה למוניטורים בשל "ערבול" המידע באויר בדרך לאוזניים)
היצירות/מיקסים שאנו שומעים מכילים מידע זהה בין הצדדים (MID) ושונה ביניהם (SIDE)
בנוסף יש מידע שמעיקרו מושמע בצד מסוים בלבד (צידוד מלא), ולכן עוצמת השמע
באוזניות הינה דינמית גם בין הצדדים וגם בין המקורות המושמעים, בכל רגע ממש!
כיוונון עוצמה כללית לא פותר את הדינמיות הזו, והתוצאה כאב אוזניים בהאזנה ממושכת

העצה שלי:
הערה: מראש יש לבחור קטע אודיו עוצמתי עם ריבוי תפקידים! ובכל התהליך נאזין רק לאותו הקטע!
האזינו בצד אחד של האוזניות בלבד בעזרת אזן אחת ואח"כ גם בעזרת האזן השניה
כוונו עוצמה שבשיאים לא פוקקת לכם את עור התוף, לאחר מכן חזרו על התהליך
הפעם בצד השני של האזניה ושוב בעזרת אזן אחת ואחריה גם השניה
הפעם אל תגבירו את העוצמה גם אם זה נדרש (כדי לא לפגוע בתוצאות בצד השני)
אולם אם נדרשת הנמכה אל תחששו להנמיך מעט כנדרש, זהו אתם מסודרים.
----

תחום: תוכנות ותוספים
נושא:על שימוש יצירתי ברוורב (הדהוד) במערכות אודיו דיגיטליות

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

הקדמה: זה לא סוד (וכבר נידון הרבה פה בפורום) שרוורב בפלאגין שמתנהג ונשמע כמו רוורב
אולפני מקצועי (כזה שנקבל ממכשירי הרוורב המקובלים בתעשיה המקצועית העולמית)
הוא דבר די נדיר להשגה, הדבר קצת השתפר במעבר לשימוש ברוורבים מבוססי IR
שם הדגימה המקורית נעשית כאודיו ממשי כך שהאמינות גדלה, מאידך יש עדיין הרגשה של
"העתק הדבק" כאילו המעבד מנסה לאלץ את הדגימה "ליישר קו" עם כל הברה או צליל
שלא בהכרח תואמת את ההחזר המקורי שנדגם כ IR והתוצאה נשמעת לעיתים חדגונית.

אם נבחן את מעבדי האפקטים החיצוניים הפופולרים נבחין שגם הם מבוססי מערכת דיגיטלית
אז כפי שציינתי בתחילה רבות דובר גם בפורום על "למה" ו"מה ההבדלים" בן הפלטפורמות
אני לא מציע פתרון אנליטי לשאלות אלא רק גישה שאומרת שמן הסתם רוורב חיצוני מושקע
יותר מבחינת היכולת שלו להגיב באופן רב מערכתי, כלומר לטפל בכל דגימה היטב וליצור
מערך שלם של החזרים בגדלים ואורכים שונים המדמים בהצלחה ובאמינות חללים ריאליסטיים
והעיקר- מבלי לגרוע את האחד מהאיכות והאמינות של האחר!, העיבוד יותר אינדיוידואלי.


הנה שיטה שלמדתי פעם ליישום מערכי אפקטים שתואמת את ה"תזה" הזו.

היה זה בשנות השמונים המאוחרות ואני נוכח בהליך מיקס באולפן לא ממש מצויד בפאתי ת"א
היו לרשות הטכנאי (שכיום חתום על הפקת אמנים וידוענים רבים) מספר מכשירי אפקטים
אף אחד מהם לא הוציא סאונד מדהים.. ואז הוא עשה את מה שהיום זה כל כך נשמע טיבעי
הוא פשוט שלח רוורב אחד לתוך השני או דיליי לרוורב וההיפך, ופתאום הסאונד הפך "מיסחרי"
בנוסף הוא שלח את השירה לכמה מכשירים שונים המדמים את אותו "סוג חלל"
כל אחד בכמות שבה נראה ונשמע לו, תוך ניסוי וטעיה הבנתי שלא רק הסאונד משתנה
אלא גם הצורה שבה הקרבה והריחוק נתפסים באוזניים! וזה לא כ"כ הורגש עם רוורב אחד

כיום עם היכולות הדיגיטליות והתוכנות זה הפך לפשוט יותר, ניתן לרבד באופן יצירתי
מערכים שלמים של אפקטים ליצירת אפקט מושלם ומעניין, והבונוס.. ניתן לשמור אותם כ"קביעה"
הכל מבוסס על ניסוי וטעייה (ואפשר בהחלט גם להרוס את הטיבעיות של המרחב במיקס)
אך כשתמצאו איזה קומבינציה שמצלצלת נכון, האושר הוא רב ותוכלו לחזור אליה בעתיד

הנה נקודות בסיס להתחלה:
נפתח 2-3 ערוצי אפקט ועל כל אחד מהם רוורב (ראו בהמשך), כולם זהים מבחינת סוג החלל
אלו עשוים להיות מוצרים שונים או שהם כולם אותו המכשיר, והשוני הוא בערכים שנכוון.
זו ההזדמנות גם להכיר את הסאונד שלהם בנפרד לראות למה הם "מסוגלים" לבד ובשילובים.

שיטות:
כעת השיטה "הפשוטה" היא לשלוח קצת מהסיגנל לכל אחד בכמות שנבחר עד לקבלת גיוון עשיר
אפשר אפילו לבנות את המערך של ההחזרים ע"י חלוקה בין מקדימים למאוחרים וע"י שינוי פרמטרים

שיטת "רחוק-קרוב" (שיסודה בכללי המיקסינג),יצירת הבדל בין המעבדים בעזרת כיוון פרמטר
PD (פרה-דיליי = השהיה מוקדמת) באופן שונה בכל אחד מהם, ולהקצות את אלו שעם
ערכי PD גבוהים למקורות "קרובים" יותר במיקס, כנ"ל את כמות ה "רטיבות" (כמות השליחה) וכן
את הפנורמה של ההחזרים (יותר מונו=רחוק יותר) כולם בהתאם לרחוק-קרוב הזה.
(השיטה הזו בהחלט יותר טובה כאשר נשתמש באותו הסוג בדיוק בכל ערוץ למעט הבדל הפרמטר הנ"ל)

עוד שיטה..? אפשר לחלק את כח העיבוד בין כמה מעבדים ע"י חלוקת התדרים ביניהם
אנו נתחום את התדרים הנשלחים לכמה מעבדים (בעזרת פילטר) כך שכל מעבד
עובד על תדרים שונים אך הקביעות דומות בכולם (צריך אמנם להיזהר מביטולי תדרים-פאזה)

כמובן שניתן "לשלב" בין כלל השיטות רק שלצורך זה נזדקק למחשב ממש חזק וסבלנות..
העיקרון הוא שכשאתם מתעסקים עם "רוורב חיצוני" איכותי, אתם בעצם מקבלים ישר
את התוצאה הזו מבחינת חלוקת וכח העיבוד וההפרדה בין כל ניואנס.

ניתן לתבל בעזרת אפקטים נוספים כגון דיליי על הרוורב וההיפך, וכן רוורב ההולך לרוורב אחר.
אבל זה כבר סוג אחר של "ריבוד" ויותר מיועד לתת "אפקט" יצירתי, ופחות ככלי מיקסים.
טיפ בצד: ברוורבים מבוססי IR ריבוד רוורבים שונים לא נשמע כטיבעי ומשכנע, כתוצאה מאופן הפעולה שלו.
----

פינת המתנות..
בכל חודש אשמח להמליץ לפרסם או להעניק משהו ששווה בדיקה, הפעם מדובר בפלאגין-
די ישן ושכבר פורסם בפורום, אבל ע"פ מספר ההורדות כנראה שלא פורסם מספיק..
בשום אופן! אבל בשום פנים ואופן! אל תוותרו עליו בארסנל שלכם.

Comprimere מבית XS1
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

מעשיר צליל זה הוא (וידוי) האהוב עלי ביותר! סוג של "סוניק מקסי.." אבל-
להבדיל מ"מעשירי צליל פופולרים" שתמיד נשמעים כהוספה של EQ ופרלל'ס..
כאן זה נשמע העשרה הרמונית, ניפוח הצליל (לא "חימום") והפיכתו למיסחרי שכזה
מרימים את "הנמוכים"(Fat)ו-"הגבוהים" לפי הטעם ומפצים מטה ב Out והקסם מתרחש
(ועוד וידוי- בעבר העברתי כל ערוץ/מאסטר/גרופ.. דרכו, אז בזהירות כי הוא ממכר!)
את הפלאג כבר לא ניתן בכלל להשיג ברשת! אז הנה בשבילכם במיוחד באהבה!
ההורדה - כאן (לחצו הכן קובץ להורדה למטה והמתינו ללינק)
-
להתראות בחודש הבא בתקווה שהמשבר העולמי יהיה מאחורינו וגם עד אז - רק בריאות
MiXtRiM
DuckTape
תומך
הצטרף: 21 ספט' 04
הודעות: 1271
מיקום: בסטודיו ( רב הזמן )
הודעה פורסם: שבת 27 יונ',20 22:54   
גדול אתה !
התגעגעתי לקריאה בפורום הזה
  mixtrim  
תומך
הצטרף: 23 אפר' 11
הודעות: 536
מיקום: מרכז
הפוסט השני 7.2020
הודעה פורסם: שבת 04 יול',20 20:13   
פוסט חדש נולד, הפעם הנושאים קצת יותר קרובים לעיסוק היומיומי של הטכנאי
-
תחום: מיקסינג - בחומרה ותוכנה
נושא: על עוצמה חורגת במאסטר לפני הורדת מיקס, ועל הקסם שבפונקציית LINK

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

הבהרה בעקבות פניה מהחבר acidhead בפורום: יש לסייג כי הנכתב בפוסט כ"עוצמת יתר/תאום רמות עוצמה"
מתיחס למצב בו העבודה נעשית ב 24 ביט שכן עבודה ב 32 ביט או יותר (מצב floating) מאפשרת ערכי עוצמה במיקס
שאינם מוגבלים לקצה סקאלה דיגיטלית רגילה, ליתר פרטים והסבר מפורט ראו בפוסט תגובה שלמטה


העולם הדיגיטלי הבלתי סלחני בכל הקשור לעוצמת יתר, מאלץ אותנו לנקוט בזהירות יתרה
בכל הנוגע לשיאי אודיו ותיאום רמות עוצמה (כניסה-יציאה הגבר-הנמך) בכל שלב במסלול האודיו
אולם החוליה החלשה ביותר היא ערוץ המאסטר בתוכנה שאליו מתנקזים כל הערוצים
שם כבר קשה לשמור על דינמיקה נכונה שלא תקפוץ לשיאים (כמובן עוד לפני המאסטר פיידר)
וכל זה עוד לפני שדיברנו על אלו שפותחים מקסימייזר או לימיטר כלשהו על המאסטר
הם עשויים למעשה להפוך את העיוות לשמיע יותר ויותר (נפלא באנלוג וקטסטרופה בדיגיטל).

הדרך הנכונה לפתור את זה היא כמובן הנמכת הפיידרים של המקורות/ערוצים שבדרך למאסטר
זאת כאשר הפיידר של המאסטר בנקודת האפס (U) והפרוססינג שעל המאסטר מנותק
עד להגעה למצב שבנקודת העוצמה החזקה ביותר ביצירה, המאסטר לא נכנס לשיא וקיטוע
וזה כמובן גם נכון בעולם האנלוגי (אם כי שם נקודת השיאים סלחנית יותר בד"כ)

הדרך הקלה לעשות את זה בלי "לרשום כמה נגענו בכל פיידר" ולשמור על המיקס הקיים
היא, להכניס את כלל הפיידרים למצב "LINK" כך שכל הפיידרים יזוזו כאחד בהזזת אחד מהם
היחס נשמר באופן סביר (סולם הדי.בי. גם כך אינו בדיוק לינארי, אוקי) והבונוס..
נוכל לתפוס בפיידר אחד ולחזור ולתקן את העוצמה שלהם בלי לעבור על כולם מחדש.
התוצאה - גייסנו עוצמה מקסימלית ללא שיאים במאסטר וניתן לפנות בבטחה גם לפרוססינג..

"אז מה אתה מחדש לנו, ככה זה בכל מיקס, מתקנים עוצמות, לא?" תשאלו ובצדק.
(התשובה המלאה לזה עונה גם לשאלה - "למה בתהליך מאסטרינג עדין פותחים גם את הפרויקט")
אני אתמקד בעיקרון של עבודת הפיידרים במצב "LINK", אז הנה נקודות התורפה..

א. ברוב התוכנות ישנה חשיבות איזה פיידר מהערוצים "תפסתם" במצב כזה.
כאשר אנו רוצים נניח להנמיך את הפיידרים (מה שבד"כ צריך) ונניח יש לנו פיידר של ערוץ
שירה שיונמך ב 6dB אנו צריכים לקחת בחשבון את הפיידר של ערוץ אחר (נניח הפאד כינורות)
שכבר היה נמוך מלכתחילה ולכן אם הוא גם מונמך בהתאם הוא עשוי לא להשמע בכלל!
העצה שלי:
בהנמכה בחרו תמיד את הפיידר הכי נמוך במיקס כך תוכלו להזיזו בזהירות הראויה
ואם הגעתם למצב שההנמכה לערוצים משתיקה אותו תוכלו להוציא רק אותו ממצב ה "LINK"
ולהגביר אותו חזרה כפי הנדרש, (לא לשכוח להחזירו למצב "LINK" מיד אחרי זה).

אותו הדבר לגבי הגברת הפיידרים (גם זה קורה לפעמים..), אבל הפוך, אנו נבחר את הפיידר
הכי גבוה במיקס כך שהערוצים האחרים יעקבו אחרי התזוזה שלו, ובכך נמנע את ההגברה
המוגזמת לערוצים שגם כך היו די גבוהים. וכמובן גם כאן ניתן לשוב ולהגביר רק את האחרים
ע"י הוצאת "הגבוהים" ממצב ה "LINK" באופן זמני. (לא לשכוח להחזירם!)
(אגב, אם אתם בקטע של דקויות להגביר ולהנמיך בניסוי וטעיה, אין צורך לעבור בין פיידרים, פשוט בחרו אחד שבאמצע)

ב. קשור לעצה הקודמת אבל סוג של "הערה מתקנת".
פיידרים הם עדיין רק התקן ויזואלי להראות את מצב ההגבר/הנמך אבל בחלק מהתוכנות
הפיידר אינו מגביל את הערוצים האחרים, כך שאם אתם במצב "LINK" והפיידר במקסימום
ותרימו אותו עוד ועוד, תוכלו לראות את שאר הערוצים עולים בהתאם למרות שהפיידר
שבחרתם ישאר במקומו (במקסימום), ןכנ"ל גם בהנמכת פיידרים במצב "LINK".
שימו לב כיצד התוכנה שלכם מתנהגת במצב קישור פיידרים/ערוצים.

ג. הערה חשובה: חשוב ולזכור שלא להכליל במצב "LINK" את ערוצי השליחות לאפקטים
וכנ"ל את ערוצי החזרות מהם, וכמובן שלא את ערוצי הגרופים והמאסטר עצמו.
אובייקטים אלו הן קבועים כפלטפורמה המגיבה רק למה שהיא כבר מקבלת מהערוצים.
אין צורך שהצליל בהם יונמך בעצם פעמיים..

ד. זכרו כל הנזכר למעלה, זה בהנחה שהערוצים הוקלטו בעוצמה סבירה שאינה חורגת
מהעוצמה המותרת בערוץ, וכ"כ לא קיימים פרוססורים (למשל EQ) המביאים את הערוצים
לעוצמת יתר, זה כמובן כולל גם כל הגבר לפני/אחרי פרוססור שכזה (יש לבדוק כל שלב).
העיקרון: עוצמת יתר זו בעיה שצריך לתקן במקור הבעיה ולא בעזרת איזה פיידר אחריה!

נשמע פשוט?, ובכן אני אישית נתקלתי בכה הרבה אמנים טכנאים ובעלי אולפנים
שלא חשבו על זה ופשוט ישבו "לתפור מיקס" מחדש לפני כל הורדה וזה במקרה הטוב!
במקרה הגרוע הם פשוט הנמיכו את הפידר במאסטר או תקעו איזה מקסימיזר-לימיטר
#think
---

תחום: מעבדים דינמיים
נושא: איך נדע בדיוק כיצד לכוון קומפרסור, במיוחד למתחילים אבל לא רק..

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

הדור הבא בטכנאות אולי לא ידע מהו קומפרסור, כשלמשל עם תפוצת מכשירים מבוססי תוכנה מסוג
אוטו' פיידר ניתן לשמור על דינמיקה יציבה בלי ללמוד וכמעט בלי להתעסק בפרמטרים מסובכים
מקומו של הקומפרסור יהפוך לאט לסוג של "אפקט" במיקסינג, אבל בשלב ההקלטה הוא עדיין שם
נכון כבר היום אסכולות של טכנאים מקליטים "דיירקט" עם כמה שפחות "תחנות" בדרך להקלטה
אבל לפעמים אי אפשר בלי קומפרסיה בדרך, נסו להקליט קיק בלי LA או בס בלי 160 ושירה בלי..


אני רוצה לשתף אתכם במשהו מהעבר, כשניסיתי לכוון קומפרסור וגיליתי שישנם כה הרבה "צבעים"
שניתן להשיג איתו, ואף אחד לא יכל לומר לי בדיוק איך הוא מכוון את הקומפרסור על שלל הפרמטרים
"שומר הסף/יחס דחיסה/התקף/החזק/שחרור" בהתאמה למקור, בקיצור היה צריך להיות פרופסור..
והיו הרבה טכנאים שעבדו בשיטת "שגר ושכח" מצאו איזה סטאפ ונישארו איתו כהגנה בקצוות


את הנחמה מצאתי בספר הפעלה של קומפרסור שיצא אז מחברת PRESONUS בכמה דגמים
המדובר היה בקומפרסור חביב בעל קביעות מוכנות (ובחלק מהדגמים גם כלל מצג ידני)
הנה ה PDF שמכיל טבלאות שנותנות אידיקציה לכיוון הפרמטרים לפי סוג המקור והדרישה
קישור (ראו מעמ' 7) ויש גם את זה שלא הכיל מצב ידני כלל קישור (אותו העיקרון ראו מעמ' 9)
בדוגמא זו עוצמות הכניסה והיציאה התכווננו ידנית והקביעות שינו את כל השאר כך
שאת ה"דחיפה" של הצליל לקומפרסור ואת ה"פיצוי" אחריו השיגו באמת לפי האוזן והצורך.

לי זה ממש עזר להוציא תוצאות יפות ככיוון ראשוני, ולהבין מעשית את הפרמטרים
ומעבר לזה עצתי, תמיד נסו להכיר את המכשיר הספציפי שלפניכם, ומעל הכל...
השתמשו באוזניים!.
-

תחום: הקלטה ומייקינג
נושא: פטנט יצירתי וחסכוני מבוסס תוכנה - לשימוש בהקלטות קירבה

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

הקלטות סולו וקרבה מתאפיינות בפרמטרים יחודיים:
א.
השינויים הדינמיים עשויים להיות קיצוניים, המקור עצמו הוא הדומיננטי ולא הסביבה
המרחק מהאוביקט המוקלט הוא קריטי, ובמקרה של זמר זה עשוי להיות מאד מורגש
ב. קיימת תופעה של הגבר נמוכים (קרוב למיק. ובמצב כיווני) הידועה כ "אפקט קרבה".
זה מביא לשינויים דינמיים בעוצמת ההקלטה העשויים להביא לעיוות בצליל.


יום אחד נתקלתי במכשיר הקלטה נייד (של TASCAM כמדומני) שנתן פונקציה מדהימה
הוא מקליט ערוץ מקביל באותה ההקלטה (ערוץ צללים) רק שרמת הכניסה אליו היא 6dB פחות
יוצא שאם נכנסתם לעיוות אגב עוצמת יתר, יהיה לכם תמיד את אותו הקטע כגיבוי ובעוצמה נכונה.

את הרעיון הזה אימצתי באולפן לכל הקלטה של משהו חשוב, הפקה עצבנית, זמר עסוק..
זה כל כך עוזר! מקליטים בו זמנית ערוץ נוסף בתוכנה (מאותו המקור-כניסה רק נמוך ב 3dB)
אח"כ את כל מה שחרג והוקלט בדיסטורשן נוכל "לקחת" מהערוץ הנוסף. היתרון מוחץ.
ניתן לשחרר את האמן לדרכו, חסכת "טלאים" (פאנצים), זמן וכסף וכמובן להחזיר אותו שוב..
#dance
---
פינת המתנות..
בכל חודש אשמח להמליץ לפרסם או להעניק משהו ששווה בדיקה, והפעם..

ToneProjects- Basslane
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

זהו פלאגין ישן 32 ביט (וגם הובא כבר בפורום), אבל הוא שווה בדיקה קפדנית מקרוב
כלי מיקסים סופר-שימושי, וגם על מקורות ואפקטים כמניפולציה.. זה פשוט התבקש שימציאו כזה!
העיקרון: הוא "מאחד" את הסטריאו למונו רק באזור התדר הנמוך, אנו קובעים תדר חיתוך ועומק,
ובאפשרותנו לשלוט על הפנורמה של האזור המטופל ולצמצמו עד שהוא לגמרי במונו
שימו לב: למרות המראה אין כאן פונקציית "מרחיב סטריאו" אלא רק "מצמצם למונו"!
השימושים בפרוססור הזה עשוים להיות מאוד יצירתיים ומגוונים, (מאסטרינג לפטיפון..)
ומעל הכל כלי עבודה MUST HAVE למיקסים בסטייל RnB בהם הסאב הדוק ובאמצע.
טיפ: בצד ימין של הפלאג ישנם לחצני מצב "מוניטור", נסו אותם וגלו כלים נוספים לשימוש יצירתי.
אישית אני אוהב לפתוח אותו על פאדים וגם על פסנתרים (הקלידים השמאלים חוזרים לאמצע)
כ"כ פלייבקים (אורגן) שהגיעו עם בס סטריאופוני יהנו מאוד מטיפול חוזר בנמוכים..
ורק ארמוז שיש הבדל בתוצאה בין להציב אותו אחרון בראק או לפני אפקטים סטריאופוניים.
ההורדה - כאן

-
תודה על התגובות לפוסט הקודם, להתראות בפוסט הבא..
נא דרגו את השרשור כ"חיוני/למדתי משהו" בעמ' למטה. תודה.
acidhead
Expert
הצטרף: 04 אוג' 11
הודעות: 514
הודעה פורסם: שני 06 יול',20 12:05   
ציטוט:
העולם הדיגיטלי הבלתי סלחני בכל הקשור לעוצמת יתר

ההפך הוא הנכון, gain staging זאת פרקטיקה מהעולם האנלוגי שנצורה על מנת לשמור על רמת רעש לאות הגבוהה ביותר והמנעות מ Distortion.

בתוכנות המקצועיות הפופלאריות (בעיבוד פנימי של 32/64bit עם תחום דינאמי עצום משהו כמו 1500dB ב 32 ביט) אין חשיבות לחריגות עוצמה בערוצים. וזה נכון גם לגבי ערוץ המאסטר.
אין מניעה להנמיך את הפיידר של ה Main ישירות או להשתמש בפלאג-אין כדי להמנע מעיוות בממירים.
אל תתבלבל בין "הקלטה דיגיטלית" שם התחום הדינאמי מוגבל ליכולות הממיר ב24bit fixed לבין מיקס דיגיטלי בתוכנה 32bit float

יש רבים שחולקים על כך אבל כנראה מתוך פרקטיקות מיושנות "שנכונות" לעולם האנלוגי ובלבול עם עולם הפלאג-אינים. ולמרות הפופלאריות של הנושא אני לא נתקלתי בהוכחה מדעית לחשיבות Gain staging במיקס של התוכנה.

דיסטורשיין שמיע יופיע במערכות דיגיטליות רק בממירים A/D ו D/A, והם כידוע רכיבים אנלוגיים בעלי תחום דינאמי מוגבל. שם חשוב לשמור על איזון בין האות החזק ביותר ביחס לרעש ושמירה על Headroom.

יש להבדיל בין פלאג-אינים "שרגישים" לעוצמת הכניסה ומגיבים אחרת לעוצמות שונות כי נבנו בהדמייה למכשור אנלוגי כמו מיקסר. וגם שם לשמור על אות ללא peak הוא לא חובה, אלה בגדר החלטה וטעם (כמו אפקט ה Overdrive)

Gain Staging מזכיר קצת מתכונים לבישול עם שלבים "לא הכרחיים" שנהוגים על ידי תרבות שלמה מתוך חיקוי של הבנה חלקית. "לדפוק" שניצלים, מנהג שהיה הגיוני כדי לרכך את בשר העגל בשניצל הוינאי אבל לא הכרחי כלל בבשר עוף #smile
Solar P
תומך
הצטרף: 09 אוק' 06
הודעות: 699
מיקום: בת ים
הודעה פורסם: שישי 17 יול',20 09:34   
ציטוט:

ההפך הוא הנכון, gain staging זאת פרקטיקה מהעולם האנלוגי שנצורה על מנת לשמור על רמת רעש לאות הגבוהה ביותר והמנעות מ Distortion.

בתוכנות המקצועיות הפופלאריות (בעיבוד פנימי של 32/64bit עם תחום דינאמי עצום משהו כמו 1500dB ב 32 ביט) אין חשיבות לחריגות עוצמה בערוצים. וזה נכון גם לגבי ערוץ המאסטר.
אין מניעה להנמיך את הפיידר של ה Main ישירות או להשתמש בפלאג-אין כדי להמנע מעיוות בממירים.
אל תתבלבל בין "הקלטה דיגיטלית" שם התחום הדינאמי מוגבל ליכולות הממיר ב24bit fixed לבין מיקס דיגיטלי בתוכנה 32bit float

יש רבים שחולקים על כך אבל כנראה מתוך פרקטיקות מיושנות "שנכונות" לעולם האנלוגי ובלבול עם עולם הפלאג-אינים. ולמרות הפופלאריות של הנושא אני לא נתקלתי בהוכחה מדעית לחשיבות Gain staging במיקס של התוכנה.

דיסטורשיין שמיע יופיע במערכות דיגיטליות רק בממירים A/D ו D/A, והם כידוע רכיבים אנלוגיים בעלי תחום דינאמי מוגבל. שם חשוב לשמור על איזון בין האות החזק ביותר ביחס לרעש ושמירה על Headroom.

יש להבדיל בין פלאג-אינים "שרגישים" לעוצמת הכניסה ומגיבים אחרת לעוצמות שונות כי נבנו בהדמייה למכשור אנלוגי כמו מיקסר. וגם שם לשמור על אות ללא peak הוא לא חובה, אלה בגדר החלטה וטעם (כמו אפקט ה Overdrive)

Gain Staging מזכיר קצת מתכונים לבישול עם שלבים "לא הכרחיים" שנהוגים על ידי תרבות שלמה מתוך חיקוי של הבנה חלקית. "לדפוק" שניצלים, מנהג שהיה הגיוני כדי לרכך את בשר העגל בשניצל הוינאי אבל לא הכרחי כלל בבשר עוף

מדוייק ביותר ! עם דגש על הבלבול שנוצר בהבנה של פלאגינים "רגישים" לעוצמות כניסה שונות
DrDataMiner
Act Compatible
הצטרף: 26 מרץ 05
הודעות: 1867
מיקום: מכרות המידע האינסופיים של הנט
הודעה פורסם: שישי 17 יול',20 14:49   
ציטוט:
Gain Staging מזכיר קצת מתכונים לבישול עם שלבים "לא הכרחיים" שנהוגים על ידי תרבות שלמה מתוך חיקוי של הבנה חלקית.

תרתי משמע ! #biggrin
_________________
שימו קוף בחדר עם הציוד שלי ונראה אותו ממקסס.
שימו אותי בחדר עם מה שיש ואני אספק לכם מיקס מעולה.
ציוד מועט או מיקס ITB הם לא תירוץ.
מיקס זה מיקס, אתם מיקסרים או שאתם קוף.
פשוט.
(מייקל בראואר)
  mixtrim  
תומך
הצטרף: 23 אפר' 11
הודעות: 536
מיקום: מרכז
הפוסט השלישי 8.2020
הודעה פורסם: ראשון 09 אוג',20 22:37   
הנה עוד פוסט חודשי כמובטח, והפעם לכבוד הגעה ל 1000 צפיות ראשונות ישנה גם הפתעה...
----
תחום: מיקסינג - בחומרה ותוכנה
נושא: טכניקה להצבה של פלאגינס EQ ו DYNAMICS בסדר יעיל

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא


מה קודם למה הביצה או התרנגולת?, המעבד הדינמי (נניח קומפרסור) או האיקיו?
השאלה הזו שייכת גם בעולם האנלוגי וגם בסביבת התוכנה, והשיקול הוא לרוב "אומנותי"
מה נרצה להשיג, האם ייצוב דינמי הדוק של כל הסיגנל בכאסח, או לתפור סאונד גם לאחר דחיסה
(אם תרצו, סוג של הגבר "מיק-אפ" אבל רק על תדרים מסוימים), ואכן במרבית המכשירים המשלבים
מעבד דינמי ואיקיו (כולל פלאגינס רבים) כבר קיים מתג Pre\Post או אופציה לקביעת סדר ההצבה שלהם.
בעולם של פלאגינס* זה עשוי להיות סלט של מניעת עיוות ועוצמות יתר ודחיסה מתפקעת ומיותרת..

*- כן.. 24 ביט וכן.. בפלאגינס שנדרשים לכך, נִיגֵ'סִים, זה כבר די מובן מאליו.

שיטה יפה שראיתי בסרטון (קרדיט: דייב פאנסאדו) והפכה לחלק מהסטאפ הקבוע שלי בכל DAW:
פותחים איקיו ראשון, אחריו מעבד דינמי כשני בטור, ואחריו עוד איקיו נוסף (אני פותח אחד שזהה לראשון).
כעת כל הנמך או פילטרינג של תדרים נבצע רק בעזרת האיקיו הראשון, משם נמשיך לעיבוד דינמי
(אם נדרש), ולאחר מכן נוכל להרים תדרים פה ושם בזהירות אך ורק בעזרת האיקיו הנוסף (השלישי).

הרעיון מאחרי השיטה הוא שתדרים מיותרים/חזקים מדי, יוסרו/יונמכו לפני המעבד הדינמי
הדחיסה תהיה אפקטיבית יותר ודי בדחיסה קלה יחסית לתוצאות טובות דינמית ללא שינוי גוון הצליל
וכאשר נרצה להגביר אי אלו תדרים נוכל לעשות זאת באופן נקי בעזרת האיקיו הנוסף, הבונוס-
האות המוגבר לא ידחס (יש לשים לב לעוצמות כמובן ולא להגזים בהגבר*) וישמע טבעי יותר.

אם לא נדרש עיבוד דינמי כלל (נדיר אבל אפשרי) אפתח רק איקיו אחד, ואנמיך ואגביר רק בו
מנסיוני, פתיחה של שני איקיו אחד אחרי השני (בפרט זהים) מיותרת ועשויה רק לגרום בעיות מופע.

את הרעיון הזה אני בהחלט לא מישם כשמדובר בעולם האנלוגי הפיזי, קודם כל כי אין את הפריוילגיה
לפתוח שלשה מכשירים לכל מקור. וגם אם היתה, נראה אתכם עושים את זה בלי לחרב את הסאונד..
עוד משהו: העצה מיועדת במקורה לעבודה על ערוצי VOCAL אבל אם צריך היא תתאים לכל מקור
הסרטון כאן
---

תחום: מחשבים - אמצעי תצוגה
נושא: תצוגת "תא טייס" לראות הכל בלי לפספס פרטים

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

כמה מסכים צריך באולפן המודרני? שניים? שלשה? מהם יחסי הגומלין ביניהם? והאם מסך זה רק עבור הטכנאי?
איזה גודל צריכים להיות המסכים? האם די באחד "גדול"? האם עדיף שיהיו כמה מסכים "זהים"? ואיפה להציב אותם?
אלו מקצת השאלות שכל מוסיקאי שגדל בעידן האולפן הממוחשב, נתקל בהם מתישהו,

אני הייתי מנסח כמה כללי "עשה ואל תעשה" המבוססים על נסיונות כושלים (בעיקר שלי #confused ) ופתרונם.

א. קשה מאוד לעבוד עם מסך אחד בלבד, צריך שני מסכים לכל הפחות, האחד עבור חלון העריכה/הפרויקט,
והשני עבור חלון המיקסר/פלאגינס/חלונות עזר..

ב. מסך גדול (מעל 55"+) הינו במרבית המיקרים משהו מיותר ולפעמים זה מרגיש כמו לשבת בסלון!.
(כן אני יודע שיש בעלי אולפן וטכנאים שקוראים את זה ונעים בחוסר נוחות.. מצטער אחים שלי)
לולא שישנה איזו בעיית ראיה לטכנאי המצריכה מסך גדול (בעיקר גופנים גדולים) גודל המסך תלוי ב 3 דברים:
1. מבנה האולפן - האם יש קיר מול הטכנאי או חלון שבין החדרים (שאז מסך גדול מסתיר אותו)
2. רוחב משולש השמע שבין הרמקולים והטכנאי - ככל שזה גדול יותר גם המסך עשוי להיות גדול יותר
3. הצופים הפוטנצאלים - האם הטכנאי הוא הצופה היחיד במסך או שהוא מיועד גם עבור מפיקים ואמנים שיושבים לצידו.
למשל אולפנים שתולים את המסך מלמעלה מעל החלון בד"כ לא מתכוונים שזה יהיה לשימוש הטכנאי
במקרים כאלו יהיה לטכנאי מסך נוסף קטן יותר וקרוב אליו שבו ישתמש בעת עריכות מדויקות ופאנצים בהקלטה וכדומה.
כשמדובר במסכים שמיועדים רק עבור הטכנאי (וממילא צריכים להיות די קרובים אליו) גודל של 29" הוא מקסימלי!

ג. מסך קמור. הפך להיות אופנתי בעיקר כשמדובר בתחום הגיימינג, באולפן להבדיל הוא "אאוט"!
האם הייתם רוצים משטח מהדהד קמור מול הפרצוף של הטכנאי, באמת?.
לחילופין יש לשבח את המסכים החדשים (במבנה מלבני) המאפשרים תצוגה מחולקת לשני מסכים במסך אחד!
זה חוסך מקום , אסתטי הרבה יותר (פחות מכשירים ופחות מקום בין המוניטורים), ואפילו חוסך חשמל.


רעיון שמצאתי ועובד נפלא הוא:
כמעט כל כרטיסי המסך כיום מאפשרים חיבור לשני מסכים, בנוסף רבים מאפשרים את סיבוב התצוגה
נניח ב 90 מעלות ודווקא במסך מסוים, כך שלמעשה היא תופיע במאונך לרוחבו.
כעת עלינו לאתר מסך שבסיסו מאפשר סיבוב פיזי של המסך (או פשוט תליה אנכית שלו) ויש המון כאלו,
אנו נסובב אותו לאורכו כך שהתצוגה בו פשוט תראה ישרה, בנוסף נחבר מסך רגיל (תצוגה במאוזן).

בשלב הבא נפתח את ה DAW שלנו ונסדר את חלון המיקסר במסך המאונך ואת חלון הפרויקט ברגיל.
סביר גם שתצטרכו "לשחק" עם הגדרות התצוגה של המסכים עד שתגיעו לגדלים מתאימים ונוחים.
בסופו של תהליך נקבל את המיקסר במאונך לכל אורכו (כולל הניתובים השליחות ההשחלות האיקיו וכו')
ובמסך הרגיל נראה כרגיל את חלון הפרויקט עם הליין וציר הזמן ושאר כל הירקות..
אני אומר לכם מי שהתרגל כך כבר לא יכול לחזור ולשנות לסטאפ רגיל זה פשוט ממכר!

אמנם כל דרך יכולה להתאים אבל ניתן גם להציב את המסכים באופן יצירתי, למשל:
תצורה "היטקיסטית"
מסך רגיל גדול שיוצב מול הטכנאי ומסך "מאונך" שיותקן על זרוע כך שניתן לקרב אותו לכיוונים ומיקס.

תצורת "קונסולה"
שזה אומר לשלב אינטגרלית את המסך "המאונך" בשולחן העבודה עצמו, או אפילו להציב מסך קטן
בעזרת זרוע קטנטנה מעל הקונסולה באולפן שיראה כחלק ממנה, בסופו של יום הרי זו תצוגת "מיקסר".

תלמיד שלי לסאונד לקח את הרעיון אפילו צעד קדימה, הוא בחר במסך ראשי גדול (37" וגובה 52 ס"מ)
והתאים לו מסך WIDE שרוחבו 52 ס"מ כך שכשמעמידים אותו במאונך יוצא שגובה שני המסכים זהה
הוא הציב אותם צמוד וזה נראה מרהיב כאילו שני המסכים משלימים אחד את השני ומאותו יצרן.
אני קראתי לזה.. תצורת "קוקפיט - תא טייס"#thumbsup
----

תחום: הקלטה - מייקינג
נושא:"מבחר של מיקרופונים" באמצעים שלרשותנו

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

עולם הטכנאות אימץ לעצמו מספר פתרונות מייקינג קצת פחות שגרתיים, לדוגמה:
שימוש בממברנה של רמקול כמיקרופון, הקלאסי והידוע ביותר הוא השימוש בממברנה של מוניטור
YAMAHA NS10 כמיקרופון לתוף הקיק (בס), המבנה הדומה של מיקרופון דינמי ושל ממברנת רמקול
(עקרון הסליל דיאפרגמה ומגנט) מאפשר "חיבור הפוך" כלומר חיבור אלמנט הרמקול כמיקרופון
מושלם? לא ממש, כי תדרים גבוהים לא יאהבו את זה, הדיאפרגמה של רמקול לא ממש נעה בתדירויות
מספיק גבוהות ומי שירויח אלו בעיקר התדרים הנמוכים, ומצד שני הסאונד המתקבל מלא יותר בנוכחות.


כחובב "מייקינג מודינג" מושבע, אתן כאן 3 עצות לשימוש יצירתי ולגיוון מיקרופונים.
א. שנאי מודולרי למיקרופונים (דרגת קושי: בינונית)
מיקרופונים שונים (בד"כ קונדנסרים) מגיעים עם שנאי מוצא, (כמובן יש גם ללא שנאי)
הבדלי הסאונד בין שנאים וערכי ההתנגדות (וממילא הזרם) השונים מביאים לכל מיקרופון את אופיו
למה שלא נאמץ לעצמנו שנאי כזה ונעביר את הסיגנל דרכו, קל זה לא, מהנה זה כן!
וישר לעבודה.. משיגים שנאי מוצא (אפשר לפרק ממיקרופון ישן או להזמין מהרשת)
הולכים לאלקטרונאי שיכין לכם "קופסה" פסיבית עם השנאי וכניסות למיק. ויציאה לפראמפ/קונסולה
ו..זהו. כמובן שצריך להתאים אלקטרונית את השנאי לפראמפ ולמיק. כדי שהעסק יעבוד כמו שצריך.
אני בניתי אחד וזה שינה דברים מקצה לקצה, אפשר לומר שקיבלתי עוד סט מיקרופונים למזווה.
-
ב. SHURE 57 לגמרי בחינם (דרגת קושי: קלה)
יש לכם מיקרופון דינמי מסוג SHURE SM58 תוכלו להפוך אותו זמנית לחברו הותיק SHURE SM57
ההבדלים בין המיקרופונים מבחינת תחום התדרים הם מינורים (הבדלי ההעינות מפורטים בהמשך)
אכן יש איזה שהם הבדלים באלקטרוניקה (יש שנאי... בחלק מהדגמים) אבל תכלס ההבדל הגדול זה..
המבנה! ב SM58 יש גריל עם ספוג פנימי כמקובל ועם חזית מעוגלת, והגריל גם מרחיק את המקור,
לעומת SM57 שמציג חזית ישרה יותר ודיאפרגמה קרובה וע"כ מיועד יותר לכלי נגינה

כל שעליכם לעשות הוא להסיר (בזהירות) את הגריל בהברגה מ SM58 ולחפש למיק סטנד יציב
כעת נוכל לשים אותו מול כל מקור שלא נושף עליו (מגבר גיטרות, אקורדיון, סנר וכו').
וכמובן שעבור שירה וכלי נשיפה העסק לא ממש מומלץ..

כעת נעבור להבדלים של העינות תדרים אותם רצוי לתקן בעזרת אקוליזר 5 תחומים כדלהלן:
1- יש להנמיך מהתדר 200Hz ומטה (בעקומת מדף) כ 1.5dB
2- יש להנמיך את התדר 380Hz (בעקומת פעמון שמשפיעה עד ל 100 הרץ ללכל כיוון) כ 1.2dB
3- יש להנמיך בתדר 1.9Khz (בעקומת פעמון די צרה) כ 1dB
4- יש להגביה בתדר 6Khz (בעקומת פעמון די צרה) כ 1.3dB
5- יש להנמיך מהתדר 9.3Khz ומעלה (בעקומת מדף) כ 1dB
אזהרה: היזהרו מלגעת בדיאפרגמה ובספוג הדקיק שעליה, והזהרו מנפילה של המיק (סטנד מסיבי ותפסן איכותי-חובה).
בנוסף בהקלטת סנר והקשה הזהרו מלהכות במיק. (הגריל כבר לא שם זוכרים?) .

-
ג. עוד שנים של הקלטות עם הבייבי שלכם בכלום כסף.. (דרגת קושי: קשה, ונדרש איש מקצוע)
יש לכם מיק. קונדנסר דואלי (שני דיאפרגמות גב לגב) מהסוג היקר המצוי באולפנים נחשבים אבל..
לאחרונה הקפסולה התישנה, והטכנאי אומר שצריך להחליף אותה, הבעיה: היא עולה כמו המיקרופון.
יש פתרון!, רוב הקפסולות הדואליות מכילות שני דיאפרגמות זהות לחלוטין אחת מכל צד (יש לוודא)
בזהירות (ועזרת איש מקצוע) ניתן להחליף בין הדיאפרגמות ע"י הצלבה ביניהן ולהלחים מחדש למעגל
מנתקים את הקפסולה מההתקן עליו היא יושבת (או יחד עם ההתקן בדגמים מסוימים)
מנתקים את המגעים של החיווט (בצד של המעגל לא בקפסולה!) ורושמים מהיכן כל חוט (וצבעו)
כעת פשוט מסובבים את הקפסולה שהדיאפרגמה האחורית תהיה מעתה מקדימה ונבריג היטב*
ואת החיווט נלחים בחזרה בהצלבה למעגל, כל דאפרגמה תחובר היכן שהיו החיבורים של חברתה
לעיתים יש חיבור (מינוס) משותף לשני הדיאפרגמות אז פשוט נלחים אותו חזרה למקומו
*- מומלץ "לנעול" את ההברגות בעזרת "לוקטייט" למניעת פתיחה ושחרור במשך הזמן.

מדובר בעבודה הדורשת עדינות ודיוק, מגע קל בדיאפרגמה עצמה או משיכה בחיווט עשויים להרוס אותה.
אם עשינו את זה כמו שצריך, קיבלנו קונדנסר עם דאפרגמה כחדשה למרבית היישומים באולפן
הרעיון שהקפסולה האחורית לא היתה בכלל אפשרית לניצול עד עתה במרקם קליטה קרדיואידי.
הערה: על מצב אומני שבו שני הדיאפרגמות פועלות יחד, ההשפעה היא קלה וכבר קיימת קודם לכן.
מצב "תצורת 8" במרקמי הקליטה, אכן מתהפך.. למי שמשתמש בזה בכלל אבל תמיד אפשר להפוך את המיק עצמו.

#faint
-----
פינת המתנות:
כמובטח לכבוד פוסט האלף צפיות.. הפתעה! קבלו בפינתנו את זה..



ה MPC Beats מהגדולה מכולם AKAI מביא יכולות שלא נראו עדיין! פועל גם עצמאית (StandAlone)
כ MPC קלאסי ומהווה גם סוג של DAW מלא, ובנוסף נפתח גם כפלאגין (VST) כלומר DAW בתוך DAW!

מה עוד? 80 אפקטים מהידועים שלהם (פיתוח של AIR) כולל האלגוריתם למתיחת/כיווץ זמן, פינומנלי!
ספריות סאונד, מגוון כלים לטעינה, ותמיכה אוניברסלית בפלאגינס VST.
חסרון: מוגבל ל 9 כלים בו זמנית (צריך עוד?)
יתרון: זה בחינם!
הורדה ופרטים - כאן
עמוד 1 מתוך 1

עשוי לעניין אותך :
:: תקנון