תפריט
שלום Anonymous ::: 2020, 17:47
Facebook
musical act magazine המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה Musical Act Magazine
הסודות - 10 פוסטים על אודיו ומה שבדרך
שרשרת זו הוגדרה כמועילה (105) › תצורת הדפסה
  mixtrim  
תומך
הצטרף: 23 אפר' 11
הודעות: 526
מיקום: מרכז
הסודות - 10 פוסטים על אודיו ומה שבדרך
הודעה פורסם: ראשון 21 יונ',20 17:32   
הפוסט הראשון 6.2020
שלום חברים, תקופה ארוכה אני חושב על (וכבר הובטח בכמה פוסטים) הרמת שרשור-
מעניין, מרתק, שונה, אחר... שבו אתמקד בעצות הקטנות והמועילות (בסגנון "חוכמת ההמונים")
בדברים שלמדתי ואימצתי מאחרים, מקולגות, ממוסיקאים, ומאלקטרונאים מבריקים.
דברים קטנים אבל שעושים הרבה הבדל (לפחות עבורי) ושתמיד עובדים כמו נוסחת קסם
מדובר בנתיים בפוסט חודשי עם שניים שלשה נושאים.. (בהתחשבות במצב).
וכתמיד - תגובות ענייניות (וקשורות לנושאים עצמם!) יתקבלו בברכה #thumbsup
MiXtRiM
-

תחום: מוניטורינג
נושא: על עוצמת האזנה מיטבית באוזניות

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

בהאזנה לאוזניות קצת קשה לדעת מהי עוצמת עבודה טובה ומתי זה מוגזם, לרוב גם אחרי
שכיוונתם את העוצמה באופן שמניח את הדעת, תגלו (ותרגישו..) שאתם מגיעים בהמשך
לעוצמות לא נעימות להאזנה ולתחושה של תדרים "כואבים", והדרך לכאבי אזניים קצרה.

ניסיתם פעם להאזין באוזן אחת באותה העוצמה שכיוונתם לעצמכם בהאזנה בשתי אוזניים?
במהרה תגלו שהעוצמה פתאום נשמעת כך חזקה מדי!, מדוע?

האזנה באוזניות מיעדת למעשה כל צד עבור האזן שלו כך שתמונת המרחב/פנורמה נשמרת
שזה נהדר (מה שלא קורה בהאזנה למוניטורים בשל "ערבול" המידע באויר בדרך לאוזניים)
היצירות/מיקסים שאנו שומעים מכילים מידע זהה בין הצדדים (MID) ושונה ביניהם (SIDE)
בנוסף יש מידע שמעיקרו מושמע בצד מסוים בלבד (צידוד מלא), ולכן עוצמת השמע
באוזניות הינה דינמית גם בין הצדדים וגם בין המקורות המושמעים, בכל רגע ממש!
כיוונון עוצמה כללית לא פותר את הדינמיות הזו, והתוצאה כאב אוזניים בהאזנה ממושכת

העצה שלי:
הערה: מראש יש לבחור קטע אודיו עוצמתי עם ריבוי תפקידים! ובכל התהליך נאזין רק לאותו הקטע!
האזינו בצד אחד של האוזניות בלבד בעזרת אזן אחת ואח"כ גם בעזרת האזן השניה
כוונו עוצמה שבשיאים לא פוקקת לכם את עור התוף, לאחר מכן חזרו על התהליך
הפעם בצד השני של האזניה ושוב בעזרת אזן אחת ואחריה גם השניה
הפעם אל תגבירו את העוצמה גם אם זה נדרש (כדי לא לפגוע בתוצאות בצד השני)
אולם אם נדרשת הנמכה אל תחששו להנמיך מעט כנדרש, זהו אתם מסודרים.
----

תחום: תוכנות ותוספים
נושא:על שימוש יצירתי ברוורב (הדהוד) במערכות אודיו דיגיטליות

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

הקדמה: זה לא סוד (וכבר נידון הרבה פה בפורום) שרוורב בפלאגין שמתנהג ונשמע כמו רוורב
אולפני מקצועי (כזה שנקבל ממכשירי הרוורב המקובלים בתעשיה המקצועית העולמית)
הוא דבר די נדיר להשגה, הדבר קצת השתפר במעבר לשימוש ברוורבים מבוססי IR
שם הדגימה המקורית נעשית כאודיו ממשי כך שהאמינות גדלה, מאידך יש עדיין הרגשה של
"העתק הדבק" כאילו המעבד מנסה לאלץ את הדגימה "ליישר קו" עם כל הברה או צליל
שלא בהכרח תואמת את ההחזר המקורי שנדגם כ IR והתוצאה נשמעת לעיתים חדגונית.

אם נבחן את מעבדי האפקטים החיצוניים הפופולרים נבחין שגם הם מבוססי מערכת דיגיטלית
אז כפי שציינתי בתחילה רבות דובר גם בפורום על "למה" ו"מה ההבדלים" בן הפלטפורמות
אני לא מציע פתרון אנליטי לשאלות אלא רק גישה שאומרת שמן הסתם רוורב חיצוני מושקע
יותר מבחינת היכולת שלו להגיב באופן רב מערכתי, כלומר לטפל בכל דגימה היטב וליצור
מערך שלם של החזרים בגדלים ואורכים שונים המדמים בהצלחה ובאמינות חללים ריאליסטיים
והעיקר- מבלי לגרוע את האחד מהאיכות והאמינות של האחר!, העיבוד יותר אינדיוידואלי.


הנה שיטה שלמדתי פעם ליישום מערכי אפקטים שתואמת את ה"תזה" הזו.

היה זה בשנות השמונים המאוחרות ואני נוכח בהליך מיקס באולפן לא ממש מצויד בפאתי ת"א
היו לרשות הטכנאי (שכיום חתום על הפקת אמנים וידוענים רבים) מספר מכשירי אפקטים
אף אחד מהם לא הוציא סאונד מדהים.. ואז הוא עשה את מה שהיום זה כל כך נשמע טיבעי
הוא פשוט שלח רוורב אחד לתוך השני או דיליי לרוורב וההיפך, ופתאום הסאונד הפך "מיסחרי"
בנוסף הוא שלח את השירה לכמה מכשירים שונים המדמים את אותו "סוג חלל"
כל אחד בכמות שבה נראה ונשמע לו, תוך ניסוי וטעיה הבנתי שלא רק הסאונד משתנה
אלא גם הצורה שבה הקרבה והריחוק נתפסים באוזניים! וזה לא כ"כ הורגש עם רוורב אחד

כיום עם היכולות הדיגיטליות והתוכנות זה הפך לפשוט יותר, ניתן לרבד באופן יצירתי
מערכים שלמים של אפקטים ליצירת אפקט מושלם ומעניין, והבונוס.. ניתן לשמור אותם כ"קביעה"
הכל מבוסס על ניסוי וטעייה (ואפשר בהחלט גם להרוס את הטיבעיות של המרחב במיקס)
אך כשתמצאו איזה קומבינציה שמצלצלת נכון, האושר הוא רב ותוכלו לחזור אליה בעתיד

הנה נקודות בסיס להתחלה:
נפתח 2-3 ערוצי אפקט ועל כל אחד מהם רוורב (ראו בהמשך), כולם זהים מבחינת סוג החלל
אלו עשוים להיות מוצרים שונים או שהם כולם אותו המכשיר, והשוני הוא בערכים שנכוון.
זו ההזדמנות גם להכיר את הסאונד שלהם בנפרד לראות למה הם "מסוגלים" לבד ובשילובים.

שיטות:
כעת השיטה "הפשוטה" היא לשלוח קצת מהסיגנל לכל אחד בכמות שנבחר עד לקבלת גיוון עשיר
אפשר אפילו לבנות את המערך של ההחזרים ע"י חלוקה בין מקדימים למאוחרים וע"י שינוי פרמטרים

שיטת "רחוק-קרוב" (שיסודה בכללי המיקסינג),יצירת הבדל בין המעבדים בעזרת כיוון פרמטר
PD (פרה-דיליי = השהיה מוקדמת) באופן שונה בכל אחד מהם, ולהקצות את אלו שעם
ערכי PD גבוהים למקורות "קרובים" יותר במיקס, כנ"ל את כמות ה "רטיבות" (כמות השליחה) וכן
את הפנורמה של ההחזרים (יותר מונו=רחוק יותר) כולם בהתאם לרחוק-קרוב הזה.
(השיטה הזו בהחלט יותר טובה כאשר נשתמש באותו הסוג בדיוק בכל ערוץ למעט הבדל הפרמטר הנ"ל)

עוד שיטה..? אפשר לחלק את כח העיבוד בין כמה מעבדים ע"י חלוקת התדרים ביניהם
אנו נתחום את התדרים הנשלחים לכמה מעבדים (בעזרת פילטר) כך שכל מעבד
עובד על תדרים שונים אך הקביעות דומות בכולם (צריך אמנם להיזהר מביטולי תדרים-פאזה)

כמובן שניתן "לשלב" בין כלל השיטות רק שלצורך זה נזדקק למחשב ממש חזק וסבלנות..
העיקרון הוא שכשאתם מתעסקים עם "רוורב חיצוני" איכותי, אתם בעצם מקבלים ישר
את התוצאה הזו מבחינת חלוקת וכח העיבוד וההפרדה בין כל ניואנס.

ניתן לתבל בעזרת אפקטים נוספים כגון דיליי על הרוורב וההיפך, וכן רוורב ההולך לרוורב אחר.
אבל זה כבר סוג אחר של "ריבוד" ויותר מיועד לתת "אפקט" יצירתי, ופחות ככלי מיקסים.
טיפ בצד: ברוורבים מבוססי IR ריבוד רוורבים שונים לא נשמע כטיבעי ומשכנע, כתוצאה מאופן הפעולה שלו.
----

פינת המתנות..
בכל חודש אשמח להמליץ לפרסם או להעניק משהו ששווה בדיקה, הפעם מדובר בפלאגין-
די ישן ושכבר פורסם בפורום, אבל ע"פ מספר ההורדות כנראה שלא פורסם מספיק..
בשום אופן! אבל בשום פנים ואופן! אל תוותרו עליו בארסנל שלכם.

Comprimere מבית XS1
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

מעשיר צליל זה הוא (וידוי) האהוב עלי ביותר! סוג של "סוניק מקסי.." אבל-
להבדיל מ"מעשירי צליל פופולרים" שתמיד נשמעים כהוספה של EQ ופרלל'ס..
כאן זה נשמע העשרה הרמונית, ניפוח הצליל (לא "חימום") והפיכתו למיסחרי שכזה
מרימים את "הנמוכים"(Fat)ו-"הגבוהים" לפי הטעם ומפצים מטה ב Out והקסם מתרחש
(ועוד וידוי- בעבר העברתי כל ערוץ/מאסטר/גרופ.. דרכו, אז בזהירות כי הוא ממכר!)
את הפלאג כבר לא ניתן בכלל להשיג ברשת! אז הנה בשבילכם במיוחד באהבה!
ההורדה - כאן (לחצו הכן קובץ להורדה למטה והמתינו ללינק)
-
להתראות בחודש הבא בתקווה שהמשבר העולמי יהיה מאחורינו וגם עד אז - רק בריאות
MiXtRiM
DuckTape
תומך
הצטרף: 21 ספט' 04
הודעות: 1271
מיקום: בסטודיו ( רב הזמן )
הודעה פורסם: שבת 27 יונ',20 22:54   
גדול אתה !
התגעגעתי לקריאה בפורום הזה
  mixtrim  
תומך
הצטרף: 23 אפר' 11
הודעות: 526
מיקום: מרכז
פוסט חדש 7.2020
הודעה פורסם: שבת 04 יול',20 20:13   
פוסט חדש נולד, הפעם הנושאים קצת יותר קרובים לעיסוק היומיומי של הטכנאי
-
תחום: מיקסינג - בחומרה ותוכנה
נושא: על עוצמה חורגת במאסטר לפני הורדת מיקס, ועל הקסם שבפונקציית LINK

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

הבהרה בעקבות פניה מהחבר acidhead בפורום: יש לסייג כי הנכתב בפוסט כ"עוצמת יתר/תאום רמות עוצמה"
מתיחס למצב בו העבודה נעשית ב 24 ביט שכן עבודה ב 32 ביט או יותר (מצב floating) מאפשרת ערכי עוצמה במיקס
שאינם מוגבלים לקצה סקאלה דיגיטלית רגילה, ליתר פרטים והסבר מפורט ראו בפוסט תגובה שלמטה


העולם הדיגיטלי הבלתי סלחני בכל הקשור לעוצמת יתר, מאלץ אותנו לנקוט בזהירות יתרה
בכל הנוגע לשיאי אודיו ותיאום רמות עוצמה (כניסה-יציאה הגבר-הנמך) בכל שלב במסלול האודיו
אולם החוליה החלשה ביותר היא ערוץ המאסטר בתוכנה שאליו מתנקזים כל הערוצים
שם כבר קשה לשמור על דינמיקה נכונה שלא תקפוץ לשיאים (כמובן עוד לפני המאסטר פיידר)
וכל זה עוד לפני שדיברנו על אלו שפותחים מקסימייזר או לימיטר כלשהו על המאסטר
הם עשויים למעשה להפוך את העיוות לשמיע יותר ויותר (נפלא באנלוג וקטסטרופה בדיגיטל).

הדרך הנכונה לפתור את זה היא כמובן הנמכת הפיידרים של המקורות/ערוצים שבדרך למאסטר
זאת כאשר הפיידר של המאסטר בנקודת האפס (U) והפרוססינג שעל המאסטר מנותק
עד להגעה למצב שבנקודת העוצמה החזקה ביותר ביצירה, המאסטר לא נכנס לשיא וקיטוע
וזה כמובן גם נכון בעולם האנלוגי (אם כי שם נקודת השיאים סלחנית יותר בד"כ)

הדרך הקלה לעשות את זה בלי "לרשום כמה נגענו בכל פיידר" ולשמור על המיקס הקיים
היא, להכניס את כלל הפיידרים למצב "LINK" כך שכל הפיידרים יזוזו כאחד בהזזת אחד מהם
היחס נשמר באופן סביר (סולם הדי.בי. גם כך אינו בדיוק לינארי, אוקי) והבונוס..
נוכל לתפוס בפיידר אחד ולחזור ולתקן את העוצמה שלהם בלי לעבור על כולם מחדש.
התוצאה - גייסנו עוצמה מקסימלית ללא שיאים במאסטר וניתן לפנות בבטחה גם לפרוססינג..

"אז מה אתה מחדש לנו, ככה זה בכל מיקס, מתקנים עוצמות, לא?" תשאלו ובצדק.
(התשובה המלאה לזה עונה גם לשאלה - "למה בתהליך מאסטרינג עדין פותחים גם את הפרויקט")
אני אתמקד בעיקרון של עבודת הפיידרים במצב "LINK", אז הנה נקודות התורפה..

א. ברוב התוכנות ישנה חשיבות איזה פיידר מהערוצים "תפסתם" במצב כזה.
כאשר אנו רוצים נניח להנמיך את הפיידרים (מה שבד"כ צריך) ונניח יש לנו פיידר של ערוץ
שירה שיונמך ב 6dB אנו צריכים לקחת בחשבון את הפיידר של ערוץ אחר (נניח הפאד כינורות)
שכבר היה נמוך מלכתחילה ולכן אם הוא גם מונמך בהתאם הוא עשוי לא להשמע בכלל!
העצה שלי:
בהנמכה בחרו תמיד את הפיידר הכי נמוך במיקס כך תוכלו להזיזו בזהירות הראויה
ואם הגעתם למצב שההנמכה לערוצים משתיקה אותו תוכלו להוציא רק אותו ממצב ה "LINK"
ולהגביר אותו חזרה כפי הנדרש, (לא לשכוח להחזירו למצב "LINK" מיד אחרי זה).

אותו הדבר לגבי הגברת הפיידרים (גם זה קורה לפעמים..), אבל הפוך, אנו נבחר את הפיידר
הכי גבוה במיקס כך שהערוצים האחרים יעקבו אחרי התזוזה שלו, ובכך נמנע את ההגברה
המוגזמת לערוצים שגם כך היו די גבוהים. וכמובן גם כאן ניתן לשוב ולהגביר רק את האחרים
ע"י הוצאת "הגבוהים" ממצב ה "LINK" באופן זמני. (לא לשכוח להחזירם!)
(אגב, אם אתם בקטע של דקויות להגביר ולהנמיך בניסוי וטעיה, אין צורך לעבור בין פיידרים, פשוט בחרו אחד שבאמצע)

ב. קשור לעצה הקודמת אבל סוג של "הערה מתקנת".
פיידרים הם עדיין רק התקן ויזואלי להראות את מצב ההגבר/הנמך אבל בחלק מהתוכנות
הפיידר אינו מגביל את הערוצים האחרים, כך שאם אתם במצב "LINK" והפיידר במקסימום
ותרימו אותו עוד ועוד, תוכלו לראות את שאר הערוצים עולים בהתאם למרות שהפיידר
שבחרתם ישאר במקומו (במקסימום), ןכנ"ל גם בהנמכת פיידרים במצב "LINK".
שימו לב כיצד התוכנה שלכם מתנהגת במצב קישור פיידרים/ערוצים.

ג. הערה חשובה: חשוב ולזכור שלא להכליל במצב "LINK" את ערוצי השליחות לאפקטים
וכנ"ל את ערוצי החזרות מהם, וכמובן שלא את ערוצי הגרופים והמאסטר עצמו.
אובייקטים אלו הן קבועים כפלטפורמה המגיבה רק למה שהיא כבר מקבלת מהערוצים.
אין צורך שהצליל בהם יונמך בעצם פעמיים..

ד. זכרו כל הנזכר למעלה, זה בהנחה שהערוצים הוקלטו בעוצמה סבירה שאינה חורגת
מהעוצמה המותרת בערוץ, וכ"כ לא קיימים פרוססורים (למשל EQ) המביאים את הערוצים
לעוצמת יתר, זה כמובן כולל גם כל הגבר לפני/אחרי פרוססור שכזה (יש לבדוק כל שלב).
העיקרון: עוצמת יתר זו בעיה שצריך לתקן במקור הבעיה ולא בעזרת איזה פיידר אחריה!

נשמע פשוט?, ובכן אני אישית נתקלתי בכה הרבה אמנים טכנאים ובעלי אולפנים
שלא חשבו על זה ופשוט ישבו "לתפור מיקס" מחדש לפני כל הורדה וזה במקרה הטוב!
במקרה הגרוע הם פשוט הנמיכו את הפידר במאסטר או תקעו איזה מקסימיזר-לימיטר
#think
---

תחום: מעבדים דינמיים
נושא: איך נדע בדיוק כיצד לכוון קומפרסור, במיוחד למתחילים אבל לא רק..

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

הדור הבא בטכנאות אולי לא ידע מהו קומפרסור, כשלמשל עם תפוצת מכשירים מבוססי תוכנה מסוג
אוטו' פיידר ניתן לשמור על דינמיקה יציבה בלי ללמוד וכמעט בלי להתעסק בפרמטרים מסובכים
מקומו של הקומפרסור יהפוך לאט לסוג של "אפקט" במיקסינג, אבל בשלב ההקלטה הוא עדיין שם
נכון כבר היום אסכולות של טכנאים מקליטים "דיירקט" עם כמה שפחות "תחנות" בדרך להקלטה
אבל לפעמים אי אפשר בלי קומפרסיה בדרך, נסו להקליט קיק בלי LA או בס בלי 160 ושירה בלי..


אני רוצה לשתף אתכם במשהו מהעבר, כשניסיתי לכוון קומפרסור וגיליתי שישנם כה הרבה "צבעים"
שניתן להשיג איתו, ואף אחד לא יכל לומר לי בדיוק איך הוא מכוון את הקומפרסור על שלל הפרמטרים
"שומר הסף/יחס דחיסה/התקף/החזק/שחרור" בהתאמה למקור, בקיצור היה צריך להיות פרופסור..
והיו הרבה טכנאים שעבדו בשיטת "שגר ושכח" מצאו איזה סטאפ ונישארו איתו כהגנה בקצוות


את הנחמה מצאתי בספר הפעלה של קומפרסור שיצא אז מחברת PRESONUS בכמה דגמים
המדובר היה בקומפרסור חביב בעל קביעות מוכנות (ובחלק מהדגמים גם כלל מצג ידני)
הנה ה PDF שמכיל טבלאות שנותנות אידיקציה לכיוון הפרמטרים לפי סוג המקור והדרישה
קישור (ראו מעמ' 7) ויש גם את זה שלא הכיל מצב ידני כלל קישור (אותו העיקרון ראו מעמ' 9)
בדוגמא זו עוצמות הכניסה והיציאה התכווננו ידנית והקביעות שינו את כל השאר כך
שאת ה"דחיפה" של הצליל לקומפרסור ואת ה"פיצוי" אחריו השיגו באמת לפי האוזן והצורך.

לי זה ממש עזר להוציא תוצאות יפות ככיוון ראשוני, ולהבין מעשית את הפרמטרים
ומעבר לזה עצתי, תמיד נסו להכיר את המכשיר הספציפי שלפניכם, ומעל הכל...
השתמשו באוזניים!.
-

תחום: הקלטה ומייקינג
נושא: פטנט יצירתי וחסכוני מבוסס תוכנה - לשימוש בהקלטות קירבה

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

הקלטות סולו וקרבה מתאפיינות בפרמטרים יחודיים:
א.
השינויים הדינמיים עשויים להיות קיצוניים, המקור עצמו הוא הדומיננטי ולא הסביבה
המרחק מהאוביקט המוקלט הוא קריטי, ובמקרה של זמר זה עשוי להיות מאד מורגש
ב. קיימת תופעה של הגבר נמוכים (קרוב למיק. ובמצב כיווני) הידועה כ "אפקט קרבה".
זה מביא לשינויים דינמיים בעוצמת ההקלטה העשויים להביא לעיוות בצליל.


יום אחד נתקלתי במכשיר הקלטה נייד (של TASCAM כמדומני) שנתן פונקציה מדהימה
הוא מקליט ערוץ מקביל באותה ההקלטה (ערוץ צללים) רק שרמת הכניסה אליו היא 6dB פחות
יוצא שאם נכנסתם לעיוות אגב עוצמת יתר, יהיה לכם תמיד את אותו הקטע כגיבוי ובעוצמה נכונה.

את הרעיון הזה אימצתי באולפן לכל הקלטה של משהו חשוב, הפקה עצבנית, זמר עסוק..
זה כל כך עוזר! מקליטים ערוץ נוסף בתוכנה מאותו המקור כניסה (ברמת כניסה נמוכה ב 3dB)
אח"כ את כל מה שחרג והוקלט בדיסטורשן נוכל "לקחת" מהערוץ הנוסף. היתרון מוחץ.
ניתן לשחרר את האמן לדרכו, חסכת "טלאים" (פאנצים), זמן וכסף וכמובן להחזיר אותו שוב..
#dance
---
פינת המתנות..
בכל חודש אשמח להמליץ לפרסם או להעניק משהו ששווה בדיקה, והפעם..

ToneProjects- Basslane
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא

זהו פלאגין ישן שלא הובא (למיטב זכרוני) בפורום, מה שהוא פורמלית עושה זה דבר אחד
"מאחד" את הסטריאו למונו אבל רק באזור התדר הנמוך, אנו קובעים את תדר החיתוך ועומקו,
ובאפשרותנו לשלוט על הפנורמה של האזור המטופל ולצמצמו עד שהוא לגמרי במונו

השימושים בפרוססור הזה עשוים להיות מאוד יצירתיים ומגוונים, החל ממאסטרינג לתקליט פטיפון
(ימנע קפיצות מחט מהויניל בתדר נמוך), ועד למיקסים בסטייל RnB בהם הסאב הדוק ובאמצע.
שימו לב: למרות המראה אין כאן פונקציית "מרחיב סטריאו" אלא רק "מצמצם למונו"!
טיפים: בצד ימין של הפלאג ישנם לחצני מצבים, נסו אותם ותגלו כלים נוספים לשימוש יצירתי.
אני אישית אוהב לפתוח אותו על פאדים וכלים, פסנתרים "משתגעים" כשהקלידים השמאלים חוזרים לאמצע..
כ"כ פלייבקים (אורגן) שהגיעו עם בס סטריאופוני יהנו מאוד מטיפול חוזר בנמוכים..
עוד? רק ארמוז שכמובן יש הבדל בתוצאות בין להציב אותו אחרון בראק או לפני אפקטים סטריאופוניים.
ההורדה - כאן

-
תודה על התגובות לפוסט הקודם, להתראות בפוסט הבא..
נא דרגו את השרשור כ"חיוני/למדתי משהו" בעמ' למטה. תודה.
acidhead
Expert
הצטרף: 04 אוג' 11
הודעות: 506
הודעה פורסם: שני 06 יול',20 12:05   
ציטוט:
העולם הדיגיטלי הבלתי סלחני בכל הקשור לעוצמת יתר

ההפך הוא הנכון, gain staging זאת פרקטיקה מהעולם האנלוגי שנצורה על מנת לשמור על רמת רעש לאות הגבוהה ביותר והמנעות מ Distortion.

בתוכנות המקצועיות הפופלאריות (בעיבוד פנימי של 32/64bit עם תחום דינאמי עצום משהו כמו 1500dB ב 32 ביט) אין חשיבות לחריגות עוצמה בערוצים. וזה נכון גם לגבי ערוץ המאסטר.
אין מניעה להנמיך את הפיידר של ה Main ישירות או להשתמש בפלאג-אין כדי להמנע מעיוות בממירים.
אל תתבלבל בין "הקלטה דיגיטלית" שם התחום הדינאמי מוגבל ליכולות הממיר ב24bit fixed לבין מיקס דיגיטלי בתוכנה 32bit float

יש רבים שחולקים על כך אבל כנראה מתוך פרקטיקות מיושנות "שנכונות" לעולם האנלוגי ובלבול עם עולם הפלאג-אינים. ולמרות הפופלאריות של הנושא אני לא נתקלתי בהוכחה מדעית לחשיבות Gain staging במיקס של התוכנה.

דיסטורשיין שמיע יופיע במערכות דיגיטליות רק בממירים A/D ו D/A, והם כידוע רכיבים אנלוגיים בעלי תחום דינאמי מוגבל. שם חשוב לשמור על איזון בין האות החזק ביותר ביחס לרעש ושמירה על Headroom.

יש להבדיל בין פלאג-אינים "שרגישים" לעוצמת הכניסה ומגיבים אחרת לעוצמות שונות כי נבנו בהדמייה למכשור אנלוגי כמו מיקסר. וגם שם לשמור על אות ללא peak הוא לא חובה, אלה בגדר החלטה וטעם (כמו אפקט ה Overdrive)

Gain Staging מזכיר קצת מתכונים לבישול עם שלבים "לא הכרחיים" שנהוגים על ידי תרבות שלמה מתוך חיקוי של הבנה חלקית. "לדפוק" שניצלים, מנהג שהיה הגיוני כדי לרכך את בשר העגל בשניצל הוינאי אבל לא הכרחי כלל בבשר עוף #smile
acidhead
Expert
הצטרף: 04 אוג' 11
הודעות: 506
הודעה פורסם: רביעי 08 יול',20 12:05   
ערכת ומחקת את התגובות שלי? לא ידעתי שזה אפשרי אבל אם כן אני מבקש שתמנע מזה. תודה.
עמוד 1 מתוך 1

עשוי לעניין אותך :
:: תקנון